גם אני בתחילה חשבתי שאני רוצה רק עובד ובמקביל שיקבע עיתים כי איך אוכל לפרנס לבד ושחשבתי לעומק יותר אני כן מעוניינת בבחור תורני שהתורה היא חלק נכבד ממנו ולכן עכשיו אני בכיוון חרד"ל .. כי אני גם כזאת ....

בעז"ה יגיע לכולנו במהרה ובקלות  

בהצלחה !

שיש לו השפעה על הבחור - רב (?)

וגם דברים משתנים במהלך השנים ...

גם אני רציתי לשבת וללמוד - אבל יצאתי לעבוד. זה תמיד היה אצלי בראש, ואז אחרי כמה שנים של קריירה, עשיתי הפסקה ל-3 שנים ונכנסתי לכולל (ובמקביל הכנסתי כסף בעבודה מהבית). ואז יצאתי לעבוד שוב פעם... ושוב פעם לקחתי הפסקה של שנה להכנס ללמוד. עכשיו אני עובד - אבל המטרה שלי זה כן לשבת וללמוד ובמקביל להכניס מספיק בשביל לתמוך במשפחה.

אם הוא מעוניין לשבת וללמוד הוא צריך לחשוב באיזה דרך הוא הולך לכלכל את המשפחה שלו. 

האישה יכולה לעבוד ולהביא תוספת של הכנסה למשפחה. 

אבל העול הכלכלי עליו. 

אם הוא מעוניין באישה שתהיה מפרנסת עיקרית וזה מה שהוא רוצה אז את צריכה לחשוב על זה. 

אבל אם הוא לא רואה באישה את האחראית על הפרנסה אז זו כבר דאגה שלו איך להביא את הכסף. 

יכול להיות שהוא מעוניין לחיות חיים צנועים. 

כי כש"כרסה בין שינייה" היא לא אמורה לעבוד. היא עלולה לסבול מבחילות, מכאבי גב ושאר מרעין בישין שמופיעים לעתים אצל נשים הרות, שלא לדבר על מצב של שמירת הריון. אחרי ההריון, בתחילה היא חלשה ביחוד אם עברה ניתוח קיסרי ומלבד זה היא חייבת לעמוד לרשותו של הרך הנולד. בגלל זה שכמה פמיניסטיות מוכשרות רצו להגשים את עצמן, זאת לא סיבה מספיק טובה להטיל את כל העול הזה על האישה. אם היא מאוד מעונינת שכישרונותיה המיוחדים בחקר המוח או בכתיבת ספרות יפה יבואו לידי ביטוי, תבורך. אבל, להטיל את העול הכבד של פרנסת המשפחה על האישה, זה לא מה שהתורה רוצה. שימי לב, שבכתובה כתוב שהוא חייב לפרנס אותה, לא היא אותו. גם בגמרא כתוב שאם חלילה יש גירושין, אז הבנים הולכים אל האב אחרי גיל שש כדי שילמד אותם את המקצוע שלו כדי שיוכלו לפרנס משפחה, כי באותם הימים היה מקובל שהבן ממשיך באותו מקצוע של האב, שאותו הוא למד כשוליה של אביו עוד בילדותו.

כללו של דבר, לימוד התורה חשוב אבל לא במקום עבודה שמפרנסת את בעליה. "והגית בו יום ולילה" פרושו: "בכל דרכיך דעהו", דהיינו: כל דבר שאתה עושה, תחשוב מה התורה היתה אומרת על זה. ורק לפי הדרך שהיא מתווה -- תתנהג. למשל, האיש הזה עשה לי עוול. אז אני אנקום בו, אבל, כתוב "לא תיקום ולא תיטור". אז אתה נושך את השפתים ולא נוקם. אבל, יש דרך לטפל במצב: לכן התורה מצווה למנות שופטים ושוטרים. עליך לפנות אליהם במצב כזה, ולא לעשות דין לעצמך. ואם אתה עד כדי כך כועס שאתה רוצה להרוג אותו, אתה עוצר וזוכר: כתוב, "לא תרצח!" . קיצורו של דבר: זה לא להפסיק לעסוק בישובו של עולם ולהקדיש את עצמך לתורה אלא לחיות את חייך הרגילים תוך הקפדה לחיות אותם לפי ההדרכה של התורה.

אם את עדיין צעירה, אז תגידי לו שתחכו עד שימלא כרסו... יתכן, שדווקא אם תדברי כך, הוא יחליט שהוא רוצה לצאת לעבודה, כי הוא לא ירצה לחיות בפרישות ממך, או, גרוע מזה -- להפסיד אותך.

שיהיה לשניכם בהצלחה!

מה שאת אומרת זה מאוד נכון מה גם שלפי ההלכה הבעל אמור לפרנס ולא האשה. כשהגבר רוצה ללמוד זה חייב לבוא מתוך אמונה שלמה של האשה שזה הדבר הנכון ושגם היא תרצה בזה, ולא מתוך ויתור כי אז זה ייצור מרמור מתמשך. 

ייעוץ יכול לעזור 'לשים מראה'. היום הוא נעול על זה שהוא רוצה ללמוד, האם הוא מוכן שכל העול יפול עלייך? האם הוא מוכן לחיות בצמצום? האם הוא מוכן לבקש תדיר מההורים כסף? יעוץ יכול מאוד לפרוש את הדברים על השולחן בלי לחץ ולבחון אותם מחדש. ואגב הוא רוצה ללמוד- עד מתי? ומה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול? וכו' וכו'. חבל מצד אחד להחליט להתחתן כשלא שלמים עם זה, ובטח חבל מצד שני לוותר על האופציה שלכם כזוג בגלל חילוקי דעות שייתכן שניתן לפתור אותם בקלות

אל תהססו- תפנו לייעוץ נייטרלי (לא ההורים ולא חברים, ובטח לא הפורום הזה...) שיעזור לכם לקבל החלטות.

הפתרון הוא לדבר ולנסות למצוא את עמק השווה, לראות כמה זה עקרוני לכל אחד מכם, לחשוב אולי הוא יכול לעבוד חלק מהזמן...

ואם לא...

לעבוד, ללמוד כל היום - אלה דרכים להשיג מטרות מסוימות.

את רוצה שהוא יעבוד, ולפי מה שאת מתארת המטרה שלך היא רווחה כלכלית. כדאי למקד: לאיזו רמת חיים את שואפת? אולי יש עוד שאיפות שלך שבעל עובד עונה עליהן?

הוא רוצה ללמוד. האם זה כי הוא רוצה בסיס תורני חזק לבית? חושש מהיציאה לעולם בשלב הזה? שואף למשרה תורנית?

כדאי לכם לנסות לדבר על המטרות. אולי תגלו שיש דרכים אחרות משחשבתם להשיג את המטרות שחשובות לכם. אולי תגלו שאתם מוכנים לוותר על מטרות מסוימות (או לדחות אותן) כדי להרוויח מטרות אחרות. יכול להיות גם שתגלו שיש פער גדול בין המטרות שחשובות לך למטרות שחשובות לו, ואז תצטרכו לחשוב מה אתם עושים עם זה.
 

שיחפש ישיבה שיש בה מלגה גבוהה ודיור. 

(יש ישיבות כאלו- אבל הן מאד דורשות. 3 סדרים גם לאברכים, לימוד ברמה גבוהה או לימוד לרבנות וכו')

ככה הוא עוסק בתורה, אבל גם מקיים את התחיבותו בכתובה.

ברגע שעול השכ"ד יורד- קל הרבה יותר לגמור את החודש.

מעבר לזה- יש עבודות בתוך עולם התורה. השאלה האם הוא מוכן לקחת עליו את עול הפרנסה (כלומר להיות זה שאחראי על העניין- זה שדואג שיהיה מספיק ומה שיש מתחלק נכון וכו') 

א. לא מרתיע, אולי יכול להקשות טכנית 

ב. יש לא מעט מדרשות שהבנות לומדות תורה ברצינות ואף ממשיכות לשנה נוספת במתכונת מסוימת ( הרובע, נשמת, מגדל עוז ועוד ועוד) 

אולי שווה לך לשקול לפנות למקומות בסגנון 

בהצלחה! 

תזכור שאתה צריך אחת מיוחדת ויחידה עבורך. 

אני כמובן מודע לזה שאני מחפש רק אחת, ואני בטוח שמי שתכיר אותי לא תפסול אותי על כך שאין לי ווטסאפ כי היא תבין שזה לא נובע מסגירות או צנזורה או משהו כזה, אבל כן יש לי חשש שזה ירתיע בחורות מלפגוש אותי, ויש בי מקום שגם מבין את זה, זה חריג מאוד בציבור שלנו, ואני חש את זה על בשרי בחיי היום יום שלי...

היא לא תתרגש מזה.

ואם כן בעיה שלההה

אל תתעסק במופלא ממך.

יש מספיק דברים שהם כן ברשותנו שיוצרים עומסים, חבל להתעכב על דברים שלא נתונים לשיקולנו

כמו שכתבתי, יש מיזמים קטנים, חלקם גם בישיבה שלי, שלא מצליחים להניב הצלחות משמעותיות, אלא רק משהו פה ושם. אני כמובן יורה לכל הכיוונים, אבל כרגע המצב לא נראה מזהיר במיוחד

הכל תפוס, ומה שפנוי זה של נכים...

סתם סתם, תנוח דעתך ובעזרת ה' שידוכך יבוא במהרה

לא חושב שיש תפיסה עדיפה יותר, אבל הגדרה מפורטת תעזור יותר מהגדרה אמורפית שכל אחד מתכוון משהו אחר.

גם נושאים כמו מציאות ה', תחיית המתים, עולם הבא, ביקורת המקרא וכו'. באופן כללי זו נקודת המוצא שלי בכל נושא שאני פוגש - להעמיק ולהגיע למסקנה עצמאית אם אני מאמין בזה ובאיזה אופן.

מדוע שדכנים זה דבר זר?

אגב. חכמת ההמונים אומרת ששידוך טוב באמת זה שידוך שמציע מישהו שמכיר אותך כגון אח או אחות שך אחד מהצדדים

ותגיד לחברים או בני בנות משפחה מה אתה מחפש

ותתקשר למספר טלפון שהכי נראה לך נכון להתקשר אליו,

יצא לי מזה פעם דייט אחד

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת

ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.

כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.

בהצלחה 

צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

בטח כתוב שרק הרגלים והידים והראש נשארו אחרי שהכלבים אכלו את הגוף שלה וחזל אומרים בזכות שהייתה מפזזת בידיה ורגלה ונעה בראשה לחתנים וכלות

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

שזה מבחן..

בסוף מן הסתם כששואלים אותנו שאלה הצד השני כבר מגיע עם תשובה מוכנה.

דווקא יצא לי להכיר אנשים שהולכים עם תשובה לשאלה הזאת.

אני הייתי אומרת אברהם אבינו ושרה אימנו- כזוג. בסוף הם הדוגמה המוחשית לבית של הפצת תורה.. וכשזה הרצון, צריך מודל חזק.

ובכללי כל נושא השאלות וכו', זה בנחת.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

בהצלחה🫶 עוד יבוא יום בו תמלמל שמות של ניקים בחליפת חתן לוחצת

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.

בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם