פגשתי היום ליד המרכזית בחורים חביבים שפעלו למען עצירת פקודת השילוב המשותף. שוחחתי עם אחד מהם ומאוד התחברתי לדבריו.
תהייתי היא-
הסבירו לי נא, למה יש דתיים שעדיין יוצאים נגדם? הרי הפקודה הזאת באמת לא טובה לא לבנות ולא מבחינה דתית.
בקיצור תמהני.
וזה גורם נזק מוכח.ענבלאבל אני מבין לגמרי דווקא את הרצון להשתלב בצה"ל ולשרת
בכל מה שגברים משרתים, מהסיבה שאמרתי
בס"ד
ואני בחוסר נאורותי חשבתי שזה גוף שאחראי על בטחון מדינת ישראל,
איזו מבולבלת...
והאמת, גם ממני
מאז הקמת המדינה,
הצבא מעצב את החברה בישראל.
אפשר להאריך בנקודה הזאת אבל העיקר הוא -
שעובדתית זה נכון.
אם היתה התקדמות בכיוון של צבא מקצועי,
שמתמקד בבטחון ישראל ולא בעיצוב פני החברה -
לא היינו צריכים להתעסק עם כל זה.
בס"ד
השאלה אם חייבים לקחת זאת כמובן מאליו,
שככה התכוונו מייסדי צה"ל ולכן זה קדוש,
או שכן יש טעם לפחות לנסות למחות על כך,
כי בעיני זה אבסורד.
זה פשוט להשתמש במציאות הביטחונית המורכבת של מדינת ישראל,
כדי לחנך את הצעירים לאג'נדות שהממסד רוצה לקדם.
אבל לעניין הפליית הנשים וכ',
והיכולת של נשים להתקדם - לא חסרות נשים שהתקדמו בצה"ל,
ודרך צה"ל גם באזרחות בתפקידים לא קרביים.
למה לקחת בדווקא לתפקידים שהן עושות בהם יותר נזק מאשר תועלת?
וגם כי חלק מההסברים שם לא מוצגים לקהל נכון.
בשביעי של פסח דודה שלי הייתה אצלנו(מסורתית) והיו לנו וויכוחים על זה. אבא הסביר לה בצורה יפה על מה המאבק וזה נגמר ב"אם זה המאבק-גם אני שותפה לו"[עיקר ההסבר היה נגד הכפייה החילונית על האדם הדתי ובעצם נגד שילוב נשים גברים ביחד בצבא]
לך דומיה תהילהאם כי צריך להוסיף דגש נוסף לדיון, והוא שעיקר השאיפה, להבנתי, היא "לשים את הדברים על השולחן", לצד פעולות השכנוע, ולעורר דיון בחברה, בתקווה שהדיון הציבורי יגיע לאותן מסקנות מעצמו. (ה'נפקא מינה' היא שגם אם הנציגים לא מצליחים לשכנע את כולם, החשיפה לציבור עדיין הושגה).

ברגועואי בעית אימא, "פשלות" - למעט את הנעשות בכוונה.
ענבלהם דווקא לא נראים ככה..נראים ביינישים רגילים. לא יודע מה היה היום..ומתפרסים, אז תלוי על מי נופלים..
ידבר בשמחה ויסביר את דעתו?
אנשים מרגישים בתת מודע שאם זה דתי הוא בטוח לא אובייקטיבי
יוצר אנטיגוניזם.
אבל זה יהיה ארוך מדי.
בשורה התחתונה, יש תנועות אידיאולוגיות שבניגוד למה שנראה בתקשורת, לא מנסות להשיג הישגים מעשיים-משפטיים-חוקיים, אלא להבנות מחדש את השפה ואת המחשבה של הציבור. זה במידה רבה מצליח, אבל עדיין קשה כי מדינת ישראל היא מדינה שמרנית והאטמוספירה היהודית מדכאת את הפרוגרסיביות שמכה גלים במערב. כיוון שידן של אותם ארגונים ואנשים על התחתונה, הפעולות שלהן נעשות לאט ובהיחבא. כשמפנים עליהן את אור הזרקורים, זה מהווה איום על מימוש המגמות שהם מובילים. השקט הוא חלק מהשיטה.
חלק מההתנגדות נראית ספונטנית, כי חלקים נרחבים מהציבור לא יודעים שהם מדברים וחושבים בשפה המרקסיסטית של אסכולת פרנקפורט, שדרך הדלת האחורית הכניסה שינויים קריטיים בשיח הציבורי של המערב.
זה בעיקר התוכן שמקומם, לא הסגנון.
(במידה רבה זה נכון גם לגבי הרב לוינשטיין, למרות שגם הסגנון תופס נפח).
