פגשתי היום ליד המרכזית בחורים חביבים שפעלו למען עצירת פקודת השילוב המשותף. שוחחתי עם אחד מהם ומאוד התחברתי לדבריו.
תהייתי היא-
הסבירו לי נא, למה יש דתיים שעדיין יוצאים נגדם? הרי הפקודה הזאת באמת לא טובה לא לבנות ולא מבחינה דתית.
בקיצור תמהני.
וזה גורם נזק מוכח.ענבלאבל אני מבין לגמרי דווקא את הרצון להשתלב בצה"ל ולשרת
בכל מה שגברים משרתים, מהסיבה שאמרתי
בס"ד
ואני בחוסר נאורותי חשבתי שזה גוף שאחראי על בטחון מדינת ישראל,
איזו מבולבלת...
והאמת, גם ממני
מאז הקמת המדינה,
הצבא מעצב את החברה בישראל.
אפשר להאריך בנקודה הזאת אבל העיקר הוא -
שעובדתית זה נכון.
אם היתה התקדמות בכיוון של צבא מקצועי,
שמתמקד בבטחון ישראל ולא בעיצוב פני החברה -
לא היינו צריכים להתעסק עם כל זה.
בס"ד
השאלה אם חייבים לקחת זאת כמובן מאליו,
שככה התכוונו מייסדי צה"ל ולכן זה קדוש,
או שכן יש טעם לפחות לנסות למחות על כך,
כי בעיני זה אבסורד.
זה פשוט להשתמש במציאות הביטחונית המורכבת של מדינת ישראל,
כדי לחנך את הצעירים לאג'נדות שהממסד רוצה לקדם.
אבל לעניין הפליית הנשים וכ',
והיכולת של נשים להתקדם - לא חסרות נשים שהתקדמו בצה"ל,
ודרך צה"ל גם באזרחות בתפקידים לא קרביים.
למה לקחת בדווקא לתפקידים שהן עושות בהם יותר נזק מאשר תועלת?
וגם כי חלק מההסברים שם לא מוצגים לקהל נכון.
בשביעי של פסח דודה שלי הייתה אצלנו(מסורתית) והיו לנו וויכוחים על זה. אבא הסביר לה בצורה יפה על מה המאבק וזה נגמר ב"אם זה המאבק-גם אני שותפה לו"[עיקר ההסבר היה נגד הכפייה החילונית על האדם הדתי ובעצם נגד שילוב נשים גברים ביחד בצבא]
לך דומיה תהילהאם כי צריך להוסיף דגש נוסף לדיון, והוא שעיקר השאיפה, להבנתי, היא "לשים את הדברים על השולחן", לצד פעולות השכנוע, ולעורר דיון בחברה, בתקווה שהדיון הציבורי יגיע לאותן מסקנות מעצמו. (ה'נפקא מינה' היא שגם אם הנציגים לא מצליחים לשכנע את כולם, החשיפה לציבור עדיין הושגה).

ברגועואי בעית אימא, "פשלות" - למעט את הנעשות בכוונה.
ענבלהם דווקא לא נראים ככה..נראים ביינישים רגילים. לא יודע מה היה היום..ומתפרסים, אז תלוי על מי נופלים..
ידבר בשמחה ויסביר את דעתו?
אנשים מרגישים בתת מודע שאם זה דתי הוא בטוח לא אובייקטיבי
יוצר אנטיגוניזם.
אבל זה יהיה ארוך מדי.
בשורה התחתונה, יש תנועות אידיאולוגיות שבניגוד למה שנראה בתקשורת, לא מנסות להשיג הישגים מעשיים-משפטיים-חוקיים, אלא להבנות מחדש את השפה ואת המחשבה של הציבור. זה במידה רבה מצליח, אבל עדיין קשה כי מדינת ישראל היא מדינה שמרנית והאטמוספירה היהודית מדכאת את הפרוגרסיביות שמכה גלים במערב. כיוון שידן של אותם ארגונים ואנשים על התחתונה, הפעולות שלהן נעשות לאט ובהיחבא. כשמפנים עליהן את אור הזרקורים, זה מהווה איום על מימוש המגמות שהם מובילים. השקט הוא חלק מהשיטה.
חלק מההתנגדות נראית ספונטנית, כי חלקים נרחבים מהציבור לא יודעים שהם מדברים וחושבים בשפה המרקסיסטית של אסכולת פרנקפורט, שדרך הדלת האחורית הכניסה שינויים קריטיים בשיח הציבורי של המערב.
זה בעיקר התוכן שמקומם, לא הסגנון.
(במידה רבה זה נכון גם לגבי הרב לוינשטיין, למרות שגם הסגנון תופס נפח).
זה עדיין לא ממצה, אבל בגדול, זו דעתי הענייה.
עקרונות המרקסיסטיים טוענים שבעלי אמצעי הייצור מדכאים את מעמד הפועלים, למרות שהפועלים רבים יותר. המרקסיזם טען שבשלב מסוים תתרחש מהפיכה בלתי-נמנעת ופועלי כל העולם יתאחדו, ישתלטו על אמצעי הייצור וידאגו לחלוקה צודקת של המשאבים (מה שבא לידי ביטוי חריף בקומוניזם). עד כאן תיאוריה.
למעשה, המרקסיסטים צדקו וטעו בו זמנית: אכן התרחשה מהפיכה, אבל ברוסיה, ארץ לא מתועשת בעוד שהעולם המערבי הבורגני ממש לא הלך לקראת הכיוון הזה (ברור, כי לאזרחים היה טוב לעשות כסף). חבורת הוגים מרקסיסטיים יהודים הקימו בגרמניה מכון לחשיבה ציבורית בעיר פרנקפורט, ומכאן ואילך כונו "אסכולת פרנקפורט". הם סברו שמעמד הפועלים אכן מדוכא, אלא שהתרבות המערבית עיוורה אותו לעובדה הזאת, לכן יש לערער ולפורר את עולם המושגים המערבי (בדגש על לאומיות, דת ומוסד המשפחה). בשילוב עם התיאוריות של פרויד, הם תרגמו את המרקסיזם ממונחים כלכליים למונחים חברתיים-תרבותיים. כשהנאצים עלו לשלטון, הם לא היו רצויים שם יותר, גם כיהודים וגם כמרקסיסטים, וכמעט כולם היגרו לאמריקה.
שם הפעילות שלהם החלה להתגבר, ועשתה רושם במיוחד על ידי השימוש ב: 1. הפוליטיקלי-קורקט - שפה רשמית כביכול, ריקה ככל הניתן מהמושגים המקובלים בחברה ומנקיטת עמדה חד-משמעית. 2. התיאוריה הביקורתית - שיטה של ביקורת והטלת ספק אינטנסיבית בכל מושג מקובל (להמחשה: "מוסר מוחלט - האמנם?").
אני לא פילוסוף גדול, אבל יש על זה הרבה חומר חופשי ברשת.
------
שימי לב שהקמפיין נגד הגיוס מבוסס בעיקר על נתונים והוא מאוד ענייני, וכיוון שלמעודדי הגיוס אין תגובות רציניות לעומת הנתונים שהנוער הזה מביא, ונשאר רק האינסטינקט הליברלי שמתקומם. זה לגבי הציבור שמתקומם ספונטנית. ברמה הלוביסטית, הארגונית, של הזרועות שמקדמות את הגיוס, החשיפה הזו היא מכשול, ואני מרשה לעצמי להניח שיש קשר בין הנתון הזה לתיוג של הקמפיין כשוביניסטי, חרדי, חשוך וכו'. מין מזעור נזקים שכזה.
(את הרב לוינשטיין אני משאיר בצד כרגע כי זו הייתה הערת אגב ושם הסגנון אכן תפס יותר נפח, כמו שציינתי).
----
לסיום,
שמעתי את הרב אבינר אומר
על המאמר בזוהר שהעולם הוא עגול,
ובצד השני יש אנשים שהולכים עם הראש למטה,
הרגליים למעלה, ובזמן שכאן יש אור שם יש חושך,
שזה התיאור הכי מדויק למה שהולך באמריקה.
ענבל
אם את מתכוונת לפסקה האמצעית, אז כן, הציבור חכם, אבל כשנוגעים בסוגיות ערכיות ומוסריות, הרבה פעמים שיקול הדעת נפגע בניסיון ההצדקה של דפוסי החשיבה הישנים. העולם הפוסטמודרני לוקה באי-עקביות שלו (ספרים שעוסקים בסתירה הזאת ואהבתי: ב"הוד הקרח הנורא" של הרב קלנר, "לוחות ושברי לוחות" של הרב שג"ר ו"המרד השפוף" של גדי טאוב).
אם את מתכוונת לפסקה הראשונה: כן, זו אסכולה די פרנואידית שמציגה את החברה כפסיבית. (אני מסכים שהציבור יכול להיות מושפע, אבל לא פסיבי).
