הנקודה היא שאמון לא בונים על ידי מעילה באמון.
אם רוצים לבדוק משהו, עושים את זה ישירות.
חוסר נעימות אינו תירוץ.
מה אם יתברר שהוא בסדר? אז יצא שהוא היה בסדר, והיא מעלה באמונו. היא שיקרה. איך את חושבת שהוא ירגיש במקרה כזה?
''חבל לפספס...'' אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר רוצה שלמה. או שבונים יחסי אמון, או שלא. לא מצפים מהשני להתנהג בצורה אמיתית בו בזמן שאת לא מתנהגת כך.
(לגבי הסוף, זו אמירה נפוצה.. משום מה, הרבה אנשים לא מסוגלים לקבל את העובדה שאחרים חושבים אחרת מהם, מסיבות אמיתיות.
ואולי אם היית חווה את מה שאת מציעה לעשות מהכיוון שלו, גם התגובה שלך הייתה שונה...
עושה רושם שאת לא מנסה להרגיש את הצד שלו, במידה והוא בסדר. תנסי, זה קשה אך משתלם

.)