חבל  להסיק מסקנות מרחיקות לכת "מתוקף תפקידך כמאורסת" צעירה מאד.

גם בהודעה הקודמת היו טעויות. 

וכמו שכתבת לא כאן המקום להרחיב להסביר למה.

שכתבת מתוך התנשאות (איפה ראית דבר כזה?..).

ציטטתי מה שכתבת, שאת כותבת "מתוקף תפקידך כמאורסת" (מילים שלך) - ואמרתי שדברים אלו, שנכתבו מתוך חוסר התנסות בחיים - גם אם שמעת "הדרכה" כבר - וקל וחומר בשלב מאד צעיר בחיים (שזה כמובן לא דבר גרוע לכשלעצמו..) - הם מסקנות מרחיקות לכת ויש בהם טעויות.

ולא נכון ש"היית במקום הזה".. זה בדיוק מה שהסברתי, שלשמוע הדרכה כצעירה טרם נישואין - זה ממש לא להיות במקום הזה. אינך מאמינה? חכי שתתחתני - ותראי אם גם אז תגידי ש"היית במקום הזה" טרם נישואין. אם תחשבי כך גם אז, לא בטוח שזה כ"כ טוב.

המילים "מתוקף תפקידי", נכתבו על ידך.. אני ציטטתי מילה במילה. ולא כתבתי על עצמי כך. 

כל אדם יכול להבין שבנושאים מסויימים, כשכותבים עדיין תיאורטית ומתוך חוסר נסיון ובשלב צעיר - גם אם כביכול "מקבלים הדרכה" - יכולות להיות טעויות. אין בזה משהו "אישי".

ומאיפה לקחת כאילו מישהו "מרגיש קטן" מתגובותייך?....  חשבתי שמא את רוצה להאשים ההיפך.. אל דאגה, אין מה להרגיש מהם "קטן"..

לגבי מה שכתבת מקודם, מלבד מה שמקודם כתבת יותר קיצוני מאשר כעת ש"חשוב שיחשוב שאשתו יפה".. (שזה גם אני מסכים) - אבל בוודאי שאין לזה המשקל הכי חשוב בבית. ממש ממש לא.

ואיך גם בגלל זה הסקת על החשיבות ש"יימשך אליה" לפני כן.

זה לא היה קשה להבין, נכתב במפורש.

ואמרתי שהפרזת. גם אם "שמעת מנשואות".

זה שיש הרבה הלכות, זה מובן לגמרי. בגלל חומרת האיסור.עיקר ההלכות (גם מבחינת סימנים בשו"ע) הן סביב הזהירות מאיסור. ויש עוד מעבר לכך.

אף אחד לא השיג על כך שאת מקשיבה למה שנשים סביבך אומרות. זה דבר טבעי בשלב הזה של החיים.

אמרת שכמאורסת למדת, ויש לכך חשיבות "יותר מכל שאר הדברים האחרים"; וכמו כן, שבגלל זה "הם צודקים" (אלו שכלשון זו שהגבת עליה, "מייחסים ליופי משקל מכריע") - 

וכנ"ל, על דני הדברים הללו אמרתי שהפרזת.

הפרזת - זה לא אומר שאין בכך משהו (הרי גם אני חושב, וכתבתי, שחשוב שתהיה נאה בעיניו. ולא רק מסיבה זו. קודם כל, כדי שלא יהיה משהו שיגרום לפחות אהבה אליה. ואהבת לרעך כמוך). 

אבל בפרופורציות לדעתי אכן כן.

[אני מבין שאת חושבת ממה ששמעת מנשים, שזה לא כך. אז בסדר, לגיטימי. אני לא מסכים עם זה. גם חושב שמזיק מראש לגשת כך, לכן הערתי. לא בשבילך או כנגדך, אלא כי קוראים כאן עוד]

למה התורה בוחרת לפרט לנו כמה האימהות היו יפות?

למה חז"ל מרחיבים את הדיבור בנושא בכ"כ הרבה הזדמנויות?

למה לכל אורך הדורות כל הרבנים המליצו לחתנים למצוא אישה יפה בעיניהם?

לקחת פסוק אחד, שנכתב בספר מאוד מסויים אותו כתב החכם מכל אדם שגם כך התייחס לכל העולם כהבל הבלים, והפכת אותו למין כותרת כאילו זה יחס היהדות לנשים. טעות איומה.

בנות ישראל נאות הן, וזה מה שמרבית הבחורים מחפשים.

לא מלכת היופי ולא הוליווד אלא אחת שתמצא חן בעיניהם.

וזהו.

אבל אין קשר בין להבין בנות או לא להבין בנות לנקודת ההנחה שלך שעליה ביססת את המסקנה ש"הבנים" כאלה וכאלה

אני לא מחפשת דוגמן ושובר לבבות, אני מחפשת מציאת חן, תחושת שלווה כשאני מסתכלת עליו ולא רתיעה או דחייה. עם האהבה שמתגבשת, כך אני מאמינה, גם הבחור הממוצע ביותר בעולם ייהפך בעיניי לחתיך הורס

זה לא העיקר.

ומה ששלמה המלך אמר, זה לא משהו "צדדי", גם הוא ידע שכתוב בחומש על "יפת תואר ויפת מראה". 

אלא נתן פרופורציות. שהחן והיופי מצד עצמם, שקר. העיקר "אשה יראת ה' " - ואומר הגר"א, "היא תתהלל" בחן וביופי. לה נאה להתהלל בכך, כי אצלה זה מופיע את הפנימיות שלה. ולא "נזם זהב באף חזיר - אשה יפה וסרת טעם". 

על כן, קודם כל, לגמרי, האופי, היראת שמיים, המידות. על גבי זה, יש חשיבות שתישא חן בעיניו גם מבחינה חיצונית. למה? לא כי זה עיקרי - אלא לטובתה. זו ההגדרה ההלכתית. "לא ישא אשה עד שיראנה" - שמא תתגנה בעיניו, ואז הוא עובר על "ואהבת לרעך כמוך"; לא יתייחס אליה כראוי חלילה.

ו"יראנה", זה סובייקטיבי. ובוודא לא קריטריונים ראשוניים של "צבע שערות ועיניים". והמרב"ם כותב, באותה הלכה שצריך לראות אותה מקודם, "אבל לא יסתכל בה דרך זנות"... מה שחושבים שזו "משיכה".. אשה זה לא "סחורה". 

ועיקר הרצון בקרבה, בא מקרבת הלב. אל כך צריך להוסיף מה שיכול לעזור לזה, ומה שמונע "חסימה" סובייקטיבית.

וגם חכמים הורו "לעולם ישא אדם בת ת"ח" וכו'.. (והט"ז כתב שאם לימדה את עצמה, אז תלוי במעלתה האישית). למה לא כתבו "לעולם ישא מישהי יפה"?...

אז אכן, זה לא העיקר. אלא צריך לראות שזה לא יהיה גורם מפריע. כל אחד לפי עניינו. ומי שישים לב בעיקר אל האופי והטוב, אז כל מיני "פרמטרים" שנחשבים בעולם החיצוני - ומחזיקים מעמד בערך כמו עוד דברים שם.. - לא הם יקבעו לו גם בנושא נקודתי זה, אלא איך הוא חש איתה בכללית. טובה בעיניך? נאה בעיניך? אין "חסימה"?...

יש חשיבות גדולה לעובדה שבחורים מחפשים מישהי שתיהיה יפה בעיניהם.
אני לא חושב שדווקא תמונה היא זו שתגאל את אותם בחורים, אבל אני מבין את הבחורים

שמבקשים תמונה, כי נמאס להם לצאת לדייטים שמהרגע הראשון הם יודעים לאן זה ילך.

אתן יכולות לכעוס עלינו הגברים. אבל יופי הוא אולי לא הדבר הכי חשוב בזוגיות. אבל הוא בסיסי 

בשביל שתהיה אחת.

וזה שתדעו- גם מחפש מישהי שתהיה יפה בעיניו כי אם היא לא יפה בעיניו- הוא לא מעוניין בה. היא יכול

להיות צדיקה ויראת שמים, בעלת מידות תרומיות ועם נדוניה ששווה שליש מירושלים בנדל"ן- אם היא לא נראית

טוב בעיני הבחור- הוא לא יהיה מעוניין. בלי הבסיס הזה- אין זוגיות.

ומהצד השני- אם הבעל מעריך את אישתו מאוד בהרבה תחומים אבל חושב שהיא נראית מזעזע- איך היא תרגיש?

גם אם הוא מתאמץ לא לתת לה את התחושה הזו- זה בלתי אפשרי, היא תיפגע וזה יוביל בסופו של דבר למקום אחד

בלבד- גירושין.

עכשיו- מה אפשר לעשות? אפשר לדעת שמה' אישה לאיש. ואת לא צריכה שבחורי ישיבה יצאו איתך, את צריכה

בחור אחד. מה בחורי ישיבה הם בעלי סטנדרטים נמוכים? מגיעות להם נשים שהיופי מהן והלאה? הם עיוורים?

למה הם צריכים להתפשר על יופי? למה הם צריכים לא להחשיב את היסוד לקשר הזוגי?
מי מהם שעושה את זה הוא פושע שישלם על זה את הדין.

אישה צריכה שבעלה יאהב את איך שהיא נראית. לכל אחת יש את האחד הזה. כמובן שעדיף וכדאי לטפח את עצמנו, גם הגברים וגם הנשים.

וכן- יש דגש גדול על הצד החיצוני שהוא קצת מקולקל. אבל מכאן ועד האמירות הקשות שלך על בחורי הישיבות,
זו קפיצת מדרגה גדולה.

אז אולי יופי הוא לא העיקר, אבל הוא יסודי מאוד.

לא ראיתי שבחורים נמנעים מלצאת עם בנות שנראות נעים, יש מקרים מסויימים שדברים מסויימים מפריעים להם.

וכל אחד וטעמו הוא.

מי שאני מכיר- לא מחפשים אישה בתור תכשיט. כמובן, שהם רוצים להרגיש בנוח ללכת איתה ברחוב.

גם בנות רוצות בחור שהן לא "מתפדחות" ללכת איתו ברחוב. לא כי אנחנו דפוקים אלא כי זה חלק

מלהיות יצור חברתי- כמו שאני לא אלך בצורה לא ראויה ברחוב גם אם נראה לי שזה יפה.

לא חושב שזה מהמקום של אישה\בעל בתור אביזר או סמל יופי.

תרצי או לא- יסוד הקשר של גבר אלייך יהיה יופי. זה יסוד שבלעדיו אי אפשר. כלומר- אם הוא לא נמשך

ליופי שלך- הוא לא ימשך לחכמה, שנינות, הומור, צדיקות וכו' שאת מציעה.

לכן היופי תמיד יהיה בבסיס. הוא כמובן לא עיקר הקשר.

יש טעם אישי. ורוב מי שאני פוגש- מדבר על טעם אישי. נכון שהוא מושפע. אבל תמיד יופי הוא דבר חברתי.

מושגי היופי שלנו לא כאלו מעוותים- אולי ההפך, אצל בנות יש מושגי יופי הזויים. אני לא מכיר גבר אחד שאוהב

מראה על גבולה האנורקסי. רק בנות יכולות לחשוב שיש בזה משהו יפה. רוב הבנים שאני מכיר לא אוהבים

איפור בטח לא חזק. בנות מתאפרות בשביל להיות יפות בעיני חברותיהן יותר מאשר בעיני בנים.

לגבר יש טעם שלו, שמושפע גם, אבל לא ראיתי הרבה שאצלם זה ממש מוגזם והם פוסלים על דברים

שטותיים. 

הערכה לאדם משנה את הצורה שבה אתה מסתכל עליו.
זה נכון עד גבול מסויים. אבל זה לא יכול להפוך מאיסה למשיכה.

שגם אם היא "יפה בעיניו" מבחוץ,

אבל אין לה מידות ופנימיות וכו' - 

אז היופי הזה עצמו, עוד יותר מבמקרה ההפוך,

עלול כמעט בוודאות להפוך לרועץ. ועלולה להימאס לגמרי.

אז אכן, יש פרופורציות..

" כמובן שעדיף וכדאי לטפח את עצמנו, גם הגברים וגם הנשים."

שצריך לתת מקום למראה חיצוני, אבל הדבר היותר בסיסי זה היראת שמים והמידות.

בגלל אנשים שנותנים ליופי יותר מדי מקום - השרשור הזה נפתח.

לדעתי הבסיס הוא החיבור העמוק- הקשר הנפשי שיש בין בני זוג,

שבונים אותו בעיקר על גבי התאמה תורנית, יראת שמיים ומידות.

מציאת חן חיצוני זה דבר כ"כ פחות חשוב וגם כ"כ משתנה.

מה יקרה בהריון שכל הגוף שלה ישתנה

או אחרי כמה שנים שהיא תתבגר/תזדקן?

כל הבסיס הקשר שלהם יעלם פתאום?

ממש טעויות לדעתי:

האחת - חס ושלום הבסיס אינו החיבור החיצוני.

ב. החיבור החיצוני הוא ח"ו לא העיקר.

ו"מציאת החן" זה בכלל לא דבר חיצוני.

זו "טביעת עין" לגבי מכלול האישיות ביחס אליו. כמו שמחזירים אבידה ב"טבעית עין" לת"ח.

הבסיס הוא הירא"ש, המידו, האישיות  וההתאמה הסובייקטיבית שהיא נשיאת החן. גם מישהי שכאילו לא "יפה" חיצונית, יכולה לשאת חן מאד בעיני מי שלו היא מתאימה. ועל כן גם לא תיראה כעורה בעיניו.

כמו שאמר הרבי מלובאוויטש זצ"ל, אם הלב נמשך להצעה.. תחושת הלב זה משהו כולל ביחס לאדם, קשה להגדרה לזולת.

ואדרבה, מי שמתרגל ללכת אחרי החיצוניות, עלול לאבד את זה.

כך כתוב אצל ר"י החסיד, שמישהו נשא אשה שלא היתה מתאימה לו. אמר לו: בגלל שהיית צופה בנשים..

להבנתי, איבד כך מהחוש הפנימי,  של טביעת העין על האדם.

אם אתה מתכוין "בסיס", במובן של משהו התחלי, שיהיה אפשר להמשיך יותר לעומק - 

אז אכן, אם מישהו רואה מישהי שהוא מרגיש מיד "דחיה" ממנה, לא משנה מאיזו סיבה, גאוותנית, יופי מתייהר, מראה שאינו מתאים לו כלל - אז אכן.

אבל "בסיס" במובן מה הכי חשוב, מה היסוד האיכותי שעליו הכל נבנה, וביחוד עם הזמן, כל הקשר והיכולת לקשר,

זו האישיות, הערכיות, "נאה במעשים" כל' חז"ל, ההתאמה האישית הסובייקטיבית.

מציאת חן היא דבר הכרחי

אבל לא חושב שהמילה בסיס היא הגדרה נכונה.

בסיס הקשר זה משהו שכל הקשר בנוי עליו,

משהו שחוזרים אליו ושואבים ממנו כוחות בשעת קושי.

מציאת חן היא אהבה שאינה תלויה בדבר.
היא יסוד הקשר הפנימי שהוא ללא סיבות- חן מלשון חנם.

הוא תפוס בעולם החיצוני כי כך העולם בנוי- הדברים הפנימיים ביותר מוחבאים בצדדים

החיצוניים ביותר. 

זה המקום שעליו מבוסס הקשר. יש לו שתי פנים- האחת עליונה והשניה נמוכה. ושתיהן הן

הבסיס לקשר.

מתוך מציאת החן הנמוכה, אנחנו יכולים להתחיל להעמיק ולגלות את אותו כח פנימי, זה נעשה בעבודה גדולה שמצריכה יא"ש ומידות מתוקנות, שהן עיקר הקשר.
כמו בקידוח נפט- מה הבסיס- הנפט, מה העיקר- המקדחה. בלי שיהיה נפט אין בשביל מה לשים

מקדחה. אבל בלי מקדחה לא נוכל להגיע לנפט. 
מציאת החן החיצונית היא ה"גלאי" נפט שלנו.

אם מחפשים יפה במיוחד, או שפשוט תיהיה יפה בעיניהם

או אם נמשכים רק לבנות יפות מאוד (שזה מוזר לי) או גם לבנות יפות במידה ממוצעת

כי יש כאלה שנראה שמחפשים רק יפות מאוד שסה"כ יש הרבה בנות יפות והם כאילו לא רואים אותן

מי שמחפש רק "יפה מאד", ורק זה מה שתופס אותו, כלומר שזה כבר קריטריון עיקרי אצלו - 

לא בטוח שגם מישהי כזו, אם היא גם בעלת אישיות, תרצה בו..

[ומה לדעתו אם אחרי שני הריונות היא כבר לא תהיה "יפה מאד" אלא יפה סתם בלבד...]

אבל זה יכול לפגוע בדימוי העצמי של הרבה בנות שסה"כ יפות ולא צריכה להיות שום בעיה מבחינת מראה.

הרוב הגדול יפות ופוסלים על תמונה

מה שקרה לך, זה עוד לא "סטיטסטיקה".

וגם "בחורי ישיבות" זו הגדרה מאד כוללנית - הרי הרבה בחורים דתיים, הולכים, ב"ה, לישיבת הסדר וכד' לפני הצבא, וזה עוד לא עושה את כולם ל"בחורי ישיבות" במובן שממנו את דורשת.

יש להניח, שבחור תורני עם מידות טובות, מחפש קודם כל מישהי עם מידות טובות, שנמצאת ב"שדה החיפושים" שלו, מבחנת איכפתיות תורנית ויר"ש וכו'. וגם מתאימה לו באופי.

אם על גבי זה, חשוב לו גם המראה, אי אפשר לגנות על זה. אע"פ שבווודאי לא זה העיקר. ואכן, אם מגזימים בנושא, זו כבר לא תופעה רצויה. אבל במובן שלא ירגיש שמראה מסויים "חוסם אותו", זה סביר.

אבל האמת, שבחורה שהטוב שבה נובע מהליכותיה ושיחתה, לא פעם תיראה מאד "יפה" בעיני מי שייקשר בה, אע"פ שזה לא נכנס ב"פרמטרים" החיצוניים... חוכמת אדם תאיר פניו. וכן להיפך - מי שמשדרת ריקנות, ה"יופי" הנוצץ לא יטעה לזמן רב את מי שמחפש משהו מעבר לזה..

שבחברה נפרדת מאוד הוא כמעט ולא רואה בנות נורמטיביות ביום יום

ורואה דוגמניות בפרסומות פה ושם

אפילו הדוגמניות בעצמן לא נראות כמו בתמונות ביום יום, שלא לדבר על פוטושופ

כי נקודת המבט שלך מאד טובה ואמיתית.

אלא לצרף אליה, כנספח, גם את הצד הזה, שיכול לסייע ל"חלות" של היחס הטוב אלייך בגלל אופייך.

אנחנו בעולם לא שפוי. ברחובות הן מסתובבות בקושי עם חצי בגד, שלא נדבר על הפרסומות ועל השלטי חוצות...

ואת,אני, ודי כולם כאן-נמצאים במקומות האלה. מוציאים את הראש. לא משאירים אותו בתוך הספר.

זה נכון/לא נכון? שאלה גדולה. אני נוטה להסכים שאולי היה כבר עדיף להישאר בתוך הספר.

אבל בדיעבד,אחרי שהביינישים הצדיקים האלו, היו בתיכון...וראו מה שראו. היו ברחוב...וראו מה שראו. או כל דבר אחר..

את היית רוצה שבעלך לא יימשך אלייך? היית רוצה שהוא לא יחשוב שאת יפה? היית רוצה בעל שלא מסתכל לכיוונך, אלא רק מדבר אל השכל שלך? קשה לי להאמין. וזה העולם שלנו. 

וכן,גם הביינישים,רובם לפחות,חיים בעולם הזה, גם אם יש להם פלאפון כשר/נוקיה C2. היצר חזק מההבנה הזו, שיופי הוא שקר, וחן הוא הבל.

היצר בסוף  מנצח על הרגש.

תביני...בדיעבד,זו המציאות לכתחילה.

אישה צריכה להיראות טוב בעיני בעלה, לא רק כי ראה דברים אחרים.

והברירה אינה בין "מדבר אל השכל שלך" לבין "היצר מנצח"..

לא כך. כשיש רגש טוב אל האישיות ומידותיה וקרבת הלב, ואין חסימה - זה מה שמנצח. 

ומי שרצונו בקרבת זו שתתחתן אתו, יבוא רק בגלל שהיא "מתחרה" טוב עם כל מיני גועל ברחוב, זה עלול להיגמר די מהר.

שתבין איפה היא חיה. ברור שאפשר לחיות חיים של קדושה, ב"ה יש הרבה מחוזות שבהם היצר עוד לא השיג אותנו(וגם לא ישיג בעז"ה ) 

אבל אם היא שואלת למה ביינישים מחפשים יופי,אז הנה התשובה-את חיה בעולם מעוות.זה הסיפור

יש המון מקום ליופי גם בלי העולם המעוות. מסכים עם כל מילה! 

רק נראה לי שהיא מדברת על מקרים אחרים. סתם חיפוש אחר יופי..בלי המשמעות הזאת שאת מביאה. וזה לא אידאלי...

יש דבר שהרבה צעירים לא חושבים עליו.

להחזיק אישה מטופחת עולה הרבה כסף.  הרבה מאוד פעמים לפני החתונה הוא התלהב מאיך שהיא נראית, ואחרי החתונה הוא גילה כמה עולים כל הקרמים והסבונים והבשמים ועכשיו הוא חושב שצריך להשקיע בדברים יותר חשובים (ממ, ניירות ערך?).

אבל קודם כל את חייבת להסכים שהמציאות של הדור שלנו משפיע גם על הנשים,

שהן בעצמם נותנות לפעמים יותר מידי חשיבות ליופי וחיצוניות (גם בלבוש וכו' של עצמן, וגם לא חסר בנות שפוסלות בנים על חצוניות), גם בלי שום דרישה אצל הבחורים.

וברור שהתורה משפיע על היחס שנותנים לחיצוניות, "הדרישות" שדיברו עליהם פה בשרשור לא מתקרב למה שהולך אצל אנשים פחות תורניים.

יש כנראה לאן עוד להתקדם, אבל ב"ה יש גם הרבה שמתייחסים לחיצוניות באופן הנכון.

לא ייפתי דבר מדבריהם.

יש מי שאוהב להאשים את הפריצות. זה קל ונוח וחוסך לעמיק את תורת ה' שלנו.

אני אוכיח שהטענה והמחשבה שדרישות היופי עולות בעקבות הפריצות שגויה.

הטענה הזו אומרת למעשה- בגלל שבנים רואים בנות יפות, החוש הפנימי שלהם מתקלקל,

הם בונים לעצמם מודל נשי של אישה יפה בצורה מסויימת והם שמים את עיקר הקשר על היופי.

לפי הטענה הזו, היינו צריכים לראות שבנות יפות מתחתנות בקלות מאלו שאינן יפות. למעשה

היינו צריכים לראות שבאופן מובהק, יש הצלחה בחתונה לבנות יפות על פי המודל הזה מאשר לאלו

שלא.

המציאות בעיני מכחישה את המצב הזה מכל וכל. הבנות שמתחנות בקלות אינן דווקא היפות, יופי

הוא לא המדד המרכזי, ומודל היופי המערבי הוא לא מוצלח יותר לחתונה מאשר אף מודל יופי אחר.

לא מעט פעמים בחור או בחורה שאינם נמנים על היפים- הם אלו שמתחתנים קודם.

האם יש קלות מסויימת ליפים להתחתן, לא בטוח, אבל למי שלא יפה יש קושי מסויים- כן. אבל לא

בשום צורה שונה מדורות אחרים. אפילו בדורות האמוראים והתנאים זה היה עניין ויש כמה וכמה סיפורים

סביב הנושא הזה.

לכן הטענה הזו אינה נכונה.(דוגמא לשימוש באד אבסורדום @עוגי פלצת @נפש חיה.) 

לדעתי אנחנו אוהבים להשמיץ את הדור הזה ולהסתכל בעין רעה על המציאות, כפי שאמרו חז"ל שנס

היה בירושלים ש"מעולם לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים", ויש שפירשו- שעיקר הנס היה

שלא אמר...  קשה עבודת המידות וקשה עבודת ה'- והאמונה מאין תמצא. אם כבר, כל העניין של

התקדמות בנושא מציאת החן הוא אך ורק עניין של התקדמות הדורות שאפשר לתקן את "יפת אלוקים

ליפת וישכון באהלי שם" ולגאול את התפיסה שלנו בנוגע ליופי.

אין הברכה מצויה בביתו של אדם אלא בשביל אשתו.

זה יותר בטוח מניירות ערך 

אתה לא אמור להחזיק אותה.

יש דבר שהרבה צעירים לא חושבים עליו.

להחזיק בבית אשה נאה יכול לעלות ביוקר. הרבה מאוד פעמים לפני החתונה הוא התלהב מאיך שהיא נראית, ואחרי החתונה הוא גילה כמה עולים כל הדרישות והטענות שלה בגלל שהיופי שלה עולה לה לראש והיא חושבת שהיא מושלמת ומגיע לה הכל.

אישה יפה זו צרה צרורה! גורו לכם בחורי ישראל התמימים...!

והנה דוגמה ממקורותינו:

"כך למד הנסיך הקטן להכיר שהשושנה איננה צנועה כלל ועיקר. אבל כל כך מרגשת!

'נדמה לי שזה זמן לארוחת בוקר'. אמרה, 'אם תהיה כה אדיב ותדאג לצרכי...'

והנסיך הקטן, מבולבל, הלך להביא משפך עם מים טריים...

במהרה החלה גאוותנותה לייסר אותו"

בעז"ה

לא צריך לייחס חשיבות מכרעת לכך ולא לאותם אנשים שמייחסים לכך
ובכל זאת זה דבר הגיוני 
"ת"ר יפיפיות שבהן, מה היו אומרות: תנו עיניכם ליופי שאין אישה אלא ליופי , מיוחסות שבהן היו אומרות: תנו עיניכםלמשפחה לפי שאין אישה אלא לבנים, מכוערות שבהן מה היו אומרות: קחו מקחכם  לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים" (תענית ל"א.).

ההיגיון טוען שקיימת יותר מתבנית אחת של בחור חילוני.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.