בס"ד.

בשאלות כאלו, הייתי ממליץ תמיד לעיין ב"ספר החינוך". אין לי אותו לידי, אז אענה מהזיכרון...

א. הרבה מצוות ביהדות הם מצוות של "התחלה". הילד הראשון (פדיון בכור), הבהמה הראשונה (פטר רחם), הפרי הראשון (ביכורים) וכו'.

כמו מצוות אלו, ומצוות דומות רבות, מצוות העורלה - האיסור לאכול מהפרי בשנותיו הראשונות- מזכיר לאדם "מי הבוס". העובדה שהאדם לא יכול לאכול מהפרי ישר, זה שהוא צריך לחכות או זה שהוא צריך לתת את הפרי הראשון לה'/למקדש/לכהן- מזכירה לאדם למי הארץ.

ב. ביתר עומק, ע"פ תורת הסוד. העורלה באה להגביל את האגריסביות, את התוקפנות של האדם. את התאווה לאכול יישר כשזה בשל...

וואי איזה טוב השם!

זה בדיוק מה שעניתי לו! וואי אחד מאלף תודה רבה! פחדתי שממש קישקשתי לו.

לילה טוב!

בס"ד.

ספר החינוך, כשהוא מדבר על מצוות עורלה (מצווה רמ"ו), הוא מפנה למצוות "נטע רבעי" (מצווה רמ"ז), שם הוא מסביר את כל העניין. כדאי לעיין שם.

תמצית דבריו:

א. בזה שחובה לעולות עם הפרות בשנה הרביעית ולא לאכול אותם עד אז, מהדקים את הקשר של כל יהודי לירושלים ולמקדש.

ב. שעל האדם להלל את השם במבחר פירותיו.

ג. עד 4 שנים הפרי אנו ראוי למאכל כ"כ וממילא אינו ראוי להקרבה.

ד. אין זה בריא לגוף כמו הדג בלא קשקשת ואיסורי מאכל נוספים שה' אסר אותם, וחוצמזה הם גם מזיקים לגוף.

(בעיקר בפאה\כלאיים).

ממליץ מאוד ללמוד עם משניות קהתי ולעשות הספק יומי.

לא בשמים היא, מה שצריך זה בעיקר משמעת עצמית.

בהצלחה! תעדכן כשסיימת

למשל, תקרא את ההקדמות של קהתי.

נדמה לי שאפשר להסתפק בידע בסיסי, כמו ההקדמות של הרב קהתי שהוזכרו כאן.

לגבי קושי - נראה לי כלאיים קשה יותר, ואולי גם תרומות.

במקרה הזה, השינוי ל"ממשפחתי ומבית אבי" נועד להחמיא למשפחת בתואל ולגרום להם להסכים

א. וזה מצדיק לשקר?

ב. בעניין המחלוקת שלנו האם הדרך ארץ בבראשית קשורה ישירות להווצרות עם ישראל - האם השינוי בין ארצי ומולדתי למשפחתי ובית אבי הוא מקרי? ולמה ה' דאג לעשות נס לאליעזר שדווקא מישהי ממשפחת אברהם תשאב ראשונה? והאם אליעזר לא למד מהנס משהו?

ג. למה התורה חוזרת פעמיים על הסיפור שאורך עשרות פסוקים, כאשר אנו יודעים שגופי תורה נכתבו בקצרה אך "יפה שיחתן של עבדי אבות". כאשר עיקר השינוי בפעם השניה הוא השינוי ממולדתי למשפחתי

ד. מרש"י על פי המדרש אפשר ללמוד שאחרי נס המעיין אליעזר מבין שאשה ליצחק תלקח דווקא ממשפחת אברהם. כי רשי מפרש את דברי אברהם בתחילת הפרשה והיית נקי מאלתי - קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא. אבל אליעזר בסוף הפרשה אומר "ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל" רשי - ואקח ליצחק אשה מבנות ישמעאל או לוט

ה. בשם מי הרעיון שכתבת?

כרגיל אין לי עניין בוויכוחים

שמעתי וקראתי את המהלך שהזכרתי הרבה. כמדומני מופיע גם במכתב מאליהו

לפי רשי והמדרש אומר לאליעזר שאם לא ייתנו לך בארם נהריים אז קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא ולא אומר לו קח מבנות לוט או ישמעאל? ולמה בסוף הפרשה רשי אומר שאליעזר אומר שיפנה ללוט או ישמעאל ולא שיפנה לשאר ארם נהריים?

במפרשי רשי. על המדרש עצמו לא קשה, כי בבראשית רבה כתובה רק הדרשה על לוט וישמעאל

אברהם "ולקחת אשה ליצחק מארצי ומולדתי" לבין הבנת אליעזר אחרי נס המעיין שה' חפץ דווקא באשה ממשפחת אברהם ושינויו בסיפורו מדברי אברהם לגרסא-"ממשפחתי ומבית אבי", אז מובן למה רשי בדברי אברהם מדבר שאברהם חפץ מבנות ענר ואשכול שהרי כל הסיבה ללכת לארם נהריים היתה לא לקחת מבנות כנען, ואם אין שם אז מוטב כנעניות צדיקות.

בעוד שאליעזר מבין אחרי הנס,שאשה צריכה להיות דווקא ממשפחת אברהם, ולכן מעדיף את בנות לוט או ישמעאל הפחות צדיקות, מאשר בנות ענר ואשכול הצדיקות.

כלומר אליעזר מבין אחרי נס המעיין, שה' רוצה שאשה ליצחק תהיה דווקא ממשפחת אברהם, ולכן ה' סידר בנס שדווקא רבקה תבוא ראשונה ובדיוק תשאב לגמלים. 

ומכאן השינוי בין סיפור המקורי לסיפור אליעזר למשפחת רבקה. ולכן שיחתן של עבדי אבות יפה, כי כתלמידי האבות הם מבינים בעקרונות האבות דברים שהאבות עצמם לא הבינו, כתלמיד שמוצא בדברי רבו חידושים שרבו עצמו לא שם לב אליהם.

@טיפות של אור  אגב, זה התשובה שלי לשאלה

תסתכל באבן עזרא ורד"ק ורי"ד:

תנ"ך - מקראות גדולות הכתר - תהלים פרק פג פסוק ז

לעיתים זה סתם דמיון צלילי, כמו כוש וכושן. זה גם יכול להיות שבט ישמעאלי שנקרא על שם אמא של ישמעאל, כמו שהצידונים בני צידון בכור כנען נקראו הכנעני

MikraotGedolot – AlHaTorah.org

MikraotGedolot – AlHaTorah.org

MikraotGedolot – AlHaTorah.org

כי אז יוצא שדוד ממש צאצא של אנשי סדום.

לתשובה, פלוטית או עירית, לא?

ולכן הסתכלה אחורה לראות מה קרה לבית אביה

(אבל לפי מדרשים אחרים היא הסתכלה לראות מה קרה לבנותיה שנשארו, אז אולי הם חולקים)

לפי התרגום ירושלמי היא גם עתידה לחיות בתחיית המתים

אז אני מניח שאפשר להוציא את אותו מסר מכאן - שאפילו מסדום יצא משהו טוב. אומר המדרש: 'קום קח את אשתך ואת שתי בנותיך הנמצאות' - שתי מציאות, רות המואביה ונעמה העמונית. 'מצאתי דוד עבדי' - היכן מצאתיו? בסדום.

"מצאתי דוד עבדי" בסדום מצאתיו

הרמב"ן אומר

ומעניין עם עירית.מלשון עיר

אם יוצא לכם להפגש תמסור ד"ש

על שם אדם רשע זה רק אם האדם מוזכר בשמו בתנך.  כאן זה במדרש לא בתנך. מן הסתם זה לא שמה האמיתי, אלא כוונת חזל לומר שסדום היתה העידית של ארץ ישראל. שהרי עידית זה הקרקע הכי משובחת

בפרקי דרבי אליעזר (למשל) עירית, בתנחומא (למשל) עידית