דבר שני, את כל המצעים שיש לך ואת כל הבגדים התחתונים תכבסי בהרתחה. 

תולעים זה משהו שנדבקים בו. אם זה עבר לך וחזר, זה אומר שפשוט נדבקת בזה שוב ממישהו (ילד) או ממשהו (סדין נגוע). 

זה לא משנה כמה פעמים לקחת כדורים ונפטרת מהם - זה לא מחסן אותך מהדבקות עתידיות. 

הייתי אצל מומחית והיא ביקשה תרבית צואה כדי לבדוק את הסוג של התולעים

אבל אני בספק אם ימצאו שם משהו כי לא תמיד מוצאים בבדיקות האלה...

הכי מעצבן שהרופאת משפחה הציעה לי כדורי שינה ואני מסבירה שבגלל הגרד 

אני לא מצליחה לישון ובטח שכדור שינה לא יעזור כי מגרד לי מאוד.

איך את יודעת שזה מה שיש לך? 
אולי את לוקחת כדורים לבעיה אחת כשיש לך בכלל בעיה אחרת לגמרי? אולי זו בכלל פטריה? 

בכל מקרה, אם אכן מדובר בתולעים וזה עובר וחוזר אז יכול להיות שכמו שכתבתי קודם - את נדבקת שוב ושוב ממקור כלשהו ולכן כדאי לכבס בהרתחה את כל הלבנים ואת כל המצעים בבית. 

אפשרות אחרת היא, שהכדורים לא הורגים את הביצים של התולעים אבל התולעים מתות, הגרד מפסיק, את מפסיקה לקחת את הכדורים ושבועיים אח"כ, הביצים בוקעות ושוב יש לך תולעים. 

מעבר לזה, עד כמה שאני יודע, תולעים שמפתחות עמידות לורמוקס זה מאוד מאוד נדיר אם זה בכלל קורה. 

ואין לך מה להתעצבן על רופאת המשפחה - היא הפנתה אותך למומחית והציעה לך טיפול ל"כיבוי שריפות" שהיא חשבה שיכול לעזור עד שתלכי למומחה. זה התפקיד שלה. 

יש לו ידע רפואי.

וחוצמזה, הוא לא נתן שום קביעה, אלא רק פרס בפנייך את האופציות שהוא מכיר.

שכדאי לך לטפל בהן.

רפואה שלמה. 

זה לא כמו חיידק שמפתח עמידות בפני אנטיביוטיקה אלא יותר כמו ג'וק שמפתח עמידות ל-k300. 

אבל אני אבדוק את זה יותר לעומק. 

שוב, אני צריך לבדוק גם את זה. 

תולעי מעיים - הורות

שירשור שהיה כאן בעבר בנושא ויש בו פתרונות טובים.

סביר להניח שהשימוש הממושך בכדור נגד פטריה הרס את האיזון במעיים, וחוסר האיזון הוא קרקע נוחה לתולעי מעיים.

בדרך כלל כשהן מתפרצות הן גורמות לחוסר תאבון ולצורך במתוק, מה שמחמיר את חוסר האיזון ועלול לגרום להתפרצות מחודשת של פטריה.

מן מעגל קסמים כזה.

הכל אפשר לתקן.

את צריכה להתחזק זה הכל.

אפילו מולטיויטמין יכול לעזור הרבה במצב הזה.

יכולה ליצור איתי קשר במסר אישי.

אני ממזמן נמנעת מכל המאכלים האלה..

ומונעת מעצמך ויטמינים ומינרלים חיוניים.

בקיצור, יש הרבה מה לעשות כדי להיחלץ מהמצב.

אני כבר עשיתי הכל !! הייתה לי לפני זה פטרייה ולקחתי המון כדורים

נגד פטרייה אולי זה הרס לי את המעיים

לי גם היה תולעים כמה שנים עד שבעלי דיבר עם רוקח אחד שהציע לו תרופה

שנקראת קנדידקס מוכרים את זה רק בשתי בתי מרקחת בירושלים וזה עולה 100 שקל לבקבוקון אבל זה עוזר

את צריכה לקחת כפית אחת 3 פעמים ביום עדיף על בטן ריקה וכמובן כמה שפחות מתוק כי הסוכר נותן להן כוח להיתרבות ועוד דבר תאכלי כמה שיותר שום חי בעלי הכין לי פסטו מפטרוזיליה עם הרבה הרבה שום חי אכלתי לפחות קופסא שלמה ביום גם אני פוחדת מהוורמוקס הדברים הללו עזרו לי 

צריך לזה מרשם רופא? כמה זה בערך עולה? ואם זה מתאים לילדה בת 4? כי ראיתי באינטרנט שרשמו מינונים של ילדים בני חמש ומעלה... ואם כן מה המינון? הבת שלי סובלת מתולעים....

תודה!!

נשמע ממש שעוזר

לי אמרו שזה בגלל שאוכלים יותר מידי סוכר ודברים מתוקים... שווה לך לנסות... אחותי הפסיקה לאכול שטויות וסוכר וזה ממש עזר לה...

בהצלחה

אני יודעת שזה מאתגר אבל לתת שום זה הפתרון הכי טוב, אין מה לעשות

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....