הגיג של לילהמאיר.
שני אנשים הולכים במדבר, שמש של אמצע אוגוסט יוקדת על הפנים, השמש קופחת מעל הראשים, הצימאון ניכר בכל פינה ולא מדובר רק על צימאון לאל חי אלא צמא פיזי, הידיים נשלחות אינסטנקטיבית אל התיק להוציא את הבקבוק ולהרוות הצימאון אבל, יש מים המספיקים רק לאדם אחד, האחד יחיה והשני ימות בצמא בלב מדבר.
***
אני אדם לא נחמד, אני לא הייתי מוותר לשני, יותר מזה, גם לא הייתי עושה חצי חצי ונותן עוד צ'אנס, הייתי חוטף את המים וניצל.
***
הגמרא שנה במקרה הזה ומביאה את דעתו של בן פטורא, בן פטורא אומר שימותו שניהם ואל יראה האחד במותו של חברו. רבי עקיבא אומר שחייך קודמים לחיי חברך. כל פעם שאני לומד את הגמרא הזו אני מתמלא השתאות מבן פטורא, איזה עוצמת נפש, להתאבד רק לא לבגוד.
***
אוהבים להשמיץ את הגר, הגר מגורשת מביתה על ידי אברהם יחד עם ישמעאל בנה ואין מספיק מים, היא יכלה בקלות לקחת את כל המים לה ולא לתת לבנה הקטן לשתות, אבל הגר לא עשתה את זה , הם שתו שניהם והיא ישבה הרחק כמטחוי קשת פן תראה במות הילד.
**
אני לומד את זה ולא מצליח לעצור הדמעות כמה המרחק בין המציאות שתרצה לבין בן פטורא ויושר ליבו, עומד ובוכה .
אני ממש אוהבת את הכתיבה שלך.אונמר

משהו בסגנון כזה...

ואיך אפשר בלי שיר של לילה?מאיר.
"שניים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהם קיתון של מים אם שותים שניהם מתים ואם שותה אחד מהם- מגיע לישוב. דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו"


א.
לכל איש יש שם/ יש בית ילדים.
לכל תנא יש הלכה/ ובית מדרש ותלמידים
אך יש תנא בלי שם/ (על שם אביו נקרא)
ואין כמוהו הלכה/ הזאת בכלל תורה?
ומה בית מדרשו?/ ומי הם רבותיו?
היש לו תלמידים?/ איה הם עקבותיו?
דרכו איש לא ידע/ (וודאי שלא אני)
חייו לנו חידה/ הוא תנא אלמוני

ב.
אך אם בישימון וחול/ בארץ איש בה לא עבר
בארץ עייפה מחום/ ללא ישוב, בלב מדבר
ארץ בלי ענן ורוח/ רק ערער בודד
ארץ של אוויר מלוח/ בלי שירת נודד
ארץ בלי צל של שיטה/ ארץ ערבה
רק צלמוות ומיתה/ ארץ בלי תקווה
על ראשו של הר קרח/ לא נשקף לשום מקום
לא חיה, לא עוף פורח/ שם יכרעו לבלי קום

ג.
שם כרעו שכבו השניים/ שם, בארץ עייפה
בין שניהם קיתון של מים/ בקיתון אין אף טיפה
עיניהם זכות וטובות מבטים/ אף על פי שכבו מה ישיר מבטן!
וחולות אפורים, זועמים לוהטים/ לא יצליחו כסות את טוהר תכלתן
שום זוג עיניים מהן לא ראה/ במות בן הזוג מצמא
בעוד הלשון שתחתן אז גמעה/ טיפה, לחלוחית, לגימה.
חזיהם צמודים ליבם לא פועם/ אך גם בלי קרדיולוג או רופא
הן יושר ליבם כה דופק, כה רועם/ מצפונם הן לא מת הוא איננו מרפה!
שפתיהם דוממות, חריבות/ אך היטב אם תחזה
הן עדיין דובבות/ לא בגדנו זה בזה
ד.
ומעבר לאופק החול/ יושבת, הומה שם העיר
עדיה האחד להגיע יכל/ לו רק את רעהו הפקיר.
תשואות שם בעיר הומיה אביבים/ היין נשפך בה כמים
שם ישיקו יחדיו כוסיות- אוהבים/ משם ייפקדו רק השניים.
שם ישירו ביין על מים רבים/ לא יוכלו לכבות אהבה,והאש
שניצתה בליבות אוהבים/ לא יוכל לה נהר שוטף וגועש.
שם ישירו על כך בכינור ובתוף/ בחליל ובקול ערב
הרוח תישא ממדבר אין לו סוף/ אל מולו את השיר הצרוד, החרב.
והשיר לו הושר, כי מילים לו- לא יש/ הוא שיר מי קיתון מעטים
שאש צימאון לא כיבו ולא אש-/ אהבה שבין שני המתים

ה.
ואתה אם תשמע שיר אביב במנוחה/ על מים רבים אהבה ושמחה
נטוש את שירי , השליכהו ממך/ כי איננו, אינו בשבילך
אך אם בין הישק כוסיות תוכל להקשיב/ בין רעם תופים פסנתר
לשיר מרוסק, שבור, חרישי/ על קיתון שיבש, אין טיפה בו יותר
וידעת! כי יש תורה ויש שירה
ויש תורה שהיא שירה זאת תורה של בן פטורא!

ו.
והשיר הלזה עוד חרק, 'השתעל'/ וקולו קצת גימגם ורטט
מרשב"ג שנשחט עם רבי ישמעאל/ עד תתנ"ו ברנ"ו ת"ח ות"ט
ושוב כעבור שנות דורות נתגלה/ ושחור כעשן כבשנים תארו
כשיאנוש קורצאק לקרון מוות עלה/ עת סירב לעזוב יתומי בית ספרו
העשן מפולין עם הזמר נשאר/ מיתמר כעבור שנות יובל ביריחו
מתערב בעשן האוטובוס שבער/ עת דוד דלרוזה קפץ לתוכו
וגרדום הצורר את השיר לא מחשה/ ולו קול פיצוץ הרימון מנגינה
רימון בין לבבות של מאיר ומשה/ בקולר של חבלי לידת מדינה
והלחן הוא לחן בלדת חובש/בשכונת בית ישראל בששת ימים
עת נפל וסוכך על פצועי בליל אש/ ויחדיו נתערבו שם דמים בדמים.
ומהרי גוש עציון עונה לו ההד/ למד הא לוחמים מפזמים מנגינה
יהי ליל שחז גופתינו לעד/ שאיש לא ברח לא בגד לא נכנע
וגם ללא תוף חצוצרה ופסנתר/ בצומת בית ליד הזמר נישא
כששבתי מחפוד רץ רץ לא ויתר/ וטרם נפל להציל עוד ניסה
ועכשיו לא אי אז לא אי שם אלא פה/ יש זקן פליט מחנות שריד שעות נוראות
שעל נער צעיר הגן בגופו/ משן כלבי טרף חדי מלתעות

ז.
ובימים שנראה שאיש לבצעו/ ואדם על כיסו רק יחשוב
ונדמה שכל רע בגד ברעו/ ושירת בן פטורה חלפה לבלי שוב
הטה אוזנך הסכת נא ושמע/ השירה מתנגנת אף אם אין לה מילים
בזמר שקט אך מכה בעוצמה/ השיר עוד יושר אף אם אין לו מילים
ודע כי יש תורה ויש שירה
ויש תורה שהיא שירה זו תורתו של בן פטורא!
וואו |נדהם|אחיתופל
לגבי הגרימ''ל
לא הבנתי את הקשר שלה לפה*, הבעיה שלהם הייתה המחלה של ישמעאל ולא המים.




חוץ מהשיר של בן קטורה שהבאת, וכידוע 'קטורה זו הגר' לדברי חז''לנו.
באמת, זה לגמרי לא פשוטו של מקראמאיר.

בתורה איתא:

ַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד--וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע.  טו וַיִּכְלוּ הַמַּיִם, מִן-הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם.  טז וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה, אַל-אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד; וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ.  יז וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל-הָגָר מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ מַה-לָּךְ הָגָר; אַל-תִּירְאִי, כִּי-שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל-קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא-שָׁם.  יח קוּמִי שְׂאִי אֶת-הַנַּעַר, וְהַחֲזִיקִי אֶת-יָדֵךְ בּוֹ:  כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל, אֲשִׂימֶנּוּ.  יט וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת-הַחֵמֶת, מַיִם, וַתַּשְׁקְ, אֶת-הַנָּעַר.

 

כלומר, הבעיה היא שאין מים בחמת והפתרון הוא מציאת באר מים.

 

בהקשר זה אומר שהמילים 'אל אראה במות הילד' מתאימות היטב לביטוי בן פטורא בגמרא: 'ימות ואל יראה במיתתו של חברו, וד"ל

לא,ימ''ל

הבעיה היא שישמעל היה חולה - הראיה שאברהם היה צריך לשים אותו על שכמה בעוד ה'ילד' לא היה כבר כל כך ילד. נכון שהיה חוסר במים אבל זה היה בגלל שישמעאל לא היה מסוגל להתקדם ולהגיע למקור מים (לכן זו מוצגת כבעיה שלו בלבד, ברגע שהוא היה מת הגר הייתה יכולה להמשיך הלאה. זכור שהם סה''כ יצאו מבאר שבע, לא מדובר על מדבר סהרה).

 

אז מה שהגר עשתה היה הפוך מההלכה של בן פטורה, במקום לצעוד איתו עד ששניהם ימותו מהתייבשות היא השליכה אותו מתחת לשיח וחיכתה שימות.

זה לא פשוטו של מקראמאיר.
איפה כתוב שהיה חולה?
אין מים ושניהם סיימו יחד את המים וחיכו יחד למוות
הסברתי לךימ''ל
א. היא הייתה צריכה לסחוב אותו למרות שהוא היה גדול.
ב. הבעיה מוצגת כשלו ולא שלה.
ג. דברי המלאך ''החזיקי את ידך בו'' מלמדים על מצב רע כללי.
המ |חושב|ציף
הממ |חושב בחזרה|ימ''לאחרונה
יפה!טיפה של אור
תודה על החידוש שנתת פה נראה לי לכולם בערך..
נהנתי לקרואציף
עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה

היום יש תהיות.

תהיותשִׁירָה

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

 

תהיות נוספותשִׁירָה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

 

מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה

 

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

 

 

תהיות נוספות נוספותשִׁירָה

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

 

 

שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

 

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

משה

קוראים לזה מובחנות

ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

לא צריך "הכשרה"משה

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

 

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

 

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

 

 

ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

 

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

 

 

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

הנה אמרת לעצמך את האמתמשה

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

 

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

 

בסדר 

להבנתי את המציאותמשהאחרונה

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

 

הדבר הכי חשוב.

 

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

 

 

 

את עובדת במקום של גברים דוסים?משה

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

ברור לי...שִׁירָה
..זית שמן ודבש

זה חרא

 

יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה
הגנהיצחק מזרחי
איך אפשר לפרוץ הגנת בלוק פון (blockphone) ?

דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...

מעניין אם יש פה אנשים שעוד זוכרים אותידי"מ
קודם תתחיל - מעניין אם יש פה אנשיםל המשוגע היחידי

אח"כ אם זוכרים אותך

חחחדי"מ
כןזית שמן ודבשאחרונה
קישור לשטיסל עונה 3 מישהו?הרהמורניקית
חחח מת פה, תנסי בפורומים אחריםל המשוגע היחידיאחרונה

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

..זית שמן ודבש

הייתי איתה ביחד

 

אולי יעניין אותך