כדאי לאחסן אותו ע"י שאיבה.

לייבוש חלב להניח עלי כרוב על החזה ולסגור עם החזייה , שמעתי שזה מייבש חלב . 

תעדכני..

כרוב,

לשאוב קצת רק להקלה ושלא יהיה דלקת.

בעזרת ה' בקרוב זה מאחורייך.

הוא מחמם את המקום וגורם לזרימה קלה של חלב החוצה כך שלא יווצר גודש כזה שיביא לדלקת.

בדרך כלל בגמילה, לא שואבים בכלל.

עוטפים כל צד בעלי כרוב - 2-3, וסוגרים עם החזיה. 

זה באמת שלב לא נעים ומכאיב, כי צריך להגיע למצב שהשד מתקשה, והייצור פוחת מאוד בהדרגה.

אבל עם הכרוב לא מגיעים לדלקת. זה תהליך של 3 יממות בדרך כלל.

אפ רוצים לעשות את זה יותר הדרגתי, אפשר לסחוט ביד אל ספל במרווחים הולכים וגדלים. כדי לאותת לשד  לייצר פחות ופחות חלב.

גמלתי 7. קצת אני יודעת על מה אני מדברת .

ממילא, יגיע שלב שבו השד יתקשה מאוד ולא ניתן יהיה לסחוט חלב.

אם רוצים לזרז את התהליך, עדיף לא לשאוב כלל.

הכרוב עשיר בגופרית ולכן הוא גורם לתנועה קלה של חלב החוצה, כזו שמגינה מפני גודש בלתי אפשרי שעלול להסתיים בדלקת, ומצד שני התנועה קלה כל כך, שהיא לא מגרה את השד ליצור חלב.

אפילו אם יסחטו מעט, הייצור יתגבר. לנשים כאלה לא יעזור לסחוט מעט בכל פעם, הן לא יצליחו לסיים את התהליך במסגרת זמן סביר שבו הפעוט מפנים ומוותר על ההנקה.

לא מסוכן. אני בדרך כלל נוטה לגודש ודלקות ברגיל, בלי גמילה, כל שינוי הכי קטן, גורם אצלי לייצור מוגבר ואני בדרך כלל מאוד זהירה ורגילה לסחוט עד הקלה.

ואפילו אצלי ב7 הפעמים שגמלתי לא נצפתה דלקת. בערך אחרי יממה וחצי השד מתקשה מאוד ברמה שלא ניתן לסחוט יותר חלב, ויממה וחצי אחר כך, אין יותר ייצור חלב.

ביממה וחצי הראשונות החלב מטפטף מעט בזכות הכרוב.

זה תהליך מדורג ולא מסוכן.

את החזיה סוגרים ברמה סבירה - לא הדוק מדי כדי שלא תיווצר דלקת בשלב הראשון כשהשד עוד מטפטף, וגם לא רופף מדי כדי לא לאותת על ייצור חלב.

 זה בסדר להתערב?אני מעריכה כאן את 2 הדעות

אבל ממליצה לך לערוך.

שיהיה טיפונת יותר נעים לכולנו כאן

ושיהיה דיונים פוריים אבל בלי זילזול.

מה את אומרת?

איזה באסה שהגבתי ואז א"א..

נראה לי שכדאי לא להתווכח עם התגובות ישיר

אלא להגיב לפותחת ולהגיד לה להתיעץ עם מומחים ולא כאן בפורום

ואני אישית כן עשיתי כמו שהאנונימית עשתה והיה לי בסדר אבל לא כתבתי כי אני לא רוצה לקחת אחריות וחוץ מזה היה לי רק נסיון אחד,

מצד שני אולי אם היתי אמא ל7

היתי מרגישה מנוסה ואולי יותר מיועצת הנקה .

אבל גם אם היא כותבת מנסיונה זה לא בעיה כי הפותחת פנתה לחכמת ההמונים ולא ליועצת והיא גם לא כתבה שהיא יועצת אלא בפשטות מנסיונה

בקיצור-הסתבכתי .

נשמע לי שתיכן תגובות טובות

אני גם מניחה שיש גישות שונות.

לגבי הכרוב, אם היא אמרה שהוא מקרר ושזו כל הפעולה שלו, אז היא לא מספיק יודעת.

יש מספיק נשים שניהול גמילה כזה הוביל אותן לדלקות קשות וסיבוכים.

ולפותחת, ממליצה לך ללכת לפי ההנחיות כאן, מפי נשות מקצוע בתחום:

גודש בעקבות גמילה פתאומית

אבל אם הייתי גומלת כמו שהיועצת הציעה, לא הייתי מפסיקה לייצר חלב.

כך שגם השיטה שלה לא מתאימה לכולן.

והקישור לא נפתח באינטרנט רימון.

מוזמנת להביא את עיקרי הדברים. אשמח להחכים.

נכון, יש שונות בין נשים וצריך להתאים תהליך לאישה. מסכימה.

(תראי שזה גם מצוין במאמר מלה-לצ'ה)

רק הערת אגב, לגבי 'לא הייתי מפסיקה לייצר' - האמת היא שזה לגמרי נורמלי, לרוב הנשים יש מעט חלב עוד במשך חודשים אחרי הגמילה. בעיקרון המטרה של גמילה היא לא 'להפסיק לייצר' אלא 'שלא יציק'.

אולי לכך גם את התכוונת ואני סתם קטנונית...

הנה המאמר:

**************************

אם כרגע את סובלת מכאבים ו/או מגודש עקב גמילה פתאומית של התינוק, מומלץ לפעול בשני שלבים: בשלב הראשון יש להחזיר את הגוף למצב מאוזן, ורק בשלב השני לייבש את החלב.

בשלב הראשון חשוב לנקוט טיפול שגרתי לגודש:
חשוב מאוד להוציא את החלב מהשד לעתים קרובות, עד השלב שהשד אינו כואב יותר, כי החלב מצטבר בשד, חוסם את צינוריות החלב ויוצר בצקת. משך התהליך אישי ומשתנה מאם לאם, אך בממוצע יארך ימים בודדים. מהרגע שאין כאבים, אודם או גודש בשד, אפשר להתחיל בשלב השני: בתהליך ייבוש החלב.

בנסיבות מסוימות, יש אפשרות להיעזר בתינוק למטרה זו, ולהחזירו באופן זמני בלבד להנקה, לצורך תהליך גמילה הדרגתי. אפשר גם להוציא את החלב בשאיבה או בסחיטה ידנית. כלל האצבע הוא להוציא כמה שיותר חלב מהשד עד החזרה לאיזון, הן מבחינת מספר הפעמים ביממה, והן מבחינת משך ההנקה/השאיבה.

אם את סובלת מכאבים, אפשר להיעזר במשככי כאבים. אפשר גם לשתות כמויות גדולות של חליטה עם עלי נענע או מרווה. יש שמדווחות שעלי כרוב על השד הקלו עליהן. אסור לקשור את השדיים! הקשירה עלולה לגרום לסתימה, דלקת ואבצס (מורסה).
 
בשלב השני, נתחיל בתהליך ייבוש החלב:
בתהליך הגמילה הגוף מאט את קצב ייצור החלב. שכן, הגוף משנה את כמות ייצור החלב בהתאם למידת ריקונו של השד: ככל שהשד מלא יותר, כך נייצר פחות חלב, ולהיפך. לשם כך מספיק שהשד יהיה מלא אך לא גדוש. שימי לב לא להגיע למצב של גודש, כדי להמנע מדלקת. ההבדל בין מלאות לגודש הוא בדרך כלל בכך שבגודש יהיו איזורים קשים בשד, ו/או אודם, ו/או כאבים בשד.

העיקרון הוא להוציא חלב להקלה, אך לא לרוקן את השד. זה אחד ההבדלים בין השלב הראשון לשלב השני. למטרה זו, נוציא חלב רק לפי הצורך, להקלה, ונרד בהדרגה בכמות ובתדירות של הוצאת החלב. כך, נאותת לגוף לייצר פחות ופחות חלב. חשוב מאוד להקשיב לגופך, כי ההבדלים בין האמהות גדולים מאוד. יש אמהות שתהליך זה מהיר אצלן, ולעומתן אמהות הזקוקות להדרגתיות רבה יותר.

אני קוראת ובכנות אני אומרת, אם הייתי הולכת לפי השיטה הזאת, לא הייתי מפסיקה לעבור מהשלב הראשון לשני, וחזרה אל הראשון, וחוזר חלילה .

כשברקע יש תינוק (אצלי פעוט) שקשה לו מאוד לוותר על ההנקה וזקוק לחיבוקים (קושי אדיר לחבק בשלב הגמילה).

ואצלי דווקא נקיטת פעולה כמו בשלב הראשון שתיארת - "כלל האצבע הוא להוציא כמה שיותר חלב מהשד עד החזרה לאיזון, הן מבחינת מספר הפעמים ביממה, והן מבחינת משך ההנקה/השאיבה", מעמידה אותי בסיכון לגודש ודלקת.

מה שכן, להשתמש בהמון כרוב - 2-3 עלים אחד על השני ולהחליף לעלים טריים כל כמה שעות, ברגע שהעלים על השד קמלים ומצהיבים.

ומי שרוצה לנסות את זה,

יכול להיות שדווקא זה מה שיעזור לה.,

אז שווה לכתוב...

וכל דיעה או רעיון חשובים, 

הקושי לחבק בזמן הגמילה זה כי האזור כואב, או כי הילד מנסה להפוך כל חיבוק להנקה?

אם האפשרות השנייה היא הנכונה, מצאתי שאצלי מה שעוזר לזה הוא ללבוש בתקופת הגמילה שמלות שלא יכולות להיפתח להנקה. זה הופך את ההחלטה שלי לחד-משמעית וברורה לעין

נפשית ופיזית, לי ולתינוק/פעוט, ואם הייתי מבלבלת את התינוק עם חזרה לשלב א', כמו שהיועצת ממליצה להיעזר בתינוק לינוק את עודפי הגודש, לא היינו יוצאים מזה, כפי שאכן קרה לי עם אחד הילדים.

משמים , הוא המשיך לינוק עד גיל 3.5 .

לנושא של שאיבה או סחיטה בשלב הראשון, כמו שהיועצת ממליצה. כתבתי שזו דרך פעולה שממש מסכנת את מי שנוטה לשפע חלב ולגודש.

בקיצור, להציג את ההנחיות האלה כשיטה הבלעדית לגמילה בגלל שמדובר במילה האחרונה של נשות מקצוע בתחום, לא נשמע לי נכון.

זה יכול להיות נכון, אם היועצת מלווה את הגמילה באופן אישי ומודעת לשונות של המטופלת שלה מנשים אחרות.

כהמלצה גורפת, הייתי נזהרת מהנחיות כאלה.

ואם משתמשים בו והולכים על גמילה מהירה, עדיף לא להפריז בשתיה.

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.

אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.

הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם. 

חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.

של העובר אפשר לזהות את המין...