פרשת אמורבס"ד עוצמה פנימית גילון 130
מילים רכות.
בתחילת הפרשה חוזר לנו כפל של אמור, ואמרת. ושאלה שהרבה שואלים מה זה בא ללמד אותנו? רש"י לומד כך:"אמור, ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים " ומרחיב על דבריו הרב יוסף צבי וינר בספרו דעת תושיה, שבאמת אנחנו לא מצווים להפריש את הקטן בידיים, ולכן דווקא כאן לומד רש"י כי למרות שאיננו מצווים להפריש בידיים עלינו לחזור ולומר במילים באמירה רכה, כדי שהילד יפרש.
וכך גם בחיים, לפעמים אי אפשר לנצח בכוח ועוצמה רבה, לפעמים הדרך להוביל לשינוי ולחינוך, היא במילים רכות וחזרה נוספת{כפי שלומד האלשיך הקדוש מהכפל שעלינו לחזור ולהסביר} הילד לומד לגדול נכון ולהתחזק.
~~~הרחבות~~~
הנגלה והנסתר הולכים ביחד.
"וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת"
הנה הרמב"ם ב'מורה נבוכים' כתב ברוח קדשו לבאר ולפרש את טעמי הפשט של מצוות התורה,
ואודות 'לחם הפנים 'כתב ח"ג, פמ"ה בזה הלשון:
"השולחן והיות עליו הלחם תמיד - לא אדע בו סיבה, ואיני יודע לאיזה דבר איחס אותו עד היום".
והצביע רבי שמואל אויערבאך שליט"א, שנוכל להכיר מכאן היאך בתורתנו הקדושה הכל מותאם ומדוקדק, כי הנה גם האר"י ז"ל כתב בפיוט 'אֲסַדֵּר לִסְעוּדְתָא ליום השבת בזה הלשון -
"יְגַלֵּי לָן טַעְמַי דְּבִתְרֵיסַר נַהְמֵי "יגלה לנו הטעם שבשתים עשרה הלחם.
הרי לנו שדרך הנגלה ודרך הנסתר בתורה ממקור אחד הם, וזה לעומת זה,
כאשר הנשר הגדול הרמב"ם לא משיג ברוחב דעתו את הפשט של 'לחם הפנים' בדרך הנגלה, גם האר"י הקדוש לא יודע את סודו בדרך הנסתר.
לדעת להשקיע ולהעריך את הזמן עצמו.
לסיום אזכיר בקצרה את ספירת העומר בה אנו עוסקים ומוזכרת בפרשתנו, הרמב"ן בחידושיו לקידושין אומר שמצוות ספירת העומר היא לא מצוות עשה שהזמן גרמא, מסביר בעל השרידי אש הרב יחיאל יעקב ויינברג, את דבריו שמצוות עשה שהזמן גרמא היא מצווה בה המעשה המיוחד יועד לזמן מסיום, אך פה זה לא מצוות עשה שהזמן גרם אלא המצווה היא הזמן, בהקשר לכך אמשיך את המשפט שהבאתי בצד המצווה של ספירת העומר היא להשקיע ולספור ולהעריך את הימים האלה לקדושה וטהרה, היא בעצם מצוות הזמן, הסבלנות וההשקעה, ומתוך ההשקעה בזמן ובחשיבתו מגיעים לפירות המתוקים ולמתן תורה.
שנזכה ללמוד וללמד, באמונה והערכה בחיבור לכל חלקי התורה, ובהבנה של הזמן והחיים שלנו, שנדע לקדש ולהתקדש באהבה ואמונה.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!
