לקחת הפסקה יזומה
בשביל לא להישחק
זה מה שבדרך כלל מונע את השחיקה הנפשית הזו.

גם פגישות לא שגרתיות ושינוי החשיבה משפיע.
אבל דבראשון- לתת הרפייה קצת.
כדי לאגור כח.

בס"ד

יש מעט דברים שאי אפשר להקריב בהם.

אבל בכללי אני אחד שבאמת מאמין שכל אדם מביא את הטוב שלו לעולם.

הדברים היחידים שהם עיליה לפסילה אצלי בהתחלה.

זה הפרש דתי גדול מאד, כלומר שאין שאיפה להתקדם, והרמה נמוכה ממני בהרבה.

{אם הפרש קטן או אפילו קצת גדול ורצון להתקדם אני מוכן לבדוק, כמובן שאני לא ירד רוחנית כדי להתאים אלא אם צריך לגשר אעזור לה לעלות עם היא רוצה, או איהיה בדיבור שיח כללי קרוב עם הרמה קרובה.}

וחוסר רצון לנתינה שלי נשמע מוזר, אבל כבר יצאתי אם מישהי שרצתה שאפסיק עם הדרשות שלי{ממקום טוב שרצתה שאוותר על האינטרנט אבל...}

ויהיה לי קשה אבל אפשרי עם מישהי שהכל שחור לבן, אני מחפש טוב בדברים וללמוד מהכל, אבל בהחלט אפשר להסתדר, מקסימום קצת מתווכחים אבל בשמחה ואהבה{מנסיון}

אבל זה אני.

אני מניח שיש גם תכונות אופי מסיומות שאפשר לפסול אם ממש לא נראה שנסתדר, אבל לרוב האדם הוא בעל אופי מורכב וזה תלוי במקרה, וגם אדם שקט יודע לדבר, ורועש לשתוק{רק כדוגמה.} לכן אני מעדיף לבדוק את זה בצורה יותר כוללת מפגישה אחת...

שמעתי ביטוי של מישהו שמדגים את המצב 

בחור או בחורה היום יש להם כל כך הרבה הצעות 

ואנשים מתבלבלים.

כשיש בחירה אין סופית זה לא עושה טוב וזה מקשה על הבחירה.

אנשים כל הזמן רואים מול העיניים את הבא בתור.

ומכאן גם אין טעם בנוכחי שאולי הקשר איתו יצליח. 

אם אנשים (בנים ובנות) היו מסתכלים על האדם שהם יוצאים איתו כעל אוצר

משהו שהם חייבים לשמור ולטפח כי אין אחר ממנו. 

זה היה נראה אחרת. 

בס"ד

יכול להיות שקשה לך לראות, וזה גם הגיוני.

אבל בוודאי שאנחנו מדברים על יהודים כל אחד הוא אוצר.

אביא את הגמרא עם הרב שאמר על אדם אחד כמה הוא מכוער אז זה סוג של אותו דבר בעיניך יתכן ויש אנשים כאלה שהם לא אוצר, וזה טבעי שתגיד.

אבל בעיני ה', ה' ברא אותו והוא אוצר.

אני לא מצפה ממך בהכרח ללכת על הקיצוניות אבל היא קיימת.

ואני דוגמה נוספת שקשורה למרות שרוב האנשים רוצים רמה דתית דומה וזה פרמטר שכמעט כולם מסכימים שהוא חשוב, זוג שהיה זוג ואחד מהם חזר בתשובה שאלה, ברוב המקרים שראיתי הם לא נפרדו אלא מצאו דרך ללכת אחד לקראת השני ולהתקדם.

ככה לדעתי.

אבל לא כל אחד הוא "אוצר זוגי".

הן ברמה הסובייקטיבית - שלכול אחד ואחת מתאים משהו אחר.

הן ברמה האובייקטיבית - של תכונות רעות שלא מתאימות לאף אחד.

רעיון פשוט , לא צריך להסתבך.

ולא קשור לעובדה שכל יהודי הוא יהלום, אוצר או נשמה קדושה...

החשיבה הזאת קשורה לעבודה שכל יהודי צריך לעשות ביום יום, לפתח את ראיית הטוב שלו באחר...

אבל בשידוכים הסיפור הוא אחר:

בשידוכים בחור ובחורה מחפשים מציאת חן הדדית ורצון להיקשר, זה הכל. פשוט וקל.

ושזה בא זה בא...

למה אני אומרת פשוט כי הדרישה היא מאוד פשוטה אבל הקושי הוא שהקב"ה יפגיש בינכם, זה הקשה.

להפגיש בין שני אנשים שיהיה בינהם כימיה, ושיכלית תיהיה התאמה זה הקריעת ים סוף!

כי כמה שידוכים יש שיש התאמה רגשית אבל שיכלית לא, או רגשית זה כמו כפפה ליד אבל שיכלית זה לא שם.

או שיש כימיה אבל נמוכה, וגם שיכלית נמוכה ואז מתלבטים.

בקיצור, מי שחווה יודע ששידוכים זה עולם אינסופי. ולא כולם חווים את זה כמובן, יש כאלה שמוצאים מהר.

אבל להגיד לבחורה או בחור שינסו להתאמץ לראות את הטוב שבשני זה לא יעזור, כי היא יכולה לראות את הטוב שבך ולחשוב אתה מדהים ומיוחד, אבל לא תרגיש אליך כלום, ואז, מה עשינו בזה?

אולי אולי זאת עבודה שלאחר הנישואים, אבל זה גם אחרת, כי אתה בחרת להיות ולחיות עם הבן אדם, אז הדרישה לראות את הטוב שבו גם שקשה, כביכול צריכה להיות מובנת יותר... 

בס"ד

אני אשאל שאלה לה' יש כזה דבר קשה?

אז אני אגיד מה ההסבר ששמעתי הקושי עליו חז"ל מדברים הוא לא של ה', הוא של עם ישראל, הוא הקושי לקפוץ למים{במיוחד אם נרחיב נחשון בן עמינדב הולך לבד, כל המשפחה משה רבינו אהרון כולם מאחורה והוא נכנס עד הצוואר. זה נראה לי נקרא להקריב את את עצמך כי ככה ה' אמר גם עם מכל הסיבות נראה הפוך, זה הקושי של קריעת ים סוף.}

ולנושא נכון שיש לנו עניין לחפש התאמה כלשהי, ומבררים לפני פגישה וזה ברור לי, אבל אחרי שביררת אחרי שהחלטת לתת הזדמנות, אני אומר זו צריכה להיות הזדמנות אמתית שאפשר להכיר בה את מכלול האדם, וכן זה דורש להקריב וזה הקושי של קריעת ים סוף.

זה דעתי האישית, לא התכוונתי שבגלל שכל אחד הוא אוצר נתחתן עם מישהו רנדומלי ונעבוד, למרות שזה אפשרי, אלא אמרתי שאם החלטנו להיפגש, עלינו להיפגש בצורה מלאה וכן זה דורש לרוב יותר מפגישה אחת.

אם התעניינתי מספיק בשכל היבש ששמעתי על לבדוק את השכל הרטוב שנובע מנקודת מבט שלמה.

וברור לי שזה לא מתאים לכל אחד אבל לדעתי זה מה שאומרים לעשות באידאל, ואני מנסה לעשות ככה.

עם הנקודה הראשונה אני מסכימה...

עם הנקודה השניה אני מסכימה חלקית. אדם שהחזיר תשובה שלילית אחרי פגישה ראשונה, זה לאו דווקא אומר שהוא לא נתן את כל כולו.

כדי לראות את המכלול של האדם בעוד פגישות, צריך רצון בסיסי. ואם אין את הרצון הזה, אז לדעתי לא שייך להתאמץ בכח.

מי שמעוניין בקשר, משקיע. יכול להיות שיש אנשים עם חסמים רגשיים עם פחדים למינהם או שתחילת קשרים מאוד קשה להם מסיבה מסויימת. אבל לרוב זה הכלל: אם יש רצון להמשיך, ממשיכים. אם אין, לא מנסים בכח. 

בס"ד

אלא למכלול האדם.

ולכן אני מעדיף להכיר את מכלול האדם דבר שלוקח יותר מפגישה.

ולדעתי יתכן וזה בפזיז באמת לפסול מהר, לא חייבים להסכים איתי אבל זו דעתי

כלומר, אנחנו כאן אז לפחות נעשה את זה נורמלי.. ננסה, מה איכפת לנו?

מצד שני- כל פעם שאני חושבת שאולי צריך לבנות קונספט שכזה בדייטים (כרטיסיה ל10 מפגשים לפחות ) אני נזכרת באנשים שכנראה לא הייתי שמחה להמשיך איתם לעוד כ"כ הרבה דייטים.

ולא כי הם לא "אוצר זוגי" פשוט הם לא האוצר שלי.. 

בס,ד

ואותי לימדו כשיש ספק אז אין ספק, אלא מתאמצים יותר. אבל שוב כמו שאמרתי אני באמת קצת קיצוני בנושא, ואני לא יכול לשנות אנשים בגלל זה אלא סתם קשה לי.

דייטים שוחקים ומוציאים את הרצון לצאת לדייטים חדשים.

לדעתי חובה להתלהב מההצעה.

זה יהיה הדלק לדייטים הראשונים עד שהדמיון יחלוף ובמקומו הקשר יעמיק

צריך לחשוב מה מתאים לי, לאופי שלי ולתכונות שלי.

בשביל זה צריך מודעות עצמית.

ולגבי התלהבות מהצעות - כל אחד יודע על הצעה או יותר שהציעו לו והוא זוכר אותה לטובה, גם אם היא נמשכה דייט או שניים. כי משהו הרגיש שזה שייך. לכל אחד יש את הדברים שעושים לו את זה ושחשובים לו, גם אם הם נשמעים מטופשים לשומע מן הצד.

מניסיון אספר, שהפעמים שקיבלתי הצעה והייתי מאד בעניין כששמעתי את הפרטים, זה הוביל למספר פגישות לא מבוטל, כשבחלק היה גם קשר רציני מאד.

בשונה ממצבים שבהם אני אדיש להצעה ואז יוצאים, ואז הדייט נראה בהתאם..

אמנם יותר מהצד של הבנים

נניח הבחור תכלס לא מעוניין להתחתן לפני שהוא מסיים את התואר, אבל לא בא לו להיות לבד

מה הוא מתרץ לעצמו? שאם היא ממש תתאים למה שהוא דמיין , אז הוא יסכים להתחתן למרות הנ"ל.

ובאמת קורה שמתלהבים ומתחתנים. מצד שני לא מגיעים בפתיחות מספיק הגונה בכדי לאפשר גמישות ויצירתיות.

בנוסף 

לפעמים מחד רוצים להנשא, אך מאידך קיים פחד פסיכולוגי

בס"ד

היו פה כמה שהסבירו לי למה זה לא תמיד נכון להתפשר וזה..

אז אני חוזר על זה זה אני פשוט, ומותר לי לפרוק שככה אני מרגיש, אני מרגיש שאני אדם כזה שנמצא בכל המקומות, פיזור רוח והבנה של אחרים מאד חשובים לי.

אז כן אני קיצוני בנושא ולכן קשה לי, אבל בעיקר באתי לפרוק ולא בהכרח להביא הדרכה מלאה לרבים על מה לפסול או לא.

@כשמש וכירח .

@לב אוהב

וכל מי שרצה להגיד ולא אמר וכל מי שאמר ושכחתי, {הרגשתי שהיו יותר שאמרו לי משהו כזה}

למי שלא מתנהל לפי הספר.
וכאילו לא מספיק לאנשים קשה- עוד לדרוך להם עם האשמה של  "אתה לא באמת רוצה!"


מה רוצים?

אתם הייתם במקום של מי שהתיק שלו שונה משלכם??

אז אפשר להרגיע קצת את הטונים.
ככה בהרגשה שלי.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.