אבל בנוסף הוא לחוץ על להתחתן בעוד שאני לוקחת את זה לאט לאט כי זה צעד שאני לא יכולה לעשות ב5 חודשים

בזה שהוא כל הזמן שאל נו מתי מתארסים?
מתי אני בא אליך לשבת עם ההורים?

והשיא הגיע לזה שהוא דיבר עם ההורים שלי ואמר להם שישמרו עלי שאני לא אסתובב לבד וכאלה..

ברור שאת צריכה להגיד לו שאת עוד לא בטוחה.
את לא תגידי לו כן כי את מתפדחת וכדומה..
זאת החלטה לכל החיים וכן חשוב לקחת אותה בישוב הדעת ושלמות מלאה!

אבל,עשי חשבון נפש עם עצמך
למה את לא מספיק מכירה אותו אחרי 5 חודשים?
נפגשתם הרבה או מעט?
אם הוא לא בצבא ואתם נפגשים כמה פעמים בשבוע,5 חודשים זה זמן מספיק להחלטה,אם קרו דברים מסויימים ואת צריכה עוד זמן,אז זה גם לגיטימי.

כמה שזאת החלטה חשובה,אל תסתבכי יותר מידי,את תכירי אותו יותר עוד חודש ואת תכירי אותו עוד יותר אחרי 20 שנות נישואין.

אם הדברים הכללים טובים לכם,ויש רגש,ויש רצון לחיות איתו,אין לך מה למרוח עוד כמה חודשים.
אבל אם את צריכה לבדוק דברים אז קחי לך את הזמן.

בכללי עדיף שתעשי לעצמך גבול בזמן שאת צריכה לבדוק ולהגיע לשלמות בהחלטה.

בהצלחה ובעז"ה גם מזל טוב!!!

פשוט הוא לא רוצה להיפגש כל הזמן באיזור המרכז הוא רוצה שאני אבוא אליו להתנחלות...

(ואין לי איך להגיע אליו..)

כשהוא מסיים לעבוד יוצא שאנחנו נפגשים ובשעה הזאת אני כבר עייפה מאוד(מישו אמר דייט ב12 בלילה?)

תתחלקו פעם הוא פעם את..

אבל הוא לא משקיע בכלל ..

חשוב בשיקול החתונה..לא?

אם הוא לא משקיע עכשיו בזמן החברות שהוא עוד צריך לחזר ולכבוש ולמצוא חן,אז מה יהיה אחרי החתונה?

אפשר לקבל רק מתוך רגיעה, בלי שום לחץ.

את יכולה לענות לו רק כשתהיי שלימה לגמרי עם ההחלטה.

אז אני מצטרפת ב100% לדעתה של עמית שבכותרתה: "קודם כל".

ושנית, באמת מספיק עם המכים... אני כבר ממש מתחילה לפחד שאפילו אחים שלי הם אלימים...?! או... כל מיני בני דודים וכו'.... שלא להגיד אבא שלי?!!

הגזמנו... צריך לפקוח עיניים, ברור. אבל לא לתלות שלטים ולקבוע.

זה כמו בחנ"מ, שעל כל ילד אפשר למצוא 21,000 הגדרות שונות ומשונות: סכיזופרן, בעיות נפשיות, על גבול הפיגור......

יאללה, להרגע....

בכל מקרה אני חושבת שצריך להבדיל בין לקטלג את הבנאדם כ"בעל מכה" ובין שאולי יש לו תכונות לא "דה בסט"..

דורש שרק היא תבוא אליו ואומר כל מיני דברים להורים שלה...

זה לא שהוא רק לוחץ עליה להביא תשובה.

אז אולי הוא לא בעל מכה,

אבל תודי שזה לא נשמע הכי...

פרטים?? וחוץ מזה לא נראה לי שאנחנו המומחים לקבוע. נכון שבסוף ההצגה המדוברת חולקו דפים עם כל הסימנים.... אני רק רוצה למצוא את הדף הזה.. ולא הולך לי... כדי שאולי אני אוכל לסמן כמה וים... (V) ואולי אני אעלה על זה!

בקיצור, יש למישהי את כל הרשימה הזאת? אני רוצה לראות במו עיני....

תודה מראש.

בני: שנה ו-9, ו10 חודשים... בטוח.... ;)

דבר ראשון אל תעני בחיוב! לפחות לא עכשיו! לא לוקחים החלטה מתוך לחץ! בייחוד לא החלטה שהיא לכל החיים!

הלחץ שלו קצת מחשיד בייחוד שדיבר כבר עם הוריך ואמר שלא תצאי לבד...מוזר!

תיבדקי לעומק אותו..ויותר את הסיבה ללחץ בנושא החתונה...

אם הוא באמת רוצה להיתחתן איתך...דגש על האיתך הוא ימתין עוד קצת...

חיזקי ואימצי ואל תילחצי!

א'- זה ממש מרגש,

ב'- נראלי תקחי לך עוד כמה זמן לשבת עם עצמך ולחשוב האם את מוכנה להתחתן..

ג'- יפית

ד' בהצלחה רבה!!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים