הגענו לשלב קריטי והשאלה הבלתי נמנעת הועלתה לדיון ותשובה איןd.i.d
השאלה היא; האם ועד כמה לשתף את הוריו ובני משפחתו במצב הנפשי המורכב שלי?

אוסיף ואשתף אתכם שאני מודה לקב"ה יום יום על האדם שבחר להישאר אחרי כל אלו שלא עמדו באתגר שהוא אני. אני מעדיפה לא להרחיב בנושא הזה, אבל נזקקת לעצה טובה בעניין השאלה הקשה.
לעת עתה השתדלנו לחלק את התגובות האפשריות לשתי מסגרות- האחת היא תגובות חיוביות והשנייה תגובות שליליות. בתגובות החיוביות אנו כוללים את האפשרות שהם יביעו סימפתיה לקשיים שעברתי וישמחו לפתוח את ליבם וביתם לנפש כאובה ולהיות לי למשפחה. מנגד בתגובות השליליות האפשריות אנו כוללים את האפשרות שייבהלו מכך שבנם נמצא בקשר עם אשה כל כך פגועה נפשית ויחששו איזו מין רעיה ואמא אני בכלל יכולה להיות. כי הרי לדבר על קבלה והכלה זה חשוב, אבל הכל עלול להשתנות פתאום כשמדובר באמא של הנכדים העתידיים.

בגלל החשש הכבד מהשינוי ביחסם כלפיי (כרגע הם כבר מכירים ואוהבים אותי, ובכל פעם שיש מצב שאני לא עצמי- הוא לוקח אותי משם שלא ישימו לב.) בינתיים אנו נמנעים מלתת כל מידע על מצבי, אך אני חושבת שזה בלתי נמנע שבסוף הם יגלו, וכאשר הם יגלו ירבה כעסם על ההסתרה וההונאה. האם לא עדיף להיות גלויה, להתמודד עם הסיכון, ולא לחשוש כל הזמן מגילוי במפתיע?

אשמח לעצתכם הנבונה, מה דעתכם ומה הייתם נוהגים במקומי. אם אחיכם היה מספר לכם שבת זוגו היא כמותי, כיצד הייתם מרגישים?
D.i.d
נראה לי שעדיף לשאול שאלת חכם איך לנהוג כאןאדר היקר

למרות שאם אוהבים בן אדם אוהבים אותו בכל מצב אבל לפעמים יש מצבים שמההלם או שאולי מרגישים מרומים עלולה להיווצר רתיעה או ירידה בהערכה, אז אולי יש מצבים שעדיף להשאיר את המצב כמות שהוא ולא לספר..

תודה. יש לי חכם בתורה שאני מיוועצת בוd.i.d
וכמובן שגם אתייעץ עם המטפלים הנפשיים שלי.
אבל אני מודעת לכך שלא משנה מה כולם יגידו, ההחלטה עצמה היא מנת חלקי ומנת חלקו של האיש איתו אני בקשר, ולא של אף אדם אחר.

