אני יכול להגיד לך מהצד השני- גם אני ואשתי לא ממש משדרים על אותו גל מבחינת החיבור לסגנון הדתי.

תהי בטוחה שגם לו זה לא קל וגם לו זה מתסכל, כל בעל רוצה שאשתו תתחבר לדרך שלו ויחד הם יבנו את ביתם עם כינורות ושושנים...

האם זה סיבה לפרק את החבילה?? חס ושלום!! זה רק אומר שיש הבדלים ושצריך להתאמץ להכיל ולקבל אחד את השני, לתת אחד לשני את המקום שלו ואת המרחב שלו להתפתח. זו עבודה זוגית שצריך לעשות. לכל זוג יש את העבודה הזאת רק שזה מתבטא בדברים אחרים... אצלכם זה מתבטא בסגנון הדתי.

אני אגיד לך עוד משהו, הרבה אנשים משנים את הסגנון הדתי שלהם במהלך השנים. אדם מתחבר לרבנים מסוימים לפי המקום מגורים שלו, או לדרך מסוימת בעקבות דברים שקורים... זה קורה וזה בסדר גמור. עבודת ה' דורשת את הלב, וזה מראה שהאדם חי ומשתדל לעשות את רצון בוראו. אל תחשבי שבעלך "עבד" עלייך לפני החתונה. לפי מה שאת מתארת בעלך תמיד היה על הגבול ועכשיו בעקבות הסביבה (הכולל, שכמו שאת אומרת הוא מעורב) הוא נמשך קצת יותר לחרדיות... זה בסדר גמור!! תתני לו את החופש שלו, תתני לו להתפתח בשמחה ולמצוא את הדרך שלו בעולם! 

מאחל לך שתדעו להכיל לאהוב ולכבד אחד את השני למרות ההבדלים. זו האהבה והשותפות האמיתית.

אתם "סה"כ מסתדרים ואוהבים", יש לכם ב"ה ילד..

שניכם תורניים. אלא מה? יש לו רבנים "חרדים" ברובם.

ואת מחזיקה מרבנים אחרים, שיותר מדברים על גאולה, עם ישראל, הרב קוק וכו'.

צריך לדעת קודם כל, שהתורה היא תורה אחת. אין דבר כזה, "תורה שלו, תורה שלי". זה בא בזמנינו, גם בגלל שיש בדברים מסויימים דגשים אחרים - וגם ממיעוט תורה. לא יודעים הרבה תורה, אז חושבים שהסגנון השונה של כמה שיעורים ששומעים - זו התורה; וממילא, יש "תורה אחרת".

זה לא כך. עיקרה של תורה היא אחת לכל עם ישראל. נכון שיש דברים, בפרט במה ששייך להסברה של יראת שמיים (גם עניינים שנוגעים לתפיסת תקופתנו, שבאמת זה גם מחובר לנושא השני), שבהם יש חילוקי הסברות וגם חילוקי השקפות מסויימים.  לפעמים, מי שמתרגל ללמוד אמונה מתוך דברי הרב קוק זצ"ל, יכול להרגיש "קטנות" כשהוא שמע הסברות "מוסריות" מכיוונים של כאלה שלא העמיקו הרבה לימוד אמונה.

לא צריך להתייאש. בוודאי שהוא טעה במה שאמר שהלימודים הללו לא "מחוברים לחיים".. הם הכי מחוברים. לחיי כלל ישראל, לתפיסת  תקופתנו. גם לחיות יראת שמיים ואמונה בגדלות. אלא, שמן הסתם הוא מתכווין להנהגה הפרטית, ההלכתית.

את יכולה להמשיך ללמוד בפני עצמך דברים שמדברים אלייך ועם זה - להקשיב גם לדברים שהוא מביא. הרי סה"כ, גם תלמידי הרב קוק מדברים בדברי תורה על עוד כמה נושאים בנוסף לגאולת ישראל...

תקשיבי בעין טובה, תקבלי ממנו. מן הסתם, יהיה מוכן לשמוע גם על רעיונות שאת תאמרי מתוך דברים שראית. יכול להיווצר חיבור מעשיר.

התחושה לגבי יום העצמאות אכן מובנת - אבל הרב שלו אמר (אמרת שהרב שלו להלכה אינו "חרדי"). זה יכול לקרות גם לספרדיה שהתרגלה לאכול אורז בפסח, גם לאשכנזיה שלא אכלה אפילו "שרויה", ובעלה הספרדי מאכיל אותה  פתאום קטניות, והיא צריכה להזכיר לעצמה שזה לא ממש חמץ....

לא נורא, מתחתנים - קצת מוותרים, והרבה מקבלים.

וגם צריך "יצירתיות".. למשל, יכולת לשמוע חידון התנ"ך - ולכבות את הקול כשיש מוזיקה... 

אם הוא הלך ללמוד, יפה מאד. יש עוד אנשים תורניים שעושים כך, יש שלא אלא מטיילים וכד'.

חשוב שתדברו ביניכם את תסבירי את ההרגשה. תשמרי על פרופורציות. תגידי שלמרות שאת מקבל תשהוא נותן כיוון מבחינה תורנית בבית, אבל חושב לך שיהיה גם הכיוון הזה.  אולי תלמדו משהו ביחד מ"הכיוון שלך"..

דיבר איתי חייל בטלפון. הרגשה קצת "מבואסת". לא היה לו אמש טקס יום העצמאות, כי היה קודם בשמירה ולא הסכימו לתת לו לצאת מיד אח"כ גם לאבטח טקס באיזור, למרות שהתנדב. לא היתה תפילה בציבור בשעה שקבעו. יותר מאוחר, ראה פתאום שכבר גומרים... הבקר הצליח ב"ה.. עומד בשמירות על עם ישראל המטייל...

אמרתי לו, אתה יום  העצמאות. זו העצמאות - יש חיילים, יש צבא, יש מי ששומר. בגלל זה כל עם ישראל יכול לחגוג. אורו עיניו. אח"כ כבר אמר את זה גם הלאה..

אז נכון, הפסדת לחגוג כמו שהיית רגילה. אבל את בונה כך את המדינה. עוד משפחה תורנית שאוהבים זה את זה, ילדים שיקבלו חינוך כמו שצריך. ננרגשה מובנת - אבל בכ"ז פרופורציות..

מה שכן, שניכם צריכים לתפוס, שהמאמץ שיהיו בבית שיחות, בוודאי תורנית, שישמחו את שניכם וידברו אל שניכם - מוטל על שניכם. גם הוא גם את צריכים להתאמץ בשביל זה. אפשרי לגמרי.

[ולא כל דבר צריך לחשוב "אולי טעיתי, אולי אנחנו בכלל לא מתאימים"... את לא בדייטים כעת..]

הצלחה רבה. הרבה נחת מעצמכם ומהילד. ושלקב"ה תהיה נחת ממכם ומכולנו.

והיא סיפרה לי שגם אצלם כזוג בתחילת הנישואין הייתה בעיה דומה.

הוא התחזק לפני החתונה דרך הרבנים החרדים והיא גדלה בציונות הדתית והייתה רכזת בבני עקיבא.

מאוד התחברה לדרך הזאת.

ואז בתחילת הנישואים הוא בשולחן שבת דיבר דברי תורה בהשקפה החרדים, בסגנון של שכר ועונש על כל מצווה או עבירה. והיא כמעט בכתה כי התגעגעה לדברי תורה עפ"י הר קוק על גאולה, אמונה, חיבור היחיד עם כלל ישראל וכו'.

היא דיברה איתו על מה שהיא מרגישה, הם החליטו לא לשנות אחד את השני (זאת משימה כמעט בלתי אפשרית. האדם יכול להשתנות ולא מישהו משנה אותו). הם החליטו לחפש את המשותף.

ההלכה לדוגמה זה משותף. כמו שנכתב פה התורה היא אחת לכל עם ישראל, ורוב ההלכות שייכות לכולם (לא כל יום יום העצמאות). אז הם החליטו לדבר רק על ההלכה על שולחן שבת וכך עשו. וכך היא נרגעה. עם השנים ראיתי שהם מדברים גם על אמונה ורעיונות אחרים.

בקיצור, הסובלנות וההכלה עזרו להם לחזק את הבית.

לדעתי, בקשר אלייך את  יכולה ביום העצמאות לשמוע שיעורים או מוסיקה לכבוד יום העצמאות אם אין לו התנגדות קשה כמובן. ואם הוא בבית לשמוע עם אוזניות. אפשר שכל אחד ישאר הוא וגם יכבד את השני וילמד ממנו.

שמעתי משהו יפה מהרבנית דינה ראפ, שכמו שהקב"ה קובע בהשגחה מדוקדקת מי ההורים לאיזו נשמה של ילד שתבוא לעולם, כך הוא גם קובע מי הם בני הזוג שנועדו להתחתן. נכון, אנחנו מרגישים שאנחנו בוחרים את בן הזוג, אבל כל  המהלך של החתונה, זה אלוקי. הקב"ה הופך את השניים לאדם אחד.

אז גם אם יש קשיים וזה טבעי לגמרי שיש, אתם ביסוד אדם אחד וזה בהשגחה מדוקדקת. מתוך הקשיים אפשר לצמוח ולהתחבר עוד יותר אחד לשני. ולא כדאי להיכנס לספקות בקשר לבחירה בבעלך כשיש קשיים.

במיוחד שאת אומרת שבגדול אתם מסתדרים יחד. והנה נולד לכם גם ילד בשעה טובה!

הרבה הצלחה ומזל טוב !

בס"ד

פער זה דבר כואב. במיוחד שהטבע הנשי הוא לקבל מהבעל וכמה קשה כשבני הזוג לא אוחזים לגמרי באותו ראש.

אשמח לשתף שכשראיתי את הכותרת חשבתי שהפער עליו תדברי הוא קצת שונה ממה שתואר בסופו של דבר. 

ז"א חשבתי שאת הולכת להגיד שבעלך כמו לא מספיק דתי או משהו כזה. שחשבת שהוא יותר דתי וירא שמים לפני החתונה ושגילית אחרי החתונה שהוא לא כזה רציני.

ואז הופתעתי כשקראתי את תוכן השאלה. גיליתי שתורה זה משהו שמאוד חשוב לו בעצם.

אני לא באה להפחית מהכאב של חווית הפער אבל אולי בכ"ז כן לשפוך אור על עצם היותו מחובר לתורה.

דבר נוסף חשוב!:

את הערת האגב שכתבת לגבי הורמונים אחרי לידה כדאי שתקחי ברצינות!!! ההורמונים משנים פרופורציות שיש לנו על העולם. עצתי: "תדחי" את ההתמרמרות על הפער בינכם לעוד שנה או שנה וחצי כשתהיי יותר מאוזנת מבחינה הורמונאלית מתוך הבנה שכנראה אז תביני יותר את הפרופורציות הנכונות של הפער.

בהצלחה יקרה!

לפי  איך שאת מתארת את הבעיה, המחלוקת שלכם היא דתית אידיאולוגית ולא על עצם  והיקף ההקפדה על מצוות ההלכה שבזה אתם מסכימים.

אם כך, המחלוקת שלכם מתבטאת ביום אחד בשנה ואולי יום נוסף, כלומר יום העצמאות ויום ירושלים. אם זו כל המחלוקת , אז תצטרכו למצוא את הדרך שבו כל אחד מכם יוכל לחגוג את יום העצמאות. לא חייבים, למרות שזה רצוי מאוד , לחגוג ביחד. את יכולה לחגוג עם הורייך או חברות קרובות במצב דומה ובעלך ילך ללמוד בכולל.

כמובן, שאין מקום שבעלך יאסור עלייך לשמוע מוזיקה ביום העצמאות כאשר הוא לא בבית. אם זה לא המצב וגם כשבעלך בכולל הוא לא מרשה לך לשמוע מוזיקה ביום העצמאות, אז אתם בהחלט זקוקים ליעוץ זוגי, גם אם נראה לכם שאתם לא בקטע.

אם הפערים ביניכם גדולים יותר ומתגלעים ויכוחים הלכתיים דתיים גם בנושאים אחרים, כמו אלו דברי תורה נאמרים בשולחן שבת, רמת הכשרות וסוג ההכשר של המאכלים הנקנים לבית אז הבעיה עשויה להחריף עם השנים.

בעיה נוספת שעשויה לצוץ בעוד מספר שנים כתוצאה מהבדלי ההשקפה ביניכם היא סוג החינוך שאליו תשלחו את ילדיכם. כדאי שתתחילי לגשש עכשיו ולראות האם בעלך רוצה שילדיכים ילכו לחינוך חרדי או דתי לאומי. כאן יכול להיות פער שיפגע משמעותית בהמשך נישואיכם ואם הפער הזה לא ניתן לגישור או לפשרה (למשל חינוך חרדלי) אז יתכן וכדאי לפרק את החבילה מוקדם ככל האפשר. כדאי לזכור שישנם הרבה רבנים חרדים, שלוחצים על תלמידיהם לשלוח את ילדיהם לחינוך חרדי בלבד כדי להציל את נשמתם (של הילדים) ואם בעלך מושפע מרבנים כאלו, שום דבר לא יזיז אותו מכך.

עצה שאולי יכולה לעזור קצת להשפיע על בעלך היא במציאת החברים המתאימים. תנסי להתחבר לנשים של התלמידים הדתיים (כלומר הלא חרדים) בכולל של בעלך ובהמשך להזמין אותם לסעודות שבת אצלכם, יהיה לבעלך קל יותר לשמוע דברי תורה "לאומיים" מפי חבריו לכולל מאשר ממך.

זאת עצה מאוד חכמה להתחבר לנשי הדתיים הלאומיים שבישיבה של הבעל, להזמין אותם לסעודות שבת וכו' וכך, ע"י זה שהוא יתידד עם התלמידים הדתיים לאומיים שבישיבה שלו, הוא יתקרב לאורח המחשבה של אישתו.

יום העצמאות חלף. אפשר להירגע.

אז בעלך לא שומע מוזיקה, ולא לובש חולצה לבנה, ולא אומר הלל בברכה או בכלל. אז מה ? 

תהיי מרוצה מזה הוא עושה מה ששולחן ערוך אומר - ולא מה שהרבנים שלך אומרים. זו ממש אינה סיבה לפאניקה.

תהיי שמחה שהוא מתפלל במניין, ולא לבד, ולא הולך עם כיפה בגודל כפתור - ולומד תורה, במה שלבו חפץ- תהיי שמחה בו כפי שהוא.

הרי בשבתות כייף לכם, וגם בחגים, וגם בכלל - והרי את אוהבת אותו.

וגם אם הוא חרדל"י ספרדי תמשיכי ותאהבי אותו.  קצת סבלנות. וההורמונים יירגעו.

אימי דתית לאומית מבית מלא אהבת ישראל וחיי גאולה ואהבת תורה עמוקה עבודת השם מלא באור ואבי חרדי ספרדי  עם הכלה של הדתיים לאומיים אבל בפועל הוא חי כמו חרדי אולם הם התחתנו על דעת שאנחנו נלמד במוסדות דתיים לאומיים  אבל מה שיוצא  כשאני בבית אני קצת לא נהנה מהאוירה ומתגעגע לישיבה שלי שהיא דתית לאומית אבל כמובן מכבד את אבא שלי באהבה גדולה ומגיע לבית הרבה פעמים, כשהיתי יותר צעיר ולא הבנתי כ"כ את המשמעות החלטתי לעבור לישיבה חרדית ושם הייתי שקדן ולמדן אבל האור האור היה חסר, הוא פשוט לא היה! אני ממש היתי בוכה מעומק לבי יש לי עד היום מכתבים שפשוט היתי פורק את נפשי בתפילה להשם שיאיר עלי אור אוי אוי כמה סבלתי  אני זוכר כשהיתי בישיבה תיכונית תורנית כ"כ אהבתי ללמוד גמרא, ודברי הרב קוק ודברי חסידות היה מעוררים בי חוויות בהירות מלאות באור בטוב בשמחה, הייתי פשוט מאושר ואז אחרי זמן לא מועט כשאני בחברה החרדית בשיחת מוסר אחת אני מסתכל בחלון ומולי אני רואה ישיבה של חסידים והם רוקדים סביב השולחן ואני זוכר את עצמי כ"כ מלא געגוע אל ההוי הדתי לאומי ששמה היתי לומד מידי פעם דברי חסידות בגליון מעיינותך והיה מצויירים שם חסידים רוקדים ואיך שהייתי מצייר את הדברים כ"כ מוארים כ"כ בהירים ועכשיו גם דברי החסידות מצטיירים לי בחושך ובמסכנות ואח"כ גילית שגם עולם התורה הדתי לאומי הקדוש מצד לימודי הגמרא הרי שהוא לא פחות מהעולם החרדי בשקידה ובלמדנות ובנקודות מסוימות אף יותר במידות טובות ובאהבת התורה ואהבת השם ובתפילה וגם לימודי הגמרא נלמדים ביתר עומק,  ובקיצור אחרי שנתיים כשהגעתי לגיל של ישיבה גבוהה חזרתי לעולם הדתי לאומי הקדוש שעושה את רצון השם בדורנו. אבל המסקנה שלי שאפשר להכיל אחד את השני, רק שיש צורך בעבודה בין אישית וכשאני מסתכל על משפחתי ועל הורי אני אומר לך חד משמעית אפשר להכיל אחד את השני ולחיות בצורה טובה בכך שאת לא תוותרי על אהבתך ותלכו פעם להורייך ופעם להוריו בשבתות וחגים ובחג העצמאות את לא צריכה להרקב בבית אלא תלכי למשפחתך ועם בעלך יכיל אותך היטב ממש הוא גם יבוא איתך למפגש המשפחתי אבל לא יכוון ליום העצמאות כך אבא שלי עושה וכן על זה הדרך בהצלחה רבה רבה

אולי תלכי ותדברי עם הרב שלו [זה שמזדהה כדתי לאומי] ואולי הוא ישכנע אותו שעליו להתחשב באישתו.

את נוהגת לפי בעלך. לא לפי "הרב שלו". שהרי לא מדובר על מנהג עדות.

כל הענין זה מפני השלום.

אם בעלך אומר שמבחינתו זה בסדר - אז מסתבר שאין בעיה.

ולפי מה שכתבת בהודעה הקודמת - בכלל מעולה. ואם בנושאים האמוניים ("ההשקפה" כלשונך) הוא בכיוון שאת, אז בכלל טוב. תלמדו ביחד בעניינים כאלו מהרב קוק וכו'. שניכם תשמחו.

ויש מלא רבנים ספרדים דתיים לאומיים... (נראה לך אולי אחרת, בגלל הזרם החדש יחסית של ש"ס).

אדרבה, אצל הספרדים, הנושא ה"חרדי" כפי שמצטייר היום, לא היה בדיוק משהו מקובל.

והם "הכירו בנס" באופן טבעי.

הוא שאל רב אחד אם אני צריכה לברך כמוהו הוא אמר שלא. זה מנהג, ואני יכולה להמשיך לברך בישיבה.

גם השאלה האם לשמוע מוסיקה ביום העצמאות או לא זה עניין של מנהג כללי.

לפי מה שידוע לי אם מבחינתו זה בסדר שתשמעי, את יכולה.

אני מכיר מקרוב את העולם הזה שאת מתארת. בדרך כלל החיבור לרבנים החרדים נובע מחוסר ידע, ומואקום שנוצר כשהציונות הדתית לא השתלבה מספיק בבתי הכנסת הספרדים לצערינו.

לדעתי, לאט לאט תנסי לחשוף אותו לעולם של הציונות הדתית באמצעות קשר לרבנים ציונים עדיף ספרדים. 

לגבי יום העצמאות למשל, ברור לי שמדובר בחוסר ידע. מותר להתגלח לשמוע מוסיקה וחובה לומר הלל בברכה. לפי לפי מה שאת מתארת הוא נהג בדיוק להפך בגלל תפיסת עולם חרדית שמנוגדת לעולם התורה הספרדי כפי שהיה קיים לפני הולדתה של תנועת ש"ס. 

כדאי לחשוף אותו לגדולי התורה של הדור הקודם, הרב יצחק ניסים, הבבא חאקי, הרב כלפון הכהן, הרב עוזיאל, ועוד רבים, שכולם היו ציונים נלהבים. 

תנועת ש"ס לא מייצגת את הספרדים אלא את היהדות הליטאית חרדית.

אבל בכעס זה לא ילך, רק בדרכי נועם. 

את הילדים תכווני לבתי ספר תורניים דתיים ציונים.

אם אדע איפה אתם גרים אולי אוכל להפנות.

אבל יש גם באינטרנט הרבה, למשל שיעורים באתר של מכון מאיר, ושל ישיבות הסדר שונות, 

מומלץ לראות שיעורים על יום העצמאות של רבנים ציוניים.

לאט לאט... בעבותות אהבה תקרבי אותו לאמת.

כמובן כשזה נעשה לשם שמיים לקרב את האדם לרצון השם בדורנו. האמני לי שגם אחינו היקרים הליטאים או הספרדים גם פועלים בכיוון הזה כלפינו וזה לגיטמי כנ"ל. מקווה שהובנתי רציתי שלא תקחי את זה ברע אלא בקדושה

את מציגה בעיה די מורכבת. וההתמודדות לבד לא קלה. לכן כן כדאי לשקול יעוץ. חוץ מזה אם הבעיות היו רק מה שאת מציגה זה לא סוף העולם. הבעיה שלך האמיתית היא, שהוא לא סופר את הרגשות שלך. זה לא יקרה לבד. בלי יעוץ זה לא יפתר.

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.

(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)

אשמח להמלצות בכיוון.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אין בזה משהו אסור מבחינה הלכתית

גם מבחינה רגשית לא רואה את הבעיה בזה

איני יכול לדמיין לעצמי מצב שבו משהו כזה היה מפריע לי (או לכל מי שאני מכיר) לכן איני רואה מה יש לעדכן כאן

וחתונה אינה סיבה לחתוך את כל קשרייך החברתיים, בחורך היקר אינו תמנון עם יכולת למלא את כל עולמך וצרכייך הרגשיים (ואני מניח שגם הוא אינו רוצה בכך)

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.