כלל לא בטוח שאם לא היית גדלה כך, היית יכולה בכזה ביטחון ושלוה לחשוב על האופציה האחרת.

את ב"ה "יושבת היטב", אז יכולה לחשוב על אופציות כאלה.

כלל לא בטוח שילד מגיל צעיר, אמור להיות הכין "שיש את הכל"... למה? אולי קודם ילמד את האמת, ואח"כ ידע למצוא את הטוב גם במקוות אחרים (כמו שאת היום...).

למה אמר רבי יוסי בן קיסמא, איני דר אלא במקום תורה..

למה לחשוב שילד קטן, תהיה לו "נסיקה" דווקא כי הוא בחברה שלא בדיוק...

למה לחשוב שילד שיכול ללמוד, לדברייך, עשרות דפים בשנה, ילמד רק 10, ולחשוב ש"זה לא נורא".. מה עם גירסא דינקותא, שלא משלימים כ"כ בקלות אח"כ?

למה "להזמין משברים"?.. לא חסר בלי זה?

מי אומר ש"עם ישראל יתאחה" אם מגיל גן יהיה בלאגן וכל אחד יקבל השפעה מכולם? אולי זה ימנע מעם ישראל כאלו בעלי דרך בהירה, שיכולים אח"כ מאד לאהוב אם עם ישראל כי הם מבינים את ערך כל אחד מישראל - ולא בגלל שהם גם כן "פרווה"?...

אז האמת - אני לא חושב שצריך דווקא לגור בישוב שכולם ככה. ואפשר לחנך לעין טובה על ה"ערסים הקדושים".

אבל אני חושב שמה שכתבת כעת, יש בו צד מסויים של "מרדנות" כלפי טוב שהורגלת בו - אבל זה עיין בוסרי. לא לפי זה מגדלים ילדים. צריך לשקול היטב הלכה למעשה לפני שפועלים עפ"י זה.

כמובן, זה לא מונע גם עכשיו, לראות את הטוב שבכל מיני אנשים מישראל - וגם לדעת להבחין בין טוב ובין לא, במעשים, בדעות, בתכונות - ועם זה להישאר באהבת ישראל, מצד טובם הפנימי, ומה שמתגלה ממנו.

גבי איך שאת רוצה להיות, בסדר גמור. רק תשאירי מחשבה כשיהיה קלוונטי. כשיש ילדים, צריך לחשב מסלול מחדש.

לגבי "השפעה מכולם" זה לא משהו שילד קטן צריך לקבל.

עין טובה, זה כבר ענין אחר. אהבת ישראל..

[וגם אני לא אוהב לגור איפה ש"כולם כמו".... מה נעשה..  ובהחלט אוהב את מקומנו, שיש שם רוח כללית של ערכים וטוב וכו' - אבל מכל הגוונים. עמך ישראל. כולם אהובים, חמודים.. ומכבדים זה את זה]

כאילו מתחילת השרשור

שכולם יהיו מזרוחניקערס?

וזה בעצם הדבר הכי קשה.

לא צריך לברוח ולהסגר. מצד שני לא גם פתיחות מזיקה. 

אז כל אחד צריך לראות מה שמתאים לו עוד יותר מה שמתאים לילדיו.

לגבי הסוף אני לא מסכים כ"כ עושים את הזה בצבא כי זה גיל שאתה יותר מעוצב וקשה להשפיע עליך (לא לגמרי אבל מספיק כדי שהחינוך מהבית יספיק). 

ככלל אני מאמין שחינוך טוב הוא לא חינוך שמראה הרבה גוונים של אנשים ושהילד יבחר מה נוח לו. אני מאמין שחינוך טוב הוא חינוך לאמת  וליושר על פי הגוון המיוחד של הילד. ילד בגיל קטן נתון להשפעות חיצוניות הוא לא יודע לבחור נכון. 

יוצאים מן הכלל אם את יודעת על עצמך שאת מספיק חזקה ומסוגלת לחנך את ילדייך (צריך גם שהילד יהיה כזה)

מצד שני זה לא אומר שכל אחד שיש לו גוון קצת שונה יקים בית ספר פרטי וכו'. ופה נכנס המשחק של האיזונים.

זה לא פשוט, בטח כשהתוצאה לא ידועה מראש.

בס"ד

לא מזמן נחשפתי למאמרים של הרב אליעזר מלמד שעוסק בדיוק בשאלה של מקום המגורים:

הרב אליעזר מלמד - מגורים

מקום מגורים | שיעורי תורה | אתר ישיבה

זה לא מסודר לפי הסדר אבל אפשר ע"י רפרוף להבין איזה מאמר קדם לשני.

מקווה שעוזר לך

בס"ד

שלום !!!

אוהב אותך אח!

חייבים להפגש

גדלתי גם במקום סגור ומגודר, היו לי תקופות שלא כל-כך רציתי להיות כזו-כמו הרבה נערות בגיל העשרה, ואני בטוחה שאם היו לי חברות חלשות יותר רוחנית האופציה להידרדר היתה קלה מאד. הייתי ילדה טובה ולא יכולתי להתחיל פתאום להיות שונה מכל הסביבה-אלא אם הייתי אוזרת הרבה מאד אומץ, אז העדפתי להשאר כמו כולם למרות שלא אהבתי את זה. אחרי כמה שנים הבנתי בעצמי מהי הדרך הנכונה וקיימתי את הכל מתוך אמונה ולא מצוות אנשים מלומדה. אז היתה לי תקופה שעשיתי הכל מתוך הכרח-אבל לא היה לי את כל הקושי של השינוי-הוא היה פנימי בלי הקשיים מסביב של שינוי חברה ושל החלפת לבוש, ובגלל שאני אחת שהולכת בתלם-ולא אוהבת שינויים יתכן ואם הייתי בחברה חלשה-השינוי הטוב היה לי קשה, אולי הייתי מוותרת על שינוי טוב, בדיוק כמו שויתרתי על שינוי רע בגלל המקום החזק בו הייתי.

אני מקווה שלילדים שלי לא תהיה אף תקופה שהם יקיימו מצוות מתוך הכרח-אבל אם זה יקרה אני עדיין מעדיפה את זה על פני הסיכון שהם ידרדרו רוחנית, וכשהם ירצו לחזור יהיה להם קשה.

זה דבר חשוב להסתכל על כולם בעין טובה ואני משתדלת מאד לעשות את זה (עוד לא ממש חינכתי את הילדים שלי לזה-כי הם קטנים, אבל אנחנו מאד מעוניינים שבבית שלנו יקבלו כל אחד באשר הוא), אבל הסביבה שלי בעז"ה תראה בדיוק כמו שאני רוצה שהילדים שלי יהיו.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.