אבל מה שעוד יותר ברור לי זה שלא הייתי רוצה שאחים שלי ירגישו צורך לחכות לי (עוד יותר מלחיץ, לא?). 

אז אני אומרת- לכי על זה, במיוחד כשיש לך אישור כזה לבבי ממנה (לא ברור מאליו!) ורק תשמרי תמיד על מידה ראויה של רגישות מצד אחד, ובלי לתת הרגשה של רחמים מצד שני.

בהצלחה לשתיכן!

לא חייבים שיחת נפש, אפשר סתם לזרוק כמה מילים בעניין.

אבל חשוב לתת להם תחושה שאת מודעת לכך שהסיטואציה לא אידיאלית ושאת לא מתעלמת מהם אלא מכבדת את זה שהם היו אמורים להיות לפנייך בתור.

אם אפשר אפילו תבקשי מכל אחד מהם רשות לעקוף. זאת בעצם לא תהיה באמת בקשה כי הרי ברור שהם יסכימו אלא זה יהיה סוג של מחווה של התחשבות. זה עושה את כל ההבדל.

שכל אדם הזיווג שלו מגיע בדיוק בזמן וברגע הנכון.

אז הכל זה מזל 

ולכן אם אדם נגזר עליו להתעכב עם הזיווג 

על האח לא נגזר ולכן הוא לא צריך להתעכב גם כן. 

אח שלי הקטן התחתן לפניי וב"ה אני ממש שמחה בשבילו

פעם גיסתי שאלה אותי אם לא הפריע לי ועניתי לה

מה' אישה לאיש זה לא בידי, ברגע הנכון ה' ימציא לי את האדם המתאים לי

אבל לשמוח זה כן בידי ולכן אני בוחרת לשמוח  

אם כן זאת תהיה גאולה לכל יושבי הפורום. 

עושים השתדלות ומאמינים.

אבל לומר שההשתדלות בטוח מביאה את הזיווג. זה לא נכון.

אני מאמינה שמה' אישה לאיש

אני מכירה הרבה אנשים שלא עשו השתדלות והתחתנו

ואני מכירה אנשים שעשו המון המון השתדלות וכשהם הרפו מההשתדלות זה הגיע 

ואני באמת מתכוונת לזה.

א ב ל - כל אחד והסיפור שלו. אני למשל לא כזה גדולה ככה שזה לא מלחיץ אותי. יש אחים גדולים שזה בהחלט עושה להם צביטה בלב וזה עצוב.

אבל אני מרגישה שעם כל הכאב זו ההתמודדות שלהם ולא שלך. 

אני לא יודעת איך אחותך ועד כמה הדרך שלה ארוכה או מתישה לזיווגה אבל מאמינה שאם תראי איכפתיות ורגישות יהיה בסדר. מה גם שתמיד אפשר לבקש ממנה טיפים ולהוריד פרופיל לידה כשזה מגיע לשלב מתלהב... 

בהצלחה רבה בעז"ה!

אחותי התחתנה בגיל 29, אחרי 8 וחצי שנים בעולם הדייטים ויותר מ100 בחורים שיצאה איתם.

כשהתחתנה- הייתי בת 19, ואני זוכרת את הפחד שהיה לי קודם- שאני אתחיל לצאת לפני שהיא תתחתן, ואולי אפילו אתחתן לפניה- כמו 3 אחים צעירים ממנה שהתחתנו לפניה, ולא רק שהתחתנו לפניה- מצאו את זיווגם ממש ממש מהר ובקלות! זה היה נראה לי שאני ארגיש רק אשמה אם וכאשר זה יקרה לי, ומצד שני הייתי בטוחה שזה יקרה- כי באמת שהיה כבר מייאש ונראה שאין סיכוי...

בסוף ב"ה היא פגשה את בעלה, קצת אחרי שאחי שהיה צעיר ממנה בהרבה התחתן.

ובחתונה שלהם-

היו לה 3 אחים צעירים ממנה נשואים, עם כמה אחינים מהם ב"ה.

ואני זוכרת שאמא שלי אמרה-

תארו לכם שכולם היו מחכים לה, ועכשיו כל אחד מהם היה צריך להתחיל את המסלול שלו...

ב"ה- היא התחתנה, ואין לנו אף רווק בבית.

יש לנו ילדים נשואים ב"ה, עם זוגיות מעולה, ונכדים מקסימים.

אין קשר בין התאריך שאלוקים קבע לה להתחתן, ובין התאריך שקבע לך.

ולהפך-

אחותי רק רצתה שהאחים הקטנים ממנה יצאו, כדי לא להרגיש אשמה שבגללה הם נתקעים.

ועוד דבר-

אחרי שהיא התארסה, אמרתי לחברה טובה שלי שהייתי בטוחה שאני אתחתן לפניה, אבל לא דמיינתי את עצמי עם כוחות לעמוד בזה.

וחברה שלי ענתה שכנראה באמת אין לי כוחות...

הייתי בהלם בשניה הראשונה, אבל היא הסבירה לי דבר כ"כ נכון:

את לא הייתי צריכה לעמוד בנסיון הזה, ולכן לא קבלת כוחות לעמוד בו. אבל אם היית מתנסה- היית גם מקבלת את הכוחות!! 

זה נכון כלפי האח המבוגר וכלפי האח הצעיר.

תזכרי את זה,

ואל תחליטי שלא.

תצאי, תעשי את ההשתדלות שלך,

ואלוקים בעז"ה יחליט בשביל שתיכן מה התאריך והסדר הטוב ביותר בשביל שתיכן!!

ויתן לשתיכן כוחות להתמודד עם מה שהוא יחליט.

בהצלחה לשתיכן!!

ושילך בקלות ובשמחה ומהר מהר!!

בחיים לכל אחד הדרך שלו והשליחות שלו שהקב"ה נותן לו. 

נראה לי שמי שמרגיש שלא בנוח שאח "עוקף" אותו צריך לתקן את הטעות בחשיבה. זאת לא תחרות ואף אחד לא מקבל מדליות. 

כל אחד והדרך שלו. כמו שכתבו פה יפה שמה' אשה לאיש, ואנחנו עושים את שלנו והקב"ה עושה את שלו ובזמנו.

אז אם הזמן של האחות הקטנה הגיע לפני הזמן של אחות הגדולה. היא צריכה להתחתן ולא לחכות.

האחות הגדולה מתעכבת ואנחנו לא יודעים חשבונות שמיים, בטח לטובה.

אח של בעלי התחתן בגיל 19 ב"ה, ואנחנו התחתנו כשבעלי היה בן 37. לפני כן לא יכולנו להתחתן. עוד לא היינו מוכנים מכל מיני סיבות. לא אפרט, אבל היו סיבות רציניות.

 אז היום אנחנו מגדלים תינוקות וגיסי כבר חיתן את הבכור שלו. אז מה? הכל בסדר.

ככה נקבע מאת ה'.

אף פעם בעלי לא הרגיש ש"עקפו" אותו. הוא שמח בשביל אחיו.

זה כמו שאני אתעצבן שמישהו ירד לפני מהאוטובוס בגלל שהוא עלה אחרי...

זה התחנה שלו.. התחנה שלי יותר רחוקה מה לעשות..

ככה הקב"ה קבע כמה כל אחד יתעכב ומתי הוא יתחתן.  מה זה שקטן ממני אשם?

זה נכון שטבעי שתרגישי רע עם זה, אבל הכי טוב בשביל אחותך ועצמך גם- שתתחתני, 

זה לא אומר שאת יותר מעליה שאת מתחתנת והיא לא.

אם את מסתכלת על החיים ממבט של אמונה בה'- את מבינה שכל אחד ואחת יש לו את המסלול שלו מלמעלה, ומה שהוא וצאצאיו צריכים לעבור

זה שמפריע לך, רק מראה שאת אחות טובה (תכונה של רגישות, זה גם טוב לקראת נישואין..).

"תצאי" בנחת. את לא יכולה לדעת מתי תמצאי. נקוה שממש בקרוב, מישהו מתאים ומעולה.

