הרהורים #1*בננית*
מכירים בטח מעגל חשמלי. כשיש עומס מתח על המעגל נוצר קצר, ועשוי להתרחש אסון או לכל הפחות הרס של המערכת. בשביל זה הומצא הנתיך, שתפקידו למנוע את הקצר רגע לפני התרחשותו. מדובר בחלק קטן שניתך ברגע שהמעגל מגיע להתחממות מקסימלית, וגורם בכך לפירוקו.

פתאום חשבתי על זה שגם בנפש שלנו יש מעין מנגנון כזה.
לפעמים יש תחושה שאין על מה לחשוב, שמשעמם, שריק. ואולי זו התגובה של הנפש לעומס יתר. כשיש יותר מדי על מה לחשוב המערכת דורשת עצירה.
ויש רגעים כאלה שאני מרגישה כל כך דפוקה, שאין לי נושא שיחה, שאין לי משהו שבא לי לדבר עליו, שהכל משעמם אותי. וכנראה זו פשוט היאטמות של הנפש. חשיפה לכמות גדולה של גירויים ללא עיבוד חונקת את הנפש, ומרוב עומס היא הופכת משותקת (ואז רק בכי עוזר).

איך מעבדים?
זה יפה.. וכשחושבים עלזה זה ממש נכון..פנים אחרות.

איך הגעת לזה?? 

ואת יודעת עוד משהו?פסידונית

אני חושבת שבסופו של דבר לכל דבר (כמעט - רק לשם הסיוג) יש הקבלה בעולם הזה

פשוט כי כולו נוצר על ידי אותו האלוקים.

 

חתימה יפה...בימאית דמיונות


טנקספסידוניתאחרונה


הרהורים #2*בננית*
פעם פאתוס היה בעל קונוטציה חיובית. היום הוא הוחלף בפתטי השלילי.

אבדה מהעולם התמימות של ההוד, ההערצה הפנימית כלפי משהו. הערכה אמיתית שנובעת מגודל, מהתפרצות של טוב שמופיע מול האדם.
אנחנו חיים בדור שזקוק לרבדים אחרים ולעוצמות אחרות של חיים. אנחנו בזים לקטנות, עד כדי שלילה מוחלטת של הכל.
חסר לנו גודל והשראה ואנחנו מתקשים לייצר אותם כי לא מספיק ספגנו מהם.

נדמה לי שאחד החולאים הגדולים הוא עולם היצירה והבידור של היום (קולנוע, מכשירים טכנולוגים, תקשורת, פרסום, אמנות וכו').
למעשה הוא מציג עולם מרשים, סוחף, מעורר הוד והערצה, מהפנט; אבל במידה שהוא מדהים ומפעים - הוא אשלייתי.
האדם נשאב אל תוכו ומתמכר לעוצמות הכבירות, אולם בתום החוויה הוא צונח במהירות אל קרקע המציאות ומתנפץ עליה בקול רעש גדול.
באותו רגע אוחזת בו ריקנות איומה שמזכירה לו איפה הוא עומד ביחס לאותה חוויה. איפה הוא באמת.
ההכרה שכל זה אינו שייך לו, שמדובר בסך הכל בדבר חיצוני לו, מייאשת ומדכאת. היא מקטינה את האדם ומשרישה בו תפיסה של אפסיות ושפלות. היא מנמיכה את קומתו ואת תדמיתו.
רובנו לא מאמינים שאנחנו מסוגלים לחולל משהו, לייצר דבר חדש, להביא רוח חדשה. אנחנו חשים קטנים וחסרי השפעה, נבלעים בהמולת העולם. מתוך כך אחוזי הדיכאון רק עולים ועולים והאדם מאבד את דרכו אל ייעודו הנשגב.

