ולמה אחרי 8 פגישות.(כי את כל כך מיוחדת ורציתי לתת צאנס)
את באמת מיוחדת כל כך התלבטתי,באמת זוהרת זה היה לי קשה.
את יודעת שהיה לי כיף איתך ואת פשוט בן אדם עמוק ומיוחד וכל כך שמח זכיתי להכיר אותך,אבל זה לא זה.
אז מה?אם אני כל כך מיוחדת,למה אתם לא נלחמים ומנסים,תפסיקו לנסות לרצות זיקוקים באוויר,אהבה זה דבר שנבנה זה לא בא בבום,גם רגש.
והרי אני מיוחדת לא?
אז למה..פעם אחרי פעם אתם מוותרים.
ואני זאת שחוזרת הביתה לכרית ושואלת את ה',מתי המיוחד שלי יגיע.
וזה גם החברות-את מיוחדת אין את צריכה מישהו מיוחד!
לא אני לא דןאגת לך,את תסתדרי את מהממת.
אבל הנה,אתן רואות שלא.
אז מתי,מתי יבוא המישהו הזה שיבחר בי,גם בלי שאני מיוחדת
כי זאת פשוט אני,זוהרת בטורקיז.


