על הקשר המוזר בין החילוניות לארץ ישראל והשימוש במסורת ובתנ''ך למרות הסתירה הברורה בין זה לכפירה בהם אפשר לכתוב ספרים שלמים,
אז בלי לעשות את זה ומבלי להתייחס לשאלות כמו השימוש ביום השואה וכו' כהצדקה להחזקה בארץ (שכן או שלא על חשבון עם אחר) במקום או במקום רק בתורה - הרי לכם דוגמה קטנה שתפסה את עיניי זה מכבר ונזכרתי בה לאחרונה:
אומרים ישנה ארץ / שאול טשרינחובסקי
אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
אֶרֶץ רְ וַת שֶׁמֶשׁ...
אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ?
אֵיפֹה אוֹתוֹ שֶׁמֶשׁ?
אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ
עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,
שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת
צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.
אַיָּם: אוֹתָהּ אֶרֶץ,
כּוֹכְבֵי אוֹתָהּ גִּבְעָה?
מִי יַנְחֵנוּ דֶּרֶךְ
יַגִּיד לִי הַנְּתִיבָה?
אוּלַי כְּבָר אֵינֶנָּה?
וַדַּאי נִטַּל זִיוָהּ.
דָּבָר בִּשְׁבִילֵנוּ
אֲדֹנָי לֹא צִוָּה.
אומרים ישנה ארץ (נוסח שני. נכתב לכבוד ועידה של ארגון 'החלוץ') / שאול טשרינחובסקי
אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ,
אֶרֶץ רְ וַת שֶׁמֶשׁ...
אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ?
אֵיפֹה אוֹתוֹ שֶׁמֶשׁ?
אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ
עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה,
שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי-לֶכֶת
צָצִים עַל כָּל גִּבְעָה.
"שָׁלוֹם לְךָ, עֲקִיבָא!
שָׁלוֹם לְךָ, רַבִּי!
אֵיפֹה הֵם הַקְּדוֹשִׁים,
אֵיפֹה הַמַּכַּבִּי?"
עוֹנֶה לוֹ עֲקִיבָא,
אוֹמֵר לוֹ הָרַבִּי:
"כָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים,
אַתָּה הַמַּכַּבִּי"
(שלמה ארצי בביצוע לנוסח הראשון)
זה אולי מתאים יותר לפורומים אחרים אבל הפורום הזה הוא אחד האהובים עלי אם לא הכי אז זכיתם 
- לקראת נישואין וזוגיות