אבל מה שעוד יותר ברור לי זה שלא הייתי רוצה שאחים שלי ירגישו צורך לחכות לי (עוד יותר מלחיץ, לא?). 

אז אני אומרת- לכי על זה, במיוחד כשיש לך אישור כזה לבבי ממנה (לא ברור מאליו!) ורק תשמרי תמיד על מידה ראויה של רגישות מצד אחד, ובלי לתת הרגשה של רחמים מצד שני.

בהצלחה לשתיכן!

לא חייבים שיחת נפש, אפשר סתם לזרוק כמה מילים בעניין.

אבל חשוב לתת להם תחושה שאת מודעת לכך שהסיטואציה לא אידיאלית ושאת לא מתעלמת מהם אלא מכבדת את זה שהם היו אמורים להיות לפנייך בתור.

אם אפשר אפילו תבקשי מכל אחד מהם רשות לעקוף. זאת בעצם לא תהיה באמת בקשה כי הרי ברור שהם יסכימו אלא זה יהיה סוג של מחווה של התחשבות. זה עושה את כל ההבדל.

שכל אדם הזיווג שלו מגיע בדיוק בזמן וברגע הנכון.

אז הכל זה מזל 

ולכן אם אדם נגזר עליו להתעכב עם הזיווג 

על האח לא נגזר ולכן הוא לא צריך להתעכב גם כן. 

אח שלי הקטן התחתן לפניי וב"ה אני ממש שמחה בשבילו

פעם גיסתי שאלה אותי אם לא הפריע לי ועניתי לה

מה' אישה לאיש זה לא בידי, ברגע הנכון ה' ימציא לי את האדם המתאים לי

אבל לשמוח זה כן בידי ולכן אני בוחרת לשמוח  

אם כן זאת תהיה גאולה לכל יושבי הפורום. 

עושים השתדלות ומאמינים.

אבל לומר שההשתדלות בטוח מביאה את הזיווג. זה לא נכון.

אני מאמינה שמה' אישה לאיש

אני מכירה הרבה אנשים שלא עשו השתדלות והתחתנו

ואני מכירה אנשים שעשו המון המון השתדלות וכשהם הרפו מההשתדלות זה הגיע 

ואני באמת מתכוונת לזה.

א ב ל - כל אחד והסיפור שלו. אני למשל לא כזה גדולה ככה שזה לא מלחיץ אותי. יש אחים גדולים שזה בהחלט עושה להם צביטה בלב וזה עצוב.

אבל אני מרגישה שעם כל הכאב זו ההתמודדות שלהם ולא שלך. 

אני לא יודעת איך אחותך ועד כמה הדרך שלה ארוכה או מתישה לזיווגה אבל מאמינה שאם תראי איכפתיות ורגישות יהיה בסדר. מה גם שתמיד אפשר לבקש ממנה טיפים ולהוריד פרופיל לידה כשזה מגיע לשלב מתלהב... 

בהצלחה רבה בעז"ה!

אחותי התחתנה בגיל 29, אחרי 8 וחצי שנים בעולם הדייטים ויותר מ100 בחורים שיצאה איתם.

כשהתחתנה- הייתי בת 19, ואני זוכרת את הפחד שהיה לי קודם- שאני אתחיל לצאת לפני שהיא תתחתן, ואולי אפילו אתחתן לפניה- כמו 3 אחים צעירים ממנה שהתחתנו לפניה, ולא רק שהתחתנו לפניה- מצאו את זיווגם ממש ממש מהר ובקלות! זה היה נראה לי שאני ארגיש רק אשמה אם וכאשר זה יקרה לי, ומצד שני הייתי בטוחה שזה יקרה- כי באמת שהיה כבר מייאש ונראה שאין סיכוי...

בסוף ב"ה היא פגשה את בעלה, קצת אחרי שאחי שהיה צעיר ממנה בהרבה התחתן.

ובחתונה שלהם-

היו לה 3 אחים צעירים ממנה נשואים, עם כמה אחינים מהם ב"ה.

ואני זוכרת שאמא שלי אמרה-

תארו לכם שכולם היו מחכים לה, ועכשיו כל אחד מהם היה צריך להתחיל את המסלול שלו...

ב"ה- היא התחתנה, ואין לנו אף רווק בבית.

יש לנו ילדים נשואים ב"ה, עם זוגיות מעולה, ונכדים מקסימים.

אין קשר בין התאריך שאלוקים קבע לה להתחתן, ובין התאריך שקבע לך.

ולהפך-

אחותי רק רצתה שהאחים הקטנים ממנה יצאו, כדי לא להרגיש אשמה שבגללה הם נתקעים.

ועוד דבר-

אחרי שהיא התארסה, אמרתי לחברה טובה שלי שהייתי בטוחה שאני אתחתן לפניה, אבל לא דמיינתי את עצמי עם כוחות לעמוד בזה.

וחברה שלי ענתה שכנראה באמת אין לי כוחות...

הייתי בהלם בשניה הראשונה, אבל היא הסבירה לי דבר כ"כ נכון:

את לא הייתי צריכה לעמוד בנסיון הזה, ולכן לא קבלת כוחות לעמוד בו. אבל אם היית מתנסה- היית גם מקבלת את הכוחות!! 

זה נכון כלפי האח המבוגר וכלפי האח הצעיר.

תזכרי את זה,

ואל תחליטי שלא.

תצאי, תעשי את ההשתדלות שלך,

ואלוקים בעז"ה יחליט בשביל שתיכן מה התאריך והסדר הטוב ביותר בשביל שתיכן!!

ויתן לשתיכן כוחות להתמודד עם מה שהוא יחליט.

בהצלחה לשתיכן!!

ושילך בקלות ובשמחה ומהר מהר!!

בחיים לכל אחד הדרך שלו והשליחות שלו שהקב"ה נותן לו. 

נראה לי שמי שמרגיש שלא בנוח שאח "עוקף" אותו צריך לתקן את הטעות בחשיבה. זאת לא תחרות ואף אחד לא מקבל מדליות. 

כל אחד והדרך שלו. כמו שכתבו פה יפה שמה' אשה לאיש, ואנחנו עושים את שלנו והקב"ה עושה את שלו ובזמנו.

אז אם הזמן של האחות הקטנה הגיע לפני הזמן של אחות הגדולה. היא צריכה להתחתן ולא לחכות.

האחות הגדולה מתעכבת ואנחנו לא יודעים חשבונות שמיים, בטח לטובה.

אח של בעלי התחתן בגיל 19 ב"ה, ואנחנו התחתנו כשבעלי היה בן 37. לפני כן לא יכולנו להתחתן. עוד לא היינו מוכנים מכל מיני סיבות. לא אפרט, אבל היו סיבות רציניות.

 אז היום אנחנו מגדלים תינוקות וגיסי כבר חיתן את הבכור שלו. אז מה? הכל בסדר.

ככה נקבע מאת ה'.

אף פעם בעלי לא הרגיש ש"עקפו" אותו. הוא שמח בשביל אחיו.

זה כמו שאני אתעצבן שמישהו ירד לפני מהאוטובוס בגלל שהוא עלה אחרי...

זה התחנה שלו.. התחנה שלי יותר רחוקה מה לעשות..

ככה הקב"ה קבע כמה כל אחד יתעכב ומתי הוא יתחתן.  מה זה שקטן ממני אשם?

זה נכון שטבעי שתרגישי רע עם זה, אבל הכי טוב בשביל אחותך ועצמך גם- שתתחתני, 

זה לא אומר שאת יותר מעליה שאת מתחתנת והיא לא.

אם את מסתכלת על החיים ממבט של אמונה בה'- את מבינה שכל אחד ואחת יש לו את המסלול שלו מלמעלה, ומה שהוא וצאצאיו צריכים לעבור

זה שמפריע לך, רק מראה שאת אחות טובה (תכונה של רגישות, זה גם טוב לקראת נישואין..).

"תצאי" בנחת. את לא יכולה לדעת מתי תמצאי. נקוה שממש בקרוב, מישהו מתאים ומעולה.

