בס"ד

ואיך הכל במעגלים מפתיע אותי כל פעם

הבעיה המרכזית של החיים שלי זה שהם לא נגמרים
כל פעם מחדש אני מרימה לעולם מבט מלא בתקווה
ולא
הוא מחליט להמשיך להסתובב תחתי
ואני עייפה כל כך ממנו מהתנועה הבלתי פוסקת
שמעגלית כל כך מצד אחד ומצד שני לא מפסיקה להשתנות
אני עוברת על אותה הנקודה מדרכים שונות
והנקודה ששוקדים עליה לא מצדיקה את המאמץ
ואני צריכה הפסקה
בצורה נואשת כמעט
אני צריכה לעצור לנשום לקום לכמה בקרים חסרי מעש
לכלות את זמני על סדרות מטופשות בלי שקול צווחני יצעק לי עבודה שאני מתעלמת ממנה
אני רוצה אוויר מזגן של קיץ ולשכב על רצפת מטבח עם מתמטיקה לשנה הבאה
כשיש לי עוד חודשים עד שאצטרך לדאוג לגביה
להרגיש את האתגר כמשב מרענן ולא כרוח שמאיימת לזרוק אותי מצוק
אני מסתכלת לאופק ואין לי סוף להאחז בו
רק הליכה בלתי נגמרת לעבר מטרה עלומה
וזה מייאש ואני רוצה לעצור להניח את התיק ולהתמוטט לרצפה
אבל אי אפשר אי אפשר כי יש כל כך הרבה מה לעשות
אי אפשר כי אין זמן לבדוק אם אני רוצה ללכת
אם אעצור העומס בשניה הבאה רק יהיה גדול יותר
ועכשיו בואו נגלגל עיניים כי נו באמת
אין באמת כל כך הרבה עומס
אבל אני חווה את זה כעומס
מבחינה רגשית אני מוצפת גם אם ראלית הדברים פחות גרועים
ואפשר להאחז בפיסת מציאות הזאת
אבל זה רק מציק יותר
כי החוויה לא משתנה והעומס נשאר וכשמציאותים לא מאפשרים מקום לתחושות האלו
ודבר אחד יותר גרוע בעומס וזה עומס מודחק עם פנים של הכל סבבה אגוזים
|נושם עמוק|
אתמול חלק א של היום היה סיוטי ובכיתי את חיי
בסוף אף אחד לא הרגיע אותי
הייתי רק אני מול עצמי מצווה לנשום עמוק ולחזור ללמוד
כי זה מה שצריך
אני עושה מה שצריך
|נושם עמוק|
|ממשיך|

למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?

חורף בריא לכולם