ענבלאוסיף ואעיר, שהניאו מרקסיזם משיק לפמיניזם דווקא בפמיניזם הרדיקלי
שם תשמע קולות לעשות מהפכה, אחוות נשים וכוח נשי מול הגברים
אבל הדיון הזה מאפיין את הפמיניזם המרכזי, ששואף סה"כ שלא תהיה
אפליה ושנשים תקבלנה את מקומן בחברה הגברית ושיהיה להן לא פחות
הזדמנויות מאשר לכל גבר
ארגון זה מוסדות, זה כוח פוליטי, זה עולם תוכן (ספרות למשל).
זה נוכחות תקשורתית.
זה מורים ומורות במוסדות החינוך ותנועות הנוער.
זה מאות ואלפי נוער וסטודנטים ומתנדבים שנמצאים ברשות הרבים
ובמוסדות הלימוד ומקומות ציבוריים ומביאים את העמדה הזו לידי ביטוי.
כשאתה מאורגן כל כך,
אתה יכול לשים בצד את סימון היריב הרעיוני כמערכת מאורגנת שצריך
לפחד ממנה ולהתגונן מפניה -
ולהציב את ההשקפה האותנטית שלך בעניין מול ההשקפה שהם מציבים.
(ובהמשך למה שכתבו אחרים כאן,
גם אם היה ברור לכול שנשים שוות לגברים מבחינה מבצעית
והמשימה הבטחונית של הצבא לא היתה נפגעת משילוב נשים -
ברור שאותם גורמים שמקדמים את המחאה - היו בכל זאת מוחים.
הם סוברים שהסיבות האמיתיות למחאה הזו אולי לא רלוונטיות
בשביל הציבור או בשביל אנשים כמוני, וכשאתה רואה מחנה רעיוני
שהוא גם מאורגן מאוד וגם נוהג בחוסר שקיפות וחוסר ישירות -
זה לא מקל על ההזדהות שלך עימם.)
ב. האם לדבריך -
אם יש למישהו כסף, הוא פחות צודק?
הטיעונים שלו פחות רלוונטיים?
רק הערתי על מה שכתבת ש "גם לו וגם לנו יש כסף"
עם החיילות במשרד אפשר היה לחיות מקום המדינה. לא תמיד נחמד אבל אפשרי.
הבעיה זה כל הפרוייקט של לערב יחידות שאינן משרדים, ושם זה צרה צרורה אחרת.

ענבל
.בס"ד
ראשית-
קורה שתהליכים מתחילים בהתנדבות ומסתיימים בחובה...
ולגבי הטענה שמי שרוצה להרוס את הגוף שלה זו בעייתה בלבד-
אני לא חושבת שזה נכון לגבי גוף כמו צה"ל.
המדינה לא אמורה לתת יד לפגיעה עצמית של אזרחיה..
וכאן נפגעים כולם.
החיילות, הצבא, גם החיילים שבצבא וכאמור היכולת המבצעית שלו,
והאזרח שבטחונו מופקד בצבא פחות יעיל...
מי שמתעקשת להרוס א הגוף שלה שלא תעשה את זה על חשבון היעילות של צה"ל,
ולא על חשבון בטחון ישראל
"אם מישהי רוצה להרוס לעצמה את הגוף זאת בעיה שלה"
זו לא אמירה שאני יכול להסכים איתה..
גם כי בעצם מדובר בבנות עמי שאני חשש לגורלן וחרד לשלומן,
ובעיקר מפני שעלויות הטיפול בהן כנכות צה"ל, וכפי שמתברר אחוזי הפציעות אצלן גבוהים בהרבה וחמורים בהרבה, יוטלו בסופו של דבר גם עלייך ועלי
הן מורידות את רף הכושר של כל המחלקה,
ובעצמן מתאמנות על משימות אותן -בשדה הקרב- יבצעו אחרים
גמני לא אוהב להתערב לאחרים,
אבל המבצעיות של צה"ל נוגעת לכולנו
נראה שאת ממש מתעקשת לנסות שלא להבין
לא רוצה לא צריך
אלעדאם אתרשם אחרת ממך אולי אגיב עניינית,
כרגע לא הרגשתי שאת רוצה לדון אלא בעיקר לכתוב "לעזאזל" וכאלה
אבל שוכחים שזה לא לרוב הבנות.
ואולי בכלל לא.
בס"ד
אני לא אדם של קונספרציות בכללי,
אבל לענ"ד לא מופרך שמאחורי הפעילות של הפמניזם הקיצוני,
שרוצים לשלב בנות בצה"ל בצורה כל כך עיוורת,
שמתעלמת מההבדלים הטבעיים בין גברים לנשים,
עומדים גורמים עוינים שהצליחו להיכנס לעמדות מפתח.
שימו לב שחלק מהתוצאות הן-
1- הורדה ברמת הפעילות, על מנת שהדרישות יהיו מותאמות גם לנשים,
ויצירה של ממוצע שקשה מידי לחיילות וקל מידי לחיילים.
כך הבחורים לא מגיעים למקסימום, והבחורות כן נפגעות.
2- למרות הורדה - עדיין יש עומס רב על החיילות, עומס שלא באמת מתאים להן.
הפגיעות כוללות בעיות פוריות עתידיות אצל החיילות...
נוסף לכך לענ"ד יש כאן בלבול עמוק במהותו של צה"ל.
האם צה"ל הוא גוף לאומי שלכל אחד יש את הזכות למצא את יכולותיו דרכו-
או שהחיילים אמורים לפעול בצה"ל על פי הצרכים של הצבא?
יש חוק חינוך חובה למשל, כאן המטרה היא לטובת הילד, (באופן עקיף גם למדינה)
ולכל מגזר וכ' משתדלים לבנות ולתקצב במידה כזאת או אחרת את המוסדות החינוך המתאימים לו.
האם גם צה"ל זה משהו שנועד עבור הגשמת היכולות והחלומות של כל פרט?
או שאולי בכל זאת זה גוף שנועד לשמור על ביטחונה של ארץ ישראל ויושביה???
איך ייתכן להוריד את הרמה המבצעית של צה"ל בשם "דמוקרטיה"?????.
זה גם לא דמוקרטי להפלות אנשים על רקע נכות. אז אם יום אחד אדם עיוור
ירצה להיות צלף בצה"ל הוא יתקבל? מה הוא אשם שהוא עיוור? יש לו חלום! אפליה!
השיח הציבורי הזה נראה לי כל כך צבוע ודבילי. באמת.
בשם "זכויות הבחורות להגשים את חלומותיהן"-
(שמי בכלל אמר שחלום של כל נערה בישראל זה להיות לוחמת קרבית????)
מסכנים את צה"ל, את החיילים והחיילות שלא לצורך, והופכים אותו לאט לאט לצבא מגוחך.
בכל הדו"חות המקצועיים רואים חד משמעית ששילוב בנות בתפקידי לוחמה היה מזיק ולא יעיל.
אבל "הדמוקרטיה" "שוויון ההזדמנויות" וכ' חשובים יותר מחיי אדם...
(מה שגרם לרעיון שאולי מי שעומד מאחורי כל הנ"ל מתכוון רק להזיק למדינת ישראל..)
מה שכן בנזקים בסופו של דבר עלולים לשאת כולנו,
ללא כל אפליות בין נשים גברים ואפילו ילדים...
הדמוקרטיה במיטבה
חלום של אותן נערות שהתנדבו לקרבי בפועל.
![]()
עוגי פלצתיבחרו את המתאימים ויפטרו את כל השאר.
בס"ד
יכול להיות שהסיבה היחידה שלא עושים צבא מקצועי,
זה כי הצבא הוא מסגרת שטיפת המוח הכי נוחה שיש לממסד?
לא מצליחה לחשוב על שום סיבה אחרת
שאם תתאמצי אפילו עוד רגע אחד -
תגיעי לכמה וכמה סיבות חוץ ממה שכתבת
ונדבר.
כי אני לא מסכים איתך כבר בבסיס התזה,
אבל לא מרגיש בנוח לנצלש באופן פראי כ"כ
עיקר הכוונה שלי הייתה שהבעיה קיימת שנים
למה נזכרתם עכשיו?
ולא נראה שאכפת להם כל כך
את מודעת לעובדה שאין להם שמץ של סיכוי?
ולתורה יש מה להגיד בכל נושא
גם בפוליטיקה, בעיקר להתוות סולמות ערכים.
ואם התכוונת למאבק הזה, הוא לא פוליטי
הוא בדיוק על העתיד של התלמידים שלהם שהם שולחים לצבא.
מכיר את האנשים
לא זוכר ממתי
רובם חברים של גיסי
אחד אבא של חבר
alezishמה שנכון נכון
למרות שלא כבוד גדול להיות מקושר לאנשים האלה

מישהי=)אחרונהשתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
תהא שנת פרס זכאית
תהא שנת פייס זכייה
תהא שנת פורום זורמת
פורום דתי.
זה הכי מקורי שעלה לי
אבל בגילי זה באמת אחרת
אני תמיד בתנועה
לחלום
להגשים
לשפר
להתמיד
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי