בכללי הטריד זה קצת מעורפל..

משך לך בצמות? קצת שיגע איתך? או את מדברת על מעשים רעים ממש?

תראי,

אני חושב לעניות דעתי, מהמעט שאת מתארת זה נשמע כמו משובת נעורים.

יתכן שהבחור שהיה חסר כל נסיון בבנות המין השני, ניסה פשוט להציע לך לצאת.

יכול להיות שהוא היה "דלוק עליך" ולכן לא הפסיק לנסות.

חוסר הניסיון שלו ושלך יכל להביא לכך שהדברים התפרשו על ידך כהטרדה אולם לא היתה לו שום כוונה להטריד אותך. יתכן שההפך הוא הנכון, אבל זה מה שיצא.

זה די נפוץ.

מפני שנתת מעט פרטים, אני לא יכול להיות בטוח שכך הם פני הדברים.

אם את מצליחה להתאים את מה שכתבתי למקרה, אין סיבה לפסול אותו על זה.

תני הזדמנות סליחה היא מעלה חשובה.

בחרתי אותו בקפידה

בס"ד

פגיעה מהסוג הזה עלולה ליצור סיבוכים נפשיים אצל הנפגע.

אחד מהם זה איזה שהוא קיבעון בתחום כלפי התוקף.

יש כאן משהו שעלול להיות מאד מבלבל וכ'.

בדרך כלל המחשבות הללו לא עולות ממקום בריא של מישהי 
שהגיעה לעומק הסליחה וכעת מסתכלת עליו כעל אדם חדש שעשה תשובה,
אלא כחלק מסיבוך פנימי שחל בעקבות הפגיעה שחוותה.

מה פירוש "חבר"?  אתם בקשר כעת או לא?

[אם כן, אז גם לא ברור. עם מישהו שכלל לא יודעים אם יש מקום לאופציה של נישואין איתו?]

דבר שני, לא ברור מה ענין ההטרדה. כשהייתם בקשר? כשלא? ניתקתם מאז?

ויש עוד כמה דברים שלא ברורים לגבי המציאות של שניכם היום.

ואני גם לא בטוח שכאן המקום לפירוט של הדברים הלא-ברורים, שבלעדיהם קשה לענות על זה...

שוב - בלי שכל הפרטים מובנים לגמרי,

תיתכנה כמה אפשרויות:

האחת, שמה שהיה, היה מתוך טעות של שניכם ביצירת קשר, לא בזמן שבעצם בודקים לקראת נישואין וזהו. ואז, נוצרה התקרבות הדדית יתירה - והוא נכשל במשהו שלא ראוי, ולא בצורה "כחנית", אלא בפרשנות שאת לא באמת מתנגדת לכך. יתכן גם שה"הגנה" מאחרים, שכתבת עליה להלן, היתה חלק מהתהליך שיצר קרבה לא נכונה ביניכם. כמובן, זה לא בסדר ולא ראוי, ולכתחילה צריך לשמור מרחק כהוגן, אבל סוג של "נפילה" שיש לגמרי להצטער עליה..

במקרה כזה, יתכן שאם תתחתנו, אז אולי יש בכך משום איזה "תיקון". שהדברים יהיו בצורה כשרה.

מצד שני, תיתכן גם הסכמה שלך להצעה שלו כעת, מתוך תחושה כאילו את באיזו מידה "תלויה" במטריד, שזה לא טוב. זה דבר שצריך בחינה פנימית, נינוחה וישרה בתוכך.

כמו כן, צריך לבדוק, מה הסיבה שהוא רוצה כעת: האם זה כי ה"הטרדה" של אז מושכת אותו.. או כי הוא באמת חזר בו, מבין את זה שלא שייך להתנהל כך, ופשוט מחיבתו והערכתו האמיתית אלייך, אל אישיותך, רוצה לבדוק אפשרות של בנין כשר, נישואין, כראוי.

אלו דברים שניתנים גם לבדיקה מולו, טרם פגישה - אם תחליטי שיש לך ענין.

