ממש כדי לקרוא עד הסוף ותגיבו..

אח/ות יקר/ה, המכתב הזה אליך
אז הלכתי על זה. הלכתי הכי גדול שיכולתי. הלכתי ישר לגוב האריות. משם אוכל להציל הכי הרבה אנשים ושם יהיה הכי הרבה קידוש ה´. וידעתי כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים. ואני הרי על תקן של אחד כזה, לא?

אתה, שמתלבט עכשיו בין כל מוסדות ההתנדבות השונים ותוהה לאן ללכת.

אתה שמתלבט בין תרומה לסביבה בסניפי פיתוח מעורבים דרך שמירה על הקיים בסניפים נפרדים ועד התנדבות במד"א למען הקהילה, וכלה בהתנדבות בעמותות שונות לאיסוף מצרכים.

אתה, שחושב עכשיו מחשבות גדולות כמו - עם ישראל - "הפרט והכלל", חברה מעורבת - "לכתחילה או דיעבד", "קידוש ה'" לעומת "חילול ה'" "תורה והדרכה" ועוד כהנה וכהנה.

אתה, שעושה עכשיו מהלך כה חשוב בחייך של נתינת עצמך למען האחר תוך הקרבה עצמית.

אליך אני כותב.

כן, גם אני בדיוק כמוך, חלמתי על שינוי ואמרתי השינוי מתחיל בי. גם לי, בדיוק כמו לך, לחש קול קטן -קום, עשה מעשה! וגם אני החלטתי לשמוע לו. גם אני בדיוק כמוך התלבטתי האם חברה מעורבת זה טוב או רע וגם אני התלבטתי האם אני קודם לכלל או אולי הכלל זקוק לי. וגם אני, בדיוק כמוך - החלטתי שהכלל זקוק לי. אז הלכתי על זה. וזה ממש לא חשוב איפה. מה שחשוב הוא שזה היה בחברה מעורבת ושהייתי לבד, בדיוק כמוך.

ואל תשלה את עצמך - אתה לבד.מי מבין אותך? הר"מ? מי יודע מה עובר עליך? רה"י? או אולי הקומונרית? מי יבין אילו ייסורים זה לראות חניך שהפסיק לשמור נגיעה וזה לאחר שדברת איתו שעות. מי עוד יודע איך מרגיש אדם שנמאס לו לדבר עם מדריכות אבל הוא לא יכול כי זה חלק מהתפקיד? מי עוד יודע איך מרגיש מדריך שרוצה לבכות כמו חניך על המצב שלו אבל אין לו למי? מי איתך? עם יד על הלב, מי?

אתה לבד, וזה אוכל אותך. בדיוק כמו שזה אכל אותי.

אז הלכתי על זה. הלכתי הכי גדול שיכולתי. הלכתי ישר לגוב האריות. ידעתי, (אנחנו הרי תמיד יודעים) משם ההשפעה תהיה הכי גדולה. משם אוכל להציל הכי הרבה אנשים ושם יהיה הכי הרבה קידוש ה'. (קידוש ה'-גם כן סיסמא. חשבת פעם בדיוק מה זה אומר?) וכך, הלכתי - אני, המדריך המהולל, המדריך הנערץ שכה רבים מסתכלים עליו כדמות לחיקוי, לשיא השיאים שאפשר להגיע אליו כמדריך. והשפעתי. ללא ספק. אני לא חושב שמישהו שם שכח אותי. ועזרתי לכולם, ותמכתי, וישבתי עם כולם והייתי אוזן קשבת לכולם. ולכולן. ובאמת שלא ייחסתי לזה בעייתיות. הכל היה לשמה. באמת.

אז דברתי איתה עד 3:00 בבוקר, זה לא שאני מרגיש משהו כלפיה. ובאמת לא הרגשתי כלום כלפיה, ואני עדיין לא מרגיש. אבל הנזק שזה עשה - אותו אני מרגיש.

אז הלכתי על זה, בדיוק כמוך הלכתי על האתגר הגדול. הלכתי על החינוך של הדור הבא. משם כידוע, הכל מתחיל. ובאמת הועלתי, באמת שיניתי. באמת שהאנשים שהיו כה חשובים לי חזרו משם בריאים ושלמים (יחסית). וכן,יש לי חלק בזה. וחנכתי את הדור הבא, אני מקווה, מתוך יראת שמים ואהבה לה' יתברך. ובאמת שהיה שווה לצאת לשם.

אז הלכתי על זה. וידעתי בדיוק מה לעשות ואיך לעשות. וקראתי ספרים ושותי"ם בנושא וידעתי איך הכל הולך לקרות. הייתי מוכן לכל תרחיש. קראתי את כל ההלכות וידעתי איפה למצוא כל דבר אם חלילה אשכח. ידעתי שזה מסוכן. אבל הייתי מוכן לכל. כמעט. אני לא אשקר. פחדתי. מאוד פחדתי. אבל ידעתי כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים. ואני הרי,על תקן של אחד כזה, לא?

אז הלכתי על זה. ואז הלכתי אני. האני שלי הלך. הייתי מוכן. עניתי לכולם על כל השאלות וידעתי את ההלכה תמיד. אבל אין מה לעשות,סביבה משפיעה. וזה לא משנה כמה אתה חזק או מה אורך הפיאות או החצאית שלך .ואם הסביבה לא ידידותית אתה תינזק מזה. כמה ואיך – תלוי בך ובעוינות הסביבה. אבל אתה תקריב משהו מעצמך, תהיה בטוח. לא משנה כמה אתה חזק ועד כמה אתה רציני וסומך על עצמך-אם הסביבה לא מושתתת על התורה ולא בנויה מהבסיס על טהרת ההלכה, אתה תנזק.

וזה לא משנה איפה או עם מי. בנים ובנות, דתיים וחילונים. בקטע הזה אין הבדל בניהם. אם זה לא מושתת על ערכי התורה אתה תנזק. וחבל. כ"כ חבל.

אחי היקר לי מכל, האמן לי. השפעה זה חשוב. הכי חשוב. אתה מדריך בסניף עולים? אשריך! פתחת דוכן להנחת תפילין? אשריך! כל פעולת חסד שאתה עושה היא טובה ועושה נחת רוח לבורא. אשריכם ישראל. באמת.

אבל תשמרו על עצמכם. תזכרו שחייך וחיי חבריך – חייך קודמים. וזה נפסק להלכה. ואם יש ספק -ספק פיקוח נפש דוחה שבת. ועל חילול שבת מתחייבים כרת. וכן, מדובר בנפש שלכם. אל תסמכו על עצמכם. אתם כלום. כולה נערים בני 15-18. אתם לא באמת יודעים מה טוב לכם.

שמרו על עצמכם. זכרו ששלוחי מצווה אינם ניזוקים רק במקום שלא מצוי היזק. אבל אם הכנסתם עצמכם למקום סכנה זה סיפור אחר לגמרי.

שמרו על עצמכם. על טעויות משלמים. ואם לא עכשיו - בעוד כמה שנים. זה יגיע, אני מבטיח. אל תעשו לעצמכם הנחות. אל תגידו לי זה לא יקרה. אל תשחקו בעצמכם. אל תחשבו שאתם כל יכולים ושעליכם כלום לא משפיע. הכל משפיע על הכל. אתם נשמות טהורות –א ל תהרסו את זה. אתם קודמים לכולם! קל להגיד את זה. אני יודע, גם אני אמרתי. אבל זה כ"כ נכון.

אני לא שמרתי על עצמי ועכשיו אני משלם על זה. תשמרו על עצמכם. אתם נוער טהור וקדוש. אתם בנים של הקב"ה! אתם שיא השיאים של היצירה האלוקית. ואני לא אומר את זה בצחוק.

יש למישו אולי?

חברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)

טוב נושא קשוח אז ככה..

בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה). 

אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.

עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.

עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית

קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?

מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו

במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה. 

מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות

רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?

וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)

ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)

תודה רבה!