אף פעם לא חשבתי שזה יכול להפריע למישהו, לא חלילה ביקורת כלפיך,פשוט מעניין לשמוע צד כזה.

לא יודעת..לך בצבא לא היה חברים שהם לא דתיים?

אישית אני רואה את זה בעין טובה, יש לה חברות מכל קצוות הדת ;) היא ואני לא בוחרות תחברות שלנו לפי הרמה דתית שלהן,אלא לפי דברים אחרים.

גם אצלי קורה שלפעמים הן מדברות לא במקום ואני מעירה להן על זה בחיוך ומבקשת לכבד והן ממש מקבלות.

יש לי גם חברות חילוניות,אני אוהבת ומאמינה שגם היא את כל עם ישראל, והיא לא מרגישה שום ירידה עם חברות שהן לייטות לגמרי.

ההיפך! ב"ה שיש אותה בחברות שלה.. אני בטוחה שהא מחזקת אותן איפה שצריך,ושהן ממש לומדות ממנה המון.

כל אופן אישית אם היה לבן זוג שלי חברים חילוניים או לייטים ממש, לא נראה לי שאפילו הייתי חושבת על זה בתור חיסרון כלשהו,אלא ממש מעריכה אותו שהוא ממשיך להיות ככה.

אלא אם כן הוא עושה איתם דברים שהם לא מתאימים - נניח לא יודעת,יוצא למועדעון או משהו כזה.

הכל זה איזון, אתה כל השרשור מדגיש כמה היא תורנית, כיאלו אתה מנסה לשכנע את עצמך שזה בסדר, כי חוץ מזה, הכל בסדר?יש בה תכונות שאתה מחפש באשתך לעתיד?

תחשוב איזה מדהים זה אמא ואישה שיודעת מקורות גמרא וכו, ובבית הילדים מבינים שאנחנו שואפים שיהיה לנו ממלכת כוהנים וגוי קדוש,ושיש לנו חלום שכל עם ישראל יהו עובדי ה', אבל בנתיים זה לא ככה,ואנחנו אוהבים את כל עם ישראל, לא משנה אם הוא חילוני,דתי,חרדי.

כי ואהבת לרעך. 

באמת אישית אני רוצה שתחשוב עליה, כמה יכולת הכלה יש לה,אם היא יכולה להסתדר עם אנשים שונים ממנה,ולקבל אותם,ולאהוב אותן.

אצלי אישית החברות שהן "לייטות" תמיד אומרות שמזל שאני בחבורה,כי אני מחזקת אותן באמונה וכ'ו.

זה חשוב ממש,שתדע, ואיזה כיף לך אתה יוצא עם מישהי כזאת!תעריך.. (:

בהצלחה!

אשרייך שאת כך..

[אבל האמת, שלא כל מי שנמצאת בחברה כזו, זה כך..]

סיבה אחרת שמפריעה לך...

לא נראה לי שהייתי משנה בזה משהו אם בן הזוג שלי היה אומר לי לא להסתובב איתן.

אמנם אני לא *רק* איתן ויש לי עוד המון חברות...אבל הן כן חלק נכבד מחיי...

יכול להיות שהן נהדרות ומקסימות. הבעיה היא מסוג אחר. לדוגמה, תמיד איכשהו מגיעים לשיח לא נעים על נושאים שמה לעשות מעסיקים אותן יותר והציבור הדתי לא מדבר עליהם. ודי לחכימא ברמיזא. כמו גם סגנון הלבוש שלהן שיכול אפילו בלי לשים לב להחליש בצניעות. גם אם יש לבחורה אופי חזק ומידות מדהימות והיא איתנה בדעותיה, כל עוד היא אינה מלאך לחברות האלו תהיה השפעה עליה.

גם אם יש לה חברות נוספות שהן יותר דתיות זה לא פותר את הבעיה. עצם זה שהיא בוחרת לשוחח ולבלות לא רק עם בנות דתיות יש לכך השפעה. לכן תמיד דואגים להיות מוקפים בחברה טובה, אם בעבודה, בלימודים, סביבת מיגורים וכדומה.

וכדי לסבר את האוזן ושלא יקחו את דבריי לקיצוניות, אדגיש ואומר שהתכוונתי ליצירת קשר שהוא מעבר לרגיל, לרקום יחסי חברות טובים ולא סתם לבוא איתן באינטראקציה.

יכול להיות שהיא חברה שלהן כי הן למדו ביחד או גרות באותה עיר והיא פשוט ממשיכה לשמור איתן על קשר,

לא לכולם זה עושה טוב, אבל אם היא מצליחה לא להיות מושפעת מהן יש בזה אפילו יתרון.

אבל צריך לדעתי שיהיו לה גם חברות דוסיות.

ואז גם מסתדרים עם "אמור לי מי חבריך.."

"מחלחל", זה ענין אחד.

ואם היא כזו, שאצלה זה "חד סטרי", אינה מושפעת בעניינים כאלה אלא משפיעה בלבד, כל הכבוד..

ואפשר לשוחח על זה, מתוך התענינות; מה עושה זה שיש חברות כאלה..  אולי מדבריה תוכל להבין מה גישתה.

איך זה הולך ויכול מאוד להיות שהיא פשוט תגיד לך ש"ככה זה", בטבעיות...

זה ממש כיף שיש חברות מכל הסוגים, לא דומות לי או משלימות לי תמיד משפטים ואני ממש רואה כמה אפשר ללמוד מהן ב"ה וגם ההיפך.

בהצלחה!

אם יש לה יראת שמים ורצון להתקדש אז אין לך מה לדאוג היא בטח גם תאמר לך שצורם לה הדברים הלא טובים שחברות שלה אומרות ובטח לפחות תוכל להאיר את עיניה בנושא והיא תקבל..

אני חושב ככה כי מניסיון אישי שלי

כשהייתי מסתובב עם רמה דתית ממש נמוכה אף דבר לא הצליח להוריד מהרמה שלי

העניין הוא שבהחלט מי שלא חזק כמו שאתה אומר זה באמת באמת יכול להוריד אותו

אז אמרתי שאולי יש אנשים שממש חזקים שקשה להפיל אותם מהדרך שלהם והאמונה שלהם

אבל כן אולי זה קצת נדיר להיות חזק כל כך ששום דבר לא ישפיע עליך ..ואתה צודק , לרוב וברוב המקרים

זה משפיע גם אם ממש קצת קצת , לא בקטע של פיתוי ליצר ונפילה , יותר בקטע של להתחיל קצת פחות להחמיר בדברים שהייתה ממש חזק בהם

איך אדם יכול להסתובב עם אנשים שעושים או מדברים דברים נגד מה שהוא מאמין בו..

או שהוא שותק ומושפע מהדברים (אם הוא לא שותף פעיל בשיחה)

או שהוא כל הזמן מתערב ומתנגד לדברים.  

מידי פעם ניחא.. אבל כשאלו החברים ברור לי שזה אומר משהו על אותו אדם

לא סתם אמרו חכמים שלא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב

אתה את החברים שלך מקטלג לפי רמה דתית?

חז"ל ציוו "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע" (לא רשע עם קרניים, חז"ל מתכוונים לאחד שמזלזל במצוות)

והרמב"ם הזהיר על זה בהל' דעות ו,א, וכתב שדרך בני אדם להמשך בהתנהגויותיהם אחר אנשי מקומו.

ודבר ידוע מאוד בפסיכולוגיה היום שהגורם המשפיע ביותר על האדם זו החברה שהוא נמצא בה. לכן צריך להתרחק מאנשים שאינם יראי שמיים. ולא לומר שאני סופרמן וזה לא ישפיע עלי.

אבל!

נראה שחז"ל והרמב"ם והפסיכולוגים לא דיברו על אדם שבא להשפיע. שברור לו לחלוטין שהם שם והוא פה. ולכן אתה רואה שילדים של שליחים כגון חב"ד, יוצאים מוצלחים ביותר. 

אבל אם אדם בא להשתלב, כגון בחור\ה באוניברסיטה (יש יוצאי דופן) - המציאות מוכיחה שאנשים מדרדרים ומיישרים קו עם אינשי דלא מעלי. כי אף אדם לא אוהב להרגיש שונה מסביבתו!

