אז כנראה הבעיה אצלך.

כי אם לא אז הייתי מציעה לך להניח לה- זה עניין שלה מול הקב"ה

השולחן ערוך אומר (אבן העזר קטו, א) אומר שאישה ששערה מגולה עוברת על דת יהודית, הגמרא (כתובות עב) מרחיבה את האיסור יותר ואומרת שמדובר על איסור דאורייתא, רבי ישמעאל אומר מכאן אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש, אלא שכאן יש לשאול האם יש איסור דאורייתא על אשה לצאת מהבית ללא כיסוי ראש בגלל חוסר צניעות או גירוי יצר גברים?

אפשר להסביר ככה, אבל אם תסבירי ככה מה ההבדל בין אישה נשואה לרווקה(שולחן ערוך אורח חיים ע"ה), מיום החתונה השתנה מעמדו של השיער משיער לא מגרה מינית לבעל גירוי מיני? אני חושב שקשה להסביר ככה (רק הערה כי אולי @ימ"ל  יקרא את זה בטעות, כל מה שאני כותב פה הוא טוב ונחמד ומתקבל על הדעת, אפשר לחלוק על הרעיון הזה, מי שבוודאי חולק על כל מה שאומר הוא יהודי יקר בשם הרמב"ם שבאמת לא מחלק בין שער רווקה לשער נשואה). אם כנים דברינו עד כה נאלץ לקבל את הטענה שכיסוי הראש הוא לא בגלל צניעות ופריצות אלא בגלל סיבה אחרת, אם יש רעיון חדש אשמח לשמוע אני אציע רעיון שאפשר להתווכח איתו אבל זו ההבנה שאני אוחז בה היום:

בהלכה יש איסור ניאוף גם אצל גויים, יש לשאול, מה הופך בני זוג לנשואים הרי אין להם טקס חתונה רבני, הרמב"ם בהלכות מלכים טוען שהמציאות היא המגדירה דהיינו, מגורים ביחד של שני אנשים זה נישואים והפרדת דירות זה הגירושים אלא שיש לשאול איך עבד ושפחה נשואים מתגרשים הרי הם צריכים להמשיך לגור אצל האדון? הפתרון שמביא הרמב"ם על בסיס הגמרא (הלכות מלכים פרק ט הלכה ב) שהשפחה מתגרשת מהעבד כשהוא פורע שערה בשוק.

דומה שכן מתגלה תפקיד כיסוי הראש, כיסוי הראש הוא סימון לנישואים (כמו טבעת בימנו) ובסימטריה לכך פריעת כיסוי הראש היא סמל להפרדה בין בני הזוג. אם ככה הצורך בכיסוי ראש הוא לא חשיבות הצניעות אלא סימון הנישואים, ללא כיסוי ראש האישה משדרת לסביבה שהיא פנויה לנישואים חדשים.

הראיות עוד ארוכות אבל יש לסכם ולומר שאם אני צודק עד כה, מדובר על התחייבות של האישה כלפי הבעל שבא לסמן את שליטתו עליה ואת חוסר המרידה שלה בו (כמה שזה לא פוליטלי קורקט זה שפת חז"ל) אם ככה, כמו שהאישה יכולה למחול על התחייבות הבעל כלפיה (מחילה על שאר וכסות) ככה הבעל יכול למחול לאישה על כיסוי ראש(כי מדובר על התחייבות כלפיו להראות שלטונו וכאמור פה אין צורך להראות שלטונו כי מוחל עליו)

אני מקווה שקראת הכול, אבל גם אם לא העיקר שפרקתי את החשיבה שלי על זה, הערה אחרונה שיש לי להעיר היא שכגבר קשה לי להתעסק בנושא הזה, זה לא הניסיון שלי ולא התמודדות שלי ולא מעניין אותי, אבל! תורה היא וללמוד אני צריך, מצאתי סברא להקל אני יכול למצוא יותר להחמיר וסך הכול יראה הלומד וישפוט. 

שהיא כן הולכת עם כיסוי ראש אבל קשה לה מאוד עם זה והיא צריכה חיזוקים נפשיים/רגשיים/אמוניים למצווה הזו.

זו הייתה כוונתך?

הרי יש הרבה מצוות שקשות לנו וחיזוקים יכולים לעזור, אבל זה לא אומר שבינתיים אנחנו לא מקיימים את המצווה...

סתם שתדע שזה די מעצבן לקבל הערות מהבעל על כיסוי ראש.

האישה מנסה לשנות את הלבוש של בעלה,

והאיש מנסה גם הוא ככל יכולתו.

תחושה טובה או רעה כתוצאה מכך, תלויה בטיב הקשר ביניהם יותר מאשר תוכן ההערה עצמה

אפחד לא אוהב שמעירים לו. אין דבר כזה ביקורת בונה.

אם היא תלך בצניעות - זה גם הרבה יותר יפה.

מה זה "תסתיר את עצמה"?.. מכל העולם? 

את כתבת "חילוק", שאשה מעירה לבעלה זה כי היא רוצה שייראה יותר טוב בחיצוניות (לדעתה..); וגבר, רוצה ש"תכסה את עצמה"..

אז עניתי, שבעיניו זה גם יותר יפה חיצונית, שהולכת בצניעות. אדרבה, ההיפך: חוש יופי שקשור לערכים, הוא הרבה מעבר לשיפוט סובייקטיבי של אשה, שמשהו יותר יפה בעיניה שבעלה ילבש..

ב. כלל לא דומות הדוגמאות. הליכה של אשה לא בצניעות מול כל העולם - זה גם ענין של האיש. הם נשואים, אי אפשר לרקוד על "שתי החתונות"..

ג. חבל לחזור שוב ושוב על "בכפיה". בינתיים, לא ראיתי שדיברו כאן על כפיה. 

זה לא רק "עבודת ה' שלה", זו הליכה בחוסר צניעות ברבים. זה גם "שלו".

ב. מספיק להקצין. "פרופורציות", זה לא להעמיד כאילו קיימות רק שתי קיצונויות שהזכרת. זה לגמרי מענין את האיש אם כולם רואים את אשתו, הנשואה לו, הולכת עם שערות גלויות, בוודאי אם מראש לא התחתנו כך. וגם גברים מבחינים בין תחושה של "נשואה" כשמכסה את ראשה, לבין אם לא.

ג. שוב לא נכון - כעת לכיוון השני. כל ההערה על ה"יופי" לא היתה כי זו הסיבה העקרית לכיסוי ראש. לא להוציא דברים מהקשרם: כתבת חילוק, למה לאשה לגיטימי להעיר (כי יותר יפה בעיניה שבעלה ילך כך..), ולאיש אסור (כי רוצה ש"תתכסה"). נענית, שבעיניו זה גם יותר יפה. וזה שיקול לא פחות מהאסטטיקה החיצונית שלה. "יופי" יונק מכל מיני מושגים. פעם אצל נשים דווקא "מלאה" היה נחשב יפה. אז אמרנו שעוד יותר לגיטימי תחושת יופי שבאה ממושגיו.  זה בהתייחס לטיעון שהעלית למה לגיטימי, כביכול, שהיא תעיר ולא שהוא יעיר.... אבל בוודאי שלא זו סיבת ההליכה בכיסוי ראש וסיבת הלגיטימיות שלו להתערב בכך.

ד. כ"כ "מתנשא" אם אשה חושבת שמה שהיא "משפרת את המראה של בעלה זה לטובתו".. משל מדובר באיזה ילד מפגר שלא יודע איך הוא רוצה להיראות...  היא מעירה לא פעם, כי יפה לה יותר שייראה כך, לפי מושגיה מה זה "יפה". וזה לגיטימי, כל זמן שנעשה בצורה נורמלית. לפעמים אכן חושבת שזה "לטובתו".

והוא מעיר, קודם כל כי זה נוגע גם אליו. שאשתו לא תלך בצורה לא צנועה בחוץ. מעבר לכך, אכן כי חושב שזה באמת יותר מכבד אותה. וכשחושב על הצד שזה יותר יפה, אז הוא חושב כך לא פחות ממה שהיא חושבת מה יפה לו. בניגוד למה שכתבת. הוא לא חושב רק "על עצמו". לא יודע מאיפה המושגים הללו על "גברים". בוודאי שאין בהם "הבנה של מחשבות הזולת".

והוא, בד"כ, ממש לא חושב על כך ש"הוא רוצה להיות היחיד שייהנה מהיופי של אשתו"... (אגב, מחשבה לגיטימית לגמרי. לא פעם קראנו פה על נשים שמגיבות בזעם על אחרות ש"מתענינות" במראה בעליהן. מה קרה? הן רוצות להיות היחידות שייהנו מיופיו?.... כן. צודקות. הוא התחתן איתה). הוא מרגיש בושה שכל העולם רואה אותה כך. חבל לדבר "בשם אחרים" מה שלא לגמרי מבינים (ומה זה, בעצם קצת גם לא אישתו.. גם כשהיא רוצה בלעדיות על בעלה היא רוצה קצת גם לא רק על בעלה?.. מוזר מאד מאיפה המושגים הללו לקוחים).

בהנחה שמדובר על אנשים שמראש מתחתנים על דעת שהיא הולכת כדין, דהיינו עם כיסוי ראש.

זה לא רק ענין "שלה", אם היא הולכת לא בכיסוי ראש, או בצורה בולטת שלא כדין, בכל מקום.. התחתנו.

זה לא אומר שלא צריך להשתדל בצורה מעודדת ומחזקת. וזה מה שהוא שאל.

והערה קטנה: אולי התכוונת כמשחק מילים ואולי לא, אבל המילה המקורית היא *הדוניסטית (נהנתנות בעברית).

הוא לא כתב אם ויתרה לחלוטין או הולכת חלקית. שאל "איך לחזק בענין".

ש"זה לא איסור הלכתי", זו המצאה שאינה נכונה.

לפי רוב הפוסקים, זה איסור הלכתי לגמרי. אלא שיתכן הבדל בחומרת האיסור בין לגמרי לבין לא - ציטטתי במקום אחר. אני בטוח שלגבי נושא רפואי, איש לא היה אומר בקלילות ש"זו לא בעיה". מדוע בהלכה אפשר "לפסוק" לפי חוברת ליקוטים מכיתה י"ב? ומי אמר אם "אפשר לסמוך" לכל אחד או לא, במקום שיש רוב מובהק שאומרים משהו? אולי רק לתלמידיהם ממש ניתן להיסמך על כך? אלו שאלות הלכתיות, שלא בקלות מחליטים שזה "לא איסור הלכתי".

לגבי חצאית - אכן זה אחרת מבחינה מסויימת. כי פשט דברי המשנה ברורה הוא להקל. זה לא כמו בנושא זה שמדובר על דעות שממש לא "במרכז".

אבל, לגבי מה שהעלית, אני חושב שבאמת אם מישהו התחתן עם מישהי שהולכת ארוך (לא בגגלל אופנה - אלא מתוך שנוהגת כדעה הזו במודעות),, ובפרט אם זה במקום שכולן כך - הרי מלבד שבפשטות צריכה התרת נדרים, זה אכן גם ענין של בעלה..  ולא צריך להגדיר את זה "לא זכותו של הבעל להטיף לה מוסר".. כל השיח הזה על מה בין איש לאשתו אינו טוב. יש מקום לדבר על זה. הנהגות צניעות של אשה נשואה - שזה איך היא הולכת מול כל העולם - אינן רק ענין "שלה" עם כל הכבוד.

[וזה שאת קוראת "גישה שתלטנית של גברים" - אולי מראה מה שיש בראש שלך, שמביא תגובות כאלה. לא היתה שמץ "גישה שתלטנית", אלא תפיסה מה בענייני הלכה, נוגע לשניהם - ומה נעשה, גם דברי חכמים בגמרא הם שיש לאיש "נגיעה" בנושא זה. אני מניח שאינך חושבת שגם הם היו "שתלטנים", אחרת באמת הבסיס שונה]

כך פוסקים הלכה?...

אני דיברתי על "ציבור שלי" (מי זה? מה גם שאינך מכירה אותי כלל.. אבל זה לא הנושא בכלל)?

אנחנו שאלנו על "משאל דעת קהל" - או על הלכה. דיברנו על הלכה. את ציטטת איזו חוברת שמלמדים ממנה בנות בכיתה י"ב ועניתי לאיזון הדברים. התייחסנו להלכה. וזו אכן הדעה המרכזית בהלכה. הלכה של כל עם ישראל.

[ואת שמה לב לסגנון שלך?.. "כאן אתה תקפוץ ותאמר".. ומתוך שאת כבר יודעת מה "אומר" אז "אבל כאן, שוב, אתה תציג התנשאות"... אז את כבר יכולה לנהל את הדיון בינך לבינך....]

אני לא אומר משפט כזה, "הציבור לא מקפיד על הלכה", כי אני לא מדבר כך על ציבור.

ובוודאי שאם יש כאלה שאינם מדקדקים בהלכה מסויימת, זה לא משנה את ההלכה. ולא הופך את מי שמצטט את ההלכה ל"התנשאות"... מה הקשר? גם המשנה ברורה?

והאמירה, "גם הם הולכים לרבנים ונשענים על פסיקותיהם".. אם זה היה אכן כך - אין בעיה. אם לאדם יש רב מסויים והוא הולך על פיו, אז זה דיון לא איתו אלא בין פוסקי הלכה, כדרכה של תורה.

אבל זו אשליה: יש אכן כאלה שהולכים על פי רב מסויים.

אבל בכללי, זו אשליה גמורה, לדעתי, לחשוב שמי שהולך כך זה פשוט "כי יש לו את רבותיו"... יש כאלה שלא בדיוק שואלים רבנים על כל דבר..

איזו ראיה היא מיהדות אמריקה. לדוגמה, הרוב שם מתבוללים - זה גם כי "שאלו רב"?.. לא. יש חולשות לצערנו, ולא צריך להופכן לאידיאל.

[וגם - מי שלכל דבר בוחר את ה"מיקל התורן", אין דבר כזה בהלכה]

לגבי "קל לצמצם דעות של אחרים". לא נכון. את אמרת שזה המקור. והסקת ממנו כאילו יש "מגוון דעות".

על כך אמרתי שלא פוסקים לפי דבר כזה. ולא משנה שמפרט עשרות שמות רבנים ומפנה לספרים נוספים.

את לא טענת שעיינת בספרים הנוספים הללו. ואדרבה, אם מתוך "עשרות שמות" אלו המתירים שזכרת, זה אומר משהו.  

אין מה לעשות, כמו שבכל מקצוע אחר - לא "יקבעו הלכה" על סמך ספר כזה, חשוב ככל שיהיה - קל וחומר בהלכה, שאנשים יושבים שנים על שנים ללומדה ואת דרכי פסיקתה.

לא "פקפקתי" בכך שאת לא נוהגת כך. האמנתי לזה לגמרי, כמובן.  אמרתי שאיני יודע האם יש לך, בפנים, הזדהות כלשהי עם הטיעונים שהבאת או לא. סיבה פשוטה, שאת חלקם הבאת באופן שלא מובן האם הוא רק "מצטט אחרים", או גם מזדהה איתן חלקית מבפנים, גם אם לא נוהג כך (כנ"ל, זה לא ענייני).

והספק הזה נשאר גם כעת: מה זה "להכיל אחרים"?.. לדעת שיש כאלה, גם אני יודע. לקבל במשהו הצדקה של זה (לא של דבר שמישהו מסתמך על דעה אחרת, אלא מסוג האמירות "בגלל שגברים כתבו הלכה"..) - אינני רואה בכך גבורה גדולה. 

ואת סיימת באותו סגנון שבו פתחת, "אולי כדאי שתנסה ותראה שזה אפשרי".. שוב, במקום לדון לגופו של ענין - לנסות לעקוץ אישית, באופן שלדעת פוגע בכותבו בלבד... הרי כלל אינך מכירה. אולי אני "מכיל" יותר ממך, גם כאלה שאיני מוכן לקבל מילימטר מדעתם?.. זה לא קצת "נסיון התנשאות"?... איפה ה"הכלה"?...

אם תחמיא לה באמת כמה אתה אוהב את המראה שלה עם הכיסוי השלם, כמה זה הולם אותה, כמה זה מייפה אותה וכו' - אני מניחה שיהיה לה יותר קל להתרגל לזה

זה אולי יעשה לה את זה יותר?

אם זה בא "לשנות" מצב - זה כבר יותר עדין..

יישר כח על המאמץ ומה שמצליחה "בינתיים"..

[ולא הייתי מציע לסמוך על זה שיש "רבנים שמתירים" כפי שכתבת בהודעה הבאה.

הפשט הפשוט אינו כך. וזו כלל אינה דעה מקובלת.

אבל אשרייך שאת, כפי שכתבת, מחנכת את ילדייך לתורה ומצוות ומשתדלת מאד להקפיד על ההלכה. אפשר רק להבין מזה כמה זה כנראה נסיון קשה לך. וכבר אמרו חכמים, "לפום צערא אגרא" - כמה שקשה, גם השכר על ההצלחה גדול יותר.

אפשר להתפלל על זה, וגם ללמוד על הערך והענין - ומן הסתם גם זכות המצוות האחרות שיש לך, תעזור. מצווה גורר מצווה..]

אינני יודע אם זה נכון. צריך לראות מקור מפורש.

[וזה שאשתו הלכה בלי, אינו "דוגמה נפלאה להיעדר כפיה".. גם אצל אנשים גדולים, לא צריך להיכנס במה שבין איש לאשתו; ואין אנו יודעים איך הרגיש עם זה]

לגבי מה שכתבת מהרב משאש, וכו', זה מה שציינתי, שמיעוט קטן. 

ועם כל החיבה לכך שמלמדים בנות בשמינית על קצה המזלג בנושאים אלו, זו גם הסכנה שיש בכך, שבגלל שלא כ"כ מכירים את מרחב הפסיקה ודרכיה, עלולים "לפסוק" בקלילות, ממה שהובא רק כדי להרחיב קצת את הדעת.

והאמת, שאין להקל ראש בנושא הזה. הגמרא בכתובות (עב) אומרת במפורש שזה אסור מהתורה - לא רק "דת יהודית".

המשנה ברורה, אומר שזה איסור תורה. וכותב "ודע עוד, דאפילו אם דרך אשה זו וחברותיה באותו מקום לילך בגילוי הראש כדרך הפרוצות אסור.. כיוון שצריכות לכסות הראש מצד הדין... וגם כל בנות ישראל המחזיקות בדת משה נזהרות בזה מימות אבותינו ועד עתה".

לגבי כיסוי חלקי, יש שכתבו שזה משום "דת יהודית" ויש פסקו שגם כן אסור מהתורה (והם רבים).

אומר שהיו ציבורים בדורות הקודמים שהתרגלו ללכת ללא כיסוי ראש, שזה נבע מחולשות ומהשפעות זרות.

אפילו נשים של רבנים הלכו כך, והרגישו חובה למצוא להן היתר, עד כדי כך זה נהיה מקובל.

ההלכה היא (שלא משתנה עם הדורות) ללכת עם כיסוי ראש מלא. כמו שאי אפשר לשנות הלכה אחרת בגלל שהזמנים השתנו. והרב שלנו מתיר איפה שיש צורך ואיפה שהלכה מאפשרת.

אני חושבת שלומר את האמת מהי הלכה לפי רוב הפוסקים זה לא התנשאות וחוסר ההכלה, זה לומר את האמת. לא כל תפיסה צריך להכיל. אפשר להבין שלבן אדם יש חולשות, ובע"ה הוא יכול גם להתגבר עליהן, אבל גם לא להסכים איתו, לא חייבים להגיד שהוא צודק.

ואגב, הגישה ההלכתית היא שההלכה נקבעת על פי הרוב ולא על פי מיעוט הדעות בפוסקים. בד"כ מביעים דעות מקילות בלימוד כדי שידעו מהן ולא כדי שיסיקו מה ההלכה.

הייתה דעה בהלכה שאיסור אכילת בשר בחלב זה רק בבשר בהמה, ובעוף כן מותר.

ולמה היום אנשים שומרי מצוות לא אוכלים עוף בחלב? כי הלכה נקבעה לפי רוב הדעות של הפוסקים,  שאסור לאכול עוף עם חלב.

אינה שהן "חייבות לכסות כל סנטימטר מעצמן".. אלא מה שצריך עפ"י דין. 

וה"השוואות" האלו ("טאליבן"), שהומצאו ממקומות זרים, אין בהן שמץ אמת.

ואין בכך שמץ שבשמץ של "דיכוי נשי"... (וגם היצר "לגלות", לא בא דווקא מ"חירות נשית"..), אם כבר, היכן שיש התייחסות לכך אצלנו - זה דווקא מצד כבודה של האשה.

לא מצאתי כרגע, שכתבתי "שחייבים עפ"י דין" כפי שאת מצטטת. אלא שזו הדעה המקובלת, לגמרי של הרוב.

ולא נכון הסגנון שאת אומרת כעת "יש הרבה דעות בנושא".. כך לא ניגשים להלכה. בפרט שהעדת שמה שאת מסתכמת עליו הוא חוברת לכיתה י"ב. זה לא מספיק בשביל ענין כזה.

ב. אני לא יודע מי זה "הן". אני לא כתבתי על אף "הן", ובכלל אין דרכי לכתוב בהכללה ש"עושות בגלל".. כתבתי על הדעת בהלכה, וספציפית - על מישהי שלגביה נשאלה השאלה, שהיה משמע שזה לא בגלל ש"הרב שלה" אמר לה אחרת.. וכמו כן - אבל בעידוד - אל מישהי שכתבה שהיא יודעת שזו לא הדרך הנכונה, אבל עדיין קשה לה (ואני יותר מעריך מישהי שלא עושה אידיאל ממה שיודעת שעדיין קשה לה - וכך לפחות יש לה כיוון ששואפת - מאשר מי ש"מוצאת רבנים" אחרי שהחליטה מה היא עושה ולא בגלל שכך הורו רבותיה).

ג. את מבלבלת בין שני דברים, במחילה: אם הייתי אומר ש"לא נכון" שיש כאלה שחשות כמו שאמרת.. אז את יכולה לומר שאת  חושבת שאת מכירה יותר כאלו ממני - ויש שחשות כך.

אבל אני לא דיברתי על זה, אלא שאובייקטיבית, ההשוואה הזו (עם הטאליבן..) אינה נכונה. היא אווילית. אנשים יכולים לחוש גם דברים אוויליים. בד"כ זה בא מחוסר ידע. 

מהצורה שאת "מסבירה" אותן - אני לא כ"כ מבין אם את מזדהה עם תחושתן או לא. מכל מקום, זה בוודאי לא ענייני.

אבל, מי שחושבת שה"דרישה לכסות חלקים מהגוף היא מקוממת"... אז כנראה שהשיח הוא באמת שונה לחלוטין. לדעתי, זה כבר עיוות עמוק. בא מתרבויות מטורפות לחלוטין. צר לי - לא כאן המקום.

בסדר, מי שחושבת כך - אז היא לא מסכימה עם התחושה הנורמלית שהיתה לבנות ישראל מעולם, התחושה שהיתה גם באנושות עד לפני שנים לא רבות - ובוודאי דרכה של תורה. 

אז אני מרשה לעצמי לא לדון על זה כאן. כאן נמצאים "בתוך" איזו  מטריה מסויימת. אפשר להסביר גם למי שתחשוב כמו שכתבת, לא כאן הבמה.

וגם מי שחושבת שבכלל הלכות צניעות נוצרו מ"שליטה מוחלטת של גברים בפסיקה ההלכתית במשך דורות, והתוצר הוא פסיקה מצמצמת ומדכאת כלפי נשים"... אין לי אלא לרחם עליה.

מפסידה את העושר של דברי תורה, לא מבינה על מי היא בכלל מדברת. שלא לדבר על כך שאינה מכירה שתושבע"פ גם היא מהשמיים, שיש לה כללי פסיקה, תורת ה', וחושבת שזו סתם "המצאה אנושית" לפי התקופה.

[זה מזכיר שיר שחיבר, דומני, אחד בתקופת ה"השכלה", על עגלון שהרב חייב אותו לפי השו"ע על כך שלא עמד בהובלה. ההוא שאל את הרב, לפי מי זה, אמר - שו"ע. שאל ולפי מה השו"ע, ענה - לפי התורה. מתי ניתנה התורה - ענה, בחודש סיוון. אמר - אה... אם התורה היתה ניתנת בימות השלגים, היתה אומרת אחרת....]

כעת, לכתוב על דברים שאחרים מסבירים, בשפה בהירה, "קצת פחות התנשאות", זו בעיני אולי ההתנשאות.. נהיתה שיטה היום - אדם מסביר משהו, דברים בהירים - אפשר לחלוק ואפשר להסכים - אז במקום להתמודד עם התוכן, "התנשאות"... לא מיניה ולא מקצתיה.

"שיח כנה והבנה של האחר", אינו קבלה, אפילו במילימטר, שהאחר עומד באותה מדרגה של רבותינו מהתלמוד ועד היום ו"הבנה" של דבריו על זה ש"הגברים קבעו"... לא. אנשים לא מוכנים "להבין ולקבל" דברים הרבה פחות גרועים, כולל ביחס לעצמם. רק ביחס לדברי תורה וכבוד חכמים, צריך "להבין"...

"הבנה של האחר", זה למשל, מה שכתבה פה מישהו שקשה לה... צריך להבין - ואם אפשר לעזור, מה טוב. אפשר גם "להבין" טעויות גמורות ("הגברים"..), אבל במובן של הבנת חוסר-ההבנה, כדי ליישר דברים. אולי גם כדי לתפוס היכן השני עומד. זה ענין אחר.

אינני יודע למה את "מסבירה" לי שהמשפט "כל כבודה" לא ממש ישכנע.. הרי אני לא ציטטתי אותו - וגם לא הייתי עושה זאת במסגרת כזו. כך לא מסבירים למי שמסובכת עם תפיסות כמו שהבאת.

[אבל מצד האמת - זה באמת כן כך. לגמרי. בת מלך.

וזה כבודה. ו"הצטנעות" אינה הכנעה.. לפחות לא כלפי בני אדם. כלפי ה' - כן. גם אצל גברים. כמו"ש, "מלוא כל הארץ כבודו", ומובא בהלכה]

וגם יכולות לפגום בשלום בית וחבל.. ורק מחמאות שנשמעות טבעיות ולא מציקות ומגמתיות יכולות להשפיע

מאד  מזדהה עם מה שכתבת.

בית נבנה יחד, כשכל אחד מתחזק ומחזק בנצרך.

שיהיה לך בהצלחה ותיבנו יחד בית של קדושה.

בקיום תורה ומצוות, יראת שמים וכו

בטוח ישפיע...

ובכן - אל תטיף לה בכלל

ואל תגיד לה שאשה שמתהלכת בשיער פרוע - ומתנאה בשערה - מחטיאה גברים וגורמת לגברים להרהר בה - ואל תצטט לה את מה שכתוב בזוהר פרשת נשא -  עד כמה חמור העניין ואיזה "ברכה" הוא גורם.  

פשוט - תתחזק בעצמך

בשמירת העיניים.

שמירת הברית.

תקפיד על טלית קטן,

לך למקווה כשצריך,

תתלבש בבית באופן צנוע,

לך לתפילות בזמנן, ואל תתפלל בבית,

ואל תחפף -

ותלמד יותר - וממילא כשאתה תתחזק היא תתחזק יותר.

כמו שאומר אדמין- זכותם של אנשים לעשות את הטעויות שלהם בעצמם,

בלי שיפוטיות ובלי ביקורתיות.

וכאן אני מוסיפה-

רוצה שאשתך תלך עם מטפחת כזו וכזו?

א אל תאמר לה כלום!!!

ב תאמר לה רק שבחים ומחמאות

ג תקנה לה שוברי מתנה מתאימים לנושא.

רמז עבה מידי.

היא תבין מצוין מה עומד מאחוריה.

זה קצת כמו נזיפה...

כמה זה חשוב לך, כמה זה עושה לך טוב, מה אתה מרגיש שאתה רואה אותה ללא כיסוי... והכל בנועם וברוגע ובידיעה שעומדת מולך בן אדם עם דעות ורצונות משל עצמו.... בדיוק כמו שלך יש דעות ורצונות....

רוב הפעמים זה עבד...

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

 לא מילאת 101 והורידו לך 47% מס במקור?

אני מכיר כאלה שעושים את זה בכוונה לקבל עם ריבית והצמדה. זה המקרה?

ליתר דיוק:

בתחילת 2025 שילמתי מאות אלפי שקלים מיסים בגלל מימוש ביטקוין, כמה ימים לאחר המימוש קניתי דרך הבנק קרן מחקה ביטקוין, ובגלל שהקרן הזאת הפסידה - ביצעתי מכירה בשביל שאוכל לקבל בחזרה חלק מהמס ששילמתי בתחילת השנה. כמה ימים לאחר המכירה רכשתי מחדש כמובן, אבל זה כבר לא קשור להחזר שקיבלתי אלא לאדם המטורף שאני.

אבל לזכרוני כתבתי בעבר על זה. שכל ההשקעה במטבעות דיגיטלים זה משהו מאוד ספקולטיבי.

לדעתי רוב מי שמשקיע במטבעות דיגיטליים לא עושה את זה בגלל שהוא מאמין בטכנולוגיה אלא כי הוא רואה שהערך עולה ואז זה השקעה "שווה"

לכן זה מאוד תנודתי.

כי שזה עולה, זה עולה חזק כי עוד אנשים מצטרפים לחגיגה

ושזה יורד, זה יורד חזק מאוד. כי אנשים בורחים מזה.

ואני בכלל חושב שזה הונאת פונזי הגדולה בעולם.

יכול להיות שעוד 20 שנים אני אוכל את כובע בצער.

נכון לכרגע עדיין לא השתכנעתי שזה שווה השקעה.

יש פה משתמש בפורום שקנה דירה  בכסף שהוא הרוויח ממכירת ביטקויין. דעתי על המטבע הזה לא השתנתה מאז.

לא יודע מה יוליד יום, אבל נכון להיום - הביטקוין מנצח בענק... 

רווח הכוונה כסף מזומן ביד.

לא החזקת מטבעות מבלי לממש (כי אם כולם יממשו. זה יפול והאחרון יקבל הרבה פחות מאשר הראשון)

ואני לוקח בחשבון שבלוטו רק מעל זכיה מעל 30+ אלף יש מס.

בשאר השקעות (גם לא קריפטו) יש 25% מס מהשקל הראשון.

ואני לוקח בחשבון שכדי להיות להרוויח הרבה בקריפטו אתה צריך "לסכן" הרבה כסף.

לעומת בלוטו, שמספיק להכנס בסכום זעום כדי שיהיה סיכוי (נמוך מאוד אבל קיים)

לא שאני חושב שכדאי להשקיע בלוטו

אבל גם לא חושב שכדאי בקריפטו

כי כמו בלוטו.

כדי שהמשחק יהיה רווחי. מישהו צריך להפסיד

גם בקריפטו

בניגוד לחברה בורסאית שמייצרת הכנסות ולכן השווי שלה גדל

הקריפטו (וזה לא משנה איזה מטבע) לא מייצר שום הכנסות. לכן אין לו באמת שווי שוק אמיתי.

אלא תופח ויורד בהתאם לגחמות השוק

קשה להאמין. מי שנכנס מוקדם לפני שנים וזכה לראות את הנסיקה לשמיים, זכה.

אבל האם יהיה שוב עליות של אלפי אחוזים? אפילו מאה אחוז נשמע כמו פנטזיה. אפילו 50 אחוז נשמע כמו דמיון. כיום.

ועדיין, 50 או 100 אחוזים, בכלל לא נחשב לדמיוני.

אז אם כך אל תשקיע בשום דבר, שים מזומן מתחת לבלטות וזהו.

אבל אתה כן יודע שאיזהו חכם הרואה את הנולד.

אתה יודע את ההיסטוריה של הטוליפ מאניה למיניה.

אתה מודע לסיכון שלא ישאר כלום מההשקעה הזו ותישאר זקן יסר כל.

אתה יודע מה המשמעות של פיזור.

אתה יודע מה המשמעות של תיק סולידי ומאוזן.

אתה בכל זאת מחליט להמר על הכסף שלך ועל הכסף של המשפחה שלך.

זה כסף שלך זה עניין שלך וזו אחריות שלך.

התלבטתי אם להגיב כיוון שלא נשאלתי ישירות לדעתי אבל עניין הנבואה שהזכרת בבא בתרא יב:  פשוט לא מתאים כאן כשם שאדם לא יצא ביום קיץ עם מעיל ומטריה כי הנבואה ניתנה לשוטים  

אני מבקש שלא תשתמש בגמרא כדי להצדיק את חוסר האחריות שלך.

תודה

אבל לטובת הקוראים. נחשב בגדול.

הסיכוי לפרס נמוך ביותר בלוטו הוא כ3.3%

ולזכרוני הוא מגלם פי  500% מסכום ההימור. 400% רווח נקי. עד 30 אלף בערך.

אז בגדול. 400%×3.3%= 13% לרווח כלשהו

על זה יש גם פרסים גבוהים יותר. של אלפי ומאות אלפי אחוזי רווח.

עם כל הסיכויים לזכיות אחרות × גובה הפרס.

זה מגיע לסביב 20-30% לסיכוי לזכות ברווח כלשהו (תלוי אם זאת הגרלה של 5 מיליון או של 80 מיליון)

זה בגדול...

בקריפטו. יש לך בדיוק 50% לזכות. כי על כל שקל שאתה מרוויח, מישהו אחר מפסיד (זאת מערכת סגורה של היצע וביקוש)

וכל שקל שתרוויח. יקבל אוטומטית מס של 25%

אז בגדול. סיכוי רווח הם 37.5%

אז נכון.

יש יותר סיכוי בקריפטו לזכות

אבל לא בסדרי גודל שאתה חושב.

לא מנצח בענק. מנצח.

ההבדל בינו לבין חברות בורסאיות.

שבחברה בורסאית רגילה ערכה יכול לעלות גם בלי שמכניסים כסף למערכת. אלא על סמך ביצועי החברה (וככה גם יכול לרדת. מבלי שמשכו כסף. אלא על סמך ביצועים שליליים של החברה)

לקריפטו. בגדול.

אין באמת ערך ממשי.

אלא סתם מוסכמה בין הרבה אנשים שהוא שווה משהו. לכן הוא שווה (בניגוד לכסף פיאט של מדינה. שהמדינה עומדת מאחוריו)

א. נניח, רק נניח, שהסיכוי להרוויח מביטקוין הוא 50%.

הוצאות מיסים לא יכולות בשום דרך להוריד את זה, כי המס חל רק על הרווח.

זה מוריד את סכום הרווח ותוחלת הרווח, אבל לא את הסיכוי להרוויח. הרי לא יכול להיות שסיימת עם רווח ברוטו, והמס יגרום לך לעבור מרווח להפסד.

ב. השקעה בביטקוין היא לא משחק סכום 0, זה לא נכון שאם אני מרוויח מישהו אחר מפסיד.

המוכר שמכר לי לא בהכרח הפסיד: יכול להיות שהוא קנה את הנכס נמוך בהרבה, עשה סיבוב רווח יפה, והחליט לפדות אותו. שנינו הרווחנו. 

עובדתית, נכון להיום, רוב מוחלט של משקיעי הביטקוין נמצאים ברווח. אתה יכול לטעון שזה רק על הנייר כי אם כולם יחליטו למכור מחר, אז האחרונים שימכרו יגלו ששווי השוק של ההשקעה שלהם ירד ב99%. אבל אותו הדבר נכון גם לגבי כל מניה של כל חברה בעולם: אם כולם יחליטו למכור בבת אחת, השווי יצנח אפילו אם החברה עצמה ממשיכה להיות רווחית. זה לא רק תיאורטי, זה קרה בכל פעם שהיה משבר גדול בשוק. אנשים משכו בלחץ את כל הכסף שלהם מהבורסה, וגם חברות טובות שממשיכות להרוויח חוו ירידות חדות בשווי המניות שלהן.
 

ג. שער של מניה רגילה לא נקבע לפי כמה כסף נכנס או לא נכנס למערכת, ולא נקבע לפי האם החברה רווחית או לא. מה שחשוב זה כמה אנשים מוכנים לשלם על אותה מניה ובכמה בעלי המניות מסכימים למכור אותן, זה הדבר היחיד שקובע את המחיר שלה.

האמת היא שזה שונה כי במניה אתה מרוויח גם דיבידנדים, אבל לצורך נוחות ופשטות אני מתעלם מזה, מה גם שהרבה חברות לא מחלקות דיבידבדים, והרבה אנשים לא מחפשים להשקיע דווקא בחברות שמחלקות.
 

כלומר לפי שיטתך, גם במניות הרווח שלי הוא הפסד של מישהו אחר, כי אם אני קונה ומרוויח אז מישהו אחר הפסיד מהעסקה הזאת, וזה לא נכון.

אבל כוונתי היתה לתוחלת רווח

ב. לדעתי כן משחק סכום אפס. אשמח להבין למה לדעתך לא.

ג. מניות מחלקות דיבידנדים וגם חברה תחשב מוצלחת יותר אם הצליחה בשוק יותר. ערך החברה עולה  וכך המניה שלה עולה. גם בלי שיש עסקת מכירה/קניה

בנוסף, שיש לך ערך ממשי במניה.

לדוגמה אם תקנה את כל מניות אפל. כל רווחי אפל יהיו שלך.

לעומת זאת. אם תקנה את כל הביטקויין בעולם. לא תמשיך להרוויח כסף 

אין דבר כזה תוחלת רווח של 37%.

וערך של מניה בבורסה לא עולה אם אין עסקת מכירה/קנייה, הערך נקבע רק לפי עסקאות שבוצעו בפועל. כמובן יש גם ערך שלא נקבע בבורסה, אבל פה אנחנו מדברים על נכסים סחירים.

בנוסף, אתה משווה מניה של חברה לנכס שמתיימר להיות מטבע, ולכן ההשוואה אפילו לא מתחילה.

הרי גם אם תחזיק אצלך במזוודה את כל השקלים שיש בעולם, אין לזה ערך פנימי ולא תקבל מזה תזרים מזומנים קבוע, בניגוד למצב שאתה מחזיק בכל מניות חברת אפל.

אז מה הכיף בלהחזיק את כל השקלים בעולם?

שיש אנשים שחושבים ששקל שווה ממתק ושני מיליון שקלים שווים דירת 4 חדרים בחדרה, ולכן אתה תוכל לקנות את הדברים האלה עם השקלים שלך. למה? פשוט כי יש אנשים שנותנים בזה אמון.

אין לכסף פיאט שום ערך פנימי, אלא רק אמון חברתי ואנשים שמוכנים לקבל ממך את הכזף בתמורה למשהו אחר שאתה רוצה.

לא חשבתי שזה יהפוך להיות דיון על ביטקוין, אני באמת לא חסיד גדול של העניין הזה, ולא תשמע אותי משכנע אנשים שזה העתיד של האנושות. אני לא גורו של כלכלה מבוזרת ואני לא מבין מספיק במדעי המחשב בשביל להבין איך הטכנולוגיה בכלל עובדת.

רק רציתי להעלות את המודעות לבקשות החזר מס...

אני אישית משקיע נטו מתוך רצון לגרוף רווחים, במובן הכי לא עמוק של המילה. כן, אני קונה במחיר מסוים מתוך תקווה שבעוד כמה שנים אוכל למכור במחיר גבוה יותר. הנה אמרתי את זה.

אני מבין היטב שביטקוין הוא לא מניה עם ערך פנימי, אבל אני לא מחפש ערך פנימי. אני מחפש נכס שבעתיד יהיה שווה יותר מאשר היום, זה הכל.

אף אחד לא מבטיח לי שזה יצליח לי, אבל אני מקווה ומאמין שכן. 

לכן "לדעתי" זה משחק מסוכן מדי.

כי זה יכול לקרוס בזמן קצר עם סיכוי גדול לאיבוד כולל של הכסף.

ואני נותן את דעת הנגד

כי אנשים (וגם אני) מעריכים את דעתך

ויש סיכוי כלשהו שמישהו ילך לקנות ביטקוין כי אתה קנית. כי סומכים עליך

לכן אני מציב את הדעת הנגד

לא שיש לי משהו ספציפית נגד ביטקוין

(חוץ מזה שאני חושב שזה במקרה הטוב בועה עצומה ובמקרה הפחות טוב, הונאת פונזי)

מכיר אנשים שהרוויחו היטב מזה

ומכיר גם כאלה הפוכים.

מהחישובים שלי זה סיכון גדול מדי

אבל כגודל הסיכון גודל הרווח.

לכן יכול להבין למה אתה משקיע שם מתוך כוונה לרצון לרווח מהיר וגדול.

אתה אדם עם ראש על הכתפיים ואני בטוח שאתה משקיע באחריות

כאמור. הדיון הוא לא מולך.

אלא מול כל הקוראים הסמויים

ולא כל המשקיעים כמוני, יש כאלה שהם באמת חסידים גדולים של מהות הביטקוין.

אם היה חשוב לך להבהיר שזה מסוכן, אני מצטרף אליך בפה מלא. אין לי ויכוח בנושא הזה.

אני מנסה כבר בערך שנתיים ולא עבד

באופן פרטי, שלא דרך המעסיק - ואז מגיע זיכוי מס של 25% מסכום הפרמיה ששולם, ו 'רק' שכיר יכול להיות זכאי להחזרי מס בזכות תרומות לעמותות מוכרות למס לפי סעיף 46 (החזר של 35% מגובה התרומות, בתנאי שסך התרומות

השנתיות מעל לרף המינימום), להיות שכיר ביותר ממקום עבודה אחד בלי שהתבצע תאום מס בין המעסיקים, וכמו כן 'רק' שכיר יכול להשקיע בשוק ההון ויכולים להיווצר תנאים לזיכוי מס, מהמס במקור ששולם על מכירות ברווחים (דוגמאות - המקרה שהביא פותח השרשור, או שאם משקיעים דרך יותר מגוף השקעות אחד, ומצד אחד נוצרו רווחים ושולם מס רווחי הון, והגוף השקעות אחר היו הפסדים - ואז אפשר לקזז בין הרווחים וההפסדים שהיו לאותו אדם).  

אבל אם אם אין ל 'רק' שכיר שום דבר מאלו שציינתי, אז כנראה שאין מה להתעסק עם דוח שנתי וניסיונות להחזרי מס.  

אישה עם כמות יפה של ילדים צריכה להרוויח יפה בשביל שתעבור את סף המס ובשביל שכל הפרוצדורה תהיה לה משתלמת. ואם היא מתכננת ללדת בקרוב לפעמים עדיף לא להגיש הוצאות מוכרות.

חישוב מס הכנסה הוא בגדול נפרד מבחינה חוקית (לא לגמרי, זה לא מדוייק), גם אם הדו"ח הוא דו"ח לזוג.

ההבדל בין הבעל לאישה בנקודות זיכוי הוא מינורי. למה ההנחה שאישה לא משלמת והגבר כן? 

זה נכון שהיום במידה רבה הושוו נקודות הזיכוי לגבר ולאישה. בממוצע נשים נשואות עם ילדים לא מגיעות לסף המס.

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.