'כשתגדל תבין' זאת תשובה ממש מעצבנת

אפשר אולי להסתפק באמירה כמו 'לי יש 2 אבות'.

בעיקרון, ההסבר לא מסובך.

אני עונה בעינים של אמא, לא בעינים של בת להורים גרושים, אז אתה לא חייב להקשיב, אם זה קשה לך להגיד את זה ככה או משהו.

 

לילדים שלי הסברנו שחגית (אחותי, שם בדוי) ודודי (בעלה) כבר לא יגורו יותר באותו בית, כי ככה הם החליטו.

[לא רציתי בשום אופן ללכלך על גיסי, ולא כי לא היה מה ]

ומהיום דודי גר בבית אחר.

אחרי זה, שחגית כבר נישאה באושר,

אז הסברנו לילדים שליוסי ואפרת (שוב שמות בדויים) יש אבא כהן ואבא לוי. 

אבא כהן היה האבא שלהם מההתחלה, והיום הוא גר בבית אחר,

ואבא לוי הוא אבא שלהם היום. וגם אבא כהן נשאר אבא שלהם. אז יש להם שני אבות.

 

הם שואלים כמה פעמים עד שהם קולטים את כל המשפחולוגיה 

להסביר שזה אבא שלך וההורים שלך נפרדו ואמא התחתנה עם מישהו אחר שהוא בעצם לא אבא שלך.
קצת מוזר להם כי הם ילדים אבל הם יכולים להבין.

כבן להורים גרושים וכאבא לילדים של אישתי מנישואים קודמים.

יש כל מיני סוגי אבא. יש אבא שהביא אותנו לעולם, ושומר עלי ואוהב אותי ועוזר אבל גר בבית אחר. ויש אבא שלמרות שלא הביא אותנו לעולם הוא שומר עלי ואוהב אותי ודואג לי יחד עם אמא שלי בבית שלנו. והם בס"ד משתפים פעולה כדי שיהיה לי טוב.

וזהו אין מה לעשות מזה יותר מידיי עניין.

לי אישית יש 4 סבתות (נישואין שניים ושלישיים של סבא), ולילדים שלי יש 3 סבתות (נישואין שניים של אבא שלי).

האמת שאני ממש לא זוכרת איך הסבירו לנו את הסמטוחה כשהיינו קטנים, אבל לילדה שלי הסברנו פשוט שפעם סבא וסבתא התחתנו, ואני ואחיי הם הילדים שלהם, ואז הם החליטו שהם לא רוצים להתחתן יותר ואחר כך התחתנו עם אנשים אחרים.

 

לא תמיד יישאלו השאלות שאנחנו כמבוגרים מצפים להן. לפעמים הילדים מסתפקים במועט ובפשוט. וילד שיסתפק ביותר מזה כנראה יהיה מוכן לקבל הסבר יותר מפורט...

תתפלאו לשמוע כמה ילדים קטנים מתחברים ומבינים בקלות

כשמסבירים להם בשפה פשוטה ולא מתחמקת

אז היום, יום אחרי שכל חברותיה לגן צחקו עליה, - הורות

שבתשעברה נקלעתי לסיטואציה הזו

ונזכרתי בשאלה-

אחינית בת 6-7

מספרת לתומה-יש לי חברה בביס

שאני מכירה אותה והיא גם קצת קרובת משפחה שלי

כי לאבא של אבא שלי היה אבא

ואז החליפו לו את האבא ואז האבא החדש

של אבא שלי

הוא הסבא של הילדה הזו...

 

ההורים שלי גרושים אבא שלי נשוי ויש לו ילדים ומשהם נולדו הסברנו להם שיש לו אמא ולי יש אמא וזה לא אותה אחת ושזה לא הופך אף אחד מאיתנו לפחות טוב ועם לא סיפרו תסבירי במילים שלהם שהם יבינו מגיע להם לדעת כשמגלים את זה בגיל מאוחר יותר הם ירגישו ששיקרו עליהם

אבא: אני לא לוקח מפתח. אם אתה הולך לישון תשאיר לי מפתח בחוץ.
😁😅🤦‍♂️

גם אם בנסיבות לא משהו...

 

קראתי מה שכתבת, איזה מצב נאחס בהחלט, וממש מבאסים שככה הם עשו.

אבל תני לי להגיד לך משהו אישי: במשפחה שלי יש כמה אנשים שלא מדברים ביניהם. זה משהו של שנים, עשורים, ואני כמעט היחידה שמדברת עם שני הצדדים אז תופסת את כל האש והרטינות של כל אחד על השני.

מה שלמדתי מזה זה שלהגיד שזה היה באחריותו וככה למשוך את זה זה הכי קל, הרבה יותר קל מאשר להרים טלפון ולשבור את זה, ובאמת שמגיע לך לכעוס עליהם אבל בסוף תחשבי על זה - את כועסת עליהם כי לא שמרו איתך על קשר ולא היו איתך ברגעים חשובים בחייך, את באמת רוצה להיות עכשיו זו שמוסיפה עוד אבן לחומה הזו ביניכם בכך שתפספסי אירוע גדול כזה בחייו?

קחי זאת כהזדמנות, פתח ביניכם שאת יכולה עכשיו לבחור אם להגדיל או לסתום. במשפחה שלי האנשים האלה כבר פספסו חתונות, בריתות, לידות, נקודות ציון חשובות בחיים...זה פער שקשה לסגור, אצלך זה עוד אפשרי. ואת תהיי בנאדם גדול שעושה את זה! גם אם עוד יהיה בך כעס, זה בסדר לא לכבות את הרגש בבת אחת, זה אנושי ומובן. אולי עם הזמן אפילו תוכלי לפתוח את זה מולם ולדבר על זה בדיעבד ולהבין קצת מה היה שם, אבל בינתיים, אני מציעה, לכי ותשמחי איתם. הם אחים שלך

 

ועוד דבר - יש לי אחים חורגים שאני בקשר חלקי איתם, ואחותי למשל בקשר הרבה יותר קרוב אליהם, זה עניין של תחזוקה ושל רצון. אבל בהחלט ייתכן שהקשר שלנו לא מאוזן, שמה שאני מרגישה אליהם זה לא כמו שהם מרגישים אליי (חלק גדולים ממני בעשור וחלק קטנים ממני בחצי עשור, ואנחנו בשלבים שונים בחיים אז הגיוני שמתייחסים לזה אחרת). 

פתרת לי הרבה דברים🥰

וגם כשראיתי אותם זה היה אחרי שנתיים שלא ראיתי אותם.
יש פער של מעל 10 שנים בינינו ואמא שלי, גם אם לא במוצהר, מרחיקה בינינו (הילדים של בעלה).

מדי פעם זה נראה לי מוזר אבל לא ככ מפריע לי.

ואני מצטרף ל @ניל"ס, את יכולה לבחור אחרת, ואם זה חשוב לך ואת אומרת שהיה לכם טוב אז אפילו כדאי לך לגשר על הפער.

אחרת זה עוד יותר מוזר...

זה מוזר ממש

אבל היא נותנת תחושה טובה, אז זה...

בטח בהתחלה זה מאולץ, אבל זו הזדמנות לקשר ביניכן (גם אם נראה לך מיותר ליצור איתה קשר וחיבור, שווה לנסות). מקווה שיהיה לך טוב!

ליל הסדר זה אחד המבאסים כשאתה לא נשוי וזה יוצא על שנה שכל אחד הולך למקום אחר
למצוא את עצמך אצל דודים או אצל ההורים של גיסך מרגיש תקוע

עשיתי את זה פעם בסוכות...

שונאת להיות נזקקת. ביחוד למקומות שהות

ובהחלט חג שמראה ומעצים את הקושי
נשמע לא קל להיות בין שני בתים בלי מקום בטוח לחג
ובתחושה שאת לא רצויה בשום מקום

מקווה שתהני אצל אחותך
השיח על התאבדות אינו מתאים וכדאי לחשוב על דרך אחרת להביע את במצוקה הגדולה שאת נמצאת בה
אם קשה לך תמצאי מקום לשתף
אפשר גם לפנות לער״ן / חברים מקשיבים

תתחזקי

השינויים מקשים ומכבידים, אין מקום יציב מספיק שנרגיש בו בטוחים.
אני רק רוצה שתדעי, שזו תקופה. והיא חולפת.
ובתקופה הזו כדאילקבל עזרה, אוזן קשבת, מקום חם שיקבל אותך גם עם המורכבות שאת מתמודדת איתה..

וכמובן כמו שברוקולי אמרה, שיח על התאבדות לא מתאים, וכדאי למצוא דרכים אחרות להתמודד עם מציאות החיים.
אני כאן אם תרצי הקשבה וחיבוק.
ואם אנשים זרים מתאימים לך בחג, מוזמנת לדבר איתי ונראה איך אפשר לסייע ❤️

וזה גם לא סיבה להתחיל להסביר לי שאצלך עדיף
כבר סיכמנו משהו. תתחייב בזה פחות.
אני לא יכולה לעזוב אותו לבד

אל תדבר ככה בחיים על אמא!
ואל תגיד לי שאני הבת שלך יותר מאשר הבת של אמא.
כי אני שמעתי אותך צועק על אמא שכבר היה עדיף ולא הייתם מביאים ילדים לעולם,
וזה היית אתה!
אין לך זכות לדרוש בעלות
אני לא חפץ

לא מעניין אותי כלום
תתווכחו מצדי עד שיבוא המשיח. שיבוא כבר

אתם בעיקרון לא בקשר יומיומי
אין לך אפילו את המספר העדכני שלה

המשפט ’’כל המוסיף גורע’’ מוכר לך?
מר מלומד

טריקת דלת.
עכשיו יכאב לך בלב

הגעת עד לפה כדי להרוס לי גם את מקום היחיד שיש לי בעולם לנשום אויר נקי?😢
השתנת.
אני לא אוהבת את זה.
ותעזוב אותי כבר לנפשי, אתה לא ראוי להיות אבא. אתה צודק.

טוב שיש לך מקום לפרוק, מקווה שזה עזר לך. ובהחלט לפעמים זה עדיף מאשר לצעוק אליו את כל הדברים שאת רוצה להגיד, במיוחד שבשעות כעס אנחנו אומרים הרבה דברים שאחר כך אולי נתחרט על חלקם...

אז מה המצב הבוקר?

ילדים לפעמים רואים את המציאות כלכך פשוט


(מזכיר לי שכשאמא שלי סיפרה לאחי הקטן, הוא התחיל לספר לה על כל ההלכות של גירושין שהוא מכיר- איזה קלף כותבים גט וכו')