נדמה לי שאנחנו לא מספיק מבינים כמה זה טראגי. זה בפשטות מחריב את העולם.
היום פתאום נפלה עלי התובנה הזו והכתה בי.
וואו....זה ממש,אבל ממש נכון....בימאית דמיונות


הרהורים #3*בננית*
אם רק היינו משכילים להתאגד. זה פשוט מטורף מה היה יכול לצאת מזה.
תחשבו שפתאום היינו מקימים חבורות חבורות של לימוד נפש, לימוד פנימי ושיתוף הדדי בתובנות וחוויות.
זה לא קיים ואנחנו זאבים רעבים ובודדים שמחפשים את עצמם בעולם.
(ואם יש לכם רעיון מעשי אשמח לשמוע. מוחי הקודח עובד שעות נוספות בחיפוש אחר פתרונות)

אין לי מקום.
אין לי מקום שבו אני יכולה להתבטא באופן חופשי, משמעותי, גדול. מתוך שמחה ופשטות.
אני מרגישה קטנה ועלובה, חסרת נביעה ומשמעות.
בשכל אני יודעת שזה שקר. יש לי מה לתרום לעולם, יש בי ייחודיות שאף אחד לא ייקח ממני. ובכל זאת, אני לא מרגישה את זה. נמאס לי להיכנע לסמרטוטיות. לעליבות.
בא לי אנשים גדולים לינוק מהם השראה. בא לי לחיות. אני מרגישה שאני חוטאת לבורא עולם.
די, הסוף אמור כבר להגיע
^^^בניסיקול

אם רק היה חבורות שכאלה..

ובנתיים

אפשר למצוא חברותא,
זה עוזר..

בוחרים ספר שמדבר על ענייני נפש, ומשם הדרך לשיתוף קלה.
ואם כבר מדברים על זה,
כבר היה חבורות כאלה, לפני השואה,
של הרב'ה מפיאסצנא,
הוא אפילו חיבור קונטרס- ספר שלם בשביל זה -"בני מחשבה טובה"

וגם נגיד תחשבו מה היה קורה אילו כל אירגוני הצדקה היו מתאגדיםבימאית דמיונות

ביחד.

זה היה פשוט עצום!!!!

והרבה יותר יעיל!!!

 

 

וככה אם הרבה דברים!!

נגיד כל חברות האוטובוסים,

קופות חולים,

וכל מני!!!

 

 

אבל אז גם לא הייתה תחרותפיתה פיתה
ויכלו לעשות מה בראש

תחשבי שהצופים, בני עקיבא, השומר החדש, עזרא, בני המושבים, אריאל וביתר היו מתאגדים לתנועת נוער אחת
זה היה מוציא את כל הפואנטה
אז זה לא...בימאית דמיונות

אבל לדברים יותר,בהעדר מילה טובה יותר,רציניים-תחשבי איך זה יועיל!!!

אני קצת לא מסכימה איתךמדענית
לא רק בעניני תחרות כמו שתחיה אמרה, נצרך מגוון , זה תסמיני מדינה דמוקרטית, אין הכרח להיות שייך לאותה קבוצה כמו כולם ויש כמה קולות בעם

לדוג: יש חוק שנקרא 'פיצול רשויות' שמחיב באותה מדינה כמה רשויות שידור,כדי שתהייה הגבלה מצד כל רשות וכך לא תהייה רשות אחת שתוכל לעשות מה שהיא רוצה.(לא בטוחה בפרטים, אבל את הרעיון הבנת)
זה דבר נצרך בעיני למרות שמה שבננית אמרה הוא אחלה של ממש
הרהורים #4*בננית*
כהמשך ל-2,
נדמה לי שמתוך הדור הזה, חסר התקווה והחזון, חסר האמונה, תוכל להיפתח אופציה לאמונה גבוהה יותר - לגודל שלא נראה כמותו מעולם, לעוצמות אדירות של פנימיות, של חיים ורצון.

העולם במשבר. אנחנו עוד לומדים להכיר בו ואותו.
יש בי תקווה שפתאום יבקע אור גאולה גדול, אור של טוהר וטוב, ונצליח לחיות מבפנים. בינתיים אנחנו מגששים באפלה החשוכה והסמיכה עד מוות. בתהומות הייאוש והריק.

זה כנראה הדבר היחיד שמחזיק לי את הראש מעל המים, מה שמכריח אותי להמשיך לחתור למרות שאין בי וודאות שאני בכיוון הנכון ובזווית המדויקת.
את ממש מדהימה ועמוקה..(:אוהבת לאפות...


..מדענית
בקשר למעגל, זה הפוך. גוף האדם הוא המכונה המשוכללת שייצר בורא עולם ואליו נלווים תתי מכונות ונימים קטנים של חלקי חוכמות. אני מאמינה שזה קורה מהדחקות והתעלמויות של דברים קטנטנים ויומיומיים שאנחנו מפחדים מלהתמודד איתם, ואז אנחנו חיים במין מעגל של להנות מהרגע ולהמנע מכאב, שבעצם רק מכניס אותנו לתוך תשישות ואפיסת כוחות, ולא מהתמודדות, אלא מחוסר בעמידה מול הפחדים שלנו שיוצר בנו מעגל של פחד בלתי נגמר.

והבוז הזה שיש לדור שלנו לקטנות,זה כל כך נכון וכואב.
זה התגלמות הקטנות העצמית שפוחדת לגלות את עצמה החסר (אני חושבת שדיברנו על זה שזה קלישאתי ונכון בכז, הפחד מעמידה מול השני שמא חולשותינו ייתגלו)אני קצת אחוזת תקווה שהדור שלנו יגיע לשלב בו הרגש יפעל בתור חלק בלתי פוסק מהמערכת, ולא יירתע מעצמו.

והחבורות, או הבית מדרש כמו שקראת לזה בשרשור הקודם, אני חושבת שיש דברים כאלה קצת פחות תורניים (קבוצת תמיכה למנינם) אפשר ליצור דבר כזה באווירה תורנית, שתמיד יתחיל מחבורה קטנה.

(ומיותר לציין שאיזה כיף שפתחת את זה פה)
איך אפשר ליצור אי כזה של שקט, חבורה שתדבר באמת?*בננית*
טכנית. לא מצליחה לחשוב על רעיון, על טריגר למפגש, על תוכן, על זמן, מקום ופורמט.

()

תודה לכם.
וואו, איזה יפה החשיבה הזאת..!!אני והאני
תכלס,זה ממש נכון...בימאית דמיונות

שאלה ממש טובה...

אולי תנסי בנוג"ה?

 

למישהו יש קישור לסרט כפולה פרק 2 לא ביוטיוב?מישהו יפה!
פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מי כאן וכמה אתם ותיקים?זיויק
כאן מאז אלף תשעמאות ו-2013שיח סוד
אשכרה.
פשייזיויקאחרונה
בדיקהטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 19:50

הלכות ריבית – שיעור 2 - ריבית בהלוואת מוצרים בין שכנים

 

דוגמאות בשיעור: 
האם מותר ללוות בקבוק יין מהשכנים? 
האם צריך לדייק כשמחזירים חצי כוס סוכר? 
מתי מותר להחזיר טיטול יוקרתי במקום הטיטול שלויתי? 
ועוד...

נושאים בשיעור: 
איסור הלוואת מוצרים מחשש ריבית בשינוי מחיר | היתר הלוואה כש'עושהו דמים' וגדריו | היתר הלוואה כשיש ללווה ממין ההלוואה וגדריו | היתר הלוואה בדבר מועט וגדריו | היתר הלוואה במוצרים בעלי מחיר ידוע קבוע | כללים בהחזר מוצרים לאחר הלוואה.

 

לצפיה והאזנה באתר ולדפי מקורות מפורטים:

ריבית בהלוואת מוצרים בין שכנים

 

לצפיה ביוטיוב:

לחצו כאן לצפייה בסרטון ביוטיוב

 

הלכות ריבית שיעור 3 – ריבית ברכישה בתשלום דחוי

נושאים בשיעור: 
ההבדל בין אשראי בשכירות לאשראי במכירה | איסור רכישה באשראי במחיר גבוה | ריבית קיימת גם כשהמוכר לא נזקק לתוספת | תנאים להיתר רכישה באשראי כשהריבית לא ניכרת | מכירה באשראי בהצמדה למדד לדולר או למחיר המוצר | הגדרת של 'מחיר קבוע' | מכירה באשראי במציאות של הנחות למזומן | הצעת מחיר למזומן לאחר גמר המכירה | עסקים שדרכם במכירה באשראי | קיום מכירה באשראי שנעשתה באופן האסור

 

לצפיה והאזנה באתר ולדפי מקורות מפורטים:

ריבית ברכישה בתשלום דחוי

 

לצפיה ביוטיוב:

לחצו כאן לצפייה בסרטון ביוטיוב

 

בנוסף למעוניינים יש שיעורים ב הלכות שבת

וכן ב הלכות ברכות 

בהצלחה בלימוד

 

~~ ( זה יותר יפה מהנקודות שאנשים שמים כאן)מחכה לחורף
למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?


חורף בריא לכולם

היי, יש למישהו את כל סרטי משחקי הרעב בדרייב?אקרומנטלי

אולי יעניין אותך