תבדוק באיזה 'ראש' בחורתך נמצאת יחד עם חברות אלו. כי אם היא באה לכייף עימן בלי 'חשבוינ'ס', כנראה היא תלמד מהם התנהגות מקולקלת, והרבה פעמים היא עצמה לא תהיה מודעת לזה. יש להשמע להוראת חז"ל בנושא, ורק אנשים מיוחדים צריכים להיות 'שליחים'.

כמו שאדם רואה סרט וחושב שהוא לא משפיע עליו... ואח"כ מוצא את עצמו מחבב התנהגויות מסוימות ומלבושים מסוימים וסגנון דיבור מסיום (שכוכבי הסרט עשו זאת), והוא חושב שסתם ככה הוא אוהב...

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

והסיומת כה מתאימה ומתבקשת

כי זה ממש משמעות מדרש חז"ל של מקור הציטוט 

השתדל לשאת אשה הגונה, בתו של ישעיהו, כדי שיצאו ממנו בנים כשרים.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

אחת המחלוקות בין החסידות לרמב"ם.

"הלכה ב

אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן  אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים  אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא  נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: מה יתאונן אדם חי וגו'? גבר על חטאיו. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו, ומדעתנו עשינו כל הרעות  ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו  שהרשות עתה בידינו, הוא שכתוב אחריו: נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'."

(הלכות תשובה, פרק ה הלכה ב, העתקתי מאתר דעת)

יש הרבה סוגים של צדקות : ת"ח, חסיד, עניו, ירא חטא, רגשן, שכלתן, הכל לפי תכונותיו של האדם.

המקובלים כמובן סוברים שלכל אדם יש סוג נשמה שונה, הרמבם סובר שלא, אבל נראה שכם יסכים שאדם ילמד במקום שליבו חפץ וינסה למקסמם את הכשרונות שלו ולא לנסות להיות מישהו אחר.

גם החסידות סוברת שעל עמי הארצות להתקדם כמה שיותר ברוחניות.

מה שרבי זושא התכוון זה שישאלו אותו בשמים למה לא מקסם ומימש ומיצה את הכשרונות הרוחניים  והייחודיות של זושא, ולא של משה רבינו. אין הכוונה להטיף לבינוניות.

וכמובן אחד המרבה והממעיט שאמרתי זה אם אדם אין לו זמן ללמוד תורה הרבה, או שתפקידו בעולם הוא לעסוק בעיקר בדברים אחרים (גם אח של הרמבם עסק בעעקר בסחורה ופחות בתורה, בהנחיית הרמבם עצמו).

כמובן אם אדם מתבטל ולא עוסק בתורה הרבה, במילא אין כאן "ובלבד שיכון ליבו לשמים" כי הרי יכל ללמוד הרבה ולא למד. סימן שהוא לא באמת מתכוון. אבל מי שרוצה ללמוד הרבה אבל רואה שתפקידו וכשרונותיו בעולם זה לעשות משהו אחר בעולם וללמוד רק שעה ביום, או שמנסה בכל המאמץ ועדיין רואה שקשה, על זה נאמר "יכוון ליבו חשמים".

בחירה חפשית היא על מעשינו. אבל לא כל אדם יכול לבחור לזכור את השס במבחן סיכה גם אם יתאמץ מאוד. וגם על קצב ההתקדמות אין לנו בחירה, כלומר גם אם מאוד ארצה לא אצליח ללמוד את כל השס תוך יום. על זה נאמר "ובלבד שיכוון ליבו" כלומר מי שרוצה ללמוד את כל השס ומתקדם בקצב שמתאים לו - נחשב כבר כאילו סיים את כל השס (בתנאי שימשיך ללמוד בהתמדה) - כי אדם נמצא איפה שהוא רוצה להיות. עיין על משמעות הרצון (ובלבד שהרצון רציני ולא רמאות) באורות התשובה ובאורות הקודש.

כמובן אם אדם "רוצה" ללמוד את כל השס אבל לא לומד למרות שיכול, אז הוא לא באמת רוצה ברצינות

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

"אוֹצָר 'נֶחְמָד' וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם".

שתזכה בעז"ה בקרוב ממש שיתרונן ליבך בנוות ביתך ותתרונן תורתך תחת קורתך

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.