יש לי ילד מקסים ומתוק בן שנה ו-5 חודשים, הוא ילד פעיל,נמרץ,אוהב ילדים ומאוד אוהב חברה.
העניין שיש לו "קריזות" ,אם הוא לא מקבל מה שהוא רוצה הוא יכול לשכב על הריצפה להתעצבן ולצרוח,
איך אני אמורה להגיב? להתעלם? לכעוס? לרצות אותו?
אשמח לקבל תגובות.
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
גיל המרי הראשון.ruthi
שיתעצבן ויצרח עד שזה יעבור לו.
גם אצלנו התחיל ה"טרבל טו" כבר בגיל שנה וחצי...נחשונית
היום החמוד בן 4 ואני עדיין לא יכולה לומר בוודאות שהוא כבר יצא מזה... עדיין קשה לו מאוד עם דחיית סיפוקים. זה כנראה לא ינחם אותך, אבל כל הילדים וכל ההורים עוברים את זה. חוץ ממקרים מיוחדים, בהם יש סיבה אמיתית להיסטריה, לרוב יש להתעלם בחיוך ובקור רוח. ואז זה אמור לחלוף מתישהו. אוי כמה שזה קשה! חזקי ואמצי! זה רק לטובת הילד. יש לי רעיון שאני בעצמי עדיין לא הצלחתי ליישם, אבל אולי את כן תצליחי: להדפיס/לצלם פרק תהילים ולשים על המקרר. וכל פעם שהוא מתחיל סצנה, ללכת למקרר ולקרוא את הפרק. אולי אפילו עם תנועות תפילה מוגזמות, בכוונה, שהילד יראה. וכשהוא יהיה מספיק גדול כדי לשאול, תגידי לו: "אני מתפללת לה' שתתנהג יפה ולא תצרח." התקווה היא שזה גם ישפיע לטובה על הילד, וגם ישפיע השפעות כלפי מעלה, להבדיל.
לרצותbehor
את צריכה לרצות אותו ואז הוא יעזוב את זה לבד
לרצות? הכי גרוע!ruthi
ילד אמור ללמוד שבבכי והיסטריה לא משיגים דברים.
תנסינעמונונונה
פעם ראיתי פעוט בגיל של בנך שנשך ילד אחר(אח או משהו) וזה היה תקופה שהוא נשך ילדים כל הזמן, ואמא שלו עשתה לו נשיכה קטנטונת ביד- משהו בלתי נרגש, הפעוט היה בהלם!!! לא בכה לא צעק! הוא פשוט קלט מה הוא עשה לאח שלו! אני לא אגיד שמיד הנשיכות פסקו, אבל היא המשיכה לעשות לו כל פעם קצת ביד וזה הפסיק. האמת שנשיכות זה זמני אצל ילדים, אבל אולי מה שאימו הראתה לו עזר.
ובקשר להשכבות על הרצפה ולצרוח, אפשר לנסות באותה שיטה. פעם עשיתי לבן שלי (כשהיה בן שנה וחודשיים), כל פעם כשהייתי מוציאה אותו מהאמבטיה הוא היה מתחיל לבכות ולהשתולל לי בידיים (בקיצור להתנגד לצאת), בתחילה לא ידעתי מה לעשות, ויום אחד התחלתי לעשות כמוהו... הרמתי אותו מהאמבטיה למגבת, הוא התחיל לבכות, וגם אני... עשיתי לו הצגה שאני בוכה... הוא היה המום! ו---הפסיק לבכות בהדרגה. בימים שאחרי הוא כבר צחק... וזהו.
את יכולה לנסות (אם זה קורה בבית) להישכב על הריצפה כמוהו ולצרוח 
תנסי. אולי זה יעבוד. מקסימום לא הפסדת כלום.
לי זה לא מרגיש נכוןיוקטנה
אם לאמא מותר - למה "לי" (לילד) אסור?
זה עדיין גיל מאוד אגוצנטרי, ורוב הילדים בגיל הזה לא מסוגלים לרמת אמפטיה מספיקה בשביל להימנע מלגרום לאחר לברגיש רע. זו בשלות שמתאימה לגילאים בוגרים יותר, בדרך כלל (אבל אני לא מכלילה).
(זה לגבי ההכאבה, ולא לגבי הבכי ביציאה מהאמבטיה, כמובן... זה רעיון נהדר להשתמש בהומור כדי לפתור מצבים קשים עם הילדים! כל כך קשה, אבל כל כך נכון!)
זה עדיין גיל מאוד אגוצנטרי, ורוב הילדים בגיל הזה לא מסוגלים לרמת אמפטיה מספיקה בשביל להימנע מלגרום לאחר לברגיש רע. זו בשלות שמתאימה לגילאים בוגרים יותר, בדרך כלל (אבל אני לא מכלילה).
(זה לגבי ההכאבה, ולא לגבי הבכי ביציאה מהאמבטיה, כמובן... זה רעיון נהדר להשתמש בהומור כדי לפתור מצבים קשים עם הילדים! כל כך קשה, אבל כל כך נכון!)
ברור שלא - סליחה, לא ניסחתי נכון 0-:יוקטנה
לבחור את המלחמות שלךיוקטנה
בשלב הזה, רצוי לצמצם כמה שיותר את החיכוכים הקשים האלה, שלא נעימים לאף אחד!
לבחור מה הכי חשוב. למשל: לא לרוץ לכביש זה חשוב, ושווה לריב על זה. האם שווה לכם לריב על אמבטיה בערב? כל משפחה תענה אחרת. לי זה לא כל כך חשוב, ואני מוכנה לוותר על מקלחת (או חפיפה) במקרים שאני רואה שזה פשוט יותר מדי.
במקביל - להציע כמה שיותר בחירה סגורה. "אתה רוצה ביצה או חביתה היום?" (אבל לא: "מה אתה רוצה לאכול?" כי אז את עלולה לקבל תשובה לא רצויה, למשל "שוקולד"...). "אתה רוצה חולצה כחולה או חומה היום?" (אבל לא "מה אתהה רוצה ללבוש?" כי זה עלול להפוך למריבה על בגדי שבת באמצע השבוע). וכן הלאה וכן הלאה, בכל הזדמנות שיש לך רעיון טוב לתת לו בחירה.
לבחור מה הכי חשוב. למשל: לא לרוץ לכביש זה חשוב, ושווה לריב על זה. האם שווה לכם לריב על אמבטיה בערב? כל משפחה תענה אחרת. לי זה לא כל כך חשוב, ואני מוכנה לוותר על מקלחת (או חפיפה) במקרים שאני רואה שזה פשוט יותר מדי.
במקביל - להציע כמה שיותר בחירה סגורה. "אתה רוצה ביצה או חביתה היום?" (אבל לא: "מה אתה רוצה לאכול?" כי אז את עלולה לקבל תשובה לא רצויה, למשל "שוקולד"...). "אתה רוצה חולצה כחולה או חומה היום?" (אבל לא "מה אתהה רוצה ללבוש?" כי זה עלול להפוך למריבה על בגדי שבת באמצע השבוע). וכן הלאה וכן הלאה, בכל הזדמנות שיש לך רעיון טוב לתת לו בחירה.
יוקטנה!נעמונונונה
אני כ"כ נהנית ממך... כל תגובה יותר מהקודמת!
אני חושבתאנונימי (פותח)
שצריך להציב לו גבולות ברורים, אבל מתוך אהבה. לדוגמא:הילד מטפס על השולחן 
וזה לא מתאים לי/לו/לנו -לקחת אותו להוריד אותו ולאמר לו :לא חמוד אנחנו לא עולים!- (מתוך הבנה שאתה בטח לא יודע/זוכר/שאסור או קשה לך להתגבר ואעזור לך.ולא מתוך:נמאס לי מהשטויות שלך ח"ו.) ואם הוא שוב עולה שוב אותו דבר. אם הוא נושך:אנחנו לא נושכים! הרבה הרבה לדבר. ואם כבר אין כח והמרץ של הבחור משלש את שלי אני חושבת שזה לא אסון לשים לכמה דקות במיטה ולאמר:מי שנושך לא יכול לשחק איתנו. פעם מישי אמרה לי "הוא יפתח שנאה למיטה שלו"-לי אישית זה נראה ממש לא נכון-הוכחה לכך:ילדי אין להם שום תסביכים לגבי המיטה.-ונראה לי שזה שאין לי שום יסורי מצפון- קשור לכך שהם ללא תיסבוכים... כמובן שלא משתמשת הרבה בעונש הנל אבל זו דוגמא לניטרול.
תודה איזה כיף יוקטנה
כמובן שלא המצאתי שום דבר - אני רק מעבירה דברים שאמרו לי (או שקראתי) ועובדים אצלנו (כשאני מספיק רגועה לזכור את העצות שאני מקבלת ולהשתמש בהם במקום בצעקות...).
גם אני חושבת שתערכי מן רשימה של דברים שאת יכולהיהודית פוגל
להרשות לו ו/או להעלים עין, ודברים שעליהם את חייבת לעמוד על שלך. אבל היי אמפטית, השתתפי בצערו, והביעי ידידות והשתתפות. אני מאוד אוהבת את שיטת הסחת הדעת: כלומר לאמר לו בא תראה איזה ציפור מענינת יש בחוץ. איזה גשם, נראה מי דופק בדלת, או: אתה רוצה לשמוע מה קרה לחתלתול ששכח איפה הבית שלו? משהוא מהיר וספונטאני ומרתק מספיק כדי שישכח מה הוא רוצה ולמה הוא בוכה. בהצלחה!
כמה רעיונותmp4
דבר ראשון לומר לילד "לא נעים לאמא שאת צועקת וכו'".
1. דחית סיפוקים- אם הילד רוצה משהוא, אנחנו סופרים עד עשר,
ולפעמים אפילו פעמיים. (כך היא גם למדה לספור...) ובעיקר למדה שלא כל מה שרוצים מקבלים.
2. חיקוי- הילדה שלי היתה בתקופת הרוצה/ לא רוצה וכו'... כמה פעמיים עשיתי לה הצגה כזו בצורה ההפוכה- ומאז היא רק צוחקת על עצמה , ועזבה את המשפטים (שהיו מעלים לי את...)
3 תחליף- למצא משהוא אחר שמותר אך גם שתהנה ותסכים לעשות, כמו שאומרים לא לקחת לילד משחק עד שנותנים לו אחר במקום.
4 ורק אחרי שלא יכולתם להשתמש בכל הרעיונות שלפני- להתעלם! אבל לחזור אחרי דקה- או פרק זמן שיתאים לילד. ולשאול אם ואיך אפשר לעזור לו- בד"כ הוא יבקש טישו לאף...
בהצלחה רבה!!!
חשוב מאד להזדהות עם הילדבעל תשובה
לכאוב את הכאב שלו.
אבל בשום פנים ואופן לא להכנע לרצונו!
את תחליטי מה ומתי לתת, אבל יחד עם זאת להביע הזדהות אמיתית עם רגשותיו.
אבל בשום פנים ואופן לא להכנע לרצונו!
את תחליטי מה ומתי לתת, אבל יחד עם זאת להביע הזדהות אמיתית עם רגשותיו.
חשוב לא לספק את תצומת הלב בדרך השליליתקיוויאחרונה
כל רעיונות ההזדהות עוזרים לפני ההתקפה כשהם בהתקף של בכי היסטרי ראיתי (מנסיון) חובה להתעלם!!!
אני הייתי מניחה את המוצץ והבקבוק - המרגעים של בני לידו והולכת לענייני(אמא תולה כביסה כשתגמור לבכות אתה מוזמן להצטרף)
ברגע שהוא ראה שהוא לא משיג שום דבר הוא הפסיק!!
ילגים מפרק א וצוואהיל 000
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
פרסום הנסחן120
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי? הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין.
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.