אהלן חברה, אני רוצה קצת לספר על חוויותי מעולם הדייטים בתור לוחם.
כן אנחנו לא נחזור הרבה הביתה, אנחנו שומרים ביום ובלילה.
כן, העולם הרוחני שלנו קיבל סטירות וכאפות, מה לעשות, יצאנו מהישיבה, ודברים שדחפו לנו בכוח לפעמים לא החזיקו.
כן, אנחנו לא תמיד יודעים מה נעשה בעתיד, למען האמת, אני גם לא יודע מה יהיה העתיד הקרוב, האם אלך לישון הלילה בכלל.
כן, אנחנו פחות רגישים לפעמים, היום הייתי צריך לירות לכיוון מישהו, נראה אותך נשארת רגישה אחרי זה.
כן, אני יושב עם חילונים ומנבל את הפה, מה לעשות אני באמת חלק מהם. לא בכאילו, לא על מנת, לא מאידיאולוגיה, אני פשוט אוהב אותם ואחרי למעלה משנה אני פשוט חלק מהם.
כן, אני מעשן. באמצע שבוע שטח, במשבר שעברתי הייתי חייב להשתחרר מאז אני שם.
כן, האמונה שלי בריצפה, אני במערכת הכי טכנית בעולם, וזה מאוד משפיע על הנפש.
כן, אני לא תמיד מתפלל שלוש תפילות ביום, וכמעט אף פעם לא בכוונה..
כן, אני מחוספס, אני מסוגל להרוג אנשים. אתמול הפכתי למישהו את הבית. ואני צריך להיות כזה, לפחות כרגע, 3 שנים, לעשות את המשימה על הצד הטוב ביותר, המקצועי ביותר.
אז בבקשה מכל הלב. תנסו להסתכל פנימה, להסתכל מי אני, להסתכל מה אני כן עושה, מבטיח לכם שאני כמעט לא מלכלך על אנשים ומדבר לשון הרע, שאני שומר שבת בשיניים, שנשארתי שבת כדי להקל על החברים שלי, שצריכים יותר ממני את הבית, ושאקבל כדור בשביל חבר, אני בוחר לעשות רצון ה׳, רק שאצלי זה לקום לפטרול ב1 בלילה, האמונה אצלי לא מתבטאת ברגשות גדולים, כי אם בעשיה גדולה.
תפתחו את העניינים, עין טובה, לדון לכף זכות.. בכל זאת, אנחנו שומרים עליכם.
נכתב בעקבות עוד פסילה אחרי הרבה פסילות על דברים שקשורים בעיקר לצבא, גם אם אינכם מסכימים, בבקשה, משהו תקחו מזה.
נ.ב לא באתי להצדיק כלום. באתי להגיד שיש לאדם תהליכים, יש מקומות ובחירות ודברים שהוא עובר. וצריך לקחת בחשבון את הבחירות שלו, אבל בעיקר על מי הוא, ועל הבחירה הגדולה שלו, לעשות שירות משמעותי.
כן אנחנו לא נחזור הרבה הביתה, אנחנו שומרים ביום ובלילה.
כן, העולם הרוחני שלנו קיבל סטירות וכאפות, מה לעשות, יצאנו מהישיבה, ודברים שדחפו לנו בכוח לפעמים לא החזיקו.
כן, אנחנו לא תמיד יודעים מה נעשה בעתיד, למען האמת, אני גם לא יודע מה יהיה העתיד הקרוב, האם אלך לישון הלילה בכלל.
כן, אנחנו פחות רגישים לפעמים, היום הייתי צריך לירות לכיוון מישהו, נראה אותך נשארת רגישה אחרי זה.
כן, אני יושב עם חילונים ומנבל את הפה, מה לעשות אני באמת חלק מהם. לא בכאילו, לא על מנת, לא מאידיאולוגיה, אני פשוט אוהב אותם ואחרי למעלה משנה אני פשוט חלק מהם.
כן, אני מעשן. באמצע שבוע שטח, במשבר שעברתי הייתי חייב להשתחרר מאז אני שם.
כן, האמונה שלי בריצפה, אני במערכת הכי טכנית בעולם, וזה מאוד משפיע על הנפש.
כן, אני לא תמיד מתפלל שלוש תפילות ביום, וכמעט אף פעם לא בכוונה..
כן, אני מחוספס, אני מסוגל להרוג אנשים. אתמול הפכתי למישהו את הבית. ואני צריך להיות כזה, לפחות כרגע, 3 שנים, לעשות את המשימה על הצד הטוב ביותר, המקצועי ביותר.
אז בבקשה מכל הלב. תנסו להסתכל פנימה, להסתכל מי אני, להסתכל מה אני כן עושה, מבטיח לכם שאני כמעט לא מלכלך על אנשים ומדבר לשון הרע, שאני שומר שבת בשיניים, שנשארתי שבת כדי להקל על החברים שלי, שצריכים יותר ממני את הבית, ושאקבל כדור בשביל חבר, אני בוחר לעשות רצון ה׳, רק שאצלי זה לקום לפטרול ב1 בלילה, האמונה אצלי לא מתבטאת ברגשות גדולים, כי אם בעשיה גדולה.
תפתחו את העניינים, עין טובה, לדון לכף זכות.. בכל זאת, אנחנו שומרים עליכם.
נכתב בעקבות עוד פסילה אחרי הרבה פסילות על דברים שקשורים בעיקר לצבא, גם אם אינכם מסכימים, בבקשה, משהו תקחו מזה.
נ.ב לא באתי להצדיק כלום. באתי להגיד שיש לאדם תהליכים, יש מקומות ובחירות ודברים שהוא עובר. וצריך לקחת בחשבון את הבחירות שלו, אבל בעיקר על מי הוא, ועל הבחירה הגדולה שלו, לעשות שירות משמעותי.
