חבל  להסיק מסקנות מרחיקות לכת "מתוקף תפקידך כמאורסת" צעירה מאד.

גם בהודעה הקודמת היו טעויות. 

וכמו שכתבת לא כאן המקום להרחיב להסביר למה.

שכתבת מתוך התנשאות (איפה ראית דבר כזה?..).

ציטטתי מה שכתבת, שאת כותבת "מתוקף תפקידך כמאורסת" (מילים שלך) - ואמרתי שדברים אלו, שנכתבו מתוך חוסר התנסות בחיים - גם אם שמעת "הדרכה" כבר - וקל וחומר בשלב מאד צעיר בחיים (שזה כמובן לא דבר גרוע לכשלעצמו..) - הם מסקנות מרחיקות לכת ויש בהם טעויות.

ולא נכון ש"היית במקום הזה".. זה בדיוק מה שהסברתי, שלשמוע הדרכה כצעירה טרם נישואין - זה ממש לא להיות במקום הזה. אינך מאמינה? חכי שתתחתני - ותראי אם גם אז תגידי ש"היית במקום הזה" טרם נישואין. אם תחשבי כך גם אז, לא בטוח שזה כ"כ טוב.

המילים "מתוקף תפקידי", נכתבו על ידך.. אני ציטטתי מילה במילה. ולא כתבתי על עצמי כך. 

כל אדם יכול להבין שבנושאים מסויימים, כשכותבים עדיין תיאורטית ומתוך חוסר נסיון ובשלב צעיר - גם אם כביכול "מקבלים הדרכה" - יכולות להיות טעויות. אין בזה משהו "אישי".

ומאיפה לקחת כאילו מישהו "מרגיש קטן" מתגובותייך?....  חשבתי שמא את רוצה להאשים ההיפך.. אל דאגה, אין מה להרגיש מהם "קטן"..

לגבי מה שכתבת מקודם, מלבד מה שמקודם כתבת יותר קיצוני מאשר כעת ש"חשוב שיחשוב שאשתו יפה".. (שזה גם אני מסכים) - אבל בוודאי שאין לזה המשקל הכי חשוב בבית. ממש ממש לא.

ואיך גם בגלל זה הסקת על החשיבות ש"יימשך אליה" לפני כן.

זה לא היה קשה להבין, נכתב במפורש.

ואמרתי שהפרזת. גם אם "שמעת מנשואות".

זה שיש הרבה הלכות, זה מובן לגמרי. בגלל חומרת האיסור.עיקר ההלכות (גם מבחינת סימנים בשו"ע) הן סביב הזהירות מאיסור. ויש עוד מעבר לכך.

אף אחד לא השיג על כך שאת מקשיבה למה שנשים סביבך אומרות. זה דבר טבעי בשלב הזה של החיים.

אמרת שכמאורסת למדת, ויש לכך חשיבות "יותר מכל שאר הדברים האחרים"; וכמו כן, שבגלל זה "הם צודקים" (אלו שכלשון זו שהגבת עליה, "מייחסים ליופי משקל מכריע") - 

וכנ"ל, על דני הדברים הללו אמרתי שהפרזת.

הפרזת - זה לא אומר שאין בכך משהו (הרי גם אני חושב, וכתבתי, שחשוב שתהיה נאה בעיניו. ולא רק מסיבה זו. קודם כל, כדי שלא יהיה משהו שיגרום לפחות אהבה אליה. ואהבת לרעך כמוך). 

אבל בפרופורציות לדעתי אכן כן.

[אני מבין שאת חושבת ממה ששמעת מנשים, שזה לא כך. אז בסדר, לגיטימי. אני לא מסכים עם זה. גם חושב שמזיק מראש לגשת כך, לכן הערתי. לא בשבילך או כנגדך, אלא כי קוראים כאן עוד]

למה התורה בוחרת לפרט לנו כמה האימהות היו יפות?

למה חז"ל מרחיבים את הדיבור בנושא בכ"כ הרבה הזדמנויות?

למה לכל אורך הדורות כל הרבנים המליצו לחתנים למצוא אישה יפה בעיניהם?

לקחת פסוק אחד, שנכתב בספר מאוד מסויים אותו כתב החכם מכל אדם שגם כך התייחס לכל העולם כהבל הבלים, והפכת אותו למין כותרת כאילו זה יחס היהדות לנשים. טעות איומה.

בנות ישראל נאות הן, וזה מה שמרבית הבחורים מחפשים.

לא מלכת היופי ולא הוליווד אלא אחת שתמצא חן בעיניהם.

וזהו.

אבל אין קשר בין להבין בנות או לא להבין בנות לנקודת ההנחה שלך שעליה ביססת את המסקנה ש"הבנים" כאלה וכאלה

אני לא מחפשת דוגמן ושובר לבבות, אני מחפשת מציאת חן, תחושת שלווה כשאני מסתכלת עליו ולא רתיעה או דחייה. עם האהבה שמתגבשת, כך אני מאמינה, גם הבחור הממוצע ביותר בעולם ייהפך בעיניי לחתיך הורס

זה לא העיקר.

ומה ששלמה המלך אמר, זה לא משהו "צדדי", גם הוא ידע שכתוב בחומש על "יפת תואר ויפת מראה". 

אלא נתן פרופורציות. שהחן והיופי מצד עצמם, שקר. העיקר "אשה יראת ה' " - ואומר הגר"א, "היא תתהלל" בחן וביופי. לה נאה להתהלל בכך, כי אצלה זה מופיע את הפנימיות שלה. ולא "נזם זהב באף חזיר - אשה יפה וסרת טעם". 

על כן, קודם כל, לגמרי, האופי, היראת שמיים, המידות. על גבי זה, יש חשיבות שתישא חן בעיניו גם מבחינה חיצונית. למה? לא כי זה עיקרי - אלא לטובתה. זו ההגדרה ההלכתית. "לא ישא אשה עד שיראנה" - שמא תתגנה בעיניו, ואז הוא עובר על "ואהבת לרעך כמוך"; לא יתייחס אליה כראוי חלילה.

ו"יראנה", זה סובייקטיבי. ובוודא לא קריטריונים ראשוניים של "צבע שערות ועיניים". והמרב"ם כותב, באותה הלכה שצריך לראות אותה מקודם, "אבל לא יסתכל בה דרך זנות"... מה שחושבים שזו "משיכה".. אשה זה לא "סחורה". 

ועיקר הרצון בקרבה, בא מקרבת הלב. אל כך צריך להוסיף מה שיכול לעזור לזה, ומה שמונע "חסימה" סובייקטיבית.

וגם חכמים הורו "לעולם ישא אדם בת ת"ח" וכו'.. (והט"ז כתב שאם לימדה את עצמה, אז תלוי במעלתה האישית). למה לא כתבו "לעולם ישא מישהי יפה"?...

אז אכן, זה לא העיקר. אלא צריך לראות שזה לא יהיה גורם מפריע. כל אחד לפי עניינו. ומי שישים לב בעיקר אל האופי והטוב, אז כל מיני "פרמטרים" שנחשבים בעולם החיצוני - ומחזיקים מעמד בערך כמו עוד דברים שם.. - לא הם יקבעו לו גם בנושא נקודתי זה, אלא איך הוא חש איתה בכללית. טובה בעיניך? נאה בעיניך? אין "חסימה"?...

יש חשיבות גדולה לעובדה שבחורים מחפשים מישהי שתיהיה יפה בעיניהם.
אני לא חושב שדווקא תמונה היא זו שתגאל את אותם בחורים, אבל אני מבין את הבחורים

שמבקשים תמונה, כי נמאס להם לצאת לדייטים שמהרגע הראשון הם יודעים לאן זה ילך.

אתן יכולות לכעוס עלינו הגברים. אבל יופי הוא אולי לא הדבר הכי חשוב בזוגיות. אבל הוא בסיסי 

בשביל שתהיה אחת.

וזה שתדעו- גם מחפש מישהי שתהיה יפה בעיניו כי אם היא לא יפה בעיניו- הוא לא מעוניין בה. היא יכול

להיות צדיקה ויראת שמים, בעלת מידות תרומיות ועם נדוניה ששווה שליש מירושלים בנדל"ן- אם היא לא נראית

טוב בעיני הבחור- הוא לא יהיה מעוניין. בלי הבסיס הזה- אין זוגיות.

ומהצד השני- אם הבעל מעריך את אישתו מאוד בהרבה תחומים אבל חושב שהיא נראית מזעזע- איך היא תרגיש?

גם אם הוא מתאמץ לא לתת לה את התחושה הזו- זה בלתי אפשרי, היא תיפגע וזה יוביל בסופו של דבר למקום אחד

בלבד- גירושין.

עכשיו- מה אפשר לעשות? אפשר לדעת שמה' אישה לאיש. ואת לא צריכה שבחורי ישיבה יצאו איתך, את צריכה

בחור אחד. מה בחורי ישיבה הם בעלי סטנדרטים נמוכים? מגיעות להם נשים שהיופי מהן והלאה? הם עיוורים?

למה הם צריכים להתפשר על יופי? למה הם צריכים לא להחשיב את היסוד לקשר הזוגי?
מי מהם שעושה את זה הוא פושע שישלם על זה את הדין.

אישה צריכה שבעלה יאהב את איך שהיא נראית. לכל אחת יש את האחד הזה. כמובן שעדיף וכדאי לטפח את עצמנו, גם הגברים וגם הנשים.

וכן- יש דגש גדול על הצד החיצוני שהוא קצת מקולקל. אבל מכאן ועד האמירות הקשות שלך על בחורי הישיבות,
זו קפיצת מדרגה גדולה.

אז אולי יופי הוא לא העיקר, אבל הוא יסודי מאוד.

לא ראיתי שבחורים נמנעים מלצאת עם בנות שנראות נעים, יש מקרים מסויימים שדברים מסויימים מפריעים להם.

וכל אחד וטעמו הוא.

מי שאני מכיר- לא מחפשים אישה בתור תכשיט. כמובן, שהם רוצים להרגיש בנוח ללכת איתה ברחוב.

גם בנות רוצות בחור שהן לא "מתפדחות" ללכת איתו ברחוב. לא כי אנחנו דפוקים אלא כי זה חלק

מלהיות יצור חברתי- כמו שאני לא אלך בצורה לא ראויה ברחוב גם אם נראה לי שזה יפה.

לא חושב שזה מהמקום של אישה\בעל בתור אביזר או סמל יופי.

תרצי או לא- יסוד הקשר של גבר אלייך יהיה יופי. זה יסוד שבלעדיו אי אפשר. כלומר- אם הוא לא נמשך

ליופי שלך- הוא לא ימשך לחכמה, שנינות, הומור, צדיקות וכו' שאת מציעה.

לכן היופי תמיד יהיה בבסיס. הוא כמובן לא עיקר הקשר.

יש טעם אישי. ורוב מי שאני פוגש- מדבר על טעם אישי. נכון שהוא מושפע. אבל תמיד יופי הוא דבר חברתי.

מושגי היופי שלנו לא כאלו מעוותים- אולי ההפך, אצל בנות יש מושגי יופי הזויים. אני לא מכיר גבר אחד שאוהב

מראה על גבולה האנורקסי. רק בנות יכולות לחשוב שיש בזה משהו יפה. רוב הבנים שאני מכיר לא אוהבים

איפור בטח לא חזק. בנות מתאפרות בשביל להיות יפות בעיני חברותיהן יותר מאשר בעיני בנים.

לגבר יש טעם שלו, שמושפע גם, אבל לא ראיתי הרבה שאצלם זה ממש מוגזם והם פוסלים על דברים

שטותיים. 

הערכה לאדם משנה את הצורה שבה אתה מסתכל עליו.
זה נכון עד גבול מסויים. אבל זה לא יכול להפוך מאיסה למשיכה.

שגם אם היא "יפה בעיניו" מבחוץ,

אבל אין לה מידות ופנימיות וכו' - 

אז היופי הזה עצמו, עוד יותר מבמקרה ההפוך,

עלול כמעט בוודאות להפוך לרועץ. ועלולה להימאס לגמרי.

אז אכן, יש פרופורציות..

" כמובן שעדיף וכדאי לטפח את עצמנו, גם הגברים וגם הנשים."

שצריך לתת מקום למראה חיצוני, אבל הדבר היותר בסיסי זה היראת שמים והמידות.

בגלל אנשים שנותנים ליופי יותר מדי מקום - השרשור הזה נפתח.

לדעתי הבסיס הוא החיבור העמוק- הקשר הנפשי שיש בין בני זוג,

שבונים אותו בעיקר על גבי התאמה תורנית, יראת שמיים ומידות.

מציאת חן חיצוני זה דבר כ"כ פחות חשוב וגם כ"כ משתנה.

מה יקרה בהריון שכל הגוף שלה ישתנה

או אחרי כמה שנים שהיא תתבגר/תזדקן?

כל הבסיס הקשר שלהם יעלם פתאום?

ממש טעויות לדעתי:

האחת - חס ושלום הבסיס אינו החיבור החיצוני.

ב. החיבור החיצוני הוא ח"ו לא העיקר.

ו"מציאת החן" זה בכלל לא דבר חיצוני.

זו "טביעת עין" לגבי מכלול האישיות ביחס אליו. כמו שמחזירים אבידה ב"טבעית עין" לת"ח.

הבסיס הוא הירא"ש, המידו, האישיות  וההתאמה הסובייקטיבית שהיא נשיאת החן. גם מישהי שכאילו לא "יפה" חיצונית, יכולה לשאת חן מאד בעיני מי שלו היא מתאימה. ועל כן גם לא תיראה כעורה בעיניו.

כמו שאמר הרבי מלובאוויטש זצ"ל, אם הלב נמשך להצעה.. תחושת הלב זה משהו כולל ביחס לאדם, קשה להגדרה לזולת.

ואדרבה, מי שמתרגל ללכת אחרי החיצוניות, עלול לאבד את זה.

כך כתוב אצל ר"י החסיד, שמישהו נשא אשה שלא היתה מתאימה לו. אמר לו: בגלל שהיית צופה בנשים..

להבנתי, איבד כך מהחוש הפנימי,  של טביעת העין על האדם.

אם אתה מתכוין "בסיס", במובן של משהו התחלי, שיהיה אפשר להמשיך יותר לעומק - 

אז אכן, אם מישהו רואה מישהי שהוא מרגיש מיד "דחיה" ממנה, לא משנה מאיזו סיבה, גאוותנית, יופי מתייהר, מראה שאינו מתאים לו כלל - אז אכן.

אבל "בסיס" במובן מה הכי חשוב, מה היסוד האיכותי שעליו הכל נבנה, וביחוד עם הזמן, כל הקשר והיכולת לקשר,

זו האישיות, הערכיות, "נאה במעשים" כל' חז"ל, ההתאמה האישית הסובייקטיבית.

מציאת חן היא דבר הכרחי

אבל לא חושב שהמילה בסיס היא הגדרה נכונה.

בסיס הקשר זה משהו שכל הקשר בנוי עליו,

משהו שחוזרים אליו ושואבים ממנו כוחות בשעת קושי.

מציאת חן היא אהבה שאינה תלויה בדבר.
היא יסוד הקשר הפנימי שהוא ללא סיבות- חן מלשון חנם.

הוא תפוס בעולם החיצוני כי כך העולם בנוי- הדברים הפנימיים ביותר מוחבאים בצדדים

החיצוניים ביותר. 

זה המקום שעליו מבוסס הקשר. יש לו שתי פנים- האחת עליונה והשניה נמוכה. ושתיהן הן

הבסיס לקשר.

מתוך מציאת החן הנמוכה, אנחנו יכולים להתחיל להעמיק ולגלות את אותו כח פנימי, זה נעשה בעבודה גדולה שמצריכה יא"ש ומידות מתוקנות, שהן עיקר הקשר.
כמו בקידוח נפט- מה הבסיס- הנפט, מה העיקר- המקדחה. בלי שיהיה נפט אין בשביל מה לשים

מקדחה. אבל בלי מקדחה לא נוכל להגיע לנפט. 
מציאת החן החיצונית היא ה"גלאי" נפט שלנו.

אם מחפשים יפה במיוחד, או שפשוט תיהיה יפה בעיניהם

או אם נמשכים רק לבנות יפות מאוד (שזה מוזר לי) או גם לבנות יפות במידה ממוצעת

כי יש כאלה שנראה שמחפשים רק יפות מאוד שסה"כ יש הרבה בנות יפות והם כאילו לא רואים אותן

מי שמחפש רק "יפה מאד", ורק זה מה שתופס אותו, כלומר שזה כבר קריטריון עיקרי אצלו - 

לא בטוח שגם מישהי כזו, אם היא גם בעלת אישיות, תרצה בו..

[ומה לדעתו אם אחרי שני הריונות היא כבר לא תהיה "יפה מאד" אלא יפה סתם בלבד...]

אבל זה יכול לפגוע בדימוי העצמי של הרבה בנות שסה"כ יפות ולא צריכה להיות שום בעיה מבחינת מראה.

הרוב הגדול יפות ופוסלים על תמונה

מה שקרה לך, זה עוד לא "סטיטסטיקה".

וגם "בחורי ישיבות" זו הגדרה מאד כוללנית - הרי הרבה בחורים דתיים, הולכים, ב"ה, לישיבת הסדר וכד' לפני הצבא, וזה עוד לא עושה את כולם ל"בחורי ישיבות" במובן שממנו את דורשת.

יש להניח, שבחור תורני עם מידות טובות, מחפש קודם כל מישהי עם מידות טובות, שנמצאת ב"שדה החיפושים" שלו, מבחנת איכפתיות תורנית ויר"ש וכו'. וגם מתאימה לו באופי.

אם על גבי זה, חשוב לו גם המראה, אי אפשר לגנות על זה. אע"פ שבווודאי לא זה העיקר. ואכן, אם מגזימים בנושא, זו כבר לא תופעה רצויה. אבל במובן שלא ירגיש שמראה מסויים "חוסם אותו", זה סביר.

אבל האמת, שבחורה שהטוב שבה נובע מהליכותיה ושיחתה, לא פעם תיראה מאד "יפה" בעיני מי שייקשר בה, אע"פ שזה לא נכנס ב"פרמטרים" החיצוניים... חוכמת אדם תאיר פניו. וכן להיפך - מי שמשדרת ריקנות, ה"יופי" הנוצץ לא יטעה לזמן רב את מי שמחפש משהו מעבר לזה..

שבחברה נפרדת מאוד הוא כמעט ולא רואה בנות נורמטיביות ביום יום

ורואה דוגמניות בפרסומות פה ושם

אפילו הדוגמניות בעצמן לא נראות כמו בתמונות ביום יום, שלא לדבר על פוטושופ

כי נקודת המבט שלך מאד טובה ואמיתית.

אלא לצרף אליה, כנספח, גם את הצד הזה, שיכול לסייע ל"חלות" של היחס הטוב אלייך בגלל אופייך.

אנחנו בעולם לא שפוי. ברחובות הן מסתובבות בקושי עם חצי בגד, שלא נדבר על הפרסומות ועל השלטי חוצות...

ואת,אני, ודי כולם כאן-נמצאים במקומות האלה. מוציאים את הראש. לא משאירים אותו בתוך הספר.

זה נכון/לא נכון? שאלה גדולה. אני נוטה להסכים שאולי היה כבר עדיף להישאר בתוך הספר.

אבל בדיעבד,אחרי שהביינישים הצדיקים האלו, היו בתיכון...וראו מה שראו. היו ברחוב...וראו מה שראו. או כל דבר אחר..

את היית רוצה שבעלך לא יימשך אלייך? היית רוצה שהוא לא יחשוב שאת יפה? היית רוצה בעל שלא מסתכל לכיוונך, אלא רק מדבר אל השכל שלך? קשה לי להאמין. וזה העולם שלנו. 

וכן,גם הביינישים,רובם לפחות,חיים בעולם הזה, גם אם יש להם פלאפון כשר/נוקיה C2. היצר חזק מההבנה הזו, שיופי הוא שקר, וחן הוא הבל.

היצר בסוף  מנצח על הרגש.

תביני...בדיעבד,זו המציאות לכתחילה.

אישה צריכה להיראות טוב בעיני בעלה, לא רק כי ראה דברים אחרים.

והברירה אינה בין "מדבר אל השכל שלך" לבין "היצר מנצח"..

לא כך. כשיש רגש טוב אל האישיות ומידותיה וקרבת הלב, ואין חסימה - זה מה שמנצח. 

ומי שרצונו בקרבת זו שתתחתן אתו, יבוא רק בגלל שהיא "מתחרה" טוב עם כל מיני גועל ברחוב, זה עלול להיגמר די מהר.

שתבין איפה היא חיה. ברור שאפשר לחיות חיים של קדושה, ב"ה יש הרבה מחוזות שבהם היצר עוד לא השיג אותנו(וגם לא ישיג בעז"ה ) 

אבל אם היא שואלת למה ביינישים מחפשים יופי,אז הנה התשובה-את חיה בעולם מעוות.זה הסיפור

יש המון מקום ליופי גם בלי העולם המעוות. מסכים עם כל מילה! 

רק נראה לי שהיא מדברת על מקרים אחרים. סתם חיפוש אחר יופי..בלי המשמעות הזאת שאת מביאה. וזה לא אידאלי...

יש דבר שהרבה צעירים לא חושבים עליו.

להחזיק אישה מטופחת עולה הרבה כסף.  הרבה מאוד פעמים לפני החתונה הוא התלהב מאיך שהיא נראית, ואחרי החתונה הוא גילה כמה עולים כל הקרמים והסבונים והבשמים ועכשיו הוא חושב שצריך להשקיע בדברים יותר חשובים (ממ, ניירות ערך?).

אבל קודם כל את חייבת להסכים שהמציאות של הדור שלנו משפיע גם על הנשים,

שהן בעצמם נותנות לפעמים יותר מידי חשיבות ליופי וחיצוניות (גם בלבוש וכו' של עצמן, וגם לא חסר בנות שפוסלות בנים על חצוניות), גם בלי שום דרישה אצל הבחורים.

וברור שהתורה משפיע על היחס שנותנים לחיצוניות, "הדרישות" שדיברו עליהם פה בשרשור לא מתקרב למה שהולך אצל אנשים פחות תורניים.

יש כנראה לאן עוד להתקדם, אבל ב"ה יש גם הרבה שמתייחסים לחיצוניות באופן הנכון.

לא ייפתי דבר מדבריהם.

יש מי שאוהב להאשים את הפריצות. זה קל ונוח וחוסך לעמיק את תורת ה' שלנו.

אני אוכיח שהטענה והמחשבה שדרישות היופי עולות בעקבות הפריצות שגויה.

הטענה הזו אומרת למעשה- בגלל שבנים רואים בנות יפות, החוש הפנימי שלהם מתקלקל,

הם בונים לעצמם מודל נשי של אישה יפה בצורה מסויימת והם שמים את עיקר הקשר על היופי.

לפי הטענה הזו, היינו צריכים לראות שבנות יפות מתחתנות בקלות מאלו שאינן יפות. למעשה

היינו צריכים לראות שבאופן מובהק, יש הצלחה בחתונה לבנות יפות על פי המודל הזה מאשר לאלו

שלא.

המציאות בעיני מכחישה את המצב הזה מכל וכל. הבנות שמתחנות בקלות אינן דווקא היפות, יופי

הוא לא המדד המרכזי, ומודל היופי המערבי הוא לא מוצלח יותר לחתונה מאשר אף מודל יופי אחר.

לא מעט פעמים בחור או בחורה שאינם נמנים על היפים- הם אלו שמתחתנים קודם.

האם יש קלות מסויימת ליפים להתחתן, לא בטוח, אבל למי שלא יפה יש קושי מסויים- כן. אבל לא

בשום צורה שונה מדורות אחרים. אפילו בדורות האמוראים והתנאים זה היה עניין ויש כמה וכמה סיפורים

סביב הנושא הזה.

לכן הטענה הזו אינה נכונה.(דוגמא לשימוש באד אבסורדום @עוגי פלצת @נפש חיה.) 

לדעתי אנחנו אוהבים להשמיץ את הדור הזה ולהסתכל בעין רעה על המציאות, כפי שאמרו חז"ל שנס

היה בירושלים ש"מעולם לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים", ויש שפירשו- שעיקר הנס היה

שלא אמר...  קשה עבודת המידות וקשה עבודת ה'- והאמונה מאין תמצא. אם כבר, כל העניין של

התקדמות בנושא מציאת החן הוא אך ורק עניין של התקדמות הדורות שאפשר לתקן את "יפת אלוקים

ליפת וישכון באהלי שם" ולגאול את התפיסה שלנו בנוגע ליופי.

אתה לא אמור להחזיק אותה.

יש דבר שהרבה צעירים לא חושבים עליו.

להחזיק בבית אשה נאה יכול לעלות ביוקר. הרבה מאוד פעמים לפני החתונה הוא התלהב מאיך שהיא נראית, ואחרי החתונה הוא גילה כמה עולים כל הדרישות והטענות שלה בגלל שהיופי שלה עולה לה לראש והיא חושבת שהיא מושלמת ומגיע לה הכל.

אישה יפה זו צרה צרורה! גורו לכם בחורי ישראל התמימים...!

והנה דוגמה ממקורותינו:

"כך למד הנסיך הקטן להכיר שהשושנה איננה צנועה כלל ועיקר. אבל כל כך מרגשת!

'נדמה לי שזה זמן לארוחת בוקר'. אמרה, 'אם תהיה כה אדיב ותדאג לצרכי...'

והנסיך הקטן, מבולבל, הלך להביא משפך עם מים טריים...

במהרה החלה גאוותנותה לייסר אותו"

בעז"ה

לא צריך לייחס חשיבות מכרעת לכך ולא לאותם אנשים שמייחסים לכך
ובכל זאת זה דבר הגיוני 
"ת"ר יפיפיות שבהן, מה היו אומרות: תנו עיניכם ליופי שאין אישה אלא ליופי , מיוחסות שבהן היו אומרות: תנו עיניכםלמשפחה לפי שאין אישה אלא לבנים, מכוערות שבהן מה היו אומרות: קחו מקחכם  לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים" (תענית ל"א.).

ההיגיון טוען שקיימת יותר מתבנית אחת של בחור חילוני.

הכל בר תיקון בכל שלב.

חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.

מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...

השאלה אם יש מספיק אומץ

מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.

אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.

לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.

אם דלת ננעלה

לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר

תמיד ישארו דלתות נוספות

בכל נושא ובפרט באהבה

עם עבודה נכונה

הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?