היו היה איש צדיק מאוד. שאת כל חייו הוא הקדיש לעבודת ה', בלי להתחשב בנוחות האישית שלו או בדברים אחרים שרצה לעשות, נתן הרבה צדקה, למד ולימד הרבה תורה, השתדל מאוד שלא לחטוא, היה רץ לדבר מצווה וכו' וכו'.
אבל מה? הוא היה גוי שהיה בטוח שהעבודת אלילים שלו זו הדרך לעבודת ה'...
אז מה יוצא לו ממה שהוא עמל כל החיים? בסוף זה לא שווה כלום... [וגם באמצע...]
איך זה יכול להיות???
בס"ד.
עבודה זרה נאסרה גם על בני נוח, אבל אם הוא קיים את 7 מצוות בני נוח, הרי שהוא יקבל שכר גדול בשמיים.
אומנם לא כיהודי, אבל יקבל.
כי עדיין לא הבנתי!
ציטוט: "הוא הקדיש לעבודת ה'," ואח"כ היא כתבה את מה שאתה ציטטת...
בס"ד
לכן, מבחינתו הוא עבד את ה'.
אם על הגויים נאסרה עבודת אלילים וכפי שאני יודעת אסור להם לקיים ת'מצוות שלנו, והם מאמינים שיש אלוקים, אז במה הם נאחזים?
כאילו, בנאדם זקוק למשהו שיכוון אותו בחיים, איזה תורה, משהו רוחני שיחבר אותו לקב"ה, מה יעזרו להם 7 מצוות בני-נח?
מבינים ת'שאלה שלי?
בס"ד
הם מאמינים בקב"ה.
והתורה של הקב"ה זה שיש שני סוגים-
א. יהודים.
ב. גויים.
והם יודעים שאם[לצערם] הם יצאו גויים- יש להם 7 מצוות לקיים במסגרת אמונתם בקב"ה.
זכור לי שמסופר על גויה שרצתה להתגייר מרוב שאהבה את הקב"ה, האמינה בו ורצתה להיות יהודיה שלימה.
אבל אמר לה רב[נדמה לי הרב אליהו אבל אנל'א בטוחה.] שעדיף שהיא תשאר גויה, תקיים את שבע מצוות בני נח, ותעודד את שאר הגויים לעשות כך, כמוה.
הגויים אמורים להיות מודעים לכך שלהיות יהודי זה תפקיד קשה אז הם נשארים גויים, מאמינים בקב"ה, ועובדים אותו בדרך שריבוש"ע קבע להם.
ו...בדיוק בגלל זה -
לנו לא צריכה להיות אמונה בה'!
צריכה להיות לנו ידיעת ה'.
אם הוא היה יודע בכל השגו את ה' , מן הסתם היה חוזר לדרך האמת ומרויח.
מה ההבדל בין אמונה בה' וידיעת ה' - הנה:
[תגובה על שאלה שנשאלה כבר בפורום כאן - בתוך יש גם את ההבדל]
---------------------------------------------------------------------------
"אמונה" -
זו הבעיה.
תראי , לא מכיר ולא יודע מה היית פעם אבל -
יש לי תחושה ש...לא ידעת את ה'.
ה' לא רוצה שתאמיני בו - הוא רוצה שתדעי אותו.
י-ד-י-ע-ת ה-' זו מה שאנחנו מחויבים בה!! > "וידעת היום והשבת אל לבבך" - לא כתוב והאמנת...
כי - לכל אמא ערבייה ערביה יש יותר אמונה מאשר לי , לך ולכולם.
היא , בלי היסוסים שולחת את הילדים על "קידוש ה'" על עבודת ה' שלה להיות "שהידים"..
אנחנו? ווא ווא אפילו מצוות פשוטות אנחנו לא מקיימים...
לא ביקשו ממך שתאמיני בה'. בקשו ממך שתדעי את ה'.
מה ההבדל? בין שמיים לארץ.
אם יש לי אמונה בה' אז..
אם כן - מה אני מעל הגויים בפועל? הרי גם הם מקימים את המצוות שחונכו בהם...ואפילו לפעמים יותר טוב ממני...
אלא - ש....ההבדל בינינו - הדרך שלי אמת - שלהם - לא!
מי אמר?
זו...ה "אמונה" שדברו עליה חכמים - זו ידיעת ה'. לדעת שהיהדות אמת.
לדעת בברור ע"י שאלות , תשובות , הוכחות , בירורים , בדיקות ש...
יש ה'...
הוא אוהב אותי...
התורה אמת...
יש לי מטרה בעולם...
הוא משגיח על העולם...
כל מה שקורה זה לטובתי...
ו - אז...שאני אהיה בדאגה?!? למה? הרי יש לי על מי לבטוח.
יש לי אבא אוהב שיכול לעשות הכל בעולם. אוהב אותי ועושה את הדברים לטובתי.
ה-כ-ל לטובתי גם אם זה לא נראה כך!
את כל הדברים הללו - את היהדות - אנו צריכים ל-ד-ע-ת שזו האמת!
אחרי זה? הדרך לאושר קצרה!
אחרי שנדע שזו האמת הדרך לשמחה - הנה , תראי כמה קצרה -
אמונה > בטחון בה' > שמחה!! 
את , כולה בת 28. מה עשית מזה סיפור? "יש הקונה עולמו בשעה אחת" - גך אמרו חכמים -
אם שעה מספיקה - אלפי שעות לא?
נפלת , את נופלת , את תפלי - למה? כי...זה דרכו של העולם!
שיש קשיים - לטובתינו - בכדי שנוכל להתפתח ולהתגדל יותר טוב!!
מטרתינו היא לקפוץ מעל המכשולים האלה - וגם אם לפעמים נופלים - לא נורא -
תמיד אפשר לקום מחדש!!
זה תהליך חשוב מאוד בחיים. תהליך שמי שעובר אותו וכמה שיותר מוקדם - נהנה יותר מהחיים.
אכפתי לחיים. החיים מחייכים אליו. הכל אצלו בסבבה...
אל תאמיני לי שהתהליך הזה מביא לשמחה - תבדקי אותו אם הוא מביא לשמחה!
אם כן - אני מאוד שמח לשמוע. תהני...
אם לא - כנראה שלא בדקת כ"כ טוב... [כי...מה אני אעשה? זה ה"הוראות יצרן" שנתן לי "היצרן" של
העולם...תהפכי אותם - אולי קראת אותם הפוך...קיצר , תבדקי אותם שוב...]
מקוה שקצת עזרתי.
המון בהצלחה!!
--------------------------------------------------------------------
שבת שלום!! 
בס"ד ליקבה"ו
את המשפט הידוע מהכוזרי: "כוונותיך רצויות אך אין מעשיך רצויים". זה אחד מן הדברים בהם מובדלת היהדות משאר הדתות. ביהדות יש דגש רחב על הכוונה, גם יש משמעות גדולה לדיבור (יהודי בפיו יכול להפוך חמץ לעפר ועוד) אך תמיד תמיד מתחשבים במעשה. אדם שביטל את החמץ של פסח מליבו, אמר את זה בפיו, ובסוף כשהוא מצא אותו הוא אכל. עבר איסור או לא? ודאי שעבר, זה פשוט גילה שבשורש הוא לא לגמרי התנתק מהחמץ. עולם המעשה איננו נגמר ברובד העצמי שלו, יש מאחוריו עמקות גדולה שהמעשה מעיד עליה.
אומנם במקרה הזה כוונותיו רצויות לגמרי, אך אם המעשה לא משתתף עם הכוונות זו בעיה. מן הסתם הוא לא יענש על זה, ואדרבה גם יקבל שכר על כוונותיו ("מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה", כמובן שמדובר כשהמעשה לא נעשה בעקבות כורח המציאות, וכאן כמובן שהמציאות לא נתנה), אבל יכול להיות שהוא ירד בגלגול נוסף (עפ"י הסוברים שיש גלגול, כמו האר"י הקדוש ועוד) כדי לתקן את רובד המעשה שנשאר מקולקל.
לאלוקים פתרונים.
והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות.
מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...
גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...
אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)
יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.
בהשראת המכילתא
"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"
"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"
לספור את העומר 49 יום
עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.
...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.
האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?
מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).
רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.
יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב
אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.
אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.
אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה
קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך,
בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה
אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?
תודה🙏
(לבקשת הכותב)
"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?
מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)
מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".
לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.
אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.
אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).
אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7