אפשרות אחרת היא, שהיה פה משהו "כחני". שעשה בזמנו מה שעשה מתוך אי התחשבות בך. 

ואז, זו כבר שאלה אחרת. האם את רוצה בכך, האם הוא במציאות אחרת, האם זה משהו "רגעי", או טיפוס שלא יתחשב, לצורך עצמו.

אי אפשר לדעת מכאן.

כמו שאחרים אמרו- מאוד חשוב פה אופי ההטרדה, אם זה משהו שובב או מעשים שלא ייעשו.

כי אם זה השני- כל מה שאמרו פה על "השתנה", "חזר בתשובה"- ממש לא הייתי סומכת על זה. 

מישהו שהטריד מישהי ברמה כזו, אפילו בתור נער, משהו בבסיס לא טוב, וצריך הרבה יותר מסתם שינוי ספונטני כדי להיות מעבר לזה.

אם את לא בטוחה שזה שם- אני באופן אישי לא הייתי מתקרבת. 

בהצלחה בכל מקרה, שתהיה בחירה טובה 

בס"ד

כמטפלת יש את הגישה היום,
שמבינה מצד אחד את הזיקה שנוצרת בין הקורבן לתוקף,
אך שואפת לנתק את הקשר המעוות הזה .
גישה שאני מאד מזדהה איתה, ופועלת לפיה.
אבל בתחום הזה יש הרבה מאד ניואנסים שונים,

זה לא תמיד תוקף אלמוני ומטורף,

לפעמים זה מישהו כן עם קשר בדרגה כזאת או אחרת.

בשום אופן לא רואה ולא מבינה ולא מצדיקה את המטריד,
וגם אני מאד מתקשה להבין את הדין הזה,

עצם הרעיון שהתורה מאפשרת להתחתן עם האדם שפגע באופן זה קשה להבנה.

מצד שני...

עלו לי המילים שאמרה תמר לאבשלום, שהרעה האחרונה שעשה עמה כאשר גירש אותה,
גרועה יותר מהעינוי שעברה.
מזכיר מעט גם את דינה, שלא רצתה לעזוב את שכם עד ששמעון הבטיח לה את הבטחתו.

החיסרון הוא וודאי לא בתורה אלא בצרות האופקים שלנו,
בחוסר היכולת שלנו להבין עד הסוף-לפעמים אפילו את עצמינו.

על פניו נראה שהתורה בניגוד לעולם הטיפולי היום ,
לא מקטלגת את הרצון של הנערה כמשהו מעוות ולא בריא כ',
ונראה שכן מאמינה ביכולת של הנערה להחליט האם זה אדם שהיא מעוניינת בו לשארית חייה,

או שלא. .

בכלל כשמסתכלים על התורה, כדאי לזכור את נותן התורה,
 וממילא ההסתכלות שלנו תהייה ממקום אמתי יותר.

ושיהיה ברור- מצד הטבע שלי, והפגישות שלי עם נשים ונערות שנפגעו,
(וגם אימהות של נערים וילדים שנפגעו)

מכל התיאורים והחוויות ששמעתי, והמצבים הקשים של הנפגעים,
הייתי גוזרת גזר דין מוות לרוב התוקפים ששמעתי  את סיפור קורבנותיהם,
ובחלק מהמקרים מתנדבת גם לבצע.

אבל יש מי שברא את כולנו, והוא יודע יותר טוב.

וגם אם יש דינים בתורה שלעולם לא נבין- הבעיה היא בנו לא בדיני התורה .

ולגבי הפותחת- היות ואין בתורה המלצה להתחתן עם הפוגע,
אנ עדיין ממליצה על טיפול. ..

הרי הוא עושה את זה מתוך קלות ראש, חוסר אחריות.

אומרת לו התורה, אין דבר כזה, "חד פעמי". אם היא תרצה, אתה משועבד לה לתמיד באחריות של איש לאשתו. 

זה יכול למנוע מראש, ומחדד את התפיסה הבסיסית שקשר בין איש לאשה הוא רק בנישואין. אין "הפקר".

[והוא גם משלם סכום הגון]

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.