הוא מכיר אותם הכי טוב, יכול הכי קרוב לשער את תגובתם.

יש להניח שאם תהיה ביקורת, היא תופנה בעיקר אליו.

על אף שהאי-נעימות תהיה גם לך...

אני כאמא הייתי רוצה את הבחורה המושלמת עבור בני, לכן אם היו מספרים לי על כל בעיה קטנה כגדולה,

הייתי מגיבה באופן שלילי גם בלי לרדת לעומק ומורכבות הפרטים,

אבל אם היה קורה לאחד מילדי, הייתי עושה הכל בשבילו.

אני לא חושבת שזה קשור לאם האנשים רעים או טובים, אלא לעובדה שכל אחד היה רוצה את הכי טוב לעצמו ולקרוביו,

ולפני החתונה את עדיין לא חלק אינטגרלי מהמשפחה שלו (זה תהליך שקורה עם השנים)

מה שכן, אולי כדאי לשים לב שהבחור מקבל תמיכה מקצועית,

כי כל אדם גם אם יש לו כוחות נפש אדירים, יכול לקבל רגליים קרות בזמנים כ"כ לחוצים כשאין שום תמיכה.

בד"כ יש את המשפחה או רב קרוב שתומכים אבל אולי עדיף במקרה הזה מישהו ניטרלי

שגם ידריך איך להתמודד עם תגובת המשפחה כאשר יתחילו להיוודע להם פרטים.

שיהיה בהצלחה ובקלות עד כמה שניתן!

לא נעים לי לומר אבל אני מעדיפה להיות כנה בשבילך, שתקבלי תשובה אמיתית

אם אחי היה מספר זאת על בת זוגו היה הבדל עצום אם היה כבר נשוי או לא. 

אם כבר היה נשוי לא הייתי אומרת דברים שיגרמו לו לספקות בקשר, להפך - משתדלת לעזור במה שאוכל כדי לעזור לזוג לבנות את חייו

אם עוד לא היה נשוי יש סיכוי טוב שהייתי מנסה להניא אותו מהקשר. אם הייתי רואה שהוא רוצה בקשר הזה מאד יתכן שהייתי מרפה אבל יכול להיות שעצם ההתנגדות שלי היתה מרפה את ידיו וגורמת לו לספקנות

זאת תשובתי בתור אחות. בתור אמא נראה לי שהיה לי עוד הרבה יותר קשה לקבל את זה. אפילו אם היו נשואים, אם כי שאז הייתי דורשת מעצמי עבודה עצמית כדי כן לקבל את הכלה ולהכיל אותה ולקבל את הזוג ולעזור להם. אבל אם לא היו נשואים נראה לי שהייתי משתדלת להניא אותו מהקשר.

תראי, לבן זוגך סיפרת את האמת והוא עשה את הבחירה שלו בך. זה חשוב מאד ומיוחד. לגבי המשפחה זה כבר שאלה אחרת, תלוי גם בטיב הקשר שלו איתם, עד כמה הוא כרוך אחרי תמיכתם במובנים שונים בחייו, עד כמה הוא מוכן לסכן את הקשר שלו איתם למענך. 

גם אם הקשר שלכם רציני זה בכל זאת תחילת החיים

קטונתי מלייעץ לך מה לעשות. 

מניחה שהייתי שואלת שאלה כזאת רב גדול, אבל ממש בסדר גודל של גדול הדור, לא רב ישוב/קהילה קטנה שהכתפיים שלו לא מספיק רחבות.

(ואם הייתי מרגישה שהתשובה שלו לא מתיישבת על ליבי, הייתי ממשיכה ללבן את העניין לפני שעושה מעשה כה משמעותי נגד צו ליבי)

בהצלחה רבה, בשורות טובות

נשמע שאת מתמודדת מדהים, באומץ ובכנות. חזקי ואמצי!

מרויחים מזה ששואלים "רב גדול" (לא מדבר כעת על הלכה, שזה ברור).

אבל לפעמים נדירות, גם מרוויחים מזה שלא שואלים.... בוודאי אם אינו ממש מכיר.

ומעשה היה בבית המקדש, שהצדוקים שמו אבנים על הלולבים, כדי שלא יוכלו לקחת אותם בגלל מוקצה, וכך לא יטלו אותם ביו"ט בשבת.

הם הניחו שישאלו את הרבנים הגדולים, והם כמובן יגידו שזה מוקצה.

אבל עמי הארצות, יהודים חמים, הגיעו. אמרו, מה זה.... העיפו את האבנים, ובזכותם כולם נטלו לולבים.

ואת המעשה הזה, לשבחם, כתבו הרבנים הכי גדולים, בתלמוד..

לכן גם כתבתי שלייעץ לשואלת אני ודאי לא יכולה

וגם הכיוון שאתה הבאת הוא נכון..

תודה על התיקון. אכן:

"פעם אחת חל שביעי של ערבה להיות בשבת והביאו מורביות של ערבה מערב שבת והניחום בעזרה, והכירו בהן בייתוסין ונטלום וכבשום תחת אבנים, למחר הכירו בהן עמי הארץ ושמטום מתחת האבנים".

לגבי הענין, גם אני חשבתי על זה. זו בהחלט אפשרות סבירה.

עם זה, סביר ש"רב גדול" שיש לו אחריות על כל הצדדים, אם זה בא אליו, ירגיש אחריות להשיא לבחור עצה שמזהירה מהשלכות אפשריות.

ובהיות שבסופו של דבר זה ענין שביניהם, לכן עדיף כשלהם עצמם ברור, לא לשאול לפעמים.

וביודעי ומכירי ספציפית את המדובר, קאמינא.

בימינו נעשה מעשה כגון דא

שהרב אלישיב הורה לתלוש מודעות שהודבקו בכניסת שבת במאה שרים

אבל הוא מדבר על אנשים שבאו בחרדתם מה יהיה, ואדם גדול, בעל כחות מיוחדים, הבטיח וכנראה היו לו "מהלכים" לפעול שכך יהיה.

זה לא נוגע לשאלה, שלגביה הוזכר כאן נושא ה"התייעצות" על ידי מישהי; שזה היה מדובר על אופן שיתכן שההתייעצות תגרום להרפות ידי הבחור מקשר כזה. שהרי רב, צריך להביא בחשבון את ה"סיכון" וכו' ולענות בהתאם.. אשר על כן, לא כ"כ שייך לייעץ לבחורה שכבר החליטה עם מישהו וזה סגור מבחינתם, שתסכן את הקשר..

ואל דאגה, לא מתייחסים "בספקנות לגדולי הדור" (כשגדולי הדור, זה כמובן לא לפי התקשורת, אלא לפי מה שהם יודעים בעצמם שהם כך). ואף אחד לא מביע "דעה" כאילו הם מפשוטי העם.. זו המצאה שלא נכתבה כאן.

אבל גם להגיד "ככל העולה על רוחו" של מישהו, ללכת לשאול, במקרה ספציפי שאינו מכיר - זו גם לא חוכמה גדולה בהכרח (שלא לדבר על כך שכמובן, לא כל אחד ששואל אכן נמצא בקשר עם גדולי עולם).

אחרי נישואין אם יגלו /ישימו לב אפשר להסביר באופן מעורפל.

ולא מפי ה"ערוצים" אנו חיים.

[בוודאי לא עליהם נאמר שאין טוב ממראה עיניים...]

בדברים כאלו, לא מקישים ממקרה למקרה.

בוודאי שהתשובה הראשונית - וביחוד של מי שאינו מכיר את הענין - תהיה לספר מראש (ואולי ב"תקוה נסתרת" של המייעץ, שישתכנעו שלא...). אך אם הם החליטו, במודעות (משמע, החתן הוא אדם מיוחד שדבר כזה אינו מעכב אצלו את מה שרואה כעיקר הענין), הסיפור להורים עלול להכביד ולא לעזור.

[זו לא "עצה כללית". אלא ספציפית למקרה הזה, שהועלה כאן]

"מבט מפוכח ולשיקול דעתו". בוודאי.

כל הענין כאן היה, אחרי שהוא כבר שקל וכו'.

כרגע אם הבנתי נכון עוד לא התארסתם?

אז מה דעתך לספר אחרי החתונה או סמוך לחתונה? כך זה לא יסכן את הקשקר

תהיה אי נעימות זמנית מכך שלא סיפרתם לפני, תעברו את זה ותמשיכו בחיים באופן יותר נינוח, בלי שהוא יקריב את הקשר המשפחתי שלו

אלא אם כן הוא חושש שאם יספר להם באיחור הם לא יסלחו לו שלא אמר לפני

או שיש חשש שאם יספר להם לפני הם יתנגדו מאד

לדעתי כל עוד גלויה עם בעלך לעתיד אין לך מחויבות לספר לאחרים.

לעצם העניין בסופו של דבר יש סיכוי שחלק יתגלה ויהיו בעיות.

כמו שכתבת  (ובטח פגשת) יש אנשים שיגלו אמפטיה ויש כאלה שפחות.

אני הייתי מנסה למפות את המשפחה שלו מהיכרות שלו איתם ואז מנסה לראות למי כדאי לספר ואיך.

למשל אם יש אח\ אחות שיותר סימפטים כדאי לשבת איתם בנפרד ולספר להם כדי שיעזרו לכם.

אפשר להעזר גם בדודים שלו או ברב שמקורב.

וואו.. מקרה לא פשוט. בהחלט מורכב ומצריך הרבה התמודדות.

ביקשת עצה ואני באמת חושבת שנתנו לך פה עצות טובות, חכמות ורגישות.

יש כאן מצב מאוד עדין שבוודאי גם גורם למתח ולחוסר וודאות.

אגלה לך מה, גם לי היה דבר שהסתרתי במשך כמה חודשים מהמשפחה שלי, דבר שנוגע לארוס שלי. היה לי פחד עצום מהשאלה איך הם יגיבו למידע החדש שיכול להציף אותם (ארוסי גרוש עם ילדים והם לא ידעו על הילדים בהתחלה..).

נכון שכאן זה אחרת, אבל עדיין..

העיקרון הוא דומה- החשש העצום מחוסר קבלה והסתבכות במחשבות של "הם בטח יגיבו ככה\הם בטח יגיבו אחרת..

אצלנו, אני פחדתי בעיקר מאמא שלי. אמא שלי היא אישה די קונפורמיסטית שקשה לה עם חריגות יוצאות דופן. היא גם בקטע של "מה יגידו" וכאלה. אז בחודשים הראשונים התעסקתי הרבה בשאלה איך היא תקבל את זה. דמיינתי תרחישים אפשריים מכאן ועד הודעה חדשה והרגשתי שאני נקרעת מההסתרה הזאת.

ערב שבת אחד לא יכולתי. בכיתי, ואז גיליתי לה.

ולהפתעתי הרבה- הנה, היא ממש לא מגיבה כמו שציפיתי! הרבה יותר הכלה ורוך התגלו בה מאשר בכל הדמיונות שלי. הייתי מופתעת ממש לטובה. הרגשתי שנעשה לי נס.

בבוקר שבת זה כבר קצת התהפך ואימי חזרה לעצמה והביעה את התסכול שלה מהעובדה שבחרתי בסיפור כ"כ מורכב, אבל היום, ארבעה חודשים אחריי ועם האירוסין- אפשר לומר שהיא השלימה עם זה לחלוטין.

עכשיו, הסיפור שלנו הוא לא אותו דבר, אבל אני מאוד יכולה להתחבר אלייך בקטע של הפחד מחשיפה, הרצון להסתיר ועם זאת ההשתוקקות הנואש להתגלות. הרי את בעצמך כינית את זה "הונאה"- משמע שיש לך רגשות כבדים ביחס לעובדה שאת לא אומרת להם הכל. אולי, כמוני, את כבר מעדיפה שהם יגלו מאשר להמשיך לשאת את הנטל הכבד הזה של ההסתרה.

אני הייתי מציעה לך קודם לדבר עם בן משפחה שיכול לתת מענה טוב וחיובי. יש אצלו במשפחה, המורחבת או המצומצמת, אנשים שבוודאי רואים את ה"מעבר" את האדם ולא את ההפרעה, את האהבה ולא את הפירוד.

דברו עם מישהו כזה שיהיה איש הסוד שלכם והוא יוכל "לתווך" בינכם ובין המשפחה.

מה גם שכאשר תחליטו להגיד למשפחה- תגידו שמעכשיו אתם שקופים בהכל. החשש הגדול שלהם יכול להיות מכך שיש עוד דברים שלא התגלו ועכשיו זה כדור שלג. אז לא, כדאי כבר לנהוג בשקיפות בהכל.

דברו גם עם הרופא\הפסיכולוג שלך שילווה אתכם במשך התהליך. גפ אתם צריכים תמיכה, ובטח גם בן זוגך שנקרע בין האהבה אלייך לנאמנות למשפחתו.

מאחלת לך המון הצלחה עם הרבה אהבה.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.