מה שאחותך עושה, זה עניינה. לא צריך להיכנס לזה. לפעמים, אדבה, מזיק לה אם צריכה להילחץ כי "מחכים לה".. עלול לגרום לה לטעויות. לכן, את מיטיבה גם לה שאת יוצאת לפי הקצב שלך.

מה שחשוב, שאם תמצאי בעז"ה, תגשי אליה, "תבקשי את רשותה", שתינתן כמובן בשמחה. תבקשי את ברכתה. זה יעשה לה הרגשה מאד טובה.

אין מה לעשות, כל אחד צועד במסלול שה' הכין לו, ושתיכן עוד צעירות ולא יודעות מה מצפה בהמשך החיים וזה בסדר,

כל הכבוד לך שאת חושבת על זה, אבל זה לא צריך לעצור אותך מלזכות בשפע שה' מזמן לך.

יהיו בחיים עוד התמודדויות חוץ מחתונה- הריון, עבודה, משכורת, בריאות וכו'

תקווי בשביל כל המשפחה שיהיה הכי טוב שאפשר לכל אחד מהמקום שלו,

תשתדלי להיות רגישה כלפיה, כלומר לא להתהדר בדייטים ובכל הנלווה, ואם את מתארגנת בבית והיא בסביבה תשתדלי לעשות את זה קצת בדיסקרטיות ובלי שואו, גם לא להיסחף לצד של ההסתרה, אבל להיות רגישה.

ואם מעניין אותך מה נקודת המבט שלי- אז התחתנתי לפני אחותי הגדולה, וגם תמיד הציונים שלי היו יותר טובים משלה אז למדתי במוסד יותר "נחשב" ובמקצוע יותר "נחשב", וגם הייתי יותר חברותית ממנה, יותר פעילה ממנה (מדריכה, מתנדבת, יוזמת), וגם טיפה יותר גבוהה ממנה- כל מיני דברים שנורא קל להשוות חיצונית- אז התקבלה מן האחרים תחושה שאני יותר "מוצלחת" ממנה, מה שכמובן לא נכון, כי א"א באמת להשוות אדם אחד לשני, אדם הוא הרבה הרבה יותר מכל מיני קטגוריות.

יחד עם זאת, אני לא חושבת שהייתי צריכה לוותר על הפוטנציאל שלי בכל אחד מהתחומים שהזכרתי בגלל השלכה כלשהי שקשורה אליה.

מהצד השני, אחותי הקטנה יש תחומים שהיא מאפילה עלי, וזה בסדר גמור, היא אחותי ואני גאה בה על ההישגים שלה, ושמחה ומודה לה' על היכולות שחנן אותי באותם קטגוריות ועל המקום שאני מגיעה אליו, גם אם היא מגיעה למקום גבוה יותר, כי זה פשוט לא קשור. כל אחד צריך להסתכל על המסלול שלו בלי לפזול למסלול של האחרים, ואת זה לומדים עם החיים.

אבל כמו שאמרו פה- היא תשמח בך. ומי יודע, אולי דווקא זה יפתח את המקום שלה למצוא...

הרב אמר שלמרות שזה מנהג שלכאורה אנחנו מכירים מלבן הארמי שלא לחתן את הצעירה לפני הבכירה- זה מנהג טוב. עם זאת הוא ציין שאם האח הגדול מתעכב לא צריך לעכב את אחיו הקטנים בגלל זה. כמובן לעשות זאת ברשותו, את ציינת שאחותך בסדר גמור עם זה. והרב ציין שאדרבה יכול להיות שזה יפתח את המזל לאח הגדול במקרה של עיכוב. חוץ מזה אין לי ניסיון אישי לתת בנושא, מלבד מקרים במשפחה המורחבת שזה כן קרה... 

אל תחכי לאחותך, את צריכה אמנם להתחשב בה, להיות רגישה אליה, אבל את צריכה לחיות גם את החיים שלך.

מקרה דומה אצלנו, האחות השניה התחתנה לפני הבכורה, ואפילו הרבה לפניה, וב"ה שלא חיכתה לה כל השנים. בסופו של דבר שתיהן נשואות.  כל אחת ואחת בזמן המתאים והטוב לה., לפי ההרגשה האישית שלה ולפי קצב החיים שלה.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי