פרשת תזריע מצורעבס"ד עוצמה פנימית.
לקבל בשמחה.
בפרשת תזריע מוזכר ציווי המילה ביום השמיני, ואומרת הגמרא במסכת שבת דף קל שכל מצווה שקיבלו ישראל בשמחה עדיין עושים בשמחה כגון מילה.
עלינו ללמוד מכאן את החשיבות ליחס שאנחנו נותנים לתחילת הדבר, במהלך הדרך יתכן ויהיו קשיים, אך עלינו לזכור את השמחה, את הרצון שהיה לנו בתחילת הדרך לגדול בתורה ובקדושה לאורך כל הזמן.
באותו עניין לקראת יום עצמאות הקרב, ישנם הרבה שאלות ודברים שחלפו עלינו, אך עלינו לזכור את השמחה שהייתה בהתחלה, בקבלת המדינה, בקבלת המצווה ומתוך כך לשמוח ולהמשיך להוסיף את אור ה' והגאולה.
~~~הרחבות~~~
לא לפתוח פה לשטן.
"כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת" שנינו במסכת נגעים פי"ב מ"ה:
"אפילו תלמיד חכם ויודע שהוא נגע ודאי, לא יגזור ויאמר נגע נראה לי בבית, אלא כנגע נראה לי בבית".
וכמה טעמים נאמרו בזה, ובתוי"ט כתב באחד הטעמים, שהתורה הקפידה על כך שלא יאמר 'נֶגַע' אלא 'כְּנֶגַע', כדי שלא יפתח פיו לשטן, כי הלא יתכן שעוד בטרם יבוא הכהן יכהה הנגע, לפיכך לא יאמר בלשון ודאי אלא רק 'כְּנֶגַע'.
וצריך לדעת את זה בכל עבודת ה' שאסור לנו להתייאש, להליט לבד שיש כבר נגע, ואין סיכוי אלא לחפש לראות את הטוב והדרך להתקדם, ונסיים בדברים של הרב אהוד ברזילי בהקשר זה: "בתורה אין רק מגמות כלליות אלא חיזוק והדרכה גם במצבי חולשה: כלידה, מחלה וצרעת. כך גם ממחלת גלות נקום בעוז חיי תורה"
שנזכה לזכור את הרצון והעוצמות בהם התחלנו ללכת, לא להתייאש מהקשיים שבדרך, ולהתקדם מעל המכשולים בעזרת התורה והאמונה בה'.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!