מה שאחותך עושה, זה עניינה. לא צריך להיכנס לזה. לפעמים, אדבה, מזיק לה אם צריכה להילחץ כי "מחכים לה".. עלול לגרום לה לטעויות. לכן, את מיטיבה גם לה שאת יוצאת לפי הקצב שלך.

מה שחשוב, שאם תמצאי בעז"ה, תגשי אליה, "תבקשי את רשותה", שתינתן כמובן בשמחה. תבקשי את ברכתה. זה יעשה לה הרגשה מאד טובה.

אין מה לעשות, כל אחד צועד במסלול שה' הכין לו, ושתיכן עוד צעירות ולא יודעות מה מצפה בהמשך החיים וזה בסדר,

כל הכבוד לך שאת חושבת על זה, אבל זה לא צריך לעצור אותך מלזכות בשפע שה' מזמן לך.

יהיו בחיים עוד התמודדויות חוץ מחתונה- הריון, עבודה, משכורת, בריאות וכו'

תקווי בשביל כל המשפחה שיהיה הכי טוב שאפשר לכל אחד מהמקום שלו,

תשתדלי להיות רגישה כלפיה, כלומר לא להתהדר בדייטים ובכל הנלווה, ואם את מתארגנת בבית והיא בסביבה תשתדלי לעשות את זה קצת בדיסקרטיות ובלי שואו, גם לא להיסחף לצד של ההסתרה, אבל להיות רגישה.

ואם מעניין אותך מה נקודת המבט שלי- אז התחתנתי לפני אחותי הגדולה, וגם תמיד הציונים שלי היו יותר טובים משלה אז למדתי במוסד יותר "נחשב" ובמקצוע יותר "נחשב", וגם הייתי יותר חברותית ממנה, יותר פעילה ממנה (מדריכה, מתנדבת, יוזמת), וגם טיפה יותר גבוהה ממנה- כל מיני דברים שנורא קל להשוות חיצונית- אז התקבלה מן האחרים תחושה שאני יותר "מוצלחת" ממנה, מה שכמובן לא נכון, כי א"א באמת להשוות אדם אחד לשני, אדם הוא הרבה הרבה יותר מכל מיני קטגוריות.

יחד עם זאת, אני לא חושבת שהייתי צריכה לוותר על הפוטנציאל שלי בכל אחד מהתחומים שהזכרתי בגלל השלכה כלשהי שקשורה אליה.

מהצד השני, אחותי הקטנה יש תחומים שהיא מאפילה עלי, וזה בסדר גמור, היא אחותי ואני גאה בה על ההישגים שלה, ושמחה ומודה לה' על היכולות שחנן אותי באותם קטגוריות ועל המקום שאני מגיעה אליו, גם אם היא מגיעה למקום גבוה יותר, כי זה פשוט לא קשור. כל אחד צריך להסתכל על המסלול שלו בלי לפזול למסלול של האחרים, ואת זה לומדים עם החיים.

אבל כמו שאמרו פה- היא תשמח בך. ומי יודע, אולי דווקא זה יפתח את המקום שלה למצוא...

הרב אמר שלמרות שזה מנהג שלכאורה אנחנו מכירים מלבן הארמי שלא לחתן את הצעירה לפני הבכירה- זה מנהג טוב. עם זאת הוא ציין שאם האח הגדול מתעכב לא צריך לעכב את אחיו הקטנים בגלל זה. כמובן לעשות זאת ברשותו, את ציינת שאחותך בסדר גמור עם זה. והרב ציין שאדרבה יכול להיות שזה יפתח את המזל לאח הגדול במקרה של עיכוב. חוץ מזה אין לי ניסיון אישי לתת בנושא, מלבד מקרים במשפחה המורחבת שזה כן קרה... 

אל תחכי לאחותך, את צריכה אמנם להתחשב בה, להיות רגישה אליה, אבל את צריכה לחיות גם את החיים שלך.

מקרה דומה אצלנו, האחות השניה התחתנה לפני הבכורה, ואפילו הרבה לפניה, וב"ה שלא חיכתה לה כל השנים. בסופו של דבר שתיהן נשואות.  כל אחת ואחת בזמן המתאים והטוב לה., לפי ההרגשה האישית שלה ולפי קצב החיים שלה.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.