מראש לא -ז"א אם יציעו לי

אבל הכרתי בדרך כלשהיא ויש מצב , אז כן.

למה? כי חיי זוגיות זה גם ככה עבודה מאד קשה .ויש שוני גדול שצריך לגשר, גם אם 2 בני הזוג דומים מאד...

ו כשהמוצע אותו דבר זה כבר יותר קל במידה מסוימת כי יש פחות או יותר אותם הרגלים,אותם אוכלים(סתם) אותם נורמות אצל ההורים...

אז למה כן? כי אני מאמינה שבאהבה אפשר לנצח את כל הקשיים וההבדלים! (איזה נאיביות............)

בדיוק כמו מרוקאים ופרסים??????????????????????????????????

מה היציאה?????????????????.

אתה מבדיל בין ערקית לספרדית????????????????????????????

אני יכולה לומר לך בפה מלא שהעדה (לפחות בדור הזה ולפי מה שאני רואה סביבי)- זה ממש לא מה שקובע אם האדם שונה ממני או לא. וגם לא התפריט של ההורים.. לפני שהתחתנתי הפחדו אותי בסיפורי זוועה על מרוקאים וכמה יהיה לי קשה להתרגל (הקצנתי קצת, זה לא הגיע לרמות של הפחדה, אבל אני לא יכולה לומר שזה לא ניקר בראש)- ואני מודה לה' כל יום שהכניס אותי למשפחה כזו מדהימה, ושגם- תחזיק חזק- דומה למשפחה שלי! נכון שהם לא אוכלים אותו דבר, ושהמנגינה של הקידוש לא אותו דבר, ויש כ"כ הרבה דברים שונים- באופן טבעי, אין שני אנשים זהים ואין 2 משפחות זהות, אבל מבחינת אורח חיים וחינוך והשקפה וכל זה- ב"ה באנו מהבתים הכי מתאימים בעולם..

מצד שני, באמת אם היינו שונים מאוד גם בדברים האלה היתה לנו עבודה מאוד קשה, כי גם ככה חיי נישואין דורשים מספיק עבודה. לכן נראה לי שמה שקובע פה זה ממש לא העדה או האוכל או בית הכנסת או המנגינה של הקידוש, אלא כל הדברים שבאמת מהותיים בחיים- איך תחנכו את הילדים שלכם, לדוגמה..

אני חושבת שחיי נישואים זה דבר מורכב ביותר-האתגר של חיינו!

עצם השוני בין גבר לאישה עושה את העיניין!

מחד גיסא ז'א שראוי להיתחתן עם אותה עדה-אותה מנטליות{יש פרסים מהעיר שהם אליטות ואירפאים מאוד יותר מאשכנזים ויש פרסים מהכפר שהם "עמך" כאלה...-זה מנטליות לא רק עדה.} כך נחסכים לך המון ויכוחים...

מאידך גיסא- היום ב'ה לזוג יש מילה...והם לא ניגררים.לכן אם משו לא נראה להם מתאים ושייך תמיד אפשר לומר בנימוס וד'א צר לנו אך המנהג הזה והזה לא מתאים למשפחה החדשה שהקמנו...

ולכן אל לנו לפסול הצעה על עדה..{אם יש עיניין לפסול זה יותר על מנטליות..אבל גם פה היו דברים מעולם...}

אם יש עדה שממש ממש לא רוצים מסיבה זו או אחרת{לא סטיגמטיות..} אז אפשרי..

אבל לא לצמצם את כל האפשריויית ולהחליט אני יוצא רק עם תמניה...{נגיד.}

בסופו של דבר הכל תלוי בנו...איך אנחנו מתנהגים עם הבן זוג שלנו ומכבדים את המנהגים והיתנהגות שלו ובאים אחד לקראת השני..

בהצלחה לכל המחפשים..

ואשרי אלו שמצאו!

אני שילוב מנצח של שתי עדות! וכל הסיפורים על מרוקאים וגרוזנים וכו' הכל שטויות!

 מי נשאר עם אף למעלה ורוצה רק להתחתן עם אשכנזיה/ספרדיה שישאר לבד! ההפסד שלו! 

אין דבר יותר שמשמח את הקב"ה שעמ"י מתחתן אחד עם השני שבט בשבט. אחד הדברים הנוראים שהגלות גרמה לנו זה הפילוג!!! ספרדים אשכנזים, אתיופים,פולנים וכו'... אנחנו לא ממש קולטים את זה... זה כ"כ מצער את הקב"ה... עד כמה אנחנו טיפשים! עד כמה אנחנו הורסים את עצמנו!

 תודה לאל שנולדתי במשפחה שפתוחה ואצלנו אין אף למעלה וזכיתי בגיסים וגיסות הכי מקסימים שיש!!!

דבר שני- אחד הדברים הכי כיפים בעדות זה לטעום מכל המאכלים. התרביות לא כ"כ שונות אחת מהשניה בהתחשב בזה שכבר כמעט 40 -50 שנה כבר כל העדות השתרשו בארץ (אולי חוץ מהאתיופים שעלו מאוחר יותר) אין כמעט הבדלים מהותיים ועקרוניים. בתור אחת שכבר דור שני בארץ (תלוי מאיזה צד )

אז תפסיקו עם הפלגנות המטופשת כי לא זה מה שיקרב את הגאולה!

ובהחלט יש לה מקום..כל כך לא אכפת לי מהשטויות האלה של עדות ועטיפה חיצונית ..אני לא אשקר פעם (חח פעם מי ישמע כמה זמן אני בגיל שידוכים..)זה בהחלט שיחק תפקיד בהחלטה שלי אבל אחרי שיצא לי להכיר (בלי קשר לשידוכים..)אנשים ממש מדהימים עם נשמה טובה שלא היו ניראים מי יודע מה מבחוץ וכל הח' וע' (אין לי שום בעיה עם תמנים אני עצמי חצי זה רק ניתן בתור דוגמא..אז לא להתנפל..קשל"ש..חח)לדוגמא שהיו גורמים לי לדעות קדומות ..ואחרי שהכרתי אותם גיליתי שזה ש-ט-ו-י-ו-ת! אבל ברור גם אני לא מלאך..ואני לא אצא עם מישהו שאני לא מרגישה אפילו טיפת משיכה אליו צריך להשתדל להיראות נורמלי כי אחרי הכל אנחנו סך הכל בני אדם ..

אבל..אם להיות כנה לגמרי עם השאלה אז אולי אולי היה מפריע לי עם אתיופים במחשבה ראשונה אבל זה ממש לא היה גורם לי לא לנסות ולראות מי הבחור..

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים