ולמה לך לשנות?

בתור בחורה ביישנית,רק כשיצאתי עם בחור לא ביישן התחלתי להיפתח.
אני חושבת שביישנות זה לפעמים חסרון ודווקא בעזרתה תעבוד על זה.

אני יכולה להבין שלפעמים זה קצת גורם לנו להתפדח,אבל צריך להסתכל על זה נכון..

אני חושב שצריך לקבל כל אדם איך שהוא ולא לנסות תמיד לשנות אותו, אם אתה רואה שזה מפריע לך אז תעשה כטוב בעיניך אבל צריך לדעת שלא תמיד הדברים שניראים לנו כחיסרון הם באמת כאלה.צ"ע חחח

ד"א- בהצלחה רבה!!

אצלי זה מה שהופיע על המסך:

מסתבר שזה משום- מה לא עלה...

ניסיון שני:

לא חושב י עדיאל1 י

תאלץ להתמודד עם זה בגבורה.

ו..בלי איומים בבקשה!

כשתיהיו בשלב יותר פתוח תדבר איתה על זה.

בטח שזה אפשרי

ואני מבינה אותך.

היתה לי חברה (ויש לי עדין) שנהגה לדבר עם כל זבוב שעבר לידה,

ואותי זה מאד עיצבן ופידח, א"א להסביר למה, אולי פשוט כי זה מאד שונה ממך.

ובאיזשהו שלב התרגלתי,

אבל לא יודעת אם הייתי יכולה לחיות עם כזה בן- זוג...

מצד שני זה יכול להיות מאד נחמד בכל הקטע של ההכרות המשפחתית וכו'.. שהיא זורמת כזו.

לאור העובדה שאתה לא מתכוון לשנות אותה, השאלה היא פשוט אם זה מפריע לך כל כך, או שזה משהו שאתה מחליק עליו ועובר איתו הלאה, ואז יום אחד לא תשים לב אפילו שהרגשת שונה בהתחלה.

אם מכל בחינה אחרת אתה מרגיש טוב עם הקשר הזה... חבל להחמיץ, לא?

קשה מאוד לשנות אופי, ולכן אפילו לא צריך לשאוף לזה כשמחפשים בן/בת זוג.

כל השאלה היא אם תצליח להתרגל לאופי שלה.

אחת המורות שלי מהעבר סיפרה לנו כל הזמן עד כמה היא ובעלה הפוכים..

היא מלאת אדרנלין ומרץ, קפיצית ובעלת מזג חם, ובעלה רגוע, שקט, שלו, עדין...

והם כזה זוג חמוד.

שלום וברכה לקשלש ולכל!

בעניני הדייטים עם עליית הגיל יש גם תקיעות בקשר בגלל פחד מסויים ממה יהיה ואיך יהיה,כמה ולמה..(הצעירים יעני,בני 19 עד22 -23 מצליחים לעלות מעל הקשיים שנראים כמפריעים וכמה מפליא,,להתחתן ולחיות יחד)וככל שהגיל עולה..הפחד עולה..

אם יש זרימה בקשר,רצון להיות יחד ולראות אחד את השני,אז למה לפחד?למה?יש משהו טוב?ולא סתם טוב אלא כל ה'סננת' החיצונית ירדה..אז למה להתבחבש?

אולי קשלש,אולי דווקא בגלל שאתם הפכים התחברתם?וזה השלמה?למה צריך להפריע לך שהיא מסמר הערב?כי אתה לא כזה???אתה לא תשתנה(לענ"ד)וגם לא צריך להשתנות!!!!!!!זו לא המטרה של הנישואין...להתחתן כדי לשנות אנשים??

מה שמחבר זה ה'דבק'=אהבה..אפשר לבחבש שאהבה זו נתינה..אבל בעייני זו מציאת חן בסיסית של כל המסננות החיצוניות שהיו כנ"ל(סבבה והכל,קשלש,זוכר?)

שיהיה בשמחה והעיקר לא לפחד כלל!

ובשמחתך נשמח כולנו!יאללה בתופים במחולות!

מסכימה עם קודמי

ד.א. גם אני מכירה משהי שיא החברותית וכ"ו ובעלה פשוט ההפך ממנה ביישן זאת לא מילה

שאלתי אותה איך זה והיא אמרה לי שדווקא טוב לה עם זה

(וכנראה גם לו)

אז תקפוץ למים!

זאת בכלל לא סיבה לפסול!

וחוץ מזה שאני לא מאמינה שאתה ביישן!

יש שם כל מיני סקרים שעשית..

בעצם, אולי כל מה שאתה לא אומר אתה מוציא כאן... ;)

סליחה שאני מתערבת, אבל אני רק רוצה להגיד. אבא שלי ככה, מדבר עם כולם, לא מתפדח וכו'. אמא שלי שקטה ויותר מופנת, הם נשואים ב''ה הרבה שנים, וזה לא ניראה לי כזאת בעיה משמעותית.

אתה צריך לבדוק בשביל עצמך עד כמה \זה מפריע לך. חוצמיזה שהיא תשתנה, בשביל מה? זאת היא. זה חלק מהאישיות שלה.

לק"י.

[סתם התלהבתי לחזור אחרי יומי'ים מחוץ לאינטרנט (מכפת לי שגם מחוץ לבית.) -הי'ה קשה!איכשהו..]

ובקשר אליך קשלש התמני...
אני ממש ממש ממש ממליצה לקרוא את הספר "נפש האדם" של ד"ר מרים אדאהן.
הוא מדבר בדיוק על ההבדל הזה ועל עוד הבדלים דומים.
ואם לא / ועד שתשיג את הספר אני אומר מה שאני הבנתי ממה שהיא כתבה על ההבדל הזה.
ההגדרה של חברתך-"מוחצנת" ואתה "מופנם" -לא במובן הפשוט של המילה אלא שאדם מוחצן הוא אדם שפתוח יותר בסביבה ואין לו למשל בעי'ה לומר את דעתו בפומבי, לעומתו אדם מופנם הוא אדם שמעדיף להיות עם עצמו מאשר להיות בסביבה המונית וכו'. התכונות האלו הן מולדות, ובכל אחד יש את שתי'הן-אבל אחת בולטת יותר.
אין סיבה לשנות את אופי האדם-מכיוון שכך הוא וכך הוא מרגיש טוב עם עצמו, אבל בזוגיות-אם אופי שונה של בן/בת הזוג מפריע לאחר-אז יש צורך בהשתדלות וויתורים לטובת השני.

השכנוזים חתכו לי אותם

נו באמת

למה צריך פאות ??? (אע"פ שפעם הייתי צדיק היה לי )

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים