ומצפה להודעה. סתם כי אני מרגישה יותר בנוח כשלא אני זו שפותחת בשיחה.

שהן מסתכלות סתם. 
אבל אתה יכול לשלוח הודעה בכול מקרה אם זה מעניין אותך. אין מה להפסיד

אם אתה מעוניין בה. תשלח הודעה.

אם לא, אז אל תשלח.

נראה לי פשוט.

בס"ד

מילא אסתדר אם פניתי והתעלמו כי הרגישו שלא קשור, אבל כשזה קורה אחרי שהסתכלו בכרטיס שלי כלומר הביעו איזה עניין כללי, זה עוד יותר קשה, ואין לי מושג למה אבל עובדתית זה קורה.

אז אני מנסה להמעיט את הפגיעה והשחיקה של עצמי, כן כשאני כותב הודעה אני משקיע מילים מחשבה ורגש, לא כולם רואים אותם רובם לא כי רובם לא נותנים את המקום הזה למילה הכתובה כמילה בדיבור, ואני נותן לה מקום יותר גדול, אבל זה אני אין לי מהלהאשים אחרים אבל כן רוצה לחסוך לעצמי את כמות הכאב בלב.

באתרים זו דרך אחרת לגמרי, פחות מתחשבים ברגשות כי תכלס אם נתחשב בכולם לא נסיים לעולם, יש אלפי מנויים (שה' ישלח בקרוב לכולם את זיווגם ההגון) ולענות לכולם זה ממש לא ראלי. בפרט שיש כאלו שלא מסתפקים במשפט "לא מתאים/ "לא הסגנון" ודורשים הסבר, ואם נתת הסבר הם מתחילים להתפלסף שאפשר להסתדר עם זה ומנסים לשכנע... בקיצור לא נגמר.

אני ממש מקווה שאתה לא מצפה לקבל תגובה על כל הודעה שאתה שולח כי זה פשוט לא יקרה! 

זה סה"כ אתר שמקבלים בו עשרות פניות ביום. אם לא הגיבו להודעה שלך זה פשוט כי לא מתאים. 

אתה שולח הודעה ועושה השתדלות, מעבר לזה אל תצפה לכלום וממילא לא תתאכזב שלא קרה שום דבר.

ככול שתבין מהר יותר איך זה עובד, יהיה לך טוב יותר.

בס"ד

אבל זה חיי.

ככה גדלתי, אביא דוגמאה היה לי קשר שהתנהל במשך שנה רק על גבי אימייל התכתבות פה בערוץ כמעט כולם אמרו שזה לא רציני, אני ואותה בחורה סברנו אחרת.

וכן מתוך כך ומתוך אמירות שאמרתי לאנשים והעומק והמשמעות של שיחות נפש שעשיתי פה עם אנשים, אז מבחינתי שיחה פנים מול מול פנים היא שיחה בשמונה עיניים, 4 גשמיות, 4 רוחניות של הנשמות.

והשיחה בכתיבה מבחינתי היא שיחה בשתי עיניים רוחנית, של הנשמה.

ככה אני חיי את חיי ויכאב לי ויהיה לי קשה אבל יש דברים שהם אני וזה אחד מהם.

יש פעמים שנכנסים ורואים 30 פניות ויש פעמים שרואים 4 פניות, בממוצע זה בערך 10.

כמובן שלא כל הפניות רלוונטיות, חלקן מאנשים עם ססטוס לא שייך, חלקם בפערי גיל ניכרים, חלק ברמה דתית שונה, חלק מנסים שוב...

אם מישהי הסתכלה בכרטיס שלך היא הביעה עניין כנראה נטו בתמונה שלך. הפרטים בפנים לא בהכרח התאימו לה ולכן (או מסיבות אחרות) לא פנתה. אין בזה הבעת התעניינות.

ואכן..לגבי חוסר התגובה, בעיניי זה באמת בעיה. אין לנו איך לחנך את העולם אז לפחות בשבילך.. נסה לא לקחת ללב..

חסרים היום אנשים כמוך, אנשים שמתייחסים למילים הכתובות בכזו רצינות. במיוחד בעידן הפייסבוק, הטוקבקים והשיימינג.

לגבי ההתלבטות שלך, אני מציעה לך להסתכל על זה באופן אחר. 

קח בחשבון שהזמינות ושפע ההצעות באתרים עלולות להביא לכך שהעיון בכרטיסים יהיה מאוד שטחי. חלק נכנסים ויוצאים אחרי שנייה, חלק בכלל נכנסים בטעות, בלי שהתכוונו. אתה חייב להרגיל את עצמך לייחס לזה פחות חשיבות. לא כל פעם שמופיעה לך "צפייה חדשה", זה אומר שיש עניין. זה יחסוך לך כאב לב.

לפני שאתה שולח הודעה, תבדוק קודם האם יש התאמה מושלמת. אל תסתמך רק על הרצון שלה בעצם הפנייה, אלא גם על שלך. האם הכרטיס שלה עונה על הדרישות במאה אחוז? אז, ורק אז, תכתוב הודעה. גם אם תקבל תגובה שלילית, הכל בסדר. זה חלק מהעניין. זה תמיד צובט להידחות. החוכמה היא לזקוף את הראש ולהמשיך הלאה.

הרגישות שלך מדהימה בקטע חיובי, אבל בעולם ההיכרויות אתה חייב להתחספס. יש גבול לכמה שהנפש יכולה לשאת, פגיעות היא לא יתרון בשידוכים. אני אומרת את זה מניסיון. 

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.