הדרכת כלות לוקחת זמן. 

ולקבוע תאריך... 

יש מצב שהיא תתחיל הדרכה כבר עכשיו?

הרבה אושר ועושר!

תעדכן אותנו בהמשך - @די"מ

1. איפה תמצאו רב שאין לו שום בעיה לחתן לא ברבנות ולהסתכן במאסר על כך אם זה יוודע?

(ובמידה ותבחרו להתחתן בלי רב - עד כמה זה נבון).

2. מה דעותיהם של הורי שני הצדדים בנידון - זה משנה בעיקר במקרה שהם אלו שאמורים כביכול לממן את חתונת הילדים. קשה לי לחשוב על מצב שבו הילד בוחר להתחתן בצורה שנוגדת את תפיסתו של האב או האם בנושא ובכל זאת הילד יצפה שההורה יממן את החתונה לפחות מבחינה התחלתית.

3. האם אתם מודעים לגודל הצרות שזה יכול להטיל עליכם לאחר מכן - גם כלכליות (האם תירשמו כ"ידועים בציבור" רק?) - יש המון הטבות ודברים בירוקרטים שתקפים בעיקר או רק לזוגות נשואים על פי חוקי מדינת ישראל. בנוסף, זהו גם עניין הלכתי שעלול לעשות כל מיני בעיות גם בעתיד. גירושים שלא על ידי רבנות, אם וחלילה יהיו - עלולים בעתיד אף לגרום למצב של הכנסת ילדים עתידיים של האישה לגדר ממזרים - כיוון שהרבנות יכולה לקבל בדיעבד את הנישואין כתקפים אבל לא את הגירושין.

4. אולי ישמע קצת מצחיק - אבל אני באמת תוהה - למה? מה יוצא לכם מזה שהחתונה היא לא דרך הרבנות? הרי אתה יודע שאתם יכולים לבחור את הרב שאתם רוצים שיחתן אתכם ובמידה רבה זה גם אומר פחות או יותר את אופי הטקס. בהנחה שאתם לא מתכוונים להתחתן בחתונה רפורמית/קונסרבטיבית - אני לא מבין מה "יוצא לך" רווחי מעצם זה שלא תתחתן ברבנות, מלבד, כמובן, "ההתרסה" ש"אני לא קשור אל הממסד הזה".

וזהו פחות או יותר. אולי יש עוד כמה תהיות קטנות אבל לא משנה. בכל מקרה אני לא מניח שתענה על מה שכתוב כאן, לפחות לא בפומבי ו/או לי באופן כללי, וזה בסדר, סתם העליתי את התהיות כשאלות פומביות עקב פומביות הצהרתך - אלו שאלות שמתאימות לעוד מקרים דומים אם וישנם...

אני מאמין כמובן שמוסרית ראוי לציין בפני כל המוזמנים לחתונה את אופי החתונה וכך שהיא לא תהיה חתונה "דרך הרבנות". כיוון שאולי יש כאלו שאתה מעוניין להזמין לחתונה אבל מבחינת תפיסת עולמם זה לא מתייש אצלם והם יעדיפו לא להגיע אם ידעו מראש שזה דבר כזה וכזה...

סתם, לשיקולכם . 

ובכל מקרה,  תעודת זוגיות מהמשפחה החדשה הזאת, זאת לא "הכרה מהמדינה"?

אני מדבר ממקרה ששמעתי מחבר שנשוי לגבר והמקרה קרה לו.
בכל מקרה, אין לי כוח כרגע להיכנס לדיון הזה עכשיו. אני עוד אכתוב על זה מגילה אצלי בפייס בין הארוסין לחתונה בלנ"ד.

אז איך זה בדיוק רלוונטי לכאן? מילא אם היית אומר על מישהו שהתחתן ברבנות ועשו לו את המשהו המוזר הזה שאמרת ולא הבנת מה הקשר בכלל (להיכנס לאישה כשהיא חולה? מה???) (חוץ מזה שאין דבר כזה "נשוי לגבר". יש אולי "חי עם גבר אחר". בטח מבחינת מי ששומר תורה ומצוות. נישואין זה דבר מאוד מוגדר, גם אם בעולם בוחרים להגדיר אותו שונה מהורה והמצוות)

מה הקשר הקבנות? שאלת למה לי משפחה אחת אם אני לא מעוניין בהכרת המדינה ועניתי לך.

לא חושב שנכון להציג את ההתנגדות שלך מעל גבי במה זו,

במיוחד האיזכור מהעבר.

אלו החיים שלו (ושל זוגתו),

ואני דווקא מעריך חתירה אחר האמת הפנימית שלו

אבל זו רק דעתי

נראה שאינך מבחין בהבדל

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.