ומילים מהלב.
אז כמו שהספקתם, או שלא..
אני רוזי- כל חיי גדלתי אי שם בצפון ת"א.
בצעירותי הייתי ילדה שיש לה הכל (ב"ה) שמחה, מוצלחת, יש אומרים נאה, ערכית ואיכותית.
בשלב מסוים בחיים פגשתי בחור דתי, הקשר התחיל מסקרנות רבה מה מתרחש בעולם ההוא... של החבר'ה עם הכיפות והחוטים מתחת לבגדים.
לאט לאט הקשר התחזק והוא הפך אותי למאושרת באדם.
היום, בזכותו ובזכות ההשגחה העליונה של הקב"ה , אני שומרת תורה ומצוות, אני מכוונת מטרה לבנות בית גדול ומעוצב, בית שמממש את התכנים הנשגבים של התורה, בית כביתו של אברהם ושרה שמכניס אורחים ושמח בדברים הפשוטים של החיים.
אז למה אני אומרת לכם את זה?
ציטטתי כאן קטע שלפני כמה ימים צירפתי לתגובה בשרשור של העישון. והיום חשבתי שהוא צריך לקבל "מקום של כבוד" בפני עצמו.
לומר לכם, איזה כיף לכם שזכיתם להיות בשלב בו אתם מחפשים שותף - שותף לאהבה אמיתית.
שותף - איתו תחיו חיים שלמים ומלאים, חיים שהקב"ה צועד איתכם יד ביד ומלווה אתכם בכל הרגעים, השמחים והעצובים גם יחד.
תשמחו שאתם בדרך הזו! ותשמרו עליה בכל הכוח.
לאחרונה יצא לי לשמוע שהרבה בחורים ובחורות בהיותם רווקים קצת לא מרגישים אחיזה בדת ומשהו מתחיל להתבלבל.. והודו .. וכד'..
באמת, אחרי שאתה נחשף לעומק והבנה מזערית איך ה' מנהיג את עולמו, מהעבר השני אין בחיים האלו הרבה מה להציע מעבר או דרך להתחרות עם החוכמה האלוקית.
אני לא אומרת שאין אנשים איכותיים וטובים - מרבית מחברי איכותים מהרבה חבר'ה דתיים שהכרתי. ועדיין דתיים שבוחרים לחיות עפ"י התכלת של החילזון, חיים של עמל ויזע ולא חיים של קלא אילן, הדרך הקלה והזולה, יזכו שהתכלת הזה יזכיר להם את כיסא הכבוד. ואז, הדרך כבר סלולה לחיים של נצח.
והזוגיות, תהיה כזו ש"איש ואישה זכו - שכינה בניהם".
שנזכה כולנו. במהרה.
"גוונים שונים בתכלת
תכלת דמיה יקרים, היא איננה מצויה. מדם חילזון שפוצעים אותו היא נעשית, וחילזון זה עולה מן הים
ליבשה אחת לשבע שנים. קלא אילן מצוי הוא מאוד בשוק, ואדם לוקחו בכמה פרוטות. זה וזה גוון שלהם
דומה הוא, והרמאים מונים בהם את הבריות שאין יודעים להבחין בין קלא אילן לתכלת.
ומה באמת ביניהם? אם גוון שלהם שווה הוא, מפני מה להתייגע ולהמתין שבע שנים עד שיעלה חילזון מן
הים, ולטרוח בו הרבה, ולקחת אותו בדמים יקרים, ולמה לא ניקח מן השוק קלא אילן בפרוטה?
אכן, למראית עין דומים הם, ולמי שמסתכל בהם בלא התבוננות נראים הם ממש גוון אחד, אלא שתכלת
דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד, ומזכיר הוא פתיל התכלת לאדם את השכינה,
ומצילו מן העבירה ומן השטות, ואילו קלא אילן - סתם צבע כחול הוא, שאין בו ולא כלום. פתיל התכלת
יעמוד בעינו ימים רבים, וישמח את לב רואהו, ואילו קלא אילן יפוג גוונו בזמן מועט וינחיל ללוקחו אכזבה
ומרירות וכעס על מי שהונהו במקחו".
אז כמו שהספקתם, או שלא..
אני רוזי- כל חיי גדלתי אי שם בצפון ת"א.
בצעירותי הייתי ילדה שיש לה הכל (ב"ה) שמחה, מוצלחת, יש אומרים נאה, ערכית ואיכותית.
בשלב מסוים בחיים פגשתי בחור דתי, הקשר התחיל מסקרנות רבה מה מתרחש בעולם ההוא... של החבר'ה עם הכיפות והחוטים מתחת לבגדים.
לאט לאט הקשר התחזק והוא הפך אותי למאושרת באדם.
היום, בזכותו ובזכות ההשגחה העליונה של הקב"ה , אני שומרת תורה ומצוות, אני מכוונת מטרה לבנות בית גדול ומעוצב, בית שמממש את התכנים הנשגבים של התורה, בית כביתו של אברהם ושרה שמכניס אורחים ושמח בדברים הפשוטים של החיים.
אז למה אני אומרת לכם את זה?
ציטטתי כאן קטע שלפני כמה ימים צירפתי לתגובה בשרשור של העישון. והיום חשבתי שהוא צריך לקבל "מקום של כבוד" בפני עצמו.
לומר לכם, איזה כיף לכם שזכיתם להיות בשלב בו אתם מחפשים שותף - שותף לאהבה אמיתית.
שותף - איתו תחיו חיים שלמים ומלאים, חיים שהקב"ה צועד איתכם יד ביד ומלווה אתכם בכל הרגעים, השמחים והעצובים גם יחד.
תשמחו שאתם בדרך הזו! ותשמרו עליה בכל הכוח.
לאחרונה יצא לי לשמוע שהרבה בחורים ובחורות בהיותם רווקים קצת לא מרגישים אחיזה בדת ומשהו מתחיל להתבלבל.. והודו .. וכד'..
באמת, אחרי שאתה נחשף לעומק והבנה מזערית איך ה' מנהיג את עולמו, מהעבר השני אין בחיים האלו הרבה מה להציע מעבר או דרך להתחרות עם החוכמה האלוקית.
אני לא אומרת שאין אנשים איכותיים וטובים - מרבית מחברי איכותים מהרבה חבר'ה דתיים שהכרתי. ועדיין דתיים שבוחרים לחיות עפ"י התכלת של החילזון, חיים של עמל ויזע ולא חיים של קלא אילן, הדרך הקלה והזולה, יזכו שהתכלת הזה יזכיר להם את כיסא הכבוד. ואז, הדרך כבר סלולה לחיים של נצח.
והזוגיות, תהיה כזו ש"איש ואישה זכו - שכינה בניהם".
שנזכה כולנו. במהרה.
"גוונים שונים בתכלת
תכלת דמיה יקרים, היא איננה מצויה. מדם חילזון שפוצעים אותו היא נעשית, וחילזון זה עולה מן הים
ליבשה אחת לשבע שנים. קלא אילן מצוי הוא מאוד בשוק, ואדם לוקחו בכמה פרוטות. זה וזה גוון שלהם
דומה הוא, והרמאים מונים בהם את הבריות שאין יודעים להבחין בין קלא אילן לתכלת.
ומה באמת ביניהם? אם גוון שלהם שווה הוא, מפני מה להתייגע ולהמתין שבע שנים עד שיעלה חילזון מן
הים, ולטרוח בו הרבה, ולקחת אותו בדמים יקרים, ולמה לא ניקח מן השוק קלא אילן בפרוטה?
אכן, למראית עין דומים הם, ולמי שמסתכל בהם בלא התבוננות נראים הם ממש גוון אחד, אלא שתכלת
דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד, ומזכיר הוא פתיל התכלת לאדם את השכינה,
ומצילו מן העבירה ומן השטות, ואילו קלא אילן - סתם צבע כחול הוא, שאין בו ולא כלום. פתיל התכלת
יעמוד בעינו ימים רבים, וישמח את לב רואהו, ואילו קלא אילן יפוג גוונו בזמן מועט וינחיל ללוקחו אכזבה
ומרירות וכעס על מי שהונהו במקחו".
. 
. 
