ומידי פעם זה צף.
זה ממש מוזר כי אני החלטתי לסיים את הקשר אחרי שנפרדו ושוב חזרנו.
אבל הוא עולה לי במחשבות
בעיקר כי היה טוב,
כי הוא היה הרציני הראשון שלי (ועד עכשיו גם האחרון)
כי היו לו תכונות טובות
(וגם כאלה שלא - ובסוף הן הטו את הכף)
מההתחלה השכל רצה לבדוק שוב,
לא אפשר לרגש להתפתח
ובכל זאת המשכתי כדי לבדוק היתכנות קשר,
אולי דברים יסתדרו בראש,
אולי סתם נלחצתי וחיפשתי על מה לחתוך
אבל לא..
לאחר פרידה וחזרה
ואחרי הרבה דיונים והתייעצות עם אימא ורבנית החלטתי שזה לא נכון לי.
נפרדנו סופית.
למה זה קורה אני לא מצליחה להבין
הרי אני סיימתי את הקשר
אני הכנתי את עצמי לזה
ובכל זאת הוא חוזר לפעמים למחשבות שלי,
הכיף שהיה בקשר
(לדעתי לא צריך רק כיף, צריך גם הגיון והחלטה שכלית לפני זה
ועובדה שלא היה לי רגש אליו בגלל שהשכל לא אפשר)
אני לא רוצה שנחזור, זה בכלל לא הדיבור
כי אני יודעת שהוא יצא מזה שבור
ואני לא רוצה לנסות שוב.
גם זה לא נכון לי.
אבל דיי
דיי תשכיח אותו ממני
ותשלח לי את שלי,
בעז"ה בקרוב,
לתמיד.
סופריקה 
