אם אני מבין נכון מה שכתבת (בכישרון..),

אז אכן - קו אדום. לגמרי.

להגביר את השכל. לחתוך כל אופציה של קשר. ס.מ.ס, שיחות, מה שיהיה. לחסום.

אחרי כמה זמן, כבר יהיה קל יותר להתרגל לכך. 

זה בין חורבן של כל הנוגעים בדבר (כולל את) - לבין סיכוי לחזרה לשפיות וחיים נורמליים.

עדיין.. צריך לחשוב על כך אם זו היית את היית במקום האישה שבבית...

גבר לא נאמן זה גבר שמפחד להתמודד ולנסות לפתור בעיות בינו לבין אישתו,

והוא לא יוכל אפעם להיות נאמן באמת למישהי..ולכן עדיף לברוח כמו מאש...

שישרף לבד (מהחטא), למה להיות שותף?..

להרוס משפחה ...ואת עצמך ואותו בגלל תאווה?..

נסיון קשה , אבל אצלי אחוות נשים קודמת כי היום זאת היא מחר זאת את (חסושלום)

ותמיד פרי אסור נראה מתוק יותר

עניתי מהמחשבה הראשונה שעלתה בי. מהלב למקלדת.

כותבת לך באישי

הלוואי שהקב"ה יתן לך הרבה כוחות בקלות להצליח להתנתק ולסיים לגמרי לגמרי!

ה' ייתן לך כוחות לניסיון המזעזע הזה...

תהפכי את התחום האפור הזה לשחור משחור.

תנסי להסתכל מנקודת מבט של תורה ושכל,

ולא כמעידה רגעית שנובעת מתוך תאווה ורגש.

תחשבי על כמה בעלך יודה לך,

תחשבי על כמה אשתו תודה לך (במודע או שלא),

על כמה הילדים שלו לא יסבלו מבית מעורער (או גירושין).

ברור שאת יכולה, ואין לי אלא להתפלל עלייך ולאחל הצלחה.

הרבה אור ובהירות,

ומהרה, מהרה, תמצאי אהבת אמת,

כשרה ומיוחדת!!

וברור לי שאת משוועת לצאת ממנו!

הייתי ממליץ לך לנסות ללכת למישהו מקצועי ולשתף ללמרות הקושי הענק בחשיפה ובבושה.

אבל, 

א. זה עצמו יכול לעזור. עצם הבושה.

ב. מטפל מקצועי יכול לעזור. אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים כידוע..

וכמובן תפילה.

המון הצלחה וכוחות גדולים לעמוד בגבורה בנסיון!

שזה ברור לגמרי.

אלא, יש כאן שלושה צדדים נוספים:

האחד, בהיות שאת בחורה עם לב, מבינה ומרגישה, ונקלעת לנסיון שברור שמהצד היה נראה לך שיא הכיעור, אבל כעת את מרגישה נסיון, צועקת הצילו... - 

אז גם ההדגשה של המשמעות, כמו שאמרת. ההעמדה של עצמך במקום האשה שבבית - "והיא חברתך ואשת בריתך" - המחשבה שזה כאילו את נותנת למישהי ברחוב סטירה חזקה חזקה, כי ממש מתחשק לך שהיא תזוז - והרבה יותר מכך; המחשבה הזו יכולה לעזור למוטיווציה להתנער.

דבר שני - הידיעה שצריך בדבר כזה, ממש להגביר את השכל על ה"רגש". החלטה עובדתית. כמו כשרוצים להיגמל ממשהו.

וההחלטה הזו, צריכה להיות מלווה בכלים ממשיים. חסימה בנייד. אי אפשרות של פגישה, וכו'.

ולדעת בבירור, שכמו כל "התמכרות", כמה שהזמן עובר, כך נרגעים יותר - ואז גם יותר תופסים למפרע, הן את הכיעור, והן את אנחת הרווחה שלא נמצאים שם.

דבר שלישי - אכן כמו שכתבת. רואים מהכתיבה שלך, שזו לא כתיבה של מישהי מושחתת מיסודה. של מישהי עם כישרון, עם מצפון, שנקלעה למבוך רגשי קשה. אבל אותם כחות שגורמים לך להיות יכולה לראות כך, להבין, להבין את עוצמת חומרת הענין - הם אותם כחות שיזעור לך לצאת מהבוץ הזה, בעז"ה, להיבנות מחדש לגמרי.

אני לא בטוחה שהייתי רוצה לשמוע רק טוב

תכלס הייתי רוצה את הכאפה שתעיר אותי

טוב אבל זאת אני

**את יכולה לחפש סיפורים מצד הנשים הנבגדות ולקרוא\לראות מה הן חשו וחוו ואולי זה יעורר אותך

נוצר רושם שכן..

אם הוא לא רוצה להיות עם בת זוגתו אז תעשו את זה מסודר

שיפרד ממנה ותנסו כזוג

אבל לרקוד על שתי חתונות ....?..

הוא מנסה ליצור איתך קשר ואת נמנעת?

אם כי, אני לא בטוח שזה יפה ורגיש כל כך לשאול אותך את זה..

גם ככה זה ממש לא נעים וקשה לחשוף את זה.

שאפו על הצעד הראשון.

אבל אם הבנאדם מרגיש שהוא רוצה מישי אחרת חוץ מאשתו

מה ההבדל בללכת ליצאנית..????

את בת ישראל מגיע לך משהו טוווובבבב

את לא אמורה להיות האישה השניה שמחכה שיחמוק מהבית ויבוא

מגיע לך בעל שאוהב אותך באמת ויהיה רק שלך

* צריך לזכור שכמו שהתנהגנו כך ה' מגלגל אלינו, אם מישו בוגד אז הוא יזכה גם לבנזוג בוגד

אין אפס הגלגל חוזר בסופו של דבר אליך...

בכל מקרה שולחת לך חיזוקייים :*

ובמצב של פיקוח נפש, צריך טיפול נמרץ...

יקרה אני חושבת שאת זאת שהגזמת. אני קוראת כאן מדי פעם ואני בהלם מכל החיבוקים כאן.

אין מיש - הסיפור שלך יותר נוראי מהתגובה שלה. כל התגובות התומכות תגידו אתם רציניים??

בנות-הייתן מדברות אליה ככה אם היא הייתה זאת שבן הזוג שלכם בוגד איתה ל'ע??

בנים-הייתם מדברים ככה אם זאת הייתה זאת שבעלה של אחותכם היה בוגד איתה למען ה' איפה השפיות??

אתם מבינים שלא הכריחו אותה לעשות את זה נכון?? אתם מבינים שהיא אדם בוגר שיכל לעצור את זה בזמן עם קצת התחשבות באחר נכון?? לא צריך להתעצבן עליה אבל גם ממש לא לעודד את זה ולנחם אותה כאילו היא המסכנה...מה עובר עליכם?

זה ממש להרוס בית כל מה שהולך בסיפור הזה. להרוס חיים של אישה אחרת. להפיל עוד אישה שלא אשמה במעשים שלה ופוגעת לה במקומות הכי רגישים. ואז להגיע הביתה ולכתוב על זה שיר כאילו יפה שמסתיר אמת כל כך מעוותת

לא כתוב פה שהייתה כאן בגידה...

היא עובדת על זה...

ואל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו

אם לגואל הדם מותר להרוג את הרוצח בשגגה, לא אומר שלכולם מותר...

אפשר להבין את שני הצדדים:

אישתו של המדובר כאן, היא מסכנה ואפשר להבין אותה. ואלולא היא הייתה רושמת כאן, התגובות היו בהתאם.

והמדוברת שלנו, שלא מבקשת לגטמציה למעשיה, היא מבקשת עזרה ותמיכה איך לצאת מהמצב אליו היא נקלעה...

ובעריות אסור לשפוט פשוט אסור! ואל תדאגי בשביל הקב"ה, הוא יודע מי התגבר על יצרו ומי פתח ליצרו פתח...

תפקידנו הוא לקרב, לתת אוזן קשבת.. אפאחד לא אמר שהיא בסדר.

אבל אנחנו לא נוסיף כלבים שינשכו אותה לבור מלא הכלבים שהיא כבר נמצאת בו, נכון??

ואין לי שום כוונה לפגוע במי שכתבה את זה.

אבל תסכימי איתי שממה שנראה בשיר-זה בגידה. היא יכלה לכתוב אחרת ואז לא הייתה מקבלת את התגובות האלה. קשה שלא לפרש את זה בצורה הזאת אז למה היא לא ציינה את זה אחר כך? אני לא אמורה לנחש. אני כותבת לפי מה שאני רואה.

ואני מבקשת סליחה מאין מיש אם היא נפגעה ממני זאת לא הייתה הכוונה שלי. רק שיש דברים שצריכים לומר אותם.

ואם לא הייתה בגידה אז למה למען ה' לגרום לאנשים כאן לכאב מהמחשבה שיש איזה אישה מסכנה שבעלה לא מפסיק ללכת עם אחרת. זה אולי נפוץ בתרבות המערב אבל בציבור הדתי קשה לשמוע את זה גם אם קיימים דברים כאלה שאי אפשר להתכחש להם. ועוד יותר קשה לראות כמה מעודדים את הצד הפוגע. אם העידוד עוזר לצאת מזה מה טוב אבל אפשר לעשות את זה בפרטי ולא להתעצבן על כל אחד שאומר את דעתו השפויה שלחלק מהאנשים נראית מרושעת 

אחשוב בדיוק על שני סרטים לבגד. לא משהו אחר. אם תתחילי לפרט יותר ולא יהיה אפשר לחשוב אחרת - אז אגיב בהתאם. וזה המקרה כאן. מההודעות של אין מיש נראה שזה הסיפור. היה אפשר בכמה מילים פשוטות רק להבהיר שזה לא המקרה. אני לא צריכה לנחש לבד. כבר אמרתי, ממה שהיה כתוב זה מה שהיה אפשר להבין.

ואין לי שום דבר אישי נגדה. ממש לא. אני מאחלת לה לצאת מזה ושיהיה לה רק טוב.

ואכפת לי ממנה כמו שאכפת לי מכל יהודיה אחרת אבל לפעמים צריך להגיד את האמת בפנים.

ואם פגעתי אז אני שוב מבקשת סליחה אבל המקרה הזה, בצורה שהתפרש כאן, מקומם ומכאיב וקשה שלא להגיד את מה שמרגישים שקוראים את זה

יש צד אחד, שבפורום ציבורי - לפעמים תגובות "מבינות" עלולות כאילו להוריד את הרף של זעזוע טבעי ואמיתי מדברים חמורים. על כן, מבחינה זו בצדק, אנשים נוטים להרים קודם כל קול זעקה על עצם הענין. אין לזלזל בכך [ובמחילה ממי שהסבירה את הצד השני של צורת התגובה, אין דברים "מקובלים" בנושא כזה. מה שלא בסדר הוא לא בסדר וזהו. אם מישהו/י "מתחיל/ה" עם נשוי/אה (לא מדבר על המקרה הספציפי), אז חלילה שבגלל שמכירים קצת מציאויות מקולקלות ועוזרים בהן - כבר נתייחס כאילו משהו בזה "מקובל"].

אבל, יש צד שני - והוא הרלוונטי לכאן. 

יש מישהי שמבינה שדבר מסויים ממש אינו בסדר. אומרת את זה, מסבירה שמה שיחזק אותה אינו להגיד לה כמה לא טוב - כי היא יודעת - אלא העצמת הטוב שבה ויכולתה לעמוד ולא להיסחף.

לא זו בלבד, אלא שמדבריה מובן, שלא ש"קרה משהו" בפעל, אלא נאבקת מול תחושה. ושלא להיסחף אחריה.

ואכן, בזה המדובר.

אז בוודאי שבמקרה כזה, הצד המכריע הוא אכן הערכת זה שעומדת נגד הדבר שנקלעה אליו, שבוודאי לכתחילה לא טוב להיקלע אליו, חיזוק יכולתה, הטוב שבה, לעמוד לחלוטין נגד כל היסחפות, בצירוף עצות מעשיות.

הצלחת לתאר בפסקה הראשונה את מה שהרגשתי ואולי עוד כמה הרגישו..דברים היו צריכים להיאמר יותר בעדינות אבל עדיין להיאמר מתוך מקום של איזון.

כשמבינים שזה התפרש בצורה קיצונית ולא כך המקרה - אפשר להתייחס אליו אחרת

אחרי שדיברתם בפרטי זה ממחיש. מעבר לזה ממש לא!! אף אחד לא צריך לדעת שזה לא המקרה!

אם אתם רואים שאנשים ממשיכים לחשוב את אותו הדבר אפשר להבהיר בצורה מאוד פשוטה שזה פשוט לא הסיפור!! לחסוך לנו ולה צער גדול!!

ולדעת שיש דברים שלא נוכל להבין. ואסור לשפוט אף אחד כל עוד אנחנו לא במצב שלו.

אבל - אין פה שום התמרמרות על בגידות. את אמרת את דעתך כך גם אני אמרתי את דעתי.

זה פורום ציבורי ואין שום מניעה להגיד את מה שאני חושבת וכבר אמרתי שאני מאחלת לה באמת את כל הטוב שאפשר. אף אחד לא שפט אותה. דיברתי על הסיטואציה עצמה ועל התגובות.

מי ביקש את חוות דעתי? זה פורום ואני יכולה להגיד אם משהו מקומם אותי.

פלירטוטים מקובלים? אני מבינה את הקושי ואת האינטראקציות המסובכות ולפעמים הבלתי נמענות שנקלעים אליהם במהלך עבודה אבל ממתי זה הפך למקובל??! או לר-ק פלירטוטים מקובלים?!

זה מתחיל בזה ונגמר בצורה אחרת..לכן זה ממש לא רק וממש לא מקובל. עם כל הקושי ואני באמת מחזקת את אין מיש ומנסה כמה שיותר להבין לליבה ומתפללת בשבילה שתהיה חזקה

ברגע שחושבים על הנבגדת אוטומאטית קשה לחשוב על מחילה לבוגד...

במיוחד אם עברנו בחיים על בשרנו משהו "מעין זה" או חס ושלום משהו כזה ממש.

ואפילו מספיק שמישהו קרוב אלינו עבר חוויה כזאת כדי שנרגיש הזדהות עם הנבגד...

צריך להבין שכל עוד יש חרטה ורצון לשינוי, צריך גם לרחם על הצד השני... הוא סובל פה ויסבול בעולם הבא... 

זה ממש טלטלה לנפש, אני לא מאחלת את זה לאף אדם... 

במה חווית ואיפה אתה עומד היום... זה הכל. 

לכן קשה להיות אובייקטיבים באמת... 

כי ממה שאני מבינה זה לא כמו שזה נשמע.

אבל נגיד ויש מקרה כזה שגבר בוגד באשתו, הדרך הכי אובייקטיבית להסתכל על זה היא מה נכון ומה לא. מה מוסרי ומה לא. ואין דרך להסתכל על זה אחרת. או להצדיק את הצד הבוגד. בהנחה שהצד השני תמים לגמרי ומנסה להיות בן זוג אוהב. היחידים שיכולים להצדיק את זה הם הבוגדים עצמם. שגם עובדים על עצמם כדי שירגישו טוב יותר עם המעשה אבל עמוק בפנים הם יודעים שזה מעשה מכוער שאין ממנו דרך חזרה.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!