בכללי הטריד זה קצת מעורפל..

משך לך בצמות? קצת שיגע איתך? או את מדברת על מעשים רעים ממש?

תראי,

אני חושב לעניות דעתי, מהמעט שאת מתארת זה נשמע כמו משובת נעורים.

יתכן שהבחור שהיה חסר כל נסיון בבנות המין השני, ניסה פשוט להציע לך לצאת.

יכול להיות שהוא היה "דלוק עליך" ולכן לא הפסיק לנסות.

חוסר הניסיון שלו ושלך יכל להביא לכך שהדברים התפרשו על ידך כהטרדה אולם לא היתה לו שום כוונה להטריד אותך. יתכן שההפך הוא הנכון, אבל זה מה שיצא.

זה די נפוץ.

מפני שנתת מעט פרטים, אני לא יכול להיות בטוח שכך הם פני הדברים.

אם את מצליחה להתאים את מה שכתבתי למקרה, אין סיבה לפסול אותו על זה.

תני הזדמנות סליחה היא מעלה חשובה.

בחרתי אותו בקפידה

בס"ד

פגיעה מהסוג הזה עלולה ליצור סיבוכים נפשיים אצל הנפגע.

אחד מהם זה איזה שהוא קיבעון בתחום כלפי התוקף.

יש כאן משהו שעלול להיות מאד מבלבל וכ'.

בדרך כלל המחשבות הללו לא עולות ממקום בריא של מישהי 
שהגיעה לעומק הסליחה וכעת מסתכלת עליו כעל אדם חדש שעשה תשובה,
אלא כחלק מסיבוך פנימי שחל בעקבות הפגיעה שחוותה.

מה פירוש "חבר"?  אתם בקשר כעת או לא?

[אם כן, אז גם לא ברור. עם מישהו שכלל לא יודעים אם יש מקום לאופציה של נישואין איתו?]

דבר שני, לא ברור מה ענין ההטרדה. כשהייתם בקשר? כשלא? ניתקתם מאז?

ויש עוד כמה דברים שלא ברורים לגבי המציאות של שניכם היום.

ואני גם לא בטוח שכאן המקום לפירוט של הדברים הלא-ברורים, שבלעדיהם קשה לענות על זה...

שוב - בלי שכל הפרטים מובנים לגמרי,

תיתכנה כמה אפשרויות:

האחת, שמה שהיה, היה מתוך טעות של שניכם ביצירת קשר, לא בזמן שבעצם בודקים לקראת נישואין וזהו. ואז, נוצרה התקרבות הדדית יתירה - והוא נכשל במשהו שלא ראוי, ולא בצורה "כחנית", אלא בפרשנות שאת לא באמת מתנגדת לכך. יתכן גם שה"הגנה" מאחרים, שכתבת עליה להלן, היתה חלק מהתהליך שיצר קרבה לא נכונה ביניכם. כמובן, זה לא בסדר ולא ראוי, ולכתחילה צריך לשמור מרחק כהוגן, אבל סוג של "נפילה" שיש לגמרי להצטער עליה..

במקרה כזה, יתכן שאם תתחתנו, אז אולי יש בכך משום איזה "תיקון". שהדברים יהיו בצורה כשרה.

מצד שני, תיתכן גם הסכמה שלך להצעה שלו כעת, מתוך תחושה כאילו את באיזו מידה "תלויה" במטריד, שזה לא טוב. זה דבר שצריך בחינה פנימית, נינוחה וישרה בתוכך.

כמו כן, צריך לבדוק, מה הסיבה שהוא רוצה כעת: האם זה כי ה"הטרדה" של אז מושכת אותו.. או כי הוא באמת חזר בו, מבין את זה שלא שייך להתנהל כך, ופשוט מחיבתו והערכתו האמיתית אלייך, אל אישיותך, רוצה לבדוק אפשרות של בנין כשר, נישואין, כראוי.

אלו דברים שניתנים גם לבדיקה מולו, טרם פגישה - אם תחליטי שיש לך ענין.

אפשרות אחרת היא, שהיה פה משהו "כחני". שעשה בזמנו מה שעשה מתוך אי התחשבות בך. 

ואז, זו כבר שאלה אחרת. האם את רוצה בכך, האם הוא במציאות אחרת, האם זה משהו "רגעי", או טיפוס שלא יתחשב, לצורך עצמו.

אי אפשר לדעת מכאן.

כמו שאחרים אמרו- מאוד חשוב פה אופי ההטרדה, אם זה משהו שובב או מעשים שלא ייעשו.

כי אם זה השני- כל מה שאמרו פה על "השתנה", "חזר בתשובה"- ממש לא הייתי סומכת על זה. 

מישהו שהטריד מישהי ברמה כזו, אפילו בתור נער, משהו בבסיס לא טוב, וצריך הרבה יותר מסתם שינוי ספונטני כדי להיות מעבר לזה.

אם את לא בטוחה שזה שם- אני באופן אישי לא הייתי מתקרבת. 

בהצלחה בכל מקרה, שתהיה בחירה טובה 

בס"ד

כמטפלת יש את הגישה היום,
שמבינה מצד אחד את הזיקה שנוצרת בין הקורבן לתוקף,
אך שואפת לנתק את הקשר המעוות הזה .
גישה שאני מאד מזדהה איתה, ופועלת לפיה.
אבל בתחום הזה יש הרבה מאד ניואנסים שונים,

זה לא תמיד תוקף אלמוני ומטורף,

לפעמים זה מישהו כן עם קשר בדרגה כזאת או אחרת.

בשום אופן לא רואה ולא מבינה ולא מצדיקה את המטריד,
וגם אני מאד מתקשה להבין את הדין הזה,

עצם הרעיון שהתורה מאפשרת להתחתן עם האדם שפגע באופן זה קשה להבנה.

מצד שני...

עלו לי המילים שאמרה תמר לאבשלום, שהרעה האחרונה שעשה עמה כאשר גירש אותה,
גרועה יותר מהעינוי שעברה.
מזכיר מעט גם את דינה, שלא רצתה לעזוב את שכם עד ששמעון הבטיח לה את הבטחתו.

החיסרון הוא וודאי לא בתורה אלא בצרות האופקים שלנו,
בחוסר היכולת שלנו להבין עד הסוף-לפעמים אפילו את עצמינו.

על פניו נראה שהתורה בניגוד לעולם הטיפולי היום ,
לא מקטלגת את הרצון של הנערה כמשהו מעוות ולא בריא כ',
ונראה שכן מאמינה ביכולת של הנערה להחליט האם זה אדם שהיא מעוניינת בו לשארית חייה,

או שלא. .

בכלל כשמסתכלים על התורה, כדאי לזכור את נותן התורה,
 וממילא ההסתכלות שלנו תהייה ממקום אמתי יותר.

ושיהיה ברור- מצד הטבע שלי, והפגישות שלי עם נשים ונערות שנפגעו,
(וגם אימהות של נערים וילדים שנפגעו)

מכל התיאורים והחוויות ששמעתי, והמצבים הקשים של הנפגעים,
הייתי גוזרת גזר דין מוות לרוב התוקפים ששמעתי  את סיפור קורבנותיהם,
ובחלק מהמקרים מתנדבת גם לבצע.

אבל יש מי שברא את כולנו, והוא יודע יותר טוב.

וגם אם יש דינים בתורה שלעולם לא נבין- הבעיה היא בנו לא בדיני התורה .

ולגבי הפותחת- היות ואין בתורה המלצה להתחתן עם הפוגע,
אנ עדיין ממליצה על טיפול. ..

הרי הוא עושה את זה מתוך קלות ראש, חוסר אחריות.

אומרת לו התורה, אין דבר כזה, "חד פעמי". אם היא תרצה, אתה משועבד לה לתמיד באחריות של איש לאשתו. 

זה יכול למנוע מראש, ומחדד את התפיסה הבסיסית שקשר בין איש לאשה הוא רק בנישואין. אין "הפקר".

[והוא גם משלם סכום הגון]

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.