יש לי ילד מקסים ומתוק בן שנה ו-5 חודשים, הוא ילד פעיל,נמרץ,אוהב ילדים ומאוד אוהב חברה.
העניין שיש לו "קריזות" ,אם הוא לא מקבל מה שהוא רוצה הוא יכול לשכב על הריצפה להתעצבן ולצרוח,
איך אני אמורה להגיב? להתעלם? לכעוס? לרצות אותו?
אשמח לקבל תגובות.
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
גיל המרי הראשון.ruthi
שיתעצבן ויצרח עד שזה יעבור לו.
גם אצלנו התחיל ה"טרבל טו" כבר בגיל שנה וחצי...נחשונית
היום החמוד בן 4 ואני עדיין לא יכולה לומר בוודאות שהוא כבר יצא מזה... עדיין קשה לו מאוד עם דחיית סיפוקים. זה כנראה לא ינחם אותך, אבל כל הילדים וכל ההורים עוברים את זה. חוץ ממקרים מיוחדים, בהם יש סיבה אמיתית להיסטריה, לרוב יש להתעלם בחיוך ובקור רוח. ואז זה אמור לחלוף מתישהו. אוי כמה שזה קשה! חזקי ואמצי! זה רק לטובת הילד. יש לי רעיון שאני בעצמי עדיין לא הצלחתי ליישם, אבל אולי את כן תצליחי: להדפיס/לצלם פרק תהילים ולשים על המקרר. וכל פעם שהוא מתחיל סצנה, ללכת למקרר ולקרוא את הפרק. אולי אפילו עם תנועות תפילה מוגזמות, בכוונה, שהילד יראה. וכשהוא יהיה מספיק גדול כדי לשאול, תגידי לו: "אני מתפללת לה' שתתנהג יפה ולא תצרח." התקווה היא שזה גם ישפיע לטובה על הילד, וגם ישפיע השפעות כלפי מעלה, להבדיל.
לרצותbehor
את צריכה לרצות אותו ואז הוא יעזוב את זה לבד
לרצות? הכי גרוע!ruthi
ילד אמור ללמוד שבבכי והיסטריה לא משיגים דברים.
תנסינעמונונונה
פעם ראיתי פעוט בגיל של בנך שנשך ילד אחר(אח או משהו) וזה היה תקופה שהוא נשך ילדים כל הזמן, ואמא שלו עשתה לו נשיכה קטנטונת ביד- משהו בלתי נרגש, הפעוט היה בהלם!!! לא בכה לא צעק! הוא פשוט קלט מה הוא עשה לאח שלו! אני לא אגיד שמיד הנשיכות פסקו, אבל היא המשיכה לעשות לו כל פעם קצת ביד וזה הפסיק. האמת שנשיכות זה זמני אצל ילדים, אבל אולי מה שאימו הראתה לו עזר.
ובקשר להשכבות על הרצפה ולצרוח, אפשר לנסות באותה שיטה. פעם עשיתי לבן שלי (כשהיה בן שנה וחודשיים), כל פעם כשהייתי מוציאה אותו מהאמבטיה הוא היה מתחיל לבכות ולהשתולל לי בידיים (בקיצור להתנגד לצאת), בתחילה לא ידעתי מה לעשות, ויום אחד התחלתי לעשות כמוהו... הרמתי אותו מהאמבטיה למגבת, הוא התחיל לבכות, וגם אני... עשיתי לו הצגה שאני בוכה... הוא היה המום! ו---הפסיק לבכות בהדרגה. בימים שאחרי הוא כבר צחק... וזהו.
את יכולה לנסות (אם זה קורה בבית) להישכב על הריצפה כמוהו ולצרוח 
תנסי. אולי זה יעבוד. מקסימום לא הפסדת כלום.
לי זה לא מרגיש נכוןיוקטנה
אם לאמא מותר - למה "לי" (לילד) אסור?
זה עדיין גיל מאוד אגוצנטרי, ורוב הילדים בגיל הזה לא מסוגלים לרמת אמפטיה מספיקה בשביל להימנע מלגרום לאחר לברגיש רע. זו בשלות שמתאימה לגילאים בוגרים יותר, בדרך כלל (אבל אני לא מכלילה).
(זה לגבי ההכאבה, ולא לגבי הבכי ביציאה מהאמבטיה, כמובן... זה רעיון נהדר להשתמש בהומור כדי לפתור מצבים קשים עם הילדים! כל כך קשה, אבל כל כך נכון!)
זה עדיין גיל מאוד אגוצנטרי, ורוב הילדים בגיל הזה לא מסוגלים לרמת אמפטיה מספיקה בשביל להימנע מלגרום לאחר לברגיש רע. זו בשלות שמתאימה לגילאים בוגרים יותר, בדרך כלל (אבל אני לא מכלילה).
(זה לגבי ההכאבה, ולא לגבי הבכי ביציאה מהאמבטיה, כמובן... זה רעיון נהדר להשתמש בהומור כדי לפתור מצבים קשים עם הילדים! כל כך קשה, אבל כל כך נכון!)
ברור שלא - סליחה, לא ניסחתי נכון 0-:יוקטנה
לבחור את המלחמות שלךיוקטנה
בשלב הזה, רצוי לצמצם כמה שיותר את החיכוכים הקשים האלה, שלא נעימים לאף אחד!
לבחור מה הכי חשוב. למשל: לא לרוץ לכביש זה חשוב, ושווה לריב על זה. האם שווה לכם לריב על אמבטיה בערב? כל משפחה תענה אחרת. לי זה לא כל כך חשוב, ואני מוכנה לוותר על מקלחת (או חפיפה) במקרים שאני רואה שזה פשוט יותר מדי.
במקביל - להציע כמה שיותר בחירה סגורה. "אתה רוצה ביצה או חביתה היום?" (אבל לא: "מה אתה רוצה לאכול?" כי אז את עלולה לקבל תשובה לא רצויה, למשל "שוקולד"...). "אתה רוצה חולצה כחולה או חומה היום?" (אבל לא "מה אתהה רוצה ללבוש?" כי זה עלול להפוך למריבה על בגדי שבת באמצע השבוע). וכן הלאה וכן הלאה, בכל הזדמנות שיש לך רעיון טוב לתת לו בחירה.
לבחור מה הכי חשוב. למשל: לא לרוץ לכביש זה חשוב, ושווה לריב על זה. האם שווה לכם לריב על אמבטיה בערב? כל משפחה תענה אחרת. לי זה לא כל כך חשוב, ואני מוכנה לוותר על מקלחת (או חפיפה) במקרים שאני רואה שזה פשוט יותר מדי.
במקביל - להציע כמה שיותר בחירה סגורה. "אתה רוצה ביצה או חביתה היום?" (אבל לא: "מה אתה רוצה לאכול?" כי אז את עלולה לקבל תשובה לא רצויה, למשל "שוקולד"...). "אתה רוצה חולצה כחולה או חומה היום?" (אבל לא "מה אתהה רוצה ללבוש?" כי זה עלול להפוך למריבה על בגדי שבת באמצע השבוע). וכן הלאה וכן הלאה, בכל הזדמנות שיש לך רעיון טוב לתת לו בחירה.
יוקטנה!נעמונונונה
אני כ"כ נהנית ממך... כל תגובה יותר מהקודמת!
אני חושבתאנונימי (פותח)
שצריך להציב לו גבולות ברורים, אבל מתוך אהבה. לדוגמא:הילד מטפס על השולחן 
וזה לא מתאים לי/לו/לנו -לקחת אותו להוריד אותו ולאמר לו :לא חמוד אנחנו לא עולים!- (מתוך הבנה שאתה בטח לא יודע/זוכר/שאסור או קשה לך להתגבר ואעזור לך.ולא מתוך:נמאס לי מהשטויות שלך ח"ו.) ואם הוא שוב עולה שוב אותו דבר. אם הוא נושך:אנחנו לא נושכים! הרבה הרבה לדבר. ואם כבר אין כח והמרץ של הבחור משלש את שלי אני חושבת שזה לא אסון לשים לכמה דקות במיטה ולאמר:מי שנושך לא יכול לשחק איתנו. פעם מישי אמרה לי "הוא יפתח שנאה למיטה שלו"-לי אישית זה נראה ממש לא נכון-הוכחה לכך:ילדי אין להם שום תסביכים לגבי המיטה.-ונראה לי שזה שאין לי שום יסורי מצפון- קשור לכך שהם ללא תיסבוכים... כמובן שלא משתמשת הרבה בעונש הנל אבל זו דוגמא לניטרול.
תודה איזה כיף יוקטנה
כמובן שלא המצאתי שום דבר - אני רק מעבירה דברים שאמרו לי (או שקראתי) ועובדים אצלנו (כשאני מספיק רגועה לזכור את העצות שאני מקבלת ולהשתמש בהם במקום בצעקות...).
גם אני חושבת שתערכי מן רשימה של דברים שאת יכולהיהודית פוגל
להרשות לו ו/או להעלים עין, ודברים שעליהם את חייבת לעמוד על שלך. אבל היי אמפטית, השתתפי בצערו, והביעי ידידות והשתתפות. אני מאוד אוהבת את שיטת הסחת הדעת: כלומר לאמר לו בא תראה איזה ציפור מענינת יש בחוץ. איזה גשם, נראה מי דופק בדלת, או: אתה רוצה לשמוע מה קרה לחתלתול ששכח איפה הבית שלו? משהוא מהיר וספונטאני ומרתק מספיק כדי שישכח מה הוא רוצה ולמה הוא בוכה. בהצלחה!
כמה רעיונותmp4
דבר ראשון לומר לילד "לא נעים לאמא שאת צועקת וכו'".
1. דחית סיפוקים- אם הילד רוצה משהוא, אנחנו סופרים עד עשר,
ולפעמים אפילו פעמיים. (כך היא גם למדה לספור...) ובעיקר למדה שלא כל מה שרוצים מקבלים.
2. חיקוי- הילדה שלי היתה בתקופת הרוצה/ לא רוצה וכו'... כמה פעמיים עשיתי לה הצגה כזו בצורה ההפוכה- ומאז היא רק צוחקת על עצמה , ועזבה את המשפטים (שהיו מעלים לי את...)
3 תחליף- למצא משהוא אחר שמותר אך גם שתהנה ותסכים לעשות, כמו שאומרים לא לקחת לילד משחק עד שנותנים לו אחר במקום.
4 ורק אחרי שלא יכולתם להשתמש בכל הרעיונות שלפני- להתעלם! אבל לחזור אחרי דקה- או פרק זמן שיתאים לילד. ולשאול אם ואיך אפשר לעזור לו- בד"כ הוא יבקש טישו לאף...
בהצלחה רבה!!!
חשוב מאד להזדהות עם הילדבעל תשובה
לכאוב את הכאב שלו.
אבל בשום פנים ואופן לא להכנע לרצונו!
את תחליטי מה ומתי לתת, אבל יחד עם זאת להביע הזדהות אמיתית עם רגשותיו.
אבל בשום פנים ואופן לא להכנע לרצונו!
את תחליטי מה ומתי לתת, אבל יחד עם זאת להביע הזדהות אמיתית עם רגשותיו.
חשוב לא לספק את תצומת הלב בדרך השליליתקיוויאחרונה
כל רעיונות ההזדהות עוזרים לפני ההתקפה כשהם בהתקף של בכי היסטרי ראיתי (מנסיון) חובה להתעלם!!!
אני הייתי מניחה את המוצץ והבקבוק - המרגעים של בני לידו והולכת לענייני(אמא תולה כביסה כשתגמור לבכות אתה מוזמן להצטרף)
ברגע שהוא ראה שהוא לא משיג שום דבר הוא הפסיק!!
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי? הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין.
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות