אם אני מבין נכון מה שכתבת (בכישרון..),

אז אכן - קו אדום. לגמרי.

להגביר את השכל. לחתוך כל אופציה של קשר. ס.מ.ס, שיחות, מה שיהיה. לחסום.

אחרי כמה זמן, כבר יהיה קל יותר להתרגל לכך. 

זה בין חורבן של כל הנוגעים בדבר (כולל את) - לבין סיכוי לחזרה לשפיות וחיים נורמליים.

עדיין.. צריך לחשוב על כך אם זו היית את היית במקום האישה שבבית...

גבר לא נאמן זה גבר שמפחד להתמודד ולנסות לפתור בעיות בינו לבין אישתו,

והוא לא יוכל אפעם להיות נאמן באמת למישהי..ולכן עדיף לברוח כמו מאש...

שישרף לבד (מהחטא), למה להיות שותף?..

להרוס משפחה ...ואת עצמך ואותו בגלל תאווה?..

נסיון קשה , אבל אצלי אחוות נשים קודמת כי היום זאת היא מחר זאת את (חסושלום)

ותמיד פרי אסור נראה מתוק יותר

עניתי מהמחשבה הראשונה שעלתה בי. מהלב למקלדת.

כותבת לך באישי

הלוואי שהקב"ה יתן לך הרבה כוחות בקלות להצליח להתנתק ולסיים לגמרי לגמרי!

ה' ייתן לך כוחות לניסיון המזעזע הזה...

תהפכי את התחום האפור הזה לשחור משחור.

תנסי להסתכל מנקודת מבט של תורה ושכל,

ולא כמעידה רגעית שנובעת מתוך תאווה ורגש.

תחשבי על כמה בעלך יודה לך,

תחשבי על כמה אשתו תודה לך (במודע או שלא),

על כמה הילדים שלו לא יסבלו מבית מעורער (או גירושין).

ברור שאת יכולה, ואין לי אלא להתפלל עלייך ולאחל הצלחה.

הרבה אור ובהירות,

ומהרה, מהרה, תמצאי אהבת אמת,

כשרה ומיוחדת!!

וברור לי שאת משוועת לצאת ממנו!

הייתי ממליץ לך לנסות ללכת למישהו מקצועי ולשתף ללמרות הקושי הענק בחשיפה ובבושה.

אבל, 

א. זה עצמו יכול לעזור. עצם הבושה.

ב. מטפל מקצועי יכול לעזור. אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים כידוע..

וכמובן תפילה.

המון הצלחה וכוחות גדולים לעמוד בגבורה בנסיון!

שזה ברור לגמרי.

אלא, יש כאן שלושה צדדים נוספים:

האחד, בהיות שאת בחורה עם לב, מבינה ומרגישה, ונקלעת לנסיון שברור שמהצד היה נראה לך שיא הכיעור, אבל כעת את מרגישה נסיון, צועקת הצילו... - 

אז גם ההדגשה של המשמעות, כמו שאמרת. ההעמדה של עצמך במקום האשה שבבית - "והיא חברתך ואשת בריתך" - המחשבה שזה כאילו את נותנת למישהי ברחוב סטירה חזקה חזקה, כי ממש מתחשק לך שהיא תזוז - והרבה יותר מכך; המחשבה הזו יכולה לעזור למוטיווציה להתנער.

דבר שני - הידיעה שצריך בדבר כזה, ממש להגביר את השכל על ה"רגש". החלטה עובדתית. כמו כשרוצים להיגמל ממשהו.

וההחלטה הזו, צריכה להיות מלווה בכלים ממשיים. חסימה בנייד. אי אפשרות של פגישה, וכו'.

ולדעת בבירור, שכמו כל "התמכרות", כמה שהזמן עובר, כך נרגעים יותר - ואז גם יותר תופסים למפרע, הן את הכיעור, והן את אנחת הרווחה שלא נמצאים שם.

דבר שלישי - אכן כמו שכתבת. רואים מהכתיבה שלך, שזו לא כתיבה של מישהי מושחתת מיסודה. של מישהי עם כישרון, עם מצפון, שנקלעה למבוך רגשי קשה. אבל אותם כחות שגורמים לך להיות יכולה לראות כך, להבין, להבין את עוצמת חומרת הענין - הם אותם כחות שיזעור לך לצאת מהבוץ הזה, בעז"ה, להיבנות מחדש לגמרי.

אני לא בטוחה שהייתי רוצה לשמוע רק טוב

תכלס הייתי רוצה את הכאפה שתעיר אותי

טוב אבל זאת אני

**את יכולה לחפש סיפורים מצד הנשים הנבגדות ולקרוא\לראות מה הן חשו וחוו ואולי זה יעורר אותך

נוצר רושם שכן..

אם הוא לא רוצה להיות עם בת זוגתו אז תעשו את זה מסודר

שיפרד ממנה ותנסו כזוג

אבל לרקוד על שתי חתונות ....?..

הוא מנסה ליצור איתך קשר ואת נמנעת?

אם כי, אני לא בטוח שזה יפה ורגיש כל כך לשאול אותך את זה..

גם ככה זה ממש לא נעים וקשה לחשוף את זה.

שאפו על הצעד הראשון.

אבל אם הבנאדם מרגיש שהוא רוצה מישי אחרת חוץ מאשתו

מה ההבדל בללכת ליצאנית..????

את בת ישראל מגיע לך משהו טוווובבבב

את לא אמורה להיות האישה השניה שמחכה שיחמוק מהבית ויבוא

מגיע לך בעל שאוהב אותך באמת ויהיה רק שלך

* צריך לזכור שכמו שהתנהגנו כך ה' מגלגל אלינו, אם מישו בוגד אז הוא יזכה גם לבנזוג בוגד

אין אפס הגלגל חוזר בסופו של דבר אליך...

בכל מקרה שולחת לך חיזוקייים :*

ובמצב של פיקוח נפש, צריך טיפול נמרץ...

יקרה אני חושבת שאת זאת שהגזמת. אני קוראת כאן מדי פעם ואני בהלם מכל החיבוקים כאן.

אין מיש - הסיפור שלך יותר נוראי מהתגובה שלה. כל התגובות התומכות תגידו אתם רציניים??

בנות-הייתן מדברות אליה ככה אם היא הייתה זאת שבן הזוג שלכם בוגד איתה ל'ע??

בנים-הייתם מדברים ככה אם זאת הייתה זאת שבעלה של אחותכם היה בוגד איתה למען ה' איפה השפיות??

אתם מבינים שלא הכריחו אותה לעשות את זה נכון?? אתם מבינים שהיא אדם בוגר שיכל לעצור את זה בזמן עם קצת התחשבות באחר נכון?? לא צריך להתעצבן עליה אבל גם ממש לא לעודד את זה ולנחם אותה כאילו היא המסכנה...מה עובר עליכם?

זה ממש להרוס בית כל מה שהולך בסיפור הזה. להרוס חיים של אישה אחרת. להפיל עוד אישה שלא אשמה במעשים שלה ופוגעת לה במקומות הכי רגישים. ואז להגיע הביתה ולכתוב על זה שיר כאילו יפה שמסתיר אמת כל כך מעוותת

לא כתוב פה שהייתה כאן בגידה...

היא עובדת על זה...

ואל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו

אם לגואל הדם מותר להרוג את הרוצח בשגגה, לא אומר שלכולם מותר...

אפשר להבין את שני הצדדים:

אישתו של המדובר כאן, היא מסכנה ואפשר להבין אותה. ואלולא היא הייתה רושמת כאן, התגובות היו בהתאם.

והמדוברת שלנו, שלא מבקשת לגטמציה למעשיה, היא מבקשת עזרה ותמיכה איך לצאת מהמצב אליו היא נקלעה...

ובעריות אסור לשפוט פשוט אסור! ואל תדאגי בשביל הקב"ה, הוא יודע מי התגבר על יצרו ומי פתח ליצרו פתח...

תפקידנו הוא לקרב, לתת אוזן קשבת.. אפאחד לא אמר שהיא בסדר.

אבל אנחנו לא נוסיף כלבים שינשכו אותה לבור מלא הכלבים שהיא כבר נמצאת בו, נכון??

ואין לי שום כוונה לפגוע במי שכתבה את זה.

אבל תסכימי איתי שממה שנראה בשיר-זה בגידה. היא יכלה לכתוב אחרת ואז לא הייתה מקבלת את התגובות האלה. קשה שלא לפרש את זה בצורה הזאת אז למה היא לא ציינה את זה אחר כך? אני לא אמורה לנחש. אני כותבת לפי מה שאני רואה.

ואני מבקשת סליחה מאין מיש אם היא נפגעה ממני זאת לא הייתה הכוונה שלי. רק שיש דברים שצריכים לומר אותם.

ואם לא הייתה בגידה אז למה למען ה' לגרום לאנשים כאן לכאב מהמחשבה שיש איזה אישה מסכנה שבעלה לא מפסיק ללכת עם אחרת. זה אולי נפוץ בתרבות המערב אבל בציבור הדתי קשה לשמוע את זה גם אם קיימים דברים כאלה שאי אפשר להתכחש להם. ועוד יותר קשה לראות כמה מעודדים את הצד הפוגע. אם העידוד עוזר לצאת מזה מה טוב אבל אפשר לעשות את זה בפרטי ולא להתעצבן על כל אחד שאומר את דעתו השפויה שלחלק מהאנשים נראית מרושעת 

אחשוב בדיוק על שני סרטים לבגד. לא משהו אחר. אם תתחילי לפרט יותר ולא יהיה אפשר לחשוב אחרת - אז אגיב בהתאם. וזה המקרה כאן. מההודעות של אין מיש נראה שזה הסיפור. היה אפשר בכמה מילים פשוטות רק להבהיר שזה לא המקרה. אני לא צריכה לנחש לבד. כבר אמרתי, ממה שהיה כתוב זה מה שהיה אפשר להבין.

ואין לי שום דבר אישי נגדה. ממש לא. אני מאחלת לה לצאת מזה ושיהיה לה רק טוב.

ואכפת לי ממנה כמו שאכפת לי מכל יהודיה אחרת אבל לפעמים צריך להגיד את האמת בפנים.

ואם פגעתי אז אני שוב מבקשת סליחה אבל המקרה הזה, בצורה שהתפרש כאן, מקומם ומכאיב וקשה שלא להגיד את מה שמרגישים שקוראים את זה

יש צד אחד, שבפורום ציבורי - לפעמים תגובות "מבינות" עלולות כאילו להוריד את הרף של זעזוע טבעי ואמיתי מדברים חמורים. על כן, מבחינה זו בצדק, אנשים נוטים להרים קודם כל קול זעקה על עצם הענין. אין לזלזל בכך [ובמחילה ממי שהסבירה את הצד השני של צורת התגובה, אין דברים "מקובלים" בנושא כזה. מה שלא בסדר הוא לא בסדר וזהו. אם מישהו/י "מתחיל/ה" עם נשוי/אה (לא מדבר על המקרה הספציפי), אז חלילה שבגלל שמכירים קצת מציאויות מקולקלות ועוזרים בהן - כבר נתייחס כאילו משהו בזה "מקובל"].

אבל, יש צד שני - והוא הרלוונטי לכאן. 

יש מישהי שמבינה שדבר מסויים ממש אינו בסדר. אומרת את זה, מסבירה שמה שיחזק אותה אינו להגיד לה כמה לא טוב - כי היא יודעת - אלא העצמת הטוב שבה ויכולתה לעמוד ולא להיסחף.

לא זו בלבד, אלא שמדבריה מובן, שלא ש"קרה משהו" בפעל, אלא נאבקת מול תחושה. ושלא להיסחף אחריה.

ואכן, בזה המדובר.

אז בוודאי שבמקרה כזה, הצד המכריע הוא אכן הערכת זה שעומדת נגד הדבר שנקלעה אליו, שבוודאי לכתחילה לא טוב להיקלע אליו, חיזוק יכולתה, הטוב שבה, לעמוד לחלוטין נגד כל היסחפות, בצירוף עצות מעשיות.

הצלחת לתאר בפסקה הראשונה את מה שהרגשתי ואולי עוד כמה הרגישו..דברים היו צריכים להיאמר יותר בעדינות אבל עדיין להיאמר מתוך מקום של איזון.

כשמבינים שזה התפרש בצורה קיצונית ולא כך המקרה - אפשר להתייחס אליו אחרת

אחרי שדיברתם בפרטי זה ממחיש. מעבר לזה ממש לא!! אף אחד לא צריך לדעת שזה לא המקרה!

אם אתם רואים שאנשים ממשיכים לחשוב את אותו הדבר אפשר להבהיר בצורה מאוד פשוטה שזה פשוט לא הסיפור!! לחסוך לנו ולה צער גדול!!

ולדעת שיש דברים שלא נוכל להבין. ואסור לשפוט אף אחד כל עוד אנחנו לא במצב שלו.

אבל - אין פה שום התמרמרות על בגידות. את אמרת את דעתך כך גם אני אמרתי את דעתי.

זה פורום ציבורי ואין שום מניעה להגיד את מה שאני חושבת וכבר אמרתי שאני מאחלת לה באמת את כל הטוב שאפשר. אף אחד לא שפט אותה. דיברתי על הסיטואציה עצמה ועל התגובות.

מי ביקש את חוות דעתי? זה פורום ואני יכולה להגיד אם משהו מקומם אותי.

פלירטוטים מקובלים? אני מבינה את הקושי ואת האינטראקציות המסובכות ולפעמים הבלתי נמענות שנקלעים אליהם במהלך עבודה אבל ממתי זה הפך למקובל??! או לר-ק פלירטוטים מקובלים?!

זה מתחיל בזה ונגמר בצורה אחרת..לכן זה ממש לא רק וממש לא מקובל. עם כל הקושי ואני באמת מחזקת את אין מיש ומנסה כמה שיותר להבין לליבה ומתפללת בשבילה שתהיה חזקה

ברגע שחושבים על הנבגדת אוטומאטית קשה לחשוב על מחילה לבוגד...

במיוחד אם עברנו בחיים על בשרנו משהו "מעין זה" או חס ושלום משהו כזה ממש.

ואפילו מספיק שמישהו קרוב אלינו עבר חוויה כזאת כדי שנרגיש הזדהות עם הנבגד...

צריך להבין שכל עוד יש חרטה ורצון לשינוי, צריך גם לרחם על הצד השני... הוא סובל פה ויסבול בעולם הבא... 

זה ממש טלטלה לנפש, אני לא מאחלת את זה לאף אדם... 

במה חווית ואיפה אתה עומד היום... זה הכל. 

לכן קשה להיות אובייקטיבים באמת... 

כי ממה שאני מבינה זה לא כמו שזה נשמע.

אבל נגיד ויש מקרה כזה שגבר בוגד באשתו, הדרך הכי אובייקטיבית להסתכל על זה היא מה נכון ומה לא. מה מוסרי ומה לא. ואין דרך להסתכל על זה אחרת. או להצדיק את הצד הבוגד. בהנחה שהצד השני תמים לגמרי ומנסה להיות בן זוג אוהב. היחידים שיכולים להצדיק את זה הם הבוגדים עצמם. שגם עובדים על עצמם כדי שירגישו טוב יותר עם המעשה אבל עמוק בפנים הם יודעים שזה מעשה מכוער שאין ממנו דרך חזרה.

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

כדי להסביר את הדין

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

ולא לראות בזה איזושהי אדישות כלפי קיום ההלכה.

1. חם מאוד

2. יש מי שמתיר (אם מדובר על הגבולות האלה)

3. היא נמצאת בסביבה X שבה כולן ככה

4. יש לה התמודדות מסוימת עם ענייני צניעות (אולי כמו לכל הבנות?)

5. אולי היא חושבת שזה בגבולות התקניים, או שהיא קצת מנסה לשכנע את עצמה ככה.

   אם זה מטריד אותך אז כדאי לנסות לבחון את היחס שלה להלכה דרך נושאים אחרים, אבל שרוולים לפה ולשם לקחת בעירבון מוגבל.

   אשריך שהנאמנות להלכה כ"כ חשובה לך!

אם אתה בוחר לחתוך - תחתוך

אם אתה בוחר להמשיך ומתי שתגיעו לפתיחות מספקת לפתוח את הנושא - גם מעולה.

אף אחד, חוץ ממך - לא יוכל להחליט על נושאים ערכיים שחשובים לך.

אפילו אם עולם הערכים שלך זה להקשיב לרב פלוני או אלמוני ולעשות מה שהוא יגיד לך - זה עולם הערכים שלך. זאת בחירה שלך.

בעיני, השאלה שלך עוסקת בענייני ערכים ולא בשידוכים

לכן, תברר טוב את הערכים שלך ותחזור אל עצמך עם תשובה.

אי אפשר לשחק עם ענייני הצניעות.

עם ישראל מצווה להישמר במיוחד בענייני הצניעות יותר משאר העמים.

אני באמת חושב שצריך למצוא דרך לגרום לכך שיתלבשו בצניעות בדרך ראויה שאינה מעליבה.

והכי חשוב - לדעת כי כל מה שכתוב בתורה זה האמת.

במסכת אבות מסבירים לנו כיצד לפעול בעולם הזה בצורה נכונה ע"פ התורה וההלכה.

בקצרה- ייתכן שלפי ההלכות שהיא מכיר/נוהגת - זה אחלה

ויכול להיות שהיא מאוד מחויבת להלכה (ובנושא שרוול זו הלכה שהיא מכירה)

ואז השאלה האם זה תרחיש שסבבה לך?

אם כן, אז אפשר פשוט לדבר איתה בכללי על מחויבות להלכה, איך היא רואה את עצמה, איך אתה רואה את עצמך וכו.

אתה מחפש מישהי יותר אדוקה וזה בסדר.

אתם לא במצב של דיבור פתוח על הצניעות שלה.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.