זה עדיין לא ממצה, אבל בגדול, זו דעתי הענייה.
עקרונות המרקסיסטיים טוענים שבעלי אמצעי הייצור מדכאים את מעמד הפועלים, למרות שהפועלים רבים יותר. המרקסיזם טען שבשלב מסוים תתרחש מהפיכה בלתי-נמנעת ופועלי כל העולם יתאחדו, ישתלטו על אמצעי הייצור וידאגו לחלוקה צודקת של המשאבים (מה שבא לידי ביטוי חריף בקומוניזם). עד כאן תיאוריה.
למעשה, המרקסיסטים צדקו וטעו בו זמנית: אכן התרחשה מהפיכה, אבל ברוסיה, ארץ לא מתועשת בעוד שהעולם המערבי הבורגני ממש לא הלך לקראת הכיוון הזה (ברור, כי לאזרחים היה טוב לעשות כסף). חבורת הוגים מרקסיסטיים יהודים הקימו בגרמניה מכון לחשיבה ציבורית בעיר פרנקפורט, ומכאן ואילך כונו "אסכולת פרנקפורט". הם סברו שמעמד הפועלים אכן מדוכא, אלא שהתרבות המערבית עיוורה אותו לעובדה הזאת, לכן יש לערער ולפורר את עולם המושגים המערבי (בדגש על לאומיות, דת ומוסד המשפחה). בשילוב עם התיאוריות של פרויד, הם תרגמו את המרקסיזם ממונחים כלכליים למונחים חברתיים-תרבותיים. כשהנאצים עלו לשלטון, הם לא היו רצויים שם יותר, גם כיהודים וגם כמרקסיסטים, וכמעט כולם היגרו לאמריקה.
שם הפעילות שלהם החלה להתגבר, ועשתה רושם במיוחד על ידי השימוש ב: 1. הפוליטיקלי-קורקט - שפה רשמית כביכול, ריקה ככל הניתן מהמושגים המקובלים בחברה ומנקיטת עמדה חד-משמעית. 2. התיאוריה הביקורתית - שיטה של ביקורת והטלת ספק אינטנסיבית בכל מושג מקובל (להמחשה: "מוסר מוחלט - האמנם?").
אני לא פילוסוף גדול, אבל יש על זה הרבה חומר חופשי ברשת.
------
שימי לב שהקמפיין נגד הגיוס מבוסס בעיקר על נתונים והוא מאוד ענייני, וכיוון שלמעודדי הגיוס אין תגובות רציניות לעומת הנתונים שהנוער הזה מביא, ונשאר רק האינסטינקט הליברלי שמתקומם. זה לגבי הציבור שמתקומם ספונטנית. ברמה הלוביסטית, הארגונית, של הזרועות שמקדמות את הגיוס, החשיפה הזו היא מכשול, ואני מרשה לעצמי להניח שיש קשר בין הנתון הזה לתיוג של הקמפיין כשוביניסטי, חרדי, חשוך וכו'. מין מזעור נזקים שכזה.
(את הרב לוינשטיין אני משאיר בצד כרגע כי זו הייתה הערת אגב ושם הסגנון אכן תפס יותר נפח, כמו שציינתי).
----
לסיום,
שמעתי את הרב אבינר אומר
על המאמר בזוהר שהעולם הוא עגול,
ובצד השני יש אנשים שהולכים עם הראש למטה,
הרגליים למעלה, ובזמן שכאן יש אור שם יש חושך,
שזה התיאור הכי מדויק למה שהולך באמריקה.
ענבל
אם את מתכוונת לפסקה האמצעית, אז כן, הציבור חכם, אבל כשנוגעים בסוגיות ערכיות ומוסריות, הרבה פעמים שיקול הדעת נפגע בניסיון ההצדקה של דפוסי החשיבה הישנים. העולם הפוסטמודרני לוקה באי-עקביות שלו (ספרים שעוסקים בסתירה הזאת ואהבתי: ב"הוד הקרח הנורא" של הרב קלנר, "לוחות ושברי לוחות" של הרב שג"ר ו"המרד השפוף" של גדי טאוב).
אם את מתכוונת לפסקה הראשונה: כן, זו אסכולה די פרנואידית שמציגה את החברה כפסיבית. (אני מסכים שהציבור יכול להיות מושפע, אבל לא פסיבי).
ענבלאוסיף ואעיר, שהניאו מרקסיזם משיק לפמיניזם דווקא בפמיניזם הרדיקלי
שם תשמע קולות לעשות מהפכה, אחוות נשים וכוח נשי מול הגברים
אבל הדיון הזה מאפיין את הפמיניזם המרכזי, ששואף סה"כ שלא תהיה
אפליה ושנשים תקבלנה את מקומן בחברה הגברית ושיהיה להן לא פחות
הזדמנויות מאשר לכל גבר
ארגון זה מוסדות, זה כוח פוליטי, זה עולם תוכן (ספרות למשל).
זה נוכחות תקשורתית.
זה מורים ומורות במוסדות החינוך ותנועות הנוער.
זה מאות ואלפי נוער וסטודנטים ומתנדבים שנמצאים ברשות הרבים
ובמוסדות הלימוד ומקומות ציבוריים ומביאים את העמדה הזו לידי ביטוי.
כשאתה מאורגן כל כך,
אתה יכול לשים בצד את סימון היריב הרעיוני כמערכת מאורגנת שצריך
לפחד ממנה ולהתגונן מפניה -
ולהציב את ההשקפה האותנטית שלך בעניין מול ההשקפה שהם מציבים.
(ובהמשך למה שכתבו אחרים כאן,
גם אם היה ברור לכול שנשים שוות לגברים מבחינה מבצעית
והמשימה הבטחונית של הצבא לא היתה נפגעת משילוב נשים -
ברור שאותם גורמים שמקדמים את המחאה - היו בכל זאת מוחים.
הם סוברים שהסיבות האמיתיות למחאה הזו אולי לא רלוונטיות
בשביל הציבור או בשביל אנשים כמוני, וכשאתה רואה מחנה רעיוני
שהוא גם מאורגן מאוד וגם נוהג בחוסר שקיפות וחוסר ישירות -
זה לא מקל על ההזדהות שלך עימם.)
ב. האם לדבריך -
אם יש למישהו כסף, הוא פחות צודק?
הטיעונים שלו פחות רלוונטיים?
רק הערתי על מה שכתבת ש "גם לו וגם לנו יש כסף"
עם החיילות במשרד אפשר היה לחיות מקום המדינה. לא תמיד נחמד אבל אפשרי.
הבעיה זה כל הפרוייקט של לערב יחידות שאינן משרדים, ושם זה צרה צרורה אחרת.

ענבל
.בס"ד
ראשית-
קורה שתהליכים מתחילים בהתנדבות ומסתיימים בחובה...
ולגבי הטענה שמי שרוצה להרוס את הגוף שלה זו בעייתה בלבד-
אני לא חושבת שזה נכון לגבי גוף כמו צה"ל.
המדינה לא אמורה לתת יד לפגיעה עצמית של אזרחיה..
וכאן נפגעים כולם.
החיילות, הצבא, גם החיילים שבצבא וכאמור היכולת המבצעית שלו,
והאזרח שבטחונו מופקד בצבא פחות יעיל...
מי שמתעקשת להרוס א הגוף שלה שלא תעשה את זה על חשבון היעילות של צה"ל,
ולא על חשבון בטחון ישראל
"אם מישהי רוצה להרוס לעצמה את הגוף זאת בעיה שלה"
זו לא אמירה שאני יכול להסכים איתה..
גם כי בעצם מדובר בבנות עמי שאני חשש לגורלן וחרד לשלומן,
ובעיקר מפני שעלויות הטיפול בהן כנכות צה"ל, וכפי שמתברר אחוזי הפציעות אצלן גבוהים בהרבה וחמורים בהרבה, יוטלו בסופו של דבר גם עלייך ועלי
הן מורידות את רף הכושר של כל המחלקה,
ובעצמן מתאמנות על משימות אותן -בשדה הקרב- יבצעו אחרים
גמני לא אוהב להתערב לאחרים,
אבל המבצעיות של צה"ל נוגעת לכולנו
נראה שאת ממש מתעקשת לנסות שלא להבין
לא רוצה לא צריך
אלעדאם אתרשם אחרת ממך אולי אגיב עניינית,
כרגע לא הרגשתי שאת רוצה לדון אלא בעיקר לכתוב "לעזאזל" וכאלה
אבל שוכחים שזה לא לרוב הבנות.
ואולי בכלל לא.
בס"ד
אני לא אדם של קונספרציות בכללי,
אבל לענ"ד לא מופרך שמאחורי הפעילות של הפמניזם הקיצוני,
שרוצים לשלב בנות בצה"ל בצורה כל כך עיוורת,
שמתעלמת מההבדלים הטבעיים בין גברים לנשים,
עומדים גורמים עוינים שהצליחו להיכנס לעמדות מפתח.
שימו לב שחלק מהתוצאות הן-
1- הורדה ברמת הפעילות, על מנת שהדרישות יהיו מותאמות גם לנשים,
ויצירה של ממוצע שקשה מידי לחיילות וקל מידי לחיילים.
כך הבחורים לא מגיעים למקסימום, והבחורות כן נפגעות.
2- למרות הורדה - עדיין יש עומס רב על החיילות, עומס שלא באמת מתאים להן.
הפגיעות כוללות בעיות פוריות עתידיות אצל החיילות...
נוסף לכך לענ"ד יש כאן בלבול עמוק במהותו של צה"ל.
האם צה"ל הוא גוף לאומי שלכל אחד יש את הזכות למצא את יכולותיו דרכו-
או שהחיילים אמורים לפעול בצה"ל על פי הצרכים של הצבא?
יש חוק חינוך חובה למשל, כאן המטרה היא לטובת הילד, (באופן עקיף גם למדינה)
ולכל מגזר וכ' משתדלים לבנות ולתקצב במידה כזאת או אחרת את המוסדות החינוך המתאימים לו.
האם גם צה"ל זה משהו שנועד עבור הגשמת היכולות והחלומות של כל פרט?
או שאולי בכל זאת זה גוף שנועד לשמור על ביטחונה של ארץ ישראל ויושביה???
איך ייתכן להוריד את הרמה המבצעית של צה"ל בשם "דמוקרטיה"?????.
זה גם לא דמוקרטי להפלות אנשים על רקע נכות. אז אם יום אחד אדם עיוור
ירצה להיות צלף בצה"ל הוא יתקבל? מה הוא אשם שהוא עיוור? יש לו חלום! אפליה!
השיח הציבורי הזה נראה לי כל כך צבוע ודבילי. באמת.
בשם "זכויות הבחורות להגשים את חלומותיהן"-
(שמי בכלל אמר שחלום של כל נערה בישראל זה להיות לוחמת קרבית????)
מסכנים את צה"ל, את החיילים והחיילות שלא לצורך, והופכים אותו לאט לאט לצבא מגוחך.
בכל הדו"חות המקצועיים רואים חד משמעית ששילוב בנות בתפקידי לוחמה היה מזיק ולא יעיל.
אבל "הדמוקרטיה" "שוויון ההזדמנויות" וכ' חשובים יותר מחיי אדם...
(מה שגרם לרעיון שאולי מי שעומד מאחורי כל הנ"ל מתכוון רק להזיק למדינת ישראל..)
מה שכן בנזקים בסופו של דבר עלולים לשאת כולנו,
ללא כל אפליות בין נשים גברים ואפילו ילדים...
הדמוקרטיה במיטבה
חלום של אותן נערות שהתנדבו לקרבי בפועל.
בס"ד
אני מבינה שעם כל השאר אתה מסכים ? ![]()
עוגי פלצתיבחרו את המתאימים ויפטרו את כל השאר.
בס"ד
יכול להיות שהסיבה היחידה שלא עושים צבא מקצועי,
זה כי הצבא הוא מסגרת שטיפת המוח הכי נוחה שיש לממסד?
לא מצליחה לחשוב על שום סיבה אחרת
שאם תתאמצי אפילו עוד רגע אחד -
תגיעי לכמה וכמה סיבות חוץ ממה שכתבת
ונדבר.
כי אני לא מסכים איתך כבר בבסיס התזה,
אבל לא מרגיש בנוח לנצלש באופן פראי כ"כ
עיקר הכוונה שלי הייתה שהבעיה קיימת שנים
למה נזכרתם עכשיו?
ולא נראה שאכפת להם כל כך
את מודעת לעובדה שאין להם שמץ של סיכוי?
ולתורה יש מה להגיד בכל נושא
גם בפוליטיקה, בעיקר להתוות סולמות ערכים.
ואם התכוונת למאבק הזה, הוא לא פוליטי
הוא בדיוק על העתיד של התלמידים שלהם שהם שולחים לצבא.
מכיר את האנשים
לא זוכר ממתי
רובם חברים של גיסי
אחד אבא של חבר
alezishמה שנכון נכון
למרות שלא כבוד גדול להיות מקושר לאנשים האלה

מישהי=)אחרונהבגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד
הבנייה בישראל הסתמכה עשרות שנים על עובדים פלשתינאים.
לא אהבו אותם אך לא יכלו בלעדיהם. ומאז טבח שמחת תורה וסגירת הדלתות בפני עובדים פלשתינאים לעבוד בישראל, עשרות אלפי עובדים זרים נכנסו לעבוד בכל מקצועות הבנייה.
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים
אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע
אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה
ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות
אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.
(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)
ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד
על מה אתה מתלבט?
אתה אוהב לשאול שאלות, אה?
יותר מלשתף בעצמך😏
לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.
גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.
יש כזה דבר?
כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,
בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.
הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח...
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי 
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר