אם אנחנו מבינים שעם ישראל הוא עם קדוש, בכללותו -
וארץ ישראל היא ארץ קדושה -
ושלטון ישראל בארץ הוא החיבור של עם ישראל הקדוש עם הארץ הקדושה (ולפי הרמב"ן, מצוות עשה כללית),
אז יש בכך משהו מאד-מאד מהותי. מכו שיש משהו מהותי בעצם הקדושה של עם ישראל.
וכמו שהערך של המצוות (לא רק התלויות בארץ) הוא פי כמה כשהן נעשות בארץ. קל וחומר, כאשר נמצאים לא רק כפרטים בודדים, ותחת עול עם זר, אלא ככלל ששולט בארץ.
וכך מסביר המהר"ל, בספר נצח ישראל, שהגאולהנבדלת מהגלות בשלושה דברים: שנמצאים בארץ, שנמצאים ביחד - קיבוץ גלויות, ובשלטון שלנו. אז וודאי שמה המהר"ל מגדיר כגאולה של עם ישראל, הוא דבר מהותי-עצמי.
וזה המפתח הגדול לכל התקדמות, גם רוחנית, שבוודאי תצמח מתוך כך, בעז"ה.
נכון, שכבר היו התקדמויות בעבר מהגלות אל הארץ, בקבוצות קטנות - אבל זה שוני מהותי.
מלבד התחושה הטבעית הפשוטה, על הצלת כלל ישראל בעצם זה שיש ו מדינה ואינו תלוי בחסדי זרים לעצם קיומו (והקיום - גם הגשמי - של כלל ישראל הוא קדש קדשים); והתחושה הכי בסיסית, הטבעית הפשוטה, של היותנו פה שוב, כמו בימי קדמונינו ועוד יותר, במדנה שלנו, לא גלות, לא שלטון זר. גם מצד ההרגשה הטבעית הנורמלית
אז וודאי שיש במדינה מהות גדולה מאד. כמו כל דבר גדול ששייך לכלל. ואינו דומה לדבר "מקביל" אצל זרים.
כי עם זר ש"עצמאי", זה הוא. עם ישראל - זה עם ישראל, על כל הכחות העצומים שצפונים בו. כל חירות שלו, היא מהותית. כך גם יציאת מצרים, לא רק בגלל הניסים שקרו שם. אלא כי נוצר עם ישראל.
כמו תינוק שנולד, שהולדתו היא שמחה גדולה מאד. גם אם הוא עדיין עושה בחיתולים ועוד לא רואים כמה הוא גאון. זה הרגע המכונן.
[לא מתכוין להיכנס לפולמוסים בלתי-נגמרים. אפשר לראות חומר משנים שעברו. רק ראיתי לנכון להעיר על הנקודה..]
המהותיות מתחילה מעצם שלטוננו בארץ שלנו, קיבוץ גלויות, כדברי המהר"ל שלעיל.
מה ששיך לכלל-ישראל, זה כבר דבר ערכי, נשמתי. גם אם מבחוץ נראה "גשמי". כמו הארץ.
מדינה יהודית, כמו שצריכה להיות, היא מן הסתם קודם כל הבסיס הזה - ועל גביו הנהגת השלטון הכללי עפ"י דרכה של תורה.
אבל גם במצב כזה, יש הנהגת ה"מלך" ויש משפט התורה, כמו שאומר הר"ן. יש סמכות שלטונית, שיכולה לתקן כל מיני דברים, ויש ההנחיה של התורה.
מבחינה זו, אנחנו באמצע הדרך. בהתאם למצב הרוחני של עם ישראל, שהוא ממשיך להיות עם קדוש, גם אם עוד אינו נמצא באידיאל.
בוודאי שזה המשהו הכי עצמי בהגדרת המדינה.
זה לא "דמוקרטי שכרגע יש בה רוב יהודי"... (אם כי נכון שיש מהשוליים הקיצוניים השמאליים, שמנסים בבילבולם להוליך בכיוון כזה).
כל המהות של המדינה היא שלטון עם ישראל בארצו. וחוק השבות - שהוא חוק יסוד במדינה - יוכיח.
אלא שאכן, "הדמוקרטים-המשפטנים", נבוכים עם זה. תיאורטית, מה יהיה אם יהיו הרבה יותר גויים... זה בגלל בלבול מושגים. וכאן גם לימוד זכות על כאלו מתונים-יחסית מהשמאל, שכל טענתם כלפי אחיזתנו בכל מה שיש בידינו מהארץ, הוא שמא זו לא תהיה מספיק "מדינה יהודית", דהיינו, עם רוב יהודי ברור ומהות יהודית, לפי הבנתם, שממשיכה את עם ישראל. כלומר לכולם ברור שזו המהות של המדינה וזכות קיומה.
אשר על כן, ההגדרה של מדינת ישראל, היא שלטון עם ישראל על ארצו. הזכויות שיש לגויים שהם אזרחים בה, זה עפ"י המקובל בעולם לתת למי שתושב באותה ארץ (הרב הרצוג זצ"ל כתב על זה, איך אפשר לעשות כך), אבל יש כל הזמן הקפדה שיישאר גם באופן מעשי, מדינת העם היהודי.
אפילו עם אויבינו, ואפילו לשיטת רה"מ, אין כל כיוון להסכם כל זמן שלא יכירו במדינת ישראל כמדינת העם היהודי ולא כמדינת כל אזרחיה.
זה עם ששולט על ארצו, במערכת מאורגנת, כציבור.
חוק השבות, זה לא "חוק שמתבטל". הוא חוקק עם קום המדינה, כחוק היסוד הבסיסי, שכל יהודי רשאי לעלות לארץ. זה ממש המהות של המדינה. מדינת היהודים. אלא שבהגדרת יהודי הנכונה, נוצרו בעיות עם הזמן, שגרמו לפרצה בחוק.
אם חלילה היה מתבטל, זה היה דבר חמור מאד. בעז"ה, לא יהיה כדבר הזה.
ביום כיפור הרבנות לא קבעה לומר הלל כנראה בגלל שהניסים היו פחות גדולים,
ולא כבשנו כ"כ הרבה שטחים חדשים.
כי נולדת אל תוך הטוב.
תשאלי אנשים איך היו חולמים לראות את הכותל לפני מלחמת ששת הימים.
איך היו חולמים לפני המדנה שיהיה כח מגן יהודי, שתהיה עצמאות.
נכון, יש דברים לא נעימים - אין מה להשוות.
"אימך ואחיך כמעט נרצחו", זה נורא. אבל מן הסתם מיד הגיעה משטרה...
לפני המדינה, זה לא היה "כמעט", ולא היו מגיעים כחותינו...
פרופורציות. לא הכל בא בבת אחת.
את לא תופסת מה זה כשאין שליטה, מרוב טוב....
בוודאי שיש מה להוסיף. אבל לומר "אין שליטה"?.. כשעל הגבולות צבאנו. נו..
על פרעות תרפ"ט שמעת?..
אין קץ להודות על הטוב שיש לנו.
ואדם מוסרי מודה על הטוב, גם כאשר עדיין אינו בשלמות.
אדרבה, כשמודים - הקב"ה משפיע עוד.
את ממש טועה.
שליטה במדינה, זו ריבונות שלנו. הוא הי"ד נרצח, מהצד הגלוי, אולי כי לא היתה מספיק תקיפות נגדם, מספיק הטלת אימה עליהם. אבל בסופו של דבר, השליטה שלנו. גם במדינות הכי "שולטות", יש פשיעה - ונאבקים בה. המבט של "שחור-לבן", הוא "צעיר".
זה שאתם לא, ב"ה, זה כי לא רק כי באופן פרטי הקב"ה החליט להגן עליכם, אלא גם כי החליט להגן על כלל ישראל ע"י המדינה. לפני קום המדינה, דבר כזה בעיר העתיקה לא היה מסתיים בו, הי"ד..
אני פשוט מרים טלפון לסבא,
את יודעת..אחד מאלה שהכירו מציאות בה אין לנו מדינה -
לא דרושה שיחה של יותר מדקה כדי להבין בכמה טוב זכינו
אבל אני מזמן לא מנסה לשכנע
הכרת הטוב תלויה בחוויה אישית ומי שחש ממורמר או מיואש וכד' לא יעזרו לו כל הטיעונים שבעולם
דומה למה שכתבתי, ב"קצת" פחות מילים משלי...חחחחותן טלבתחילת השנה עלה לו
סבא השני שיחי' עד 120 בעז"ה היה קטן מידי בשביל לזכור מה היה לפני....
בכ"מ את כל היאוש הזה
החוצפה והתעוזה שיש אולי ל"מדינה" "ממשלה" ל"לצבא או אפילו "למשטרה"
היא כאין וכאפס למה שאילו היה פה שילטון בריטי!
עדיף באמת לנסות לראות את מה שיש ולא את מה שאין
אבל כן להתפלל ונסות לפעול בדרכים נכונות וישרות למה שאין
ובעז"ה בקרוב מאד גם זה יגיע!!
לא מנסה לשכנע אף אחד
חוץ מאולי אותי!
ב"ה שאני חי פה בא"י שעם כל חסרונתיה היא בהחלט אור לגויים!
לא שאני מאמין במדינה(או יותר נכון בעומדים בראשה)
אבל כן מאמין בקב"ה שדאג לנו ואנחנו בהחלט באתחלתא דגאולה...
לגבי יום החגיגות
זה כבר תלוי ברבנות שקבעה לנו 2 ימים של חגיגות
יום העצמאות ויום ירושלים
זה על הנסים של זה!
וזה על הנסים של זה!
קראתי כתבה שהגר"א מוילנה עוד הרבה לפני קום המדינה אמר שנכונו לנו 2 ימים טובים שצריך לשמוח בהם בחודש אייר
אחד בעשרים לעומר
ואחד ב43 לעומר
לפה ויום לשם!
אם היו בטוחים לא ב100 אלא במליון אחוז שלא יהיו חילולי שבת כי ההנהגה יהודית דתית
אזי לא היו מזיזים אלא קובעים וזהו!
אבל ההנהגה לצערנו לא יהודית דתית ולכן יש ויהיו לצערי חילולי שבת גם כשדוחים
אז לכן הרבנות קבעה שצריך במצבים מסויימים לדחות יום לפה או יום לשם!!
הם מבחינתם כן רצו לקדש את היום!
בלי קשר משתדל להיות שמח כל הזמן ולהודות לה' על כל מה שהוא נתן
ולבקש על השינוי!
ואם יש כבר תאריך מיוחד יותר להודות עליו בגלל אי אלו ניסים אחגוג אותו...
וזה לא קשור להלל או לבלי הלל - יש בזה מחלוקת בהלכה וכל אחד ינהג כמנהג רבותיו!
שיגידו מבחינתך פסוקי/פרקי תהילים של הלל וזמרה בלי קשר להלל או בלי קשר לתפילה!!
כדי שלא יהיו חילולי שבת -
וממילא קדושת היום חלה על היום שנדחה. כמו גם בפורים שחל בשבת, שבגלל חשש חילול שבת, קריתא מגילה מוקדמת, וסעדות היום מתאחרת (ושם זה לא בגלל "לא דתיים", אלא בגלל חשש כשדברים מתגלגלים בציבור. פוק חזי מה קורה כעת עם ל"ג בעומר במירון, שלצערנו, דווקא גורמים "חרדיים" לחצו לא לדחות, למרות שברור שכמעט בלי אפשרי שלא ייגרם חילול שבת)
שגרמו לי לא להמאין ולשמוח שיש לי אותם!!
נכון שיש שם מחלקות שעושות עבודת קודש נגד אוייבנו
אבל גם יש שם מחלקות שמתעללות פשוטו כמשמעו בנערים והופכים אותם שם לחסרי ישע וחסרי יישות!
ואל תגיד לי הם צודקים - כי על רובם הם לא!!
ויודע את זה מידיעה אישית!
היו בטוחים פה שהולכים לכבוש לנו את כל המדינה
וש"האחרון יכבה את האור".
ברור שאנחנו עדיין לא בגאולה השלמה
אבל א"א לומר שלא קרו ניסים עצומים במלחמת ששת הימים.
שנית, יפה והכל שאת גרה בשטח ובזכותך ובזכותך וכו' וכו' - את לא בודדה בשטח, כן? דודתי הקימה התנחלויות, הייתה גם בימית, גם בהדר ביתר, גם בכפר דרום. דודתי נרצחה על קידוש הארץ הזאת - אני לא צריך שיטיפו לי מה זה "להגן בגוף" על תושבי המדינה. אני עצמי כל חיי תושב הפריפריה, אני מניח שספגתי יותר קטיושות ממך (רסיס למזכרת נשאר במשקוף הדלת של הוריי בבית הישן שלנו, אולי הוא עדיין שם, לא יודע), למדתי שנים בערי הדרום בתוך התופת וטילים שעפים לי מעל הראש (בצורה הפשוטה ביותר - ראיתי אותם בזמן הריצה למקומות הבטוחים...) - אני יודע מה זה לחיות באיזורים מסוכנים ומה זה להיות אידיאליסט. ההורים שלי אידיאליסטים שעברו ממקום אידיאליסטי אחד למשנהו בעת חתונתם. ינקתי את זה מבית, וכאמור, מקרובים שנפלו על הגנת הארץ ועל קידושה.
המשטרה ה"יפה" הזאת היא לא "שלי" - זהו גוף הביטחון הפנימי בישראל, גם אם הוא ממש לא מושלם, אף פעם לא טענתי שהוא מושלם. בנוסף, ביו"ש, נוכחות הצבא כאחראי על שמירת הביטחון בטח מוגברת בהרבה, וגם לך יהיה קשה לחלוק על זה. אז נכון, קל מאוד יהיה למצוא אירועים שבו לא הכל תיפקד כמו שצריך - זה ממש לא אומר שהכל רע. כי את כל המקרים בהם עצרו מראש, כאמור, את לא יודעת. את כל המקרים בהם ההרתעה שלנו יצרה אצל הערבים חשש ראשוני מלעשות משהו - את זה קשה לך לכמת. את כל הלילות ששוטרים, חיילים, מפקדים וראשי מדינה לא ישנים (תאמיני לי שלביבי יש הרבה פחות זמן ממך לישון בלילה והרבה יותר כאב ראש כל יום, כל היום) לילות שלמים, ועסוקים עד מעל הראש ממש לא רק ב"טובתם האישית" אלא אובייסלי בהגנה על חייהם של אזרחי המדינה. את כל זה, קשה לך לראות בפועל, כי זה הרבה פחות מוחצן מאיזה מקרה שזרקו עליך אבנים ולא הייתה באותו רגע במקום ניידת משטרה/ג'יפ צבאי (קרה גם לי כמה וכמה פעמים, בהחלט).
אז כן, אני אולי אופטימיסט מטבעי, וגם די ברור, הרבה יותר ממלכתי ממך - אבל לא צריך להיות ותן טל כדי להבין בצורה מושכלת שהטוב כאן הוא ענק, שההרתעה שלנוה יא אכן חזקה מאוד וזה בגלל שה' נותן כוח לכוחות הביטחון ולראשי המדינה ויועציה לא רק לעשות רע, אלא גם לעשות הרבה טוב - לבנות כוח ביטחון והרתעה כזה, שכל המדינות מסביבנו כבר מבינים שלא כדאי להתעסק איתנו יותר מידי. טרור? את זה יש תמיד, בכל מקום בעולם, מקומות שיותר ומקומות שפחות - ואגב, גם בזמן הטוב ביותר של ישראל בארצו, גם בעת מלוכת מלכי יהודה, עדיין היו מקרים של פגיעה בנפש יהודית, של אנשים שנהרגו כי הם חלק מהעם שלנו/יושבים בארץ שלנו.
תסתכלי בראייה רחבה, על כל הדורות - אפילו מבחינה תורנית, המצב כיום של היהדות שפורחת גדול כמעט מכל תקופה בהיסטוריה האנושית של עם ישראל בארצו (בזמן בתי המקדש - רוב מוחלט של העם היו "עמי ארצות" שבימינו, זה כמעט מקביל לחילונים - גם אם בהבדלים מתבקשים. הפריחה התורנית היום, הרווחה שיש ללומדי תורה - ייתכן שזה יותר, כמותית, אפילו מזמנו של דוד המלך. זה הרבה מאוד בגלל המדינה, ואת יודעת את זה.)
יש לי דודים שגרים ברובע המוסלמי
יש לי דודים שגרים בעיר דוד במתחם לבד בלי עוד יהודים!
ומסתובב שם המון
וכן אני נמצא בכל מקום ממש לא בזכותך!!
אני נמצא בכל מקום כי זהו רצון ה' שיהיה בטוח ואף אחד לא יתנפל עלי!
וגם במקומות שפחות בטוח, ב"ה יש משטרה יש צבא שבד"כ שומר עלי - בזכות הקב"V
וכמובן אני בטוח בקב"ה שישמור עלי
וכן נכון אני בעל נשק אישי שאם הקב"ה לא ישמור עלי או יחליט שהגיע זמני(בעז"ה דברי הבל יוצאים מפי - אבל בשבילך אני מוציא אותם) אז גם נשק אישי וגם 50 שוטרים שבו זמנית יהיו איתי במקום לא יצליחו להגן עלי!
אז נכון אולי את חוטפת קצת צעקות שהכל נגמר וכו'
אבל לא בגללך אני יכול ללכת בכל כמעט בעיר!
אלא בגלל ריבונו של עולם שנתן לנו זכות להלך פה עם ריבונות(שאולי לא מה שאנחנו רוצים - אבל הרבה יותר טוב מאשר תקופת המנדט או מלפני ששת הימים) ועם צבא ומשטרה!
תמיד יש תקופות שקטות יותר ושקטות פחות
וזה לא קשור ליום העצמאות כן או לא!
אם כל כך קשה לך איך שאת חיה בבקשה תעברי או לתל אביב(שם המשטרה "לא תצעק עליך" וגם ערבים לא יזרקו עליך אבנים) או אולי ניו יורק שם חיים הרבה יהודים בלי שום פחד("עלק")!
עם כל הכבוד וכאן נעצור את הדיון כמו שביקשת ואמרת.....
הדעות שלך ילדותיות!
תדמייני כביש בלי סיורים ובלי חיילים בטרמפיאדות.
זה מבט ילדותי ולא ניתוח מציאותי-טכני-ביטחוני.
זה פשוט יריקה מהמקפצה.
יכול להיות שיש פחות ביום ירושלים, אבל זאת לא טענה..
והנס לא קשור למספר ההרוגים, אלא ליחסי הכוחות-
א"א להשוות את הצבא שהיה לנו ביום כיפור לעומת מלחמת השחרור.
עובדה שבציבור מלחמת יום כיפור נחשב לכישלון.
ככה נהגו רבותי
אומרים הלל כי צריך להודות על הניסים
אבל בלי ברכה!
חלק נהגו גם לאומרו בסוף התפילה!
בערב בוודאי שלא אומרים ובוודאי שלא מברכים!
רק בליל פסח אנחנו אומרים הלל!
כל העניין מתחילתו עד סופו היא המדינה, שבה החוגגים אות הקמתה תולים גם את ההצלה ומודים עליהן בחדא מחתא כאילו הן אותו הדבר.
אמנם על הניסים והנפלאות כולם מודים שיש להודות (...
), המחלוקת היא על הקישור למדינה (שכרגע לא ארחיב לגבי ענ''ד בעניין).
אמשיל משל לגבי יום העצמאות לשיטת מי שרואה במדינה מכשול והפך רצון ה':
משל ליהודי יר''ש שנראה מפזז וכרכר בחתונה של יהודי וגויה רח''ל, כשנשאל איך הוא יכול לשמוח מדבר כזה ושיש בזה חילול השם הוא ענה שהוא רוקד כי הוא בדיוק סיים מסכת.
) בסוף גם אתה מודה שצריך לחגוג את הקמת המדינה.
זה כי הם רואים בעצם הקמת המדינה, הכרזת הריבונות, נס ניסים. את היסוד לכל האפשרות לקיום רצון ה' בגדלות, גם אם חלק עוד ב"חיתולים".
וגם את הצלת הנפשות, כנגזרת מאותו נס של אומץ וגבורה שה' השפיע על עמו, הן בהכרזה, הן במלחמה.
מים באמצע המדבר ולא יכול שלא להודות על הנס האדיר
מיד ממהר לפתוח בסידור שנמצא איתו תמיד על לוח ליבו.
כשהוא מסיים השומר של הנווה מדבר מתחיל לספר לו "אתה יודע שהבאנו לפה מיכלית מבאזל
והרצל נהג בה ואתה יודע שב67 כל עמ"י הביאו כוס מים מכל בית בארץ
והלכו יחד בלי להתווכח בדרך והאגם הזה הוא ההתחלה של פארק מים בינלאומי
שמכל העולם יבואו לשתות ממנו"
מושך בכתפיו החסיד:
מה זה נוגע אליי? ראיתי נס - אמרתי תודה. אתה רוצה שאני ארים את המבט
מהסידור? אתה לא רואה שאין פה כלום?
איפה המלך? הכהן? הנביא? אתה לא רואה את הפריצות? את החילול קויידש?
מצא מערה בצד וצעק לשומר הצעיר: אני נכנס למערה
תצעק לי כשהכל פה יהיה מוכן. עד אז תן לי שקט בבקשה.
ואני גם אני צריך לסיים תהילים כי כתוב בשו"ע סימן קצע"ב שהרואה נס צריך לברך
ולמרות שבסימן ערכ"צ כתוב שבימי ספירת העומר וכו' וכו' וכו' עד עצם היום הזה.
זה עפ"י הסבר יפה
מסתבר שלא שמחים על הנס בכלל - צעירים מעל עשרים
.
ישר מתפלל הלל כדת וכדין.
צועקים לו מהצד:
תראה, תראה! היהלום הוא חלק משרשרת זהב.
הוא מושך ורואה כתוב על השרשרת מצד ימין "עליית עזרא, באזל, בן גוריון,
מייבשי ביצות (כופרים!) , 48, 67, 72, צוק איתן " ומשמאל ליהלום כתוב " בתי כנסת בקיבוצים, הייטק, אבטלה נמוכה, מילארד ש"ח תקציב ישיבות, אברכים מתוקצבים בגיל 40 (הזיה), בסוף ליד הסוגר כתוב: גאולה שלמה"
מושך בכתפיו היהודי:
איזה שרשרת. מה שרשרת. קרה לי נס מצאתי יהלום אמרתי הלל.
תעזבו אותי מהשטויות שלכם.
הוא ראיה של שטייטל וראיה של ראש גדול.
לא אוכל להתדיין איתך. סליחה.
בזה שאתה מודה על הצלה ללא התייחסות למסגרת הגדולה.
אתה מסתכל בזכוכית מגדלת ולא על התמונה הרחבה (באזל, בן גוריון, תפילות, אחדות וכו')
וכידוע לך מלך כהן שופט ונביא מנהיגים את המדינה יחד. הדת לא נתנת להפרדה.
אמרו קדיש וא-ל מלא רחמים ונשבעים בצה"ל על תנ"ך.
אם זה היה מופרד כמו בצרפת לא היו מכניסים מוטיב דתי לצה"ל.
הנשיא נשבע על תנ"ך.
טוב תגיד אבל בית משפט חילוני ולא בית דין רבני. בסדר. לאט לאט מתקנים.
אבל להגיד שזה מופרד זה פשוט לא נכון.
דמגוגיה? עלה תאנה? אם היית בצרפת (יש הפרדה) היית רואה קצבאות אברכים?
המדינה מכירה בערך התורה ומחייבת אזרחים שלא מאמינים בזה לשאת בעול חבריהם הדתיים.
אתה קולט את זה?
ברגע שעמ"י מתכנס יחד בארצו ומחליט על מסגרת משותפת ושם לעצמו מנהיג -
נוצרת אוטומטית מדינה יהודית. ולכן לשרים ולרוה"מ יש דין של מלך.
זאת השאלה.
אם כן = יהודית = מלך. פחות או יותר.
אח"כ זה כבר מינונים בהגדרת מלך. נחיה עם זה.
קודם תכריע איפה אתה עומד.
כין אין כאן דין עברי? כי זה לא פיקס כמו שצריך להיות?
כי זה חלקי? כי זה בדרך?
למה היא מתקצבת אברכים שגורמים לה נזק כלכלי של 50 מיליארד בהיבט הטכני?
במגילת העצמאות הכירו קצת את קוב"ה או אמרו אין לנו קשר עם דת?
מה כתוב שם?
יושבים אנשים רציניים וכותבים מגילה לייסוד העם שלהם
ואתה אומר שמה שהם כותבים זה לא שאיפה שלהם?
אז למה הם בזבזו דיו? זה מסמך רציני.
זה לא רציני מה שאתה אומר.
אזרחים אחרים (בלי לשאול להסכמתם)
ואתה אומר שהם מנסים לעקור?
אם היו רוצים לעקור למה משלמים מילארד ש"ח
ישירות ועשרות מיליארדים עקיף?
את האמת.
לא תוכל להתחיל לעשות פרשנויות.
אלא לחתוך את העניין.
האם מדינה שרוצה לעקור משהו מתקצבת אותו?
איפה המנטרה פה? אני שואל הרבה פעמים כי אתה לא עונה.
תומכת מאד מאד או עוקרת?
מדינת ישראל היא תקציבאית הדת הגדולה בהסטוריה
של העם היהודי.
אין לזה תקדים.
יששכר עשה הסכם פנימי עם זבולון. כאן כולם מחויבים
לשלם על אברכים.
מדינת ישראל קדושה והיא יסוד כסא ד' בעולם
כי התכנסו כל היהודים והסכימו יחד בא"י
להקים מסגרת משותפת ולהמליך עליהם מנהיג.
גם דגל הוא קדוש - למה? כי כולם הסכימו עליו.
אם הוא באמת דתי *לאומי כנראה שהוא מאמין במדינה
ולכן גם אמור לומר הלל.
התכוונתי שאני מאמין שהמדינה היא רצון ה' והתקדמות עצומה בתהליך הגאולה
בשואה אם הייתה לנו אפשרות ברור שה' היה רוצה שנעצור אותה,
לעומת המדינה שאני מאמין שאנחנו מצווים לשמוח על הקמתה ולתמוך בה.
ביום העצמאות להסתכל רק על חצי הכוס המלאה
בתשעה באב רק על החצי הריק
ובכל השנה על כל הכוס
(ולא משנה עכשיו אם זה בדיוק חצי)
בסה"כ הסברתי אותה
(סליחה אם היה נשמע אחרת)
לא משנה
מיציתי את הדיון
עכשיו אני רואה שערכת גם את התגובה הקודמת...
עובדתית כמעט כל הדתיים לאומיים אומרים,
יש בודדים שמגדירים את עצמם דת"ל ולא אומרים.
ומבחינתי מי שלא אומר קשה לי להגדיר אותו דת"ל.
לאחרים יש הגדרות אחרות מיהו ומהו "דתי לאומי"
אני מגדיר את מי שלא אומר הלל כלא דת"ל..
אם לא אומר הלל = לא דת"ל
דת"ל = כן אומר הלל
כי יש גם חרדים שאומרים הלל
עוגי פלצתאני חושב שכדאי שתחזור לתואר ולא רק בשביל שנאכל ביחד כל ****
אתה גם ככה עושה את מה שהיית עושה רק רצית לקבל גם תעודה נחמדה לתלות על הקיר שנקראית תואר.....
האמת הרבה מאיתנו רוצים זאת!
אז קדימה!
אתה בסוף תצליח, אם לא שם אז במקום אחר!
זה שאומר טוב היה נס גדול לא נוכל שלא להודות לד'
הנה ברחו כל מחנה ארם וקרה לנו נס. יופי צנטאער להלל ונחזור לסטנדר עד יעבור זעם
וכולם יהיו דוסים כמו שצריך ואז נוכל לקרוא לזה מדינה. ונצא בתופים ובמחולות.
בקיצור: הכל או כלום - זאת לא תפיסה דתית לאומית.
אם תעיין בעזרא,נחמיה בזמן שהדוסים הקריבו עולות (היה רק מזבח) השיקוצים הרשועים
שרק מתים בצבא ואוכלים שפנים פתחו בסטות בשבת ונשאו נוכריות והגיעו לכנס תשובה שערך עזרא
בטדי ובכו ובכו ובכו וחזרו בתשובה.
זה יחס אנושי לקבוצה הגדולה שלך העם. לא עירבת כאן התייחסות דתית.
ולא ייחסת למסגרת של מדינה משמעות דתית.
עפ"י הדת"ל גם מדינה צולעת יש לה דין של מדינה יהודית.
לזרובבל היה דין של מלך
עם מצב חלקי (כמו בימי זרובבל)
ומגזר שני יגיד ההפך
היה מצב שהעם היה בחו"ל, אלה שפה פתחו בסטות בשבת
והיתה להם אישה נוכרית אשדודית בבית.
סבלנות
להודות ולהלל על נס העליה והתקומה של מדינה מעפר ואפר
בשמחה אמיתית ולהאמין שעל כתפנו מוטל להמשיך ולהעלות אותה
או
לשבת על אבן שרופה מהמקדש ולקלל איזה מדינה תראה את זה ואת זה
איפה פעם היה לנו בית מקדש ונבואה ועכשיו הנה איציק פותח בשבת את הבסטה
עדיף שאני אכנס לבונקר ואחכה לימי החשמונאים
שאז הייתה מדינה יהודית כמו שצריך פיקס.
אמממה...
אם זרובבל עזרא ונחמיה לא היו אומרים הלל בברכה ובשמחה ומתקנים את העם
הוא לא היה מגיע למדרגה של החשמונאים.
קופי פייסט ישראל תשעז
אני בדיוק עונה על זה שאת אומרת "אבל עכשיו זה מצב חלקי אז = כלום. נאדה.
הכוס ריקה. אין בית מקדש אז אין כלום". אני מנסה להסביר לך
שדברים לא הולכים במכה.
צריך להרים את העם לאט לאט לא לצעוק עליו מעל גבי במות
אלא לתקן. כל אחד במקומו. קצת.
יותר מזה, המקדש הוא שיקוף למצבו של העם.
אם א"א לעשות מצב מלאכותי. אנחנו כרגע לא יכולים להכיל בכלים שלנו
במצב הנוכחי בית מקדש.
אם מחר יש בית מקדש מה תעשי איתו. אנחנו עדיין בגיל ההתבגרות
עוד יש בעיות.
ערכתי קצת
סבלנות
אהבתי את המשל. יהודי יר"ש רואה - צעירים מעל עשרים
ועוד משהו ממלכתי זהירות!
יהודה. הוא היה המלך. וזכריה היה הנביא. והיה אחראי על קומץ יהודים אמיצים
שרק בזכות זה שהוא והם הסתכלו בעין טובה על מה שהם עושים
ואמרו הלל בשמחה ובריקודים זכינו לחשמונאים
ולמדינת ישראל ועוד נזכה למדינת יהודה. רק סבלנות.
של יאללה לא זז כאן כלום ואיפה בהימק"ש
לעומת
עין טובה והודאה
מי שפסקו לומר הלל עם ברכה, תלמידי חכמים גדולים מאד, הסתמכו על מקורות איתנים.
וגם הקביעה לא לנהוג מנהגי אבילות בספירה ביום זה.
אין כאן מקום לפירוט ההלכתי; אם תרצי - עייני בספרי ההלכה שנכתבו על היום הזה.
בוודאי שכן.
את חושבת שמי שקבעו את זה, "דילגו" על מנהגי האבילות הללו? הרב גורן זצ"ל, הביא מהרב פראנק זצ"ל, שמותר לגלח את "שבולת הזקן" ביום העצמאות. הם לא ידעו את מהנגי האבילות של ספירת העומר?..
הנה, אתן לך דוגמה איך פוסקים הלכה כזו:
בשולחן ערוך, ברמ"א, מובא: "מי שהוא בעל ברית (סנדק) או מל בנו, מותר להסתפר בספירהלכבוד המילה"
והמ"ב מוסיף, "אפילו ביום שלפני המילה סמוך לערב".
מזה מובנת דרגת חומרת הענין, ומה דוחה את זה. קל וחומר יום כזה של כלל ישראל. זו דרך של פסיקת הלכה.
כך גם לגבי הלל. יש חתם סופר על חיוב לקבוע הלל בברכה, והלימוד מחג הפסח. באים החכמים הנ"ל, ואומרים שדברים אלו מתאימים ליום זה. זו דרך של פסיקת הלכה.
אשר על כן, לתמוה, "בברכה"? "בימי הספירה"?.. לא שייך. תלמידי חכמים גדולים קבעו. היו שנחלקו. אבל זה לא איזה משהו ש"איך אפשר בכלל"...
זה לא קשור לפוסקת!
כי אם כותבים באופן מוחלט, מסברה, ש"אפשר להגיד בלי ברכה" ו"עדיין לא ניתן לקבוע חגים ולבטל דברים שקבעו חז"ל" זו "פסיקה" לא שייכת, זה מחוסר ידיעה מסויימת, כאילו מי שקבעו לא ידעו את מנהגי ספירת העומר וכו'.
אחרת לגמרי, אם אומרים שיש שפסקו לומר בלי ברכה, כמו למשל מה שציינת כעת.
הרבה פחות חשובה מעצם השאלה אם אנו מכירים טובה לה' על הנס הגדול והברכה שבהקמת המדינה,
או לא.
הדיון הנוגע לאמירת הלל עם/בלי ברכה ולפני/בתוך התפילה וכד' נגוע בשיקולים הלכתיים שאינם נטו עוסקים בליבת הסוגיא ולכן צדדיים בעיניי.
הרב אליהו והרב עובדיה היו אומרים הלל ביחידות לאחר התפילה למשל,
רבים אחרים שגם היו נמנעים מטעמים הלכתיים (לא השקפתיים) מאמירת הלל היו אומרים "נשמת כל חי", וכד'
וכי מה הבעיה לומר כמה פרקי תהילים אחר התפילה?
אין שום בעיה
אנחנו מתרכזים בנס ההצלחה הצבאית
כשבעצם זה רק תוצאה של המאמץ שלנו.
ואנחנו שמחים על זה שאנחנו הצלחנו ל"סגור מעגל": מאמץ ארצי--מענה מהשמיים.
כשחושבים על זה, זה הסבר מהפכני.
מי שמכיר עוד מקורות עם הנקודה הזאת אשמח לקבל אותן.
דקה 53:20 הקשבתי רק ל5 דקות האחרונות
הרב אלחנן בן נון בנין העם קישורים
מבקש אמונהמצד אחד, באמת צריך להודות לה' שאנחנו בארץ ולא תחת שלטון גוים שפתאום אוסרים עליך להסתובב עם כיפה ועוד מרעין בישין...
מצד שני, לצערי הציונות לקחו את כל הניסים האלה לכיוון של כוחי ועוצם ידי כמו שאמר החזון איש ש"ה' באייר היה צריך להיות יום גדול וחבל שהוא נהפך ליום של כפירה"
ואם נוסיף את הנזק העצום שהם גרמו לקהילות קדושות שבאו בתמימות לארץ והם לקחו על עצמם להוריד אותם משמירת מצוות.
לכן.. אני אומר הלל (בלי ברכה) על זה שהגענו לארץ אבל לא בה' באייר בשום אופן... ביום אחר
אם כל הכבוד זה ילדותיות....
נכון לא אמרנו שהכל מושלם אבל כן אתחלתא!
ומי שלא רואה את זה פשוט עוצם את עיניו וחבל
אולי עדיף לגור בבורו פארק ולהיות חסיד של הרבי מסאטמר
ביום ההוא אני אומר תודה על ניסים אחרים שקרו לנו..
מי שלא חושב כמוך ישר צריך לצאת עליו בעצבים?
ואין לי שום בעיה איתם לדעתי המנהג שלהם הוא טיפשי!
אבל זה לא אומר שלא אהיה חבר שלהם או לא אדבר איתם!
גם לא בפסח
הרי לא חייבים להגיד הלל בשביל לומר תודה
רבנים גדולים אמרו להגיד אז אומרים!
כמו שחזל התקינו לומר הלל בחנוכה ובעוד כל מיני מועדים
אם מבחינתך אמירת תודה זה בלי הלל אז בחנוכה ובפסח גם אל תגידי!
(בפוניבז' הניפו דגל ביום העצמאות כל עוד הרב היה בחיים).
... גם אלה שראו זאת בעיניהם, גם אלה שחזו זאת בבשרם ממש, אינם מצליחים להביע את מעמקי רגשותיהם. ומי כמוני אשר נדד בימים אלו על פני קבוצי היהודים בגלויות, מסוגל לחוש יותר את תעצומות הנסים, לחשוב יותר על פשר המאורעות המופלאים מאד (מלחמת השחרור והקמת המדינה).
.. דורנו המוכה והמושפל, דור הנסיונות והיסורים, ראה עד כה מצבים של 'הסתר פנים' .. וכעת זכה הדור לשפע כביר של נסים גלויים ומופלאים כל כך. ..
לקחו על עצמם להוריד אותם..דחילק
מה אכפת לך באיזה יום אני אומר הלל..?
וכן זה המציאות... אני בעצמי טיפלתי בזקן תימני שתלשו לו את הפיאות בכוח.
תקשיב חבר... על במה בתורה כתוב "אשר שנא ה' אלוקיך"
למה? כותב רש"י: שלמרות שהאבות הקריבו בבמה וה' אהב את זה עכשיו הגוים לקחו את זה לע"ז שלהם אז עכשיו ה' שונא את זה...
יש מציאות שדבר טוב נהפך לדבר רע שה' שונא..
הנס היה גדול, ישועה גדולה לעם ישראל, ה' אהב את זה.. אבל עשו מזה עבודה זרה.
זו כרזה שהונפה באחד מהמצעדים של הצבא ביום העצמאות.. יש לך יותר כפירה מזה?
ועד היום הם מוציאים את הקב"ה מהתמונה של הנס..
הסיחה לפי תומה שהתפללה בזמן שהייתה במקלט.
כל עם ישראל התפלל אחרת לא היה קורה נס שהוא סה"כ תוצאה של התפילות.
. תראה את סוף השיעור בבקשה.מסתבר שלא שמחים על הנס בכלל - צעירים מעל עשרים
את זה עדיין לא קראתי
ואני לא רוצה להצטרף אליה...
האם אתה מעוניין לקחת אחריות ולתקן (לפתח את פארק המים) או שאתה לא בעסק עד המשיח (מערה ותעזבו אותי בשקט)?
אתה אומר זה לא מים בכלל. זה בוץ (ע"ז, לא פחות!)
ואני אומר בריכה מלאה ביהלומים נוצצים שתתעלה עוד
איך אני יודע?
הסתכלתי ביום הזכרון על בחור פציפיסט זצוק"ל זכותו תגן עלינו ותושיע אותנו
שעפ"י אמונתו מלחמות זה רע ולמרות זאת הלך ומסר נפשו בלב שלם באסון השייטת.
הוא מחק את הרצון שלו כדי לפנות מקום לרצון של העם.
(בשיעור: ככה דוד זכה למקום המזבח. )
רבין: "מאת ד' הייתה זאת".
כאן כולנו יחד. זה דירת שותפים אחת גדולה של 7 מיליון איש.
לא שכונת וילות שכל אחד לעצמו.
את הרע, צריך להיזהר שאצלו יחפשו את הטוב...
הרי במצעדים של הצבא לא היה דבר כזה. אף פעם לא ראיתי. אז למצוא חריג שספק היה, מאיזה חור, ולקטרג על עם ישראל?!
דבר שני, העוצמה של עם ישראל, היא מתנת ה'. שחרור ארץ ישראל וישועת ישראל, היא מתנת ה'. בין מכירים יותר ובין מכירים פחות, זה לא מבטל את הערך.
אצל יאשיהו כתוב לעבוד "את ה' ואת ישראל עמו"... איך יתכן? הרי זה שיתוף.. אלא שכלל ישראל, שם מתגלה קדושת ה'. ומי שדבק בלב שלם ורצון אמיתי בישועת הכלל, יגיע גם לי שמחיה אותו.
אף אחד לא יכול "להוציא את הקב"ה מהנס" כי הוא שם. יש מכירים יותר יש מכירים פחות. הקב"ה עשה את הנס הזה לאלו. כנראה שמבין יותר טוב מאיתנו.
כל אחד שקרוב משפחתו היה ניצל בניסים, היה שמח מאד, גם אם הקרוב הזה לא בדיוק מבין איך זה התגלגל. קל וחומר בישועת ישראל. ה' שמח בישועתם, מכירים יותר או מכירים פחות. הוא עשה את זה בדורות אלו, לא "פעם" וכאילו בינתיים הם השתנו. אז מי שרוצה לשמוח עם ה' - שישמח..
שלא לדבר על כך שזה פשוט לא נכון.
כך כתבה העיתונאית חנה זמר מעתון דבר אז, אחרי מלחמת ששת הימים, שגם "חילוניים גמורים אומרים תודה"..
כמובן, אם כל מיני "צדיקים" יסבירו להם כמה הם לא וכמה הם פשוט סתם "כופרים", הם ישתכנעו אולי.. ה"זכות" תעמוד גם למקטרגים...
וכן - צריך גם לומר תודה גדולה לצה"ל, לכחותינו. אם מישהו נותן לשני 10 שקלים, מודה לו מאד - לא אומר, זה רק מה'... כי ה' ציוה להשתדל, ולהכיר טובה למי שעושה אותה. קל וחומר לקדושי עליון שמסרו נפשם בשביל עם ישראל. ולאלו שמוכנים למסור את הנפש, גם פשוטי פשוטים, מכירים יותר או מכירים פחות.
הרוגי מלכות שאין בריה יכולה לעמוד במחיצתם, אומרת הגמרא, זה כמו "פפוס ולוליאנוס"....
עם כל הכבוד לישועה שהייתה..
אבל קודם כל, היו כבר יהודים בארץ... זה לא שרק אחרי ההכרזה יכלו לעלות.
סך הכל הם רצו לעצמם חבל ארץ שיהיה אפשר לחיות בו בשקט... זה לא באמת בשביל היהודים.
והראיה שעל הדרך הם מסרו יהודים לבריטים ורצחו במו ידם יהודים בשביל השלטון.
ראה ערך אלטלנה, פרופסור דיין,
דבר שני, בסוף יצא שהרשעים האלה שבעצם לקחו את השלטון השתמשו בו כדי להעביר יהודים על דתם. כי הם לא רצו ששוב הדתיים המתועבים יגידו להם מה לעשות...
תקרא את הספר על העליה התימנית מה היה שם במחנות... איזה גהינום הם עשו להם שם.
בקיצור הם עשו טובה אבל הם לא רצו... ועל זה אני לא אמור להודות!
כמו שכתוב בחובות הלבבות שער עבודת האלוקים "ואם תגיע לנו שום טובה ע"י מי שלא כיון בה אלינו, יסתלקו מעליו חיובי ההודאה לו ואין אנחנו חייבים בה" (אגב על החיילים אני בכלל לא מדבר ואין לזה שום קשר לדיון)
לכן אני רוצה לחגוג משתי סיבות... אחת זה הנזק שהם גרמו דווקא ע"י עלייתם לשלטון.
דבר שני שהם הפכו את היום הזה לכפירה כאילו הם המנצחים והצבא וכל זה. ואני לא רוצה להיות שותף לזה.
אני כן חוגג על זה שאני בארץ.. אבל ביום אחר כמו שכתבתי. מה זה משנה לך?
(והמשפט הזה שכתבתי היה שיר שהשמיעו אחרי מלחמת ששת הימים)
היו יהודים בארץ, ללא שלטון עצמי (המהר"ל אומר ששלטון עצמי זה תנאי לגאולה. איש כאן לא יכול לחלוק עליו, גם אם לא למד מספיק ולא מבין למה) - וגם ללא יכולת לעלות באופן חופשי. זו פשוט טעות בהיסטוריה. הבריטים הגבילו את העליה, "הספר הלבן". אפילו תוך מלחמת העולם, לא הסכימו ברשעותם לעליית יהודים שנמלטו מרומניה באניית מעפילים, סטרומה, השלטונות הטורקיים לא הסכימו שירדו על אדמתם. בסוף גררו את האניה ללב ים, והוטבעה ע"י ספינה סובייטית על כל מאות נוסעיה, למעט אחד. וזה התמצית של שהותנו בגלות הארורה.
להגיד, "סך הכל הם רצו לעצמם חבל ארץ שיהיה אפשר לחיות בו בשקט... זה לא באמת בשביל היהודים".. חוץ מזה שזה שקר, זו רשעות. כך היו שונאי ישראל מדברים על היהודים כל הדורות.
כל מה שעשו מי שפעלו אז, היה כדי להחזיר את עם ישראל לארצו, ואתה אומר כאילו רצו "בשביל עצמם"..
אכן, היו דברים כאובים תוך כדי. חמורים. אלטלנה, ספינת נשק שבאה כדי לסייע - ואלו הטעו כאילו באו כדי לעשות "פוטש" ולהרוס את המדינה הקמה ע"י מלחמת אחים. דבר נורא, תוך המאבק למען הארץ. אבל מי שמחפש לעשות מזה את "המאפיין", זו רשעות. אני שמעתי מאנשים שהיו באותה תקופה, שאמרו שמי שלא היה אז, לא יכול להבין את האוירה. הרצי"ה, שהיה אז, והיה קרוב אצל אנשי האצ"ל, כתב מאמר עד כמה הדבר נורא - והמסקנה העיקרית - לא לתת לכך להיתפס בנפשותינו, לנקות את זהמאיתנו, שלא תתפתח שנאת אחים. ואכן, לא עבר זמן רב, ואנשים שהיו משני צידי המתרס כביכול, ישבו זה עם זה, ולא יכלו להבין איך התגלגלו לכך.
ואתה עושה ההיפך - מנסה בכח לעשות עיקר ממה שהיה מחלוקת נוראה. לתת חלות לרע, להמשיך אותו - ולהחשיך את הטוב.
"הרשעים האלו שבעצם לקחו את השלטון"... הרשעות, זה לדבר כך. הם נבחרו ע"י רוב הציבור. לא מוצא חן בעיניך עם ישראל? כבר היה מישהו שהציע לקב"ה "העבירם באומה אחרת"... הקב"ה לא מקבל הצעות כאלה. ועם הביקורת שאכן יש לנו על כל מיני מעשים של השלטון דאז, הרי שיש הם גם זכויות רבות. הקימו כאן את המדינה, שהיא שלטון ישראל בארצו ומפתח לכל הגאולה, וגם הצילו נפשות ישראל וכבוד ישראל בכל העולם. אם לא הם, לא היית יכול לשבת פה כעת ולכתוב דברים כאלו, כי לא הייית, מן הסתם... כמו שהיהודים שהיו באירופה בזמן השואה, אינם ולא היה להם לאן לברוח (לא כמו היום, שכאשר באיזו גלות יש אנטישמיות אז ישר שוקלים לארוז ולעלות למדינה שמחכה להם. כולל אלו שמדברים כך בשם "יראת שמיים" כביכול..הם יודעים שה"ציונים" יצילו גם אותם אם יהיה צריך, בדיוק כמו שיודעים את זה בחורי ישיבה, מכל סוג, שנתקעים במדבר יהודה וכד'..)
להגיד שהשתמשו בשלטון כדי להעביר יהודים על דתם, כאילו זו היתה המטרה, זה שקר. היה מאבק אידיאולוגי, הדתיים היו חלק מהממשלה, וכאשר היתה עליה ממרוקו, וניסו לקחת ילדים למוסדות לא דתיים, עשו על זה משבר קואליציוני. עי' ספר "קפיצת הדרך" ללובה אליאב שהיה ממונה על בנין חבל לכיש, בו יושבו עולים מרוקו, ותראה את המרחק בין דברים שכתבת למציאות, בלי שנכחיש מה שבהחלט היה צריך תיקון.
קבלתי מקרוב משפחה ספר על מנהגי יהודי תימן, מסבא שלהם, שהיה הרב הראשי ליהדות תימן, ובו הקדמה שלו על התקופה הזו. באיזו זהירות הוא נזהר, שלא יעמעמו העוולות את הישועה הגדולה. זה, אע"פ שמשפחתם סבלה מעוולות אלו.
בוודאי שהיו דברים לא ראויים, חמורים. אבל אין להכחיש, שמסרו את הנפש כדי להעלותם - ולא כדי להעבירם על דתם (גם את נפשם הצילו. בתימן היתה גזירת היתומים, שהיו לוקחים אותם ומאסלמים בכח. עברו דברים איומים - ושלחו התחננויות לארץ שיוציאו אותם משם). היו בארץ כאלה, שחשבו שאלו "פרימיטיביים", לא מבינים ענין. יהירים. אבל זה לא היו "כולם", כולל אלו שבשלטון.
ואי אפשר להכחיש, שגם בארצות ערב, שמשם העלו יהודים, כבר החלה ההשכלה להתפשט, והרמה הדתית לרדת. וגם בארץ, עצם הפגישה עם יהודים שאינם שומרי מצוות ו"מודרניים", גרמה השפעות זרות. זה חלק מהתקופה. המציאות היא, שזה שהגיעו הנה, נתן אחרית ותקוה. הקב"ה גואל את עם ישראל, לא פלוני אלמוני, והעובדה היא שבסופו של דבר, ההתחזקות בתורה כאן, היא יותר מכל הגלויות.
אתה אומר ש"לא רצו שהדתיים המתועבים יגידו להם מה לעשות".. מי שמדבר כך, לא אתפלא אם כך יתייחסו אליו... אבל האמת היא, שבן גוריון עצמו אמר (ציטטתי כאן מדויק באחת ההודעות), שמצידו שכל היהודים יהיו כמו הרב הרצוג - העיקר להציל אותם. אז אתה אומר ההיפך מהאמת. כמובן, "להגיד להם מה לעשות", מה פתאום. אתה מוכן ש"יגידו לך מה לעשות"?.. אבל ש"הם" התייחסו אל הדתיים כ"מתועבים"?.. אתה מדבר על מה שאינך יודע, ומקטרג על עם ישראל לשווא.
אני הכרתי חלק מה"הם" שאתה מדבר עליהם. לא תיעבו ולא בטיח. כיבדו מאד. הכל שקר.
ועל משקל דבריך שבסוף:
הקיצור, ה' עשה לנו טובה - ולו אנחנו חייבים להודות. וה' שלח את הטובה ע"י מי שראה לנכון, וגם להם צריך להודות. ואתה אומר שבעצם "הם לא רצו לעשות את הטובה", אז אתה כפוי טובה.. רצו - ועוד איך רצו. ואנשים גם שילמו ביוקר על העלאת יהודים לארץ ובניינה.
ולשתי ה"סיבות" שאתה אומר, בדיוק ההיפך: האחת, השמחה הגדולה שיש לעם ישראל שלטון בארץ. אחרי 2000 שנות גלות. וזה לא משנה מי בדיוק באותו רגע. נציגים של עם ישראל, עם ה'. וה' אוהב את עמו, גואל אותו, גם כשכמה כביכול "חרדים", זה לא מוצא חן בעיניהם.. והשלטון הזה, של כלל ישראל, לא רק "אתה" פרטי, חזר ביום הזה.
וגם אלו שהיו אז בשלטון, עשו גם טובות רבות ולא רק "נזק".. כמובן, יש הרבה מה להתקדם מעבר לכך.
ועל הדבר השני: מי שהופך את היום הזה לכפירה, זה בעצם אתה.. כי אתה אומר, "הם הפכו את היום הזה". רואה שה' מציל את עם ישראל, מחזיר להם שלטון בארץ, ולא מאמין שזה ה', לא מאמין במעשיו. זה מה שנקרא כפירה..
וגם מה שכתבת, כאילו "הם" המנצחים, והצבא.. מי זה ה"הם" הזה? מאיפה לקחת את השיטה הזו לחלק כך את עם ישראל. הקב"ה נתן בידינו ניצחון, וזה לא משנה כמה מי שהיה שליח לכך מבין את זה או לא. זה לכלל ישראל.