אז כדי להשלים מעט מהעצות שאני מקבלת, ביקשתי להיוועץ גם בכם, אנשי הפורומים, שמכירים אותי כדידי בעלת האישיות המפוצלת. העצה מנקודת ההיכרות שלכם איתי מעניינת אותי וחשובה לי.
תשובה לענ"דדוד=)
קודם כל תאהבי את עצמך, כמו שאת, איך שאת, בלי להוסיף רצונות להשתנות להתקדם בלי כלום, בלי תשוקה, פשוט לאהוב את עצמך!! ה׳ ברא אותך ככה, הוא רוצה שעכשיו תיהי במצב שלך, המצב שלך בהווה מבחינת ה׳ הוא טוב. לא משנה איזה כאפות חטפת, באיזה מצב נפשי, זה טוב. אחרי זה, הגיע השלב של שלך מול המשפחה, מול חברים, מול העולם, אבל רק אחרי זה..
אני ממליץ לך בחום ללכת לפסיכולוג. זה מאוד מאוד יעזור לך.
שתהיה בהצלחה גדולה!!
אני חושבתנורופן.
שהיא כבר בתוך זה....
(לא יודע אם אתה עוקבצריך עיון
היא מעדכנת כאן מידי פעם, נראה שהיא יודעת להתמודד עם הנושא בצורה מדהימה. ממליץ לך להכנס לכ.א. שלה ולהסתכל בהודעות קודמות)
תודה על התשובה.d.i.d
אני מעריכה כי, כפי שהגיבו לך, לא קראת בהודעות הקודמות שלי.
אתה צודק שהכי קשה והכי הכרחי שנדע לאהוב ולקבל את עצמינו. לצערי זה לא קל ובטח שלא מבטיח כי אחרים יקבלו ויאהבו אותנו.
תמיד אשאף להשתנות ולהתקדם כי זו דרכי בעולם הזה, כאישה יהודייה. ואני כמובן בטיפול פסיכולוגי וטיפולים נוספים, לא הייתי מתיימרת לנסות להקים לי בית ללא תמיכה וליווי מקצועיים ואמונה פנימית ביכולתי וכוחותיי.
היי דידי..מור ולבונה
אני לא מומחית אבל הנטייה שלי היא לעודד מצב של כנות. לא חייב לחשוף הכול ולכולם אבל שלא יווצר מצב שיוודע להם לא דרכך או שיחוו סיטואציה איתך שלא תהיי את.
במידה ואחי או אפילו אני הייתי יוצאת עם אדם בעל לקות כלשהי - הייתי מאוד גאה בכך. אני יוצאת עם מכלול של אישיות (שבמקרה הזה יש עוד התמודדות והקב"ה שולח כוחות) ולא יוצאת עם מחלה או תסמונת כלשהיא.
כמובן שאותו אדם צריך לדאוג לעצמו - בדיקות/רופא/כדורים או כל טיפול. וכנראה אנחנו כזוג נצטרך יותר תמיכה מקצועית ורבנית.

ואולי הכי טוב לקבל תשובות מבנות/בנים נשואים שהתמודדו בסיטואציה כזו.
תודה לך, אני מסכימה עם הרבה מדברייך.d.i.d
גם אני דוגלת בכנות וכך אני נוהגת עם אותו בחור. אבל כשמדובר במשפחתו הקרובה העניין הופך מורכב יותר. תמיד מערכת היחסים בין כלה וחם וחמות לעתיד מתוחה ומאתגרת, האם רצוי להוסיף עליה נשק חם שעלול לשמש נגדי?
אכן החשש שמניע אותי הוא שלבסוף שקר תמיד מתגלה והאמת תמיד תפרוץ החוצה ולכן אין לברוח ממנה. ולוואי והדברים היו פשוטים עד כדי כך.

בנוסף איני סובלת מ"לקות כלשהי" כפי שאמרת, אלא ממחלה נפשית מאוד קיצונית וחמורה וזה מרתיע אנשים רבים. לרוע המזל מחלות נפשיות לא מקבלות את הסימפטיה הקיימת למחלות פיזיות אחרות והאנשים החולים בנפשם סובלים עוד יותר בשל בידוד חברתי וסטיגמות. מחלה נפשית היא דבר מאוד מאיים ולא מובן- אולי הם יקבלו אותי למשפחה, אבל האם יתנו לי להיות אחראית על דברים יקרי ערך? האם יתייחסו לדבריי ברצינות ובכבוד? האם יתייחסו אליי כשווה לאחרים, או כחריגה ובלתי צפויה?
לרוע המזל המחלה שלי אינה מובנת ופשוטה כמו מחלות אחרות והאתגר עלול להיות כפול ומכופל- הן ההתמודדות עם המחלה עצמה, והן ההתמודדות עם תגובת הסביבה.
תגובה מהצד השני.Talp01
מהיכרות אישית עם סיטואציה זהה. קודם כל התייעצתי עם רבותיי והעליתי בפניהם את הדילמה. איך ומתי לספר להורי. התשובות שקיבלתי, למרות הישירות (ואולי אף הבוטות המסיימת, לדעתי), עזרו לי מאוד - ועבדו פלאים על משפחתי. סיפרתי להם, בצורה הכי ברורה שיכולה להיות - ולמרות החשש המובן, הם קיבלו הכל בהבנה ואהבה.
תודה על השיתוףd.i.d
אך לעניות דעתי יש הבדל משמעותי בין קרובי משפחה עם קשר דם ובין כאלה שעוד אין ביניהם קשר מחייב וההצטרפות למשפחה היא בחירה ולא מצב נתון.
לדעתיע מ
ממש בקצרה - לספר בביטחון ובצורה כמה שיותר חיובית, שלא יתחילו לאכול סרטים לא אמיתיים.
קשה לספר בקצרה- זה בוודאי יגרור שאלות רבות.d.i.d
התכוונתי שאת דעתי כתבתי בקצרה, לספר אפשר באריכותע מ
הדגש היה על הביטחון, וב"ה נראה שאת זה יש לך..
תודה על ההבהרה.d.i.d
אכן, אם אבחר לשתף ולפתוח את העניין בפניהם, אצטרך להתכונן ולהחליט כיצד לעשות זאת בצורה הטובה ביותר מבלי להבהיל ועם שקיפות מלאה.
כן? לא?נורופן.
נראה לי שהוא יודע הכי טוב ומכיר את הנשפחה שלו...

לדעתי עדיף שלא, למנוע אי נעימות. מצד שני זה עוזר לשתף.
אין לי מושג למה זה משנה מה אני הקטנה מאחורי המסך חושבת.
עצתי היחידה שיכול להיות מועילה (בטח כבר עשית את זה) זה שהוא יחשוב על זה וידבר איתך על מה שהוא חושב שהמשפחה שלו תגיב ותחשוב .

בהצלחה גדולה!
תודה על העצהd.i.d
אכן שוחחנו ועודנו משוחחים בנושא זה. זה לא חד משמעי לרוע המזל, כיוון שההפרעה שלי באמת נחשבת קיצונית וקשה במיוחד. זאת הפרעה עם המון יחסי ציבור שליליים, דיעות קדומות, מיתוסים, וחוסר ידיעה גדול. לכן קשה כל כך להעריך את תגובתם ברגע החשיפה.

מנגד הם משפחה מיוחדת במינה ואני לא מופתעת שהוא מקבל אותי כך, כי כל משפחתו מלאה באנשים טובים שהשיפוטיות אצלם לא משחקת תפקיד מרכזי בחייהם. להיפך, קבלת השונה והאחר, ריבוי ומגוון של דיעות ואנשים- מבורכים אצלם.

אך שוב, האם ערכים אלה יעמדו גם אל מול ההכרה שבנם בחר באשה לא שפויה כבת זוג?
אל תכני את עצמךד.

"לא שפויה". ממש לא שייך.

 

גם אם יש פה ושם זמנים של "יציאה" מהמציאות הרגילה.

כך זה נשמע לאנשים מבחוץd.i.d
אני מודעת לזה ש"סובלת מהפרעה נפשית" מוביל הרבה אנשים להסיק גם "משוגעת" ו"לא שפויה". אני מקבלת את הכינויים האלה בהומור ואהבה.
כבר כתבתי בפורום השני: אל תספרי.ד.

[ואין שום סיבה ש"פעם יגלו". וגם אם כן, זו לא "הסתרה והונאה" - תוציאו את זה מהראש. אתם אנשים בוגרים. החלטתם, הבן לא היה חייב להיוועץ בהם. ההסתרה מובנת לחלוטין.

אם "יגלו" פעם, תסבירו בנחת במה מדובר, וגם את ההתקדמות הגדולה. וגם את השיקולים לא לספר עד כה. 

ובאמת, כדאי "לאלחשוש כל הזמן מגילוי במפתיע. פשוט לא לחשוש...]

ראיתי שכתבת, אך לא לחלוטין הבנתי.d.i.d
מדוע אתה כל כך בטוח שעדיף לא לספר דבר?
אם היה מדובר בבן שלך היית מעדיף לא לדעת?
שתי השאלות ששאלת,ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך כ"ג בניסן תשע"ז 10:36

ממש שונות אחת מהשניה.

 

השאלה אינה אם אני הייתי מעדיף לדעת או לא. אינך שואלת האם הם "רוצים לדעת". יש להניח שיאמרו שרוצים לדעת הכל...

 

השאלה היא, האם לומר לאנשים שיש לך דבר כזה. מה יכולות להיות ההשלכות. האם זה יוסיף טוב, או לא.

 

אז הנטיה להיות "גלויה" ולהגיד הכל,  היא די מובנת. אדם אינו רוצה להרגיש "צריך להסתיר".אבל לפעמים זה לא נכון.

במקרה כזה, הרי הענין יכול להיתפס כדבר קשה ממש, מבהיל. בוודאי אצל אנשים שלא מבינים איך מתנהלים החיים בשוטף כך. מי שבאמת מכיר, יכול לדעת שזה לא עד כדי כך...

 

אז הבחור שיחי', כמו שאומרים "סבר וקיבל". ראה שהוא מסתדר עם הענין, לא נבהל מסטיגמות, הרווחתם חיים טובים ושמחים. ב"ה. אם היית יכולה להיות בטוחה שהוריו הם כמו שהוא (אני באמת לא מכיר אותם - אבל מניח שגם אתם לא מכירים באופן ברור ביחס לדבר כזה. אחרת לא הייתם שואלים..), וגם כשזה מדובר בנישואין של בנם, היית יכולה לספר.

 

לדעתי, ה"סיכון" בזה גדול מידי. יכול לגרום לאי נוחות, לחשש, לצער סתם. בשביל מה?

אם את יודעת שאת מצליחה, עולה, שאתם מצליחים. תשמחו.

 

מי אמר שחייב שידעו פעם? מן הסתם זה ילך ויפחת.

 

ולמה לחשוב ש"כעת" זה פחות בעיה מאשר להגיד עוד הרבה שנים, אם "יתגלה"..  יכול סתם להעלות חששות שווא לגבי גידול ילדים וכו'.

תמיד תוכלו להגיד, אם "יתגלה", שלא רציתם לערב בענין אישי שלכם, אחרי שכבר החלטתם ביניכם, ושלא רציתם לגרום להם לפחדי-שווא כשאתם כבר נשואים.

וגם תוכלו להפנות למי שמכיר, שיוכל להסביר להם שזה "לא כ"כ נורא"....

 

 

כמובן - כל זה מדובר כאשר שניכם בטוחים בענין במאה אחוז. וברור לכם שממילא לא יוכלו להזיז אתכם.

 

 

אבל נניח, תיאורטית, שהשאלה היא של בני זוג שרוצים להתחתן, אבל מביאים בחשבון שההורים עלולים להתערב, להסביר, לשכנע שלא - וזה יכול אכן להשפיע לבטל... אז זה כבר משהו אחר. למה? כי אכן הורים יכולים להיות יותר בעלי נסיון, לחשוש, ולנסות להשפיע על מה שנראה להם טוב, לטובת בנם...

 

כשמדובר בכאלה, זה משהו אחר. ועפ"י רוב, באמת כדאי ליידע הורים כשמדובר באנשים שקולים. ואח"כ יחליטו הצעירים אם לקבל את דעתם או לא.

 

אבל יש לפעמים, שבני הזוג יודעים בנפשם אחרת. יודעים על מה מדובר, הם לא פזיזים, בעלי שאר רוח ויודעים שיוכלו להתמודד ושתמונה אצל ההורים תיתפס אחרת (צריך בשביל זה אומץ ומידות מיוחדות. אבל יכול לקרות). במקרה כזה, מה התועלת?..

 

לא מבינה-גמדיתלאגמדה
האם לא עדיף שזה יגיע מהם מאשר ישמעו ממישהו אחר, סביר להניח בצורה ששניהם לא היו רוצים ?
מספיק שההורים ידעו מי המשפחה - בקלות אפשר לגלות דבר כזה.ואם זה יגיע ממישהו אחר ההשלכות יכולות להיות הרבה יותר משמעותיות ולא לטובה.
גם במשפחה,ד.

יתכן שחוץ מההורים, לא יודעים על כך.

 

כמובן, אם היה מדובר במשהו "מפורסם" שזה רק ענין של זמן לא רב שיתגלה - היה אחרת. את צודקת.

 

 

הדבר לא ידוע כל כך בסביבתיd.i.d
רק אנשים שיש להם מעמד מקצועי (כלומר מחוייבים לסודיות) או אנשים הקרובים אליי במיוחד- יודעים בדיוק מה יש לי.

במשפחה כמעט ואין איש יודע. כפי שאולי ציינתי בעבר, הוריי אמנם קיבלו דיווח על האבחנה, אך התכחשו אליו ומאז משתדלים להתעלם ולא לדבר בנושא. בעצם היחידים שמעודכנים במצבי במדוייק מלבד אנשי המקצוע הם האיש הטוב שאיתו אני בקשר, כמה גורמים מלווים שאינם אנשי מקצוע רשמיים (רב, מטפלת שהיא חברה ועוד) ושלוש חברות קרובות מאוד שלעולם לא יאמרו דבר מכל זה לאיש.

כמובן שבחורים שיצאתי איתם לדייטים בעבר גם יודעים ממה אני סובלת, אבל המצב שלי מאוד משתנה ולכן אינם מודעים אליו במדוייק, אלא רק למה שהיה נכון בזמן שהכרתי אותם. יש חשש שאחד מהם עלול לפלוט דבר מה. אבל אני מאמינה שבדייטים יש אמון הדדי שלא לומר לשון הרע זה על זה. בכל מקרה זה הסיכון היחיד.
קראתי את הכרטיס שלך-גמדיתלאגמדה
וואו את נשמה מיוחדת וגבוהה שאין דברים כאלה. פשוט השראה!

עכשיו לגבי השאלה שלך-
אני חושבת שאת הזירה הזאת את צריכה להשאיר לבחור שלך. הוא צריך להבין היטב לאן הוא נכנס וסבירות גבוהה מאוד שתהיה התנגדות עזה- לא כלפייך אלא כלפי ההתמודדות שלך שהם לא ידעו באמת לעולם מה היא,את חייבת להוציא את עצמך מכל הסיפור הזהולא להפגע. וההצטרפות שלך צריכה להגיע רק בסוף.

אחי התחתן עם גרושה עם ילד מדהימה לכל הדעות אבל הייתה בהתחלה התנגדות. למה? כי טבעי שכל הורה שאוהב את בנו, טיפח אותו ירצה את הטוב ביותר עבורו ואפילו עד היום כשהוא מטרטר את עצמו בשביל בן לא שלו ביולוגית. וכשמצטרפת לכך לפעמים בקשות מצד ההורים שלה-
יש מן מחשבה כזאת של- מה, הוא חייב להם משהו..? וכדומה...
זה הכי טבעי בעולם.
הם צריכים להיות מאוד מיוחדים כדי שיצליחו לראות אותך מעבר להתמודדות שלך לםחות בשלבים הראשונים.
לדעתי תחשבו ביחד איך להציג, מה לומר ומה להעלים בינתיים ולהיות מוכנים יחד לכל תרחיש שלא יהיה.
בהצלחה רבה!!
דבר מה הפריע לי בתגובתך.d.i.d
נכון אמנם, שכל הורה רוצה בעבור בנו את הטוב ביותר. אך מי קבע שאני אינני הטובה ביותר עבורו?
שימי לב להבדל מהותי - כל הורה רוצה עבור בנו את מה שהוא חושב שהוא הטוב ביותר, ולאו דווקה את הדבר שבאמת יהיה הכי טוב עבורו. זה טבעי ואנושי, אך חשוב להבין את ההבדל.

ותודה לך על התגובה ועל שהקדשת מזמנך לעיין בכרטיס שלי.
אם הוא מודע ומבין היטב את המצב וההשלכות לזוגיות,פינגו0
כלומר, שמעבר להיכרות האישית איתך,
הוא גם התייעץ עם גורמים מקצועיים (פסיכולוג/פסיכיאטר) ועם כמה זוגות שאחד מבני-הזוג הוא כזה,
כדי להבין ממש מה ההשלכות של זוגיות כזאת.
- אז במצב כזה, לא הייתי מספר בכלל בכלל למשפחה שלו!

אם ההיכרות שלו עם התופעה זה רק ממך,
אז כן הייתי מספר כמה שיותר להורים,
כדי שיעזרו לו לחשוב האם הוא באמת מתאים לזוגיות כזאת.

כי לא לכולם מתאים זוגיות כזאת, וכדאי בשביל שניכם לדעת מראש לפני החתונה את הסיכוי שתסתדרו אחריה..

לספר רק קצת להורים, זה הכי גרוע בעיניי.
כי הם ישלימו את המידע ממרן הרב הפרופ' Google..
ואז התגובה שלהם מן הסתם תהיה לרעתכם..
התייעץ עד כמה שניתןd.i.d
אני הבאתי לו חומרים לעיון ולמידה אודות מצבי, ואפשרתי שיח בינו ובין הגורמים המטפלים בי וכן כנות גמורה מצד חברותיי בעניין ההתנהלות היומיומית עם הפרעה שכזו.
אני חושבת שלעולם לא יוכל באמת להבין לחלוטין מה מצפה לאדם הנשוי לאשה שכמותי, אבל לאט לאט הוא מכיר ונחשף ואנימאמינה שהוא מחליט מתוך שיקול דעת נבון.

צדקת שיש לקחת בחשבון שאם אספר רק מעט ובמסתוריות זה עלול להיות מזיק מאוד ולעורר תגובה של חשדנות וחקירה מאחורי גבי, שזה בוודאי אינו רצוי.
לענ"דפינגו0

חומר עיוני זה לא מספיק

וגם דיבור עם חברות זה נותן רושם מאד מוגבל

 

הוא צריך לדבר עם פסיכולוג/פסיכיאטר, בשיחה פתוחה לחלוטין.

ולמצוא עוד אחד או אחת כמוך שהתחתן, ולדבר על המשמעויות עם הבן-זוג.

 

מעבר להבנת המשמעויות, אתם צריכים גם כלים שיעזרו לכם לאחר הנישואין.

 

שיהיה לכם הרבה בהצלחה!

היי, לא קראתי את כל התגובות אבלמים מתוקים
לאבא של חברה שלי יש גם מחלת נפש מסויימת. וההורים של אשתו אינם מודעים בכלל למחלה. המחלה מטופלת כמובן, וב"ה נמצא כל הזמן בהתקדמות והשתפרות. אני מאמינה שהם כן רואים שהוא לא אדם שגרתי, אבל זה לא משהו שמפריע. בסופו של דבר הוא לא חי איתם, ומה שחשוב זאת ההתמודדות שלו עם המשפחה, עם אשתו, הילדים, וכמובן ההתמודדות וההכלה של אשתו והתמיכה שלה בו. זה נושא אישי ולעניות דעתי אין צורך לשתף את ההורים של בן הזוג. בדר"כ נושא כזה, שרוב האנשים לא מכירים מקרוב, עלול מאוד להרתיע וליצור סטיגמות ואנטי כלפייך, מבלי בכלל להבין מה זה באמת...
בכל אופן, את נשמעת בחורה מדהימה וחזקה במיוחד.. אז לא משנה מה תחליטי ומה תהיה התוצאה, תזכרי את זה.. בהצלחה מתוקה!
תודה רבה על השיתוף.d.i.d
מסקנות יעילות, לוקחת לתשומת ליבי. ותודה על ההערכה כלפיי.
נערךאורח כלשהו
עבר עריכה על ידי אורח כלשהו בתאריך כ"ח בניסן תשע"ז 02:40


מעריך בטירוף!אורח כלשהו

ושמח בשבילכם מאוד.

 

דברים שהם עלולים להחשף אליהם במהלך ההתנהלות הרגילה~א.ל

של החיים, או כשיהיו ילדים בע"ה לדעתי ראוי לספר.

הם הרי יגלו בשלב מסוים, וזה יהיה לא נעים אם יגלו בצורה עקיפה.

מעבר לזה- ייתכן שהם יתגייסו ויתמכו בכם.. ולעיתים, זה חשוב ואפילו נצרך.

כל שאר הדברים שאינם שייכים לזה, אין צורך לספר. זה בינך לבינו

אם הם בסוף ידעו את האמת לבד וזה יכול להחמיר את המצב...בינייש פתוחאחרונה

...אז עדיף לנטרל את המוקש. ויפה שעה אחת קודם

מה דעתכם?פתית שלג

היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.

לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.

מקווה שאני מדייק

"אני לא חושבת שרווקות מאוחרת היא בעיה" 

אני לא יודעת להגיד אם בדור הקודם היה עמוק או לאאני:)))))
לא התחברתיניצן*

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אולי בעומק של הדבר זה באמת קשורכְּקֶדֶם

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

מבלי להתייחס בפירוט לנכתבנוגע, לא נוגע

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.


היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.


מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.


כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

 

כתבת דברים יפים אבלכְּקֶדֶם

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

נכון. לכן כתבתי שזה נוגע בעיקר למי שעבד עם עצמונוגע, לא נוגע

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

מחשבה מעניינתפתית שלג

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

זה פחות עניין של אונס, זה יותר עניין של הכוונהנוגע, לא נוגע

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

 

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

 

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.


 

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.


 

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

 

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

 

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

 

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.


 

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.


 

 

 

הרעיון הכללי נכון ושמעתי אולו כמה פעמיםהיום הוא היוםאחרונה
מכמה מקורות שונים ורציניים
בשביל קשר צריך לדבר. בשביל לדבר צריך לדבריהודי שואף לטוב

אחת. שתיים. שלוש.

נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.

שומע ומספק נתונים יבשים.

לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.

סיפורים, סיפורים, סיפורים.

התמונה מתחילה להתבהר.

יש פוטנציאל.

יש היכרות.

אבל אין קשר.

בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.

אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.

ובשביל לדבר צריך להיפתח.

ואני לא יודע לעשות את זה.

שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.

אבל היא מחכה.

ואני מבין אותה.

גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.

לא נעים.

הרי אנחנו לא קשורים.

רק מכירים.

אז מה הלאה?

איך מתקדמים מכאן?


כרטיסים שפותחים שאלות?ארץ השוקולד

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

כפלסטר זה יכול להיות נהדר.יהודי שואף לטוב

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

שיח עמוק בעדינותמחפש אהבה
לא בהכרח צריך בדייט שניארץ השוקולד
אולי צריך לתת יותר זמן כדי להיפתח?

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

אסביריהודי שואף לטוב

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

לאטניצן*

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין


אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יפה!נחלת
זה לא פשוט דייטהפי

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח


זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..


לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .


אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים


בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח


אולי יעזורנוגע, לא נוגע
לדעתי דרך המלך היא שאצל בנים בשביל להוביל בקשר צריך להרגיש וייב. שמשהו בבחורה מדבר אליך ואתה "מרגיש בבית" איתה מבחינה רגשית. יכול להיות שאחרי היכרות זה לא יתאים, אבל יש רצון חזק לנסות. וזה פותח את הבחורה כי היא מרגישה שאתה באמת מתעניין בה.

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.


בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה


שיתוף קטן משמעותי מצידךadvfbאחרונה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

איך להגיע להצעות רלוונטיות?נחלת

ראיתי אצל רעות רוט. יועצת לקראת נישואין. מאוד התרשמתי ממנה. כנה, אמיתית. לעניין.

נדמה לי, ביוטיוב. יש לה גם שיעורים שם. אני מחבבת אותה, מבלי להכיר אותה בכלל.....

ועוד משלהנחלתאחרונה


 

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

נפלא. לפום צערא אגרא.נחלתאחרונה
פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

..שפלות רוח

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.


תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונותadvfb

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

..שפלות רוח

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

צודק, זה המקום שלךadvfb

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

כן, יקרה. המון הצלחה. זה נשמע מאוד טוב.נחלת
מזל טוב!תפוחית 1
מדהים ממשזיויק
מזל טוב!
כיף לשמוע, המון מזל טוב!!advfb

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מהשמים דרך הטבע.נחלת
נכון! תודהadvfb
וואו איזו בשורה מרגשתברוקולי
וואו איזה משמח לשמוע🎉פצל"פ

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב!!חדשכאן
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך שמחה, אהבה, נחת ורווח
וואו, משמח לקרואארץ השוקולד

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

מדהים!! מזל טוב!!!!אני:)))))
המון מזל טוב!!קדם
ממש התרגשתי לקרוא וכן, חיכיתי שתבשרי בשורות טובות וזה משמח מאוד!! לא מכירה אותך אבל מה מקריאת תגובות שלך כאן את נראית מדהימה, רגישה וחכמה מאוד. מאחלת לכם כל טוב!!!
וואי מזל טוב..דג כחול

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..


האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.


משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...


משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)


בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

וואו יקרה איזו הודעה משמחת ומרגשת!נגמרו לי השמות

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

מזל טוב רוב שמחותניצן*

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

בשעה טובה!!יעל מהדרום
מזל טוב ושפע ברכות 🌹פ.א.
שתזכו להקים בית באהבה ובאושר! מזל טוב!זמירות
מזל טוב! משמח מאד!100
בעז'ה בניין עדי עד מלא בשפע וברכה.

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

כיף לקרוא! מזל טוב! אולי גם הוא יכתוב מצידו?מרגול

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)


ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.


ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.


שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

לגבי צידו- מעניין יהיה לקרוא את ניסוחיו ותחושותיומרגול

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי


מזל טוב!אן אליוט
הרבה אושר ושמחה לשניכם 💐
וואומחפש אהבה

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

ממליץ לך להמשיך לבוא לפה.מחפש אהבה

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

למה לייאוש?שלומית.
כל הטוב עוד לפנייך!
למה זה מקפיץ אותך? מישהו אמר שלא?מחפש אהבה
מזל טוב יקרה 💗Lavender

הרבה אושר ועושר!

 

יפה מאד. אהבתי את המסרכְּקֶדֶם
תצליחו 
מרגש מאוד יחד עם זאת לאו דווקא מה שמתאיםהפי

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

 

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

בשעההטובה, הצלחה רבה!נפש חיה.
מזל טוב! בנין עדי עדנוגע, לא נוגעאחרונה
נאה דורשת נאה מקיימת..
מחמאות בדייטיםצופה אנונימי

אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר

במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)

על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)

מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?

שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות

יש פה בפורומים את כל המגוון על סולם הדוסימטרזמירות

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

בציבור הדתי לאומי תורנישפוי

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

 

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

אני מסכימה עם הגישה. אבל אולי בציבור אחרנחלת

זה אחרת וזה מקובל.

 

תגובה לתגובהשפוי

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

בא מבית אשכנזי אז לא מקובל בכללadvfb

גם אחרי החתונה ;)

 

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

חחחחחחכְּקֶדֶםאחרונה
..שפלות רוח

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

...אני:)))))

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

נשמע מעניין למה אתה שואל..מחפש אהבה

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

משהו שרציתי לשתףמאותרת

היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -

רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.

ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?

לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.

לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.

 

זה הטקסט שהתפרסם היום:

 

בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:

יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.

ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.

וואלה, לא יודע.

העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.

אז זהו, שלא.

אבל ממש ממש לא.

לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:

מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.

מדובר במנגנון ביולוגי טהור:

חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.

אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:

כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:

1.תסתכל במראה.

צעד ראשון ובסיסי.

רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.

אז מה אתה אומר?

אתה אוהב את מה שאתה רואה?

פחות?

השיער מסודר?

כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.

כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.

אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.

2. איך הריח שלך?

עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.

אל תנחש, תבדוק.

תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.

כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:

'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.

כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.

ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

3. אם יש ספק – אין ספק.

תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.

בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.

זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.

פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.

4.שים דיאודורנט.

חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.

כיפה יש לך?

גם ציצית?

אחלה.

תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.

5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.

גלינג גילינג.

אנחנו בישראל.

לא שבדיה.

לא קנדה.

ישראל.

ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.

אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:

תיכנס לשירותים.

תחליף חולצה.

תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.

6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.

מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.

אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.

7. עיקרון ההדדיות.

תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.

אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.

'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.

8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.

אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.

לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.

9. המסר שמאחורי הלבוש.

תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:

'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.

10.זהירות, 'מביכים'.

כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).

קיצר, בחורים!

הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.

או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:

"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."

כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.

(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)

וואי חשוב ממשזיויק
כלכך נכון וחשוב😊Shandy
מדהים תודה, עכשיו אפשרשפלות רוח

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

 

 

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

במידה והיה לך טוב בקשר למעט "זה" לא מוטב היהדג כחול

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

אוח, כמה שהייתי רחוק מזה פעםמחפש אהבהאחרונה

הלוואי הייתי שומע את זה אז

גבריםכְּקֶדֶם

אתם צריכים ללמוד איך להיישיר מבט

 

 

צודק… להרים את העיניים למעלה, להביט קדימהפ.א.
באיזה הקשר אתה אומר את זה?שפוי

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

נראה לי שלמדתי את זהadvfb
תסביר את עצמךזית שמן ודבש
מה הפשט? באיזה הקשר?דג כחול

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.


לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

כמאמר הסיפורנקדימון
שמסתבר שיש לו לפחות גרסה אחת נוספת בבודהיזם.

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

רב הנסתר על הגלוימחפש אהבהאחרונה

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

אולי יעניין אותך