די כבר למה למה זה צריך לקרות כל פעם?
למה הדפוק בזה לא מת כבר למה נמאס לי יופי אז היא בוכה יופי שמונה שנים היא מטפלת בדפוק הזה מתי היא נזכרת להתחרט בזמן שכולם כבר עם בעיות נפשיות בגלל שהאבא הדפוק שלהם דפוווווקק דפוק שימות כבר די די די כבר נמאס לי עד שאיכשהו אני מרגישה שטוב לי יש את הירידות האלה נמאס לי לראות את אמא שלי בוכה ולדעת שאין לי מה לעשות ודווקא עכשיו שבאלי שירים בפול ווליום בלי לשמוע כלום רק אני האמפי והאוזניות דווקא עכשיו אסור אסור פשוט אסור אופ כבר לא אוהבת ווקאלי אני צכה שירים אני צכה לבכות למה אני כזאת ציניקנית אדישה יאללה תבכי תשחררי תוציאי תפסיקי לשמור בפנים! אופ איתי פשוט אופ.
היא אמרה גם שאני באמת לא יודעת לריב כי אם רבתי איתה אני לא אמורה לומר לה כלום אפילו אם היא מעצבנת אותי ממשהו אבל היא עצבנה אותי!! אני באמת לא יודעת לריב ואני גם לא רוצה לדעת זה כזה תינוקי אם יש בעיה כלשהיא שתדבר!! מצידי שתצרח עלי למה היא שותקת מה זה עוזר לה מילא זה לא היה משפיע עליה אבל אני רואה שזה משפיע עליה אני רואה איך היא מקנאה שאני ממשיכה כרגיל וצוחקת איתה ואיתה ואיתה אני רואה את המבטים האלה שלה ולמרות שברגע שאני מרימה את הראש היא מסיטה תמבט כן אני עדין רואה ומרגישה אותו אני לא טפשה אני גם ראיתי אותה מתעצבנת בשקט כשכיביתי תמזגן פה זה זבשה! אני לא הייתי דופקת חשבון ואומרת להדליק גם לא היתה לי בעיה לתת לה דף מהפנקס כשהיא שאלה למי יש דף אז לא נתתי בידים העברתי לה לא כזה מפריע לי אם היא נמצאת באיזור מסויים היא לא קנתה אותו וזה שהיא הלכה שניה אחרי שבאתי לגמרי הפסד שלה אני לא אמורה לחשבן על איפה מותר לי ללכת מתי ומי נמצא שם זה גם לא אומר שאסור לי לדבר עם החברות נקרא לזה, שלה זה ש*** ו*** חברות טובות שלה לא אומר שאם רבתי איתה אסור לי לדבר איתן ואני רואה את המבטי כעס שהיא מפנה אלי כל פעם שאחת מהן נגשת אלי אפילו סתם לבקש שפיץ
אבל בסהכ היה בסדר...