ובנוסף - אכן נכון מאד. הנהגת המדינה, והצבא, בוודאי שיש להם חלק גדול בזה.
מה קרה? כשמישהו מביא לך אתרוג, אתה גם לא מקבל ולא אומר תודה? אתה מחכה שהקב"ה יצניח לך מהשמיים? גם להניח תפילין אתה מחכה שה' יניח במקומך?
יש מצוות מלחמה. עזרת ישראל מיד צר, כיבוש הארץ, איך שיהיה. ובוודאי שמי שעושה את המצוה של ה', מכווין יותר או מכווין פחות, ומציל אותך ואת כל עם ישראל, צריך להכיר לו טובה גדולה.
דוד המלך לא אמר "ארדוף אובי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם"? אז אתה לא רוצה עסק איתו?...
מי שהשתתף במלחמה, וההנהגה, וכל עם ישראל, אכן ניצחו. אלא מי ניצח? זו כפירה? להגיד שעם ישראל ניצח? עם ישראל זה עם ה'.
כמו שאומר הר"ן: ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. אומר הר"ן, אכן. התאמצת ובזכות זה הצלחת. "וזכרת כי ה' אלוקיך הוא הנותן לך כח לעשות חיל" - תזכור ממי יש לך את הכח הזה.
טוב מאד שאנשים יודעים שלעם ישראל יש כח ועוצמה. עם קדוש. וחשוב מאד לזכור את מעלת עם ישראל ומי הנותן לו את הכח לעשות חיל.
מי שיודע להכיר טובה למשתדלים - גם ישמעו ממנו על מקור הכח. ומי שיורק על אלה שהצילו אותו - בגללו הם יתרחקו עוד יותר.
דברים פשוטים לחלוטין.
מאמר "ממעמקים" - שנכתב ממש אז.
א. זה החזון איש שאמר שהיום הזה נהפך לכפירה לא אני.. לא מסכים? סבבה לך..
ב. הרבי מבריסק בזמנו אמר שהם הקימו את המדינה כדי להכות בדתיים.
ג. ישנם המון מכתבים של רבנים שאולי אתה פחות מתחבר אליהם שכותבים נגד הציונים, וחלק מהדברים שהם כלל לא עוזרים לעם ישראל אלא רק מזיקים, ויודעים לקחת קרדיט על מה שהם לא עשו.. שאגב גם בארץ כך הייתה דרכם כמו ששמעתי ממדריך טיולים חילוני דווקא.
אבל מה שמוזר לי בכל הדיון הזה, שאני כועס (אולי לא בצדק לדעתך.. מקבל את זה) על הציונים ועל מה שהם עשו.. לא דיברתי על מי שאוהב אותם מילה אחת
לעומת זאת, אתה שתהיה בריא משתלח בי קשות כאילו אתה שונא אותי אישית...
אם באמת אתה כל כך שמח על הצלת עם ישראל גם אני אחד מהם, להזכירך..
אז אם טעיתי אפשר להעמיד אותי על האמת גם בלי חירופים וגידופים...
אז בוא ניפרד כידידים טוב?
כמובן, אחרי שאתה מוודא מה אמר - וללכת לפיו, זכותך.
כשאתה כותב את הדברים כאילו "מסברה", ובאופן שאינו תואם לעובדות, אז ההשגה היא על זה.
ב. לא "הרבי מבריסק", אלא הרב מבריסק. הוא היה ידוע כ"חריף". איני יודע אם אמר כך, צריך לבדוק. מכל מקום, זה לא "דבר תורה", אלא שאלה של הכרת המציאות.
ג. לגבי "המון מכתבים, וכו' - הרי ידוע שיש גם מתנגדים. שוב, אם אתה רוצה להגיד שאתה מסתמך על רב פלוני, עניינך. כשמדברים על עצם הענין, אז משיבים.
"יודעים לקחת קרדיט על מה שלא עשו".. מה ההכללה הזו? על מי מדובר? מאיפה השנאה הזו, "הם"... אכן, יש פוליטיקאים שלוקחים קרדיט על מה שלא עשו. וגם בפוליטיקה החרדית מאשימים לא פעם בזה. אז מה, מי שמלין על כך מושלם? ומה עם מה שכן עשו? מאיפה השיטה הזו לחפש דווקא את הרע. "הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו, אפילו הקדושים" - כך אומר הגר"א באבן שלמה.
ד. חס ושלום, אני לא מדבר עליך אישית. לא עלה בדעתי. אני מדבר על התוכן והסגנון. אם מישהו יאמר על אח שלך "הרשע הזה", וישכח את כל הטובות שהוא עשה לו - אתה תגיב.... אז גם אני.. זה ממש מקומם. אבל אם חלילה נפגעת אישית - אז ח"ו. אין שמץ כוונה כזו, קבל התנצלות..
אבל זה לא "נגדך" חס ושלום. זה כאילו "מישהו" אומר. אתה אישית, ברור שאדם יקר. אבל מה שעשית בענין זה, לדעתי הוא לגמרי לא יקר.. יותר מאשר התוכן, שכמובן אפשר לחלוק, היחס. אנשים מישראל, אנשים שחייבים לה הכרת טוב; חסד ה'..
אז תנסה לקרוא אולי מחדש, כאילו זה נכתב בתגובה למישהו אחר שכתב בסגנון זה, ואולי אפילו תמצא שם משהו...
וברור שאני שמח לגמרי שגם אתה ניצלת ונמצא כאן, בתוך כל עם ישראל - גם אם אתה כותב ממש ההיפך ממני..... כמובן.
תהיה בריא גם אתה..
"רשעים" , "עבודה זרה". ואתה בא אליו בטענות?
מטרת הקמת המדינה הייתה עקירת הדת - כשתראה לי מסמכים
אז נדבר. עד אז - שקט.
אתה שמח שמחה טכנית כי יש לך איפה לשים את הראש.
בדיוק כמו אותו מהגר סיני בארה"ב שהצליח להסתדר.
לא יותר מזה. אין לך שום יחס למדינת היהודים.
האמת - אני לא אתפלא שהארץ לא תקיא אותך בנסיבות כאלה ואחרות
לברוקלין או משהו כזה.
אתה לא ראוי לארץ הזאת ולחותכי הפאות שבה.
זה לא ידוע לך מה שהם עשו לתימנים ולשאר עדות..? יש מכתב שהתפרסם בזמנו שהם מנחים את המדריכים איך להוריד את הילדים מהדת
עדויות יש מהרב גלינסקי זצ"ל שחי עד לא מזמן..
שהם לקחו ילדים בכוח ולא נתנו שיקחו אותם ללמוד תורה...
אבל שים לב, הנה עוד פעם האטרף נכנס...
אני כבר מתחיל לפחד ממכם...
תהיה בריא אחי.. שלום ולהתראות
אתה מגדף מיליון איש ואתה בא בטענות?
איפה ההחלטה מערכתית להמיר את הדת?
סבא רבא שלי אחרי כל מה שעבר בשואה ובסיביר עליה לארץ עם משפחתו ושימש כרב קהילה בתל אביב.
באחד מערבי שבת, קודם התפילה, ניגשו אליו יהודים דתיים והתלוננו ש"הרבה יהודים עומדים בכניסה לקולנוע!"
ענה להם הרב "הרבה יהודים?? זה טוב!!"
אני סבור שנכון לבחון את הסוגיא בכללותה בפרספקטיבה נרחבת, כזו שלא רואה רק מעשים ספיציפים אלא את התמונה כולה. וכל הדיון אמור ליסוב סביב העניין הזה.
ועם עין רעה.
היה מצב של שנאת דת בימיה הראשונים של המדינה.
כיום המדינה מקיימת את עולם התורה.
בתיכנ"ס בקיבוצים.
ליל הסדר 99 אחוז חוגגים.
ויהיה יותר טוב.
מכאן ועד לשרוף את המועדון - המרחק גדול.
מחפשים רע מתחת לאדמה..
אם היו יותר יהודים "חרדים" עולים לארץ מקודם - אז גם היו ניצלים מהטבח הנורא, וגם היה יותר שם שמיים במגילת העצמאות. אבל גם אז, כמו הסגנון הזה, היו כאלה שעמדו מהצד, ו"דנו" האם ?"ההם" עושים את העבודה עבורם כראוי.. "מי שטרח"... וכן כותב הגאון הגדול, בעל "אם הבנים שמחה". וכותב שגם הוא טעה בטעויות הללו, עד שנתן דעתו מחדש להתבונן. הי"ד.
וגם במגילת העצמאות, מוזכר "צור ישראל וגואלו". פשרה בין דרישת "המזרחי" (כן.. הציוינים הללו..), לאחרים. והרב מיימון זצ"ל, שלא עמד מהצד וקיטר, כתב לפני חתימתו "ב"ה", שיהיה שם שמיים שם. יש מקטרגים, ויש פועלים להוסיף אור.
והוא עמד ובירך שהחיינו. ואחרי שנים, אמרה גולדה מאיר ע"ה (מאלו שאתם מכנים אותה בכל מיני כינויים, ובמידה רבה חיים גם בזכותה..), שזה הדבר שהשאיר בה שם את הרושם הכי עמוק...
כשלוקחים מגילת העצמאות, להראות כמה "הם" רעים, כשאפשר באותו מעמד עצום למצוא אורות גדולים מאד - וגם סה"כ מי שהיו שם, היו נציגות אותנטית של העם בארץ - אז זה נקרא לחפש את הרע. וכן עוד דברים שהועלו פה.
אפשר להמתקד בעיקר ברע, אפשר בטוב. הבחירה מתחילה מהלב, השכל, העין. בתלמוד ירושלמי נאמר: גדול קידוש השם מחילול השם. הטוב מכריע.
זה לא אומר שמתעלמים ממה שלא, לא מוחים ולא עושים כל מאמץ לתקן.
יש דברים שנעשי אכן בתום לב; יש דברים שנעשים מאידיאולוגיה שונה, במחשבה שכך יעזרו לעם ישראל; יש דברים שנעשים ממידות רעות ומשחיתות.
וגם מי שעושים דברים רעים, לא פעם הם עושים במקביל דברים גדולים וטובים. מה נעשה... עולם מורכב. לראות את הטוב, לא אומר שלא רותחים על הרע - אבל רואים את המכלול.
וכמו שאמרתי לעיל, מעל הכל - זוכרים שאת תקומת המדינה והעם, הקב"ה מהנל. מאמינים בה'. ואם איזה שליח מעוות תוך כדי, אז החלק המעוות אינו חלק מהשליחות, ולא יקלקל את הערך של הטוב שכן נעשה.
את גוש קטיף הרסו בגלל שחיתות אישית, גם אם צירפו לזה תירוצים אחרים. ובכלל, מה ההשוואה בין לעשות טוב לעם ישראל, להקים מדינה, לחזור לשלוט בארצנו - לבין ההיפך, גם במובן הכללי וגם הפרטי.
את דעות הרב כהנא אינם חייבים "לאהוב". גם אתה לא אוהב את דעותיהם.
"לא לירות במחבל", הרי זה לא אמת. שוב דוגמה לחיפוש הרע. יורים במחבלים, ועוד איך.. התווכחו על ירי במחבל שכבר שכב מנוטרל. אנחנו יכולים לחשוב אחרת, הויכוח לגיטימי.
ובכלל, מענין למה דווקא ה"דוגמאות" הללו, שהן "קצה". הרי פי כמה יכולת לתת דוגמאות על מלחמת חורמה מתמשכת במחבלים, על בנין הארץ בצורה מופלאה, על מבצעים נועזים, בין צבאיים (כש"הם" היו בשלטון..), בין אזרחיים (העלאת יהודים). על תמיכה עצומה במוסדות תורניים.
אלא שכל אחד בוחר על מה להסתכל בעיקר. הרי לא מדובר על מקרה ספציפי, או תופעה ספציפית, שצריך לחושב איך לפעול כלפיה. "בחרת צדק ותשנא רשע" - אהבת להצדיק את בריותי ושנאת להרשיעם.
"וללמד סנגוריא על הדור כולו.... וגדעון נאמר לו, לך בכחך זה, לפי שלימד סנגוריא על ישראל, כי אין הקב,ה אוהב אלא למי שאוהב את ישראל" (מסילת ישרים, י"ט)
רחפת..זה גם הסתכלות, שברוך ה' יהודים חיים בארץ. מקבל את זה ואפילו קצת התחברתי
אבל אם זה היה קורה בטעות.. הביאו אותם לארץ ובטעות הם עזבו את הדת מאיזה סיבה שהיא הייתי אומר ניחא. טעות, קורה..
אבל מה שאני יודע שזה לא היה בטעות. ולכן אני לא רוצה לחגוג איתם ביחד אלא ביום אחר...
מי שחושב שאני טועה אין בעיה.. לא צריך לקלל אפשר להסביר
אתה מכליל ומחפש דווקא את הרע.
ב. מי שגורם צער ליהודים, זה מי שכותב כמותך. שהקב"ה עושה ניסי ניסים וגואל אותנו, ויש בתוכנו רבים שהיו שותפים להקמת המדינה והעלאת היהודים לארץ - ולא מתוך כוונות הזדון שאתה ממציא להם, ואעפ"כ אתה בקלות מקטרג בהכללה על רבים מעם ישראל. "הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו".
ואעפ"כ, גם בענין הזה לא נקבל את דעתך, ולא נקלל...
איך זה מסתדר עם הגישה שלך? מיליארד ש"ח. קצבאות בט"ל עשרות מיליארדים.
שתדע שרוב הרבנים התנגדו בכלל לקחת כסף מהמדינה
בטענה שזה משענת קנה רצוץ... קודם כל המדינה תתן כספים בלי דרישות וכשיתרגלו לקבל כסף יתחילו הדרישות להכניס לימודי חול וכל השאר (מה שהתברר כנכון)
עכשיו אתה מוכיח שמוחך ריק.
שעברתי את הגבול.
תדע, שרוב הרבנים הושבים על מדין במדינה, בכלל היו מקושרים ל"מזרחי" בניגוד למה שמנסים אנשים מסויימים "לשכתב".
ובכלל, לא היה דבר כזה ש"רוב הרבנים" הנתגדו לקחת כסף מהמדינה. זה תמיד היה מיעוט קיצוני מאד.
הוא דיבר על עולם התורה... ישיבות וכאלה.
מה קשור רבני מזרחי אליהם...?
אני מדבר על החזון אי"ש, ר' יוסף חיים זוננפלד, הרב עזרא עטיה, ועוד שקשורים לעולם התורה.
רק הרב שך כן אמר לקחת כסף מסיבה שלו..
(אגב, יפה שהשתמשת במילה "ידידי" תמשיך כך זה היה נחמד לא באתי לריב איתכם)
רבנים, זה קודם כל פוסקי הלכה.
רי"ח זונננפלד לא קשור לענין. הוא כלל לא היה ראש ישיבה. הרב עטיה היה רי "פורת יוסף", לקחו ולוקחים כסף מהמדינה. החזו"א גם לא היה ראש ישיבה.
ויש מלא ישיבות, ב"ה, המון, כבר שנים רבות - ורובם ככולם לוקחים ועוד איך.
החזו"א גם אמר על שאינם שומרי תומ"צ בזמננו שהם "תינוקות שנשבו". את בן גוריון כינה, "איש פ"ז".. הרצי"ה היה יותר חריף ביחס לב"ג...]
חוץ מזה... גם חכם מנחם מנשה שידוע שהיה צדיק גדול אמר שחבל שלוקחים כסף מהמדינה.. כי ככה נותנים להם זכות והממשלה מתקיימת.
אחרת מזמן הם היו נופלים...
אז גם הוא לא ראש ישיבה.. נו..
מי שלוקח שיהיה בריא (אולי טעיתי לגבי הרב עזרא עטיה ספציפית.. נבדוק)
אבל זה לא שהם כל כך שמחו על זה.. והתוצאה שכתבתי בסוף הגיעה.
מה היית עושה?
מה אתה עושה?
אבל לא יודע מה לענות לך... אם זה היה גורם ליהודים להיות שוב בגלות זה היה עצוב. מבחינתי לפחות...
כי זכות התורה לא הייתה עומדת להם.
נפלה.
מה עכשיו?
יש מספיק צדיקים שינהיגו את העם.. ברוך ה'
רבנים, אין תפקידם למלוך במדינה. עי' בר"ן, יש מלך ויש שופט וחכם.
או שפתאום באופן פלאי רוב העם היה בוחר בהם לממשלה?..
ומה הבעיה..? היד ה' תקצר?
וזה לא קשור להיד ה' תקצר.
לדעתי, זו תפיסה אמונית לא נכונה.
אם הקב"ה נותן לנו הוראות איך להילחם, מלחמת מצוה, אז צריך לנהוג עפ"י זה, באופן "טבעי". כמו שהמס"י אומר במידת הזהירות.
ואם מישהו "סומך" על שה' יעשה את העבודה, זו עלולה להיות עבירה - ואז הוא עלול להיענש הן על אי ההשתדלות הטבעית, הן על העבירה, שזה ביחד, כדברי הרמח"ל שם.
גם בנטילת לולב, לא סומכים שהקב"ה יטול במקומנו. היד ה' תקצר...
מה אתה עושה?
מה צדיקים? יגידו תהלים?
כולם תוקפים אותנו בגבולות. מגפות ברחובות. אין כלכלה כי לא למדו לימודי חול.
פשיטת רגל של המדינה מכל בחינה.
מה אתה עושה? הולך לסמטה צדדית בבני ברק ומחפש צדיק
שתתן לו את שם האם לברכה? מה אתה עושה?
אחי, הקב"ה יודע איך להפיל דברים בצורה שמשהו טוב אחר יקום תחתיהם. בקטע זה אין לך מה לדאוג...
כמו שאתה מאמין שברגע קמה מדינה, וניצחו במלחמת ששת הימים שהייתה חסרת סיכוי ככה גם פה יכול להיות. מה אתה בסרט
שנעשה אך ורק בזכות המאמץ הארצי שלנו (במישור הארצי ולאחריו בתפילה)
כראיה לזה שיום אחד נקום בבוקר וד' יסדר ת'ענינים.
אבל ההבדל הוא רק בשעבוד מלכויות.
ז"א שכלכלה, צבא, ושאר המסגרות יצטרכו לעבוד.
מי יעשה את זה?
מה מסובך בזה?
שימשיכו את הדבר הנפלא שהם עושים.
אבל הם לומדים לימודי חול כדי שזה יקרה.
ומתים בצבא כדי שזה יקרה.
ומשלמים מסים כדי שזה יקרה.
ולא נזקקים לאחרים בגיל 40 עם קצבאות בט"ל כדי שזה יקרה.
ז"א אתה לא מאמין שאפשר להחזיק מדינה שלום עליך נפשי
נפתח גמרא הכל יהיה בסדר.
פיך ענה בך שצריך את הציוניים.
ולא רק זאת - יום אחד בלעדיהם - ואין מדינה.
כל האחרים הלכו לנופש לחו"ל לשנתיים.
מה קורה עם המדינה? מה הם עושים?
צריך לימודי חול?
צריך לעבוד?
צריך להיות מאוחדים כולנו יחד?
צריך או לא?
זאת השאלה.
אתה צריך כלכלה, תורה, צבא, מנקי רחובות, לימודי חול, הייטק.
צלע אחת חסרה - לא יהיה כאן כלום.
לא יהיה מנקי רחובות - הרחוב יהיה מלוכלכך.
אין לימודי חול - תהפוך למדינה נחשלת.
אין צבא - אין מדינה.
אתה צריך כלכלה, תורה, צבא, מנקי רחובות, לימודי חול, הייטק.
צלע אחת חסרה - לא יהיה כאן כלום.
לא יהיה מנקי רחובות - הרחוב יהיה מלוכלכך.
אין לימודי חול - תהפוך למדינה נחשלת.
אין צבא - אין מדינה.
ישראל צבא"
מי צריך ללכת לצבא?
אז אפשר לעשות היתר
לעצמי לא ללכת?
מי יגן עלינו עד
שנכשיר לעילא את הצבא?
תגיד אותה.
אני אמרתי שרוב הרבנם לא היובגישה זו - אז ענית ש"ראשי ישיבה" והבאת כמה שמות. הערתי שחוץ מאחד, הם לא היו ראשי ישיבה.
כעת אתה חוזר למה שאני אמרתי, ומסכים שלא רק ראש ישיבה הוא "מאן דאמר". אכן. בקביעת כללי התנהגות לציבור, קודם כל מורי ההוראה של הציבור, היושבים על משין. כבר כתבתי שרובם היו בכלל קשורים ל"מזרחי". וגם רוה אחרים היו בעד להשתתף עם המדינה בהחזקת מוסדות התורה.
ומה שאתה מצטט מחכם מנשה, מי אומר שזה מדוייק. ומה זה "היו נופלים".. אם היו נופלים, אף אחד לא היה נשאר פה, ח"ו.. ובכלל, אין ענין לשלוף עוד שם מפה או משם. ככלל, זו לא הגישה של רוב-ככל הרבנים, אז והיום.
ומה זה "לא כ"כ שמחו"... מי אמר לך? ואתה חושב שזו הרמה שלהם? מקבלים ובמקום להגיד תודה "לא כ"כ שמחים"... אפילו קל שבקלים לא נוהג כך.
ושום "תוצאה" לא הגיעה. יש כאלה שחושבים שגם במוסדות התורניים צריכים לימודי חול כדי שיוכלו לרכוש מקצוע אם ירצו. זה לא כדי "להעביר על דתם" וזהלא ש"מראש" היתה תחבולה כזו... עלה בזמן הממשלה הקודמת. והעובדה היא, שבסופו של דבר לא עלה בידם, והמוסדות לומדים בדיוק כמו מקודם. זו "התוצאה"..
מי זה "הם" מנחים את המדריכים?...
זה מכתב של איזו דבילית, מהשומר הצעיר שגם אז היו תנועה קטנה, אחת בשם שרה, שכותבת כך.. מישהי צעירה, יותר מאלו כאן שמחרפים מהכיוון השני, והיא כתבה, טיפשות שמתאימה לגיל ולאיפה ששטפו לה את המח באותו זמן. זה "הם"?... מאיפה שנאת ישראל הזו, להכליל כ"כ בשמחה?..
אותם בעלי צורת הדיבור והשיפוט הזו, כותבים בדיוק כך היום כלפי "הפלג הירושלמי" ובקללות יותר חריפות...
מה זה "הם"?.. היו דברים טובים ומשמחים. והיו דברים רעים ומצערים. המדינה לא הוקמה כדי להעביר על הדת, חס ושלום. המדינה הוקמה כדי שעם ישראל יחזור לחיות בארצו ולשלוט בה, ולחיות..
והעיקר - טיפה אמונה. את המדינה, את חזרת עם ישראל, כלל ישראל, לשלוט בארץ - עשה הקב"ה. זה שהיו גם כאלו עם חלק מהתנהלויותיהם לא בסדר, לא משנה את העיקר. גדול קידוש השם מחילול השם.
ומי שרוצה קישור ללימוד "ארוך" - הנה, מזמור י"ט למדינת ישראל מהרצי"ה זצ"ל בשכתוב "חי". צריך ללמוד בנחת, בעיון, בשימת לב.
מזמור י"ט למדינת ישראל - הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל - חינוך תורני בדרך חיובית
כשהיה את מעשה העגל היו כמה כיתות..
הערב רב שעשו בעצמם את העגל ורקדו סביבו והחטיאו את ישראל...
חלק מעם ישראל שקצת האמינו בו (חלק בפה חלק בלב.. לא נכנס לזה)
גם פה היו את הראשים שרצונם היה להעביר את ישראל מהדת..
והיו כמה מעם ישראל קדושים שנסחפו אחריהם כנראה בתמימות..
ואני מדבר על הראשונים...
שמע, הקביעה שהיא לא הוקמה בשביל זה זו דעתך..
אני, לפי מה שהם עשו רואה שכן..
ועוד פנינים שהם אמרו כמו "רצינו לגדל דור של כופרים" שאמר ראש השומר הצעיר..
לא יודע למה בחרת להתעלם מהעדויות של הרב יעקב גלינסקי זצ"ל.. תקרא מה הוא היה צריך לעשות כדי להציל ילדים שילמדו תורה וכמה מכות הוא חטף מהחבר'ה האלה..
אלו סיפורי מעשיות. לא הכרת אותם.
וכאן לא עשו עגל אלא הקימו מדינה..
ואל תגיד על אנשים, "לפי מה שאתה רואה", בלי שאתה יודע מי הם. גם עליך אינך רוצה שיגידו כך.
וחבל לצטט מכל מיני ספרים שזה "עניינם".. למשל, מה שהבאת מ"ראש השומה"צ".. גם ההגדרה לא בדיוק, אבל לא משנה. מכל מקום, זה היה ח"כ חזן (או יערי) ממפ"ם. והוא לא דיבר על אחרים, אלא על עצמם, ובביקורת. אמר: חשבנו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי הארצות. דהיינו, שלא יודעים כלום על היהדות, לא יודעים למה אבותיהם בחרו כך.
אז אתה לקחת משפט, שביחס אליו ניתן לדרוש "לשבחו" - ועשית ממנו ההיפך: כאילו דיבר על רצון להעביר אחרים על דתם, וכאילו לא היה ההמשך (שמן הסתם לאידעת. כי בספרים הרדודים של ההסתה, מצטטים מה ש"מתאים" כנראה..)
הכרת אותו? לא היה לו שום מחשבה להעביר אנשים שומרי מצוות על דתם. היה לו גם קשר טוב עם כאלו, חברי ומכבד, כולל עם מתנחלים כאלו...
הרב גלינסקי, רצה לקחת ילדים ללמוד תורה, היה אז מאבק על מי "יזכה" בחינוך הזה, ואכן היו כמה שכרגיל במריבות, גם "חטפו". זה מייצג תקופה? זה מייצג תופעה מסויימת, מצערת. אור וחושך משמשים בעירבוביא. ואופיינית למצב שיש בו חילוקי דעות על דרכים. מי שרוצה לקרב אחרים, יראה את הטוב, ואז גם יוכל להילחם ברע (גם בתוך "הזרם החרדי" חוטפים מכות אלו מאלו כשיש מחלוקת, לא פעם, לבושתנו. נו, אז זה אומר שכולם ככה?)
מה דעתך שלך. אתה.
למה אתה לא הולך לצבא?
למה אתה לא לומד לימודי חול?
אמרת שא"א בלי זה.
אני עוד מעט חייב לצאת אני באמת אשתדל להגיב כפי מיטב ידיעתי..
ולמה.
לא רוצה להביא קישור כי זה כנראה עבירה על זכויות יוצרים.
אם לא אכפת לך, תפסתי את השורות האלה והחלטתי באמת לומר הלל (בלי ברכה) בכ"ח באייר..
"לפיכך, אם ראית אנשים מישראל שמודים על הטובה ועדיין לבם מלא דאגה על כל אשר חסר מן הטובה ועודם מצפים ומיחלים לישועת ה' שתהא שלמה - צרף עצמך עמהם"
"אמרו חכמים: מפני מה נענש חזקיהו מלך יהודה? שלא אמר שירה על מפלתו של סנחריב –
כמה חיבים אנו לומר שירה על מפלתם של כל אויבינו יחד שבקשו לעקור את הכל, וברוב חסדי הקב"ה עלינו יצאנו חיים, וארצנו שלמה יותר משהיתה קודם!"
הודו לד' כי טוב!
דבר גדול.
הנה משהו בשבילך
מסתבר שלא שמחים רק על הנס - צעירים מעל עשרים
עוד לא הקשבתי אבל לפי הדף מקורות של השיעור ליום העצמאות
נראה לי שיעניין אותך
עצמאות וירושלים - Google Drive
בלשונית מאמרים יש עוד הרבה חומר - עוד לא קראתי. רק רפרפתי
למשל זה מזמור יט למדינת ישראל - הרב צבי יהודה זצל.docx
גם יש שם חוברת על צבאות דוד.
ולכתוב "תחי מדינת ישראל"?..
מי שבוחר להסתכל בעין רעה, רואה רק את זה.
מי שבוחר להסתכל בעין טובה, ואמיתית יותר, יודע גם על מה שלא בסדר, לא שותק לזה (ואם מעצר לא חוקי מצולם, הם גם משלמים על כך בסוף בד"כ) - אבל רואה את העיקר המאיר, שבזכותו, למשל, יכול גם מישהו לשבת פה בנחת ולכתוב פוסטים כאלה, כשאחיו לא חוגגים יום העצאמות בטקסים וסעודות, כי הם שומרים על מי שכן חוגגים... (יש הרבה כאלה. רק היום דיברתי עם מישהו כזה, מהשמירה שלו).
שאכן, מה שאדם רואה בעיניו, עושה רושם חזק. בוודאי אם הוא רואה עוול או רשע.
ואח"כ, כבר קשה לו יותר לראות מעבר לכך (לכן, ולא רק לכן, גם צריך לשקול היטב האם כדאי להסתכל על סרטונים כאלה, או מספיק לשמוע או לראות תמונה כדי לקלוט את חומרת הענין).
אבל, כמו שאמרתי - יש גם תמונות אחרות - לכיוון ההפוך - ובוודאי שזה שיש משהו חמור ומזעזע, עדיין אינו עושה את ה"מדינה" דווקא לכיוון הזה [שלא לדבר על כך, שלא כל עבריין, גם אם הוא משרת במשטרה או כד', מייצג את ה"מדינה", או אפילו את ההוראות שיש לו].
בחירה שמעידה עליך יותר מאשר על המציאות
לבקש ממך לראות את התמונה הכוללת והמורכבת יותר מכפי שאתה כל כך נהנה לחשוב איננה סיסמה אלא קריאה לחזור לנורמאליות.
כלפי כל ישות אנחנו ניגשים בידיעה שאותו דבר מורכב מטוב ורע - אז כלפי מדינה המכילה כל כך הרבה אנשים ותהליכים ודעות ושאיפות לא??
בהדרגה, עם בעיות וסיבוכים..
"עני ורוכב על חמור"...
יש לזה לא מעט מקורות.
זו עוד לא תחנה סופית - אבל אם רואים מה כבר יש, וכמה מידה טובה מרובה, אז אילו פינו מלא שירה כים וכו'...
[ובאמת ראוי לתבוע פיצויים על מעצרי שווא]
אגב, גם בלי קשר המשטרה מלאה בעבריינים אלימים עם מדים
דור =)דור =)אחרונהיש פורום לנו שנועד לזה.
לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.
ו...
בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?
לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.
הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה, כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר. ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.
לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃
מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?
לשם כך יש שיעורים ולימודים.
סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי
יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,
עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית
נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה
שתעביר אותו
או תתיימר לחנך איתו
בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.
זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.
ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.
בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)
בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.
וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה.
סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?
וככה גם מספר טוב.
כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.
אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי
אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.
ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
לא מפחד לדבר בשם עצמו
וכנראה לא פותח פצלש
אבל היום אני כבר רק מפה כמעט
ולא כ"כ משתמש במקורי
היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו
לפני הרבה שנים
מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש
ארץ השוקולדאוי, עלית עלינו🙈
@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?
אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.
אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח
צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי
אכן זה מבלבל
העביר להסטוריה
אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...
כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..
אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...
ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?
לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.
יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם
