למרות שאם אוהבים בן אדם אוהבים אותו בכל מצב אבל לפעמים יש מצבים שמההלם או שאולי מרגישים מרומים עלולה להיווצר רתיעה או ירידה בהערכה, אז אולי יש מצבים שעדיף להשאיר את המצב כמות שהוא ולא לספר..

"לא שפויה". ממש לא שייך.

גם אם יש פה ושם זמנים של "יציאה" מהמציאות הרגילה.

[ואין שום סיבה ש"פעם יגלו". וגם אם כן, זו לא "הסתרה והונאה" - תוציאו את זה מהראש. אתם אנשים בוגרים. החלטתם, הבן לא היה חייב להיוועץ בהם. ההסתרה מובנת לחלוטין.

אם "יגלו" פעם, תסבירו בנחת במה מדובר, וגם את ההתקדמות הגדולה. וגם את השיקולים לא לספר עד כה. 

ובאמת, כדאי "לאלחשוש כל הזמן מגילוי במפתיע. פשוט לא לחשוש...]

ממש שונות אחת מהשניה.

השאלה אינה אם אני הייתי מעדיף לדעת או לא. אינך שואלת האם הם "רוצים לדעת". יש להניח שיאמרו שרוצים לדעת הכל...

השאלה היא, האם לומר לאנשים שיש לך דבר כזה. מה יכולות להיות ההשלכות. האם זה יוסיף טוב, או לא.

אז הנטיה להיות "גלויה" ולהגיד הכל,  היא די מובנת. אדם אינו רוצה להרגיש "צריך להסתיר".אבל לפעמים זה לא נכון.

במקרה כזה, הרי הענין יכול להיתפס כדבר קשה ממש, מבהיל. בוודאי אצל אנשים שלא מבינים איך מתנהלים החיים בשוטף כך. מי שבאמת מכיר, יכול לדעת שזה לא עד כדי כך...

אז הבחור שיחי', כמו שאומרים "סבר וקיבל". ראה שהוא מסתדר עם הענין, לא נבהל מסטיגמות, הרווחתם חיים טובים ושמחים. ב"ה. אם היית יכולה להיות בטוחה שהוריו הם כמו שהוא (אני באמת לא מכיר אותם - אבל מניח שגם אתם לא מכירים באופן ברור ביחס לדבר כזה. אחרת לא הייתם שואלים..), וגם כשזה מדובר בנישואין של בנם, היית יכולה לספר.

לדעתי, ה"סיכון" בזה גדול מידי. יכול לגרום לאי נוחות, לחשש, לצער סתם. בשביל מה?

אם את יודעת שאת מצליחה, עולה, שאתם מצליחים. תשמחו.

מי אמר שחייב שידעו פעם? מן הסתם זה ילך ויפחת.

ולמה לחשוב ש"כעת" זה פחות בעיה מאשר להגיד עוד הרבה שנים, אם "יתגלה"..  יכול סתם להעלות חששות שווא לגבי גידול ילדים וכו'.

תמיד תוכלו להגיד, אם "יתגלה", שלא רציתם לערב בענין אישי שלכם, אחרי שכבר החלטתם ביניכם, ושלא רציתם לגרום להם לפחדי-שווא כשאתם כבר נשואים.

וגם תוכלו להפנות למי שמכיר, שיוכל להסביר להם שזה "לא כ"כ נורא"....

כמובן - כל זה מדובר כאשר שניכם בטוחים בענין במאה אחוז. וברור לכם שממילא לא יוכלו להזיז אתכם.

אבל נניח, תיאורטית, שהשאלה היא של בני זוג שרוצים להתחתן, אבל מביאים בחשבון שההורים עלולים להתערב, להסביר, לשכנע שלא - וזה יכול אכן להשפיע לבטל... אז זה כבר משהו אחר. למה? כי אכן הורים יכולים להיות יותר בעלי נסיון, לחשוש, ולנסות להשפיע על מה שנראה להם טוב, לטובת בנם...

כשמדובר בכאלה, זה משהו אחר. ועפ"י רוב, באמת כדאי ליידע הורים כשמדובר באנשים שקולים. ואח"כ יחליטו הצעירים אם לקבל את דעתם או לא.

אבל יש לפעמים, שבני הזוג יודעים בנפשם אחרת. יודעים על מה מדובר, הם לא פזיזים, בעלי שאר רוח ויודעים שיוכלו להתמודד ושתמונה אצל ההורים תיתפס אחרת (צריך בשביל זה אומץ ומידות מיוחדות. אבל יכול לקרות). במקרה כזה, מה התועלת?..

יתכן שחוץ מההורים, לא יודעים על כך.

כמובן, אם היה מדובר במשהו "מפורסם" שזה רק ענין של זמן לא רב שיתגלה - היה אחרת. את צודקת.

חומר עיוני זה לא מספיק

וגם דיבור עם חברות זה נותן רושם מאד מוגבל

הוא צריך לדבר עם פסיכולוג/פסיכיאטר, בשיחה פתוחה לחלוטין.

ולמצוא עוד אחד או אחת כמוך שהתחתן, ולדבר על המשמעויות עם הבן-זוג.

מעבר להבנת המשמעויות, אתם צריכים גם כלים שיעזרו לכם לאחר הנישואין.

שיהיה לכם הרבה בהצלחה!

ושמח בשבילכם מאוד.

של החיים, או כשיהיו ילדים בע"ה לדעתי ראוי לספר.

הם הרי יגלו בשלב מסוים, וזה יהיה לא נעים אם יגלו בצורה עקיפה.

מעבר לזה- ייתכן שהם יתגייסו ויתמכו בכם.. ולעיתים, זה חשוב ואפילו נצרך.

כל שאר הדברים שאינם שייכים לזה, אין צורך לספר. זה בינך לבינו

...אז עדיף לנטרל את המוקש. ויפה שעה אחת קודם

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי