כמובן שאם השאיפות של שני אינדיבידואלים שונות לחלוטין, אי אפשר להגיד שהסיבה לאי-פגישה היא המקומות משם הם מגיעים.

אני אתייחס לשאלה ששאלת בכותרת, בקשר לנישואין בין גוונים שונים של דתיים.

כמו לדוגמא דתי לאומי שמטורף על הארץ, ולא מוכן לזוז ממנה החיים עם ברסלבית

שהחלום שלה זה לטוס לאומן.. או לדוגמא בין חרדי לדתיה לאומית..

אז יש כל מיני אפשרויות, ולפעמים זה יוצר בעיות אכן.. במיוחד כשכבר מקימים את הבית והם כבר נשואים אז יש ווכוחים

כיצד לחנך את הילדים, כל צד קיבל חינוך אחר, וזה בעייתי לפי דעתי..

לעניות דעתי- אם זה בגדול זרם ממש שונה באידיאלים כמו- חרדים ודתיים לאומיים אז זה יכול להיות בעיה אח"כ בחינוך הילדים, בערכים שיקנו להם, בבתי ספר שישלחו אליהם...

אבל- בכל כלל יש יוצא מן הכלל.. כי אמא שלי חרדית ואבא שלי דתי לאומי.. וכנראה זה לא הפריע להם כ"כ... .(הם חינכו אותנו בדרך דתית לאומית.. אבל זה ממש תלוי איפה גרים..)

בכל מקרה- אם זה ערכים עקרוניים שהם שונים- אז זה בעיה וזה יפריע אח"כ

אם זה דברים שאפשר לגשר עליהם - אז למה לא...

רבונו של עולם!!! מספיק עם הפסילות השטותיות האלה!!! די כבר, תתבגרו!!!

זה לא סוף העולם דעות קצת שונות. אפשר לחיות עם זה טוב מאוד. קצת לדעת להכיל את השני. לקבל בנ"א גם אם הוא לא חושב בדיוק כמוך.

תראו כמה שנאה יש בינינו בגלל דברים כאלה.

תראו כמה דתלשי"ם יש לנו בגלל חוסר יכולת להכיל דברים טיפ טיפה שונים מאיתנו.

וגם כמה גירושים או לחילופין רווקים.

נניח שזוג התחתן על אותו בסיס של ערכים ואידיאלים והכל מושלם. פתאום הבעל התחיל להיות קצת יותר חסידי, קצת יותר ברסלברי, אז מה היא תברח ממנו?

לא הם ילמדו לקבל אחד את השני גם כשיש שינויים. ובחיים יש ה- מ- ו- ן שינויים.

למה לא להגיד " אני חושבת שהדוג' שלך לא משקפת את הסוגיה...".?

לא יודעת..נשמע לי יותר עדין וענייני. ופחות בוטה..

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים