אם היא באה אלייך לחדר, תצאי לחדר אחר או תהיי פחות בחדר שלך..

היא שולחת הודעה? לסנן מידי פעם, ולכתוב יבש יחסית..


מצד שני, אם היא חשובה לך בתור בנאדם, תנסי לבדוק למה היא תלותית אלייך?
-אולי זה מה שהיא רואה בבית.
-אולי את עוצמתית שעושה דברים מדהימים שיכולים לגרום לחברות להיות תלותיות בך.
-אולי חסר לה מישהו/י (סבא/סבתא/שכנה/ ואולי אפילו חבר..)

אז לדבר על זה. זה קשה, אבל זה הדבר שהכי יועיל.
כמובן, ברגישות. לא להגיד "את תלותית ואני לא אוהבת את זה" ככה בגסות, להגיד את זה ברגישות למקום שהיא נמצאת בו. אבל באמת זה הדבר היחיד שיעזור באמת, לא לסנן ולא להיות יבשה, זה אולי יעזור לך נקודתית אבל זה עלול לפגוע/לגרום לה לנסות להדק את הקשר עוד יותר.

אם את רוצה שארחיב (ואני יכולה) תשלחי לי מסר

לא הבנתיי

תלויה בך
נדבקת כזאת...

זה תלותית (=תלויה במישו), לא תלולית(גבעה קטנה)...

תפרגני לה. באמת. תמצאי בה נק' טובות ותאמרי לה אותם.
למה אני אומר את זה?
כי לפעמים תלותיות היא מין קבלת כח מהאחר, כאילו הילדה חושבת אני ריקה אין לי כלום כדאי לחסות בצילה של התותחית הזאת ואז יהיה לי קצת...

זה שקר, כי היא לא לוקחת את זה באמת והיא סתם מתרוקנת. ואם נגיד היא תראה שאת בעצמך מעריכה אותה ורואה את עצמך כשווה אליה אז היא תופתע ויחזור לה קצת האגו הבריא שיוריד אותה מהדביקיות שלה...
תגידי אם אני בכיוון. יכול להיות שזה רק יסבך תעסק אז לשיקול דעתך...
העיקר בשמחה!

זה באמת פועל?

אבל מאד בא לי לנסות

מדובר באנשים שיש להם דחף פנימי להיקשר לאנשים מאוד ערכיים חכמים ומיוחדים באישיותם, וקשר עם אנשים כמוך נותן לה להרגיש שווה כפי שנאמר כבר..
לכן בעדינות בסובלנות ובסבלנות רבה!
סביר להניח שיש בך אישיות מיוחדת וכובשת, ולכן הרבה זהירות לא לפגוע בה, ולא פחות חשוב אל תתני לזה להשפיע עלייך.
בגיל שלכם יש נטייה יותר לפתח מערכת יחסים אובססיבית, ואני מניחה שמערכת יחסים כמו זו עלולה לחזור על עצמה...

בלי גאווה.. אני בחורה די כריזמטית.. וקרה לי הסיפור הזה כמה פעמים.
מנסיון- לנתק כל קשר!
אם תחמיאי וכו כמו שהוצע פה הדבר יכול רק להחמיר ולהגיע למצבים הרבה יותר קשים..
יש מקרים שהדבר צריך להעשות בבת אחת וזה כואב וזה קשה, אבל פה נראה שזה עדיין לא במצב חמור.. וזה ממש יפה שאת מודעת. פשוט בהדרגה תפסיקי לענות להודעות. תעני קצר ועניני ולאט לאט תחתכי.. והכי חשוב לא להישבר באמצע! ויכול להיות שהיא תעשה לך קטעים ותערב עוד אנשים אבל את תעמדי על שלך. כדאי גם לערב מישו מבוגר.
בהצלחה!!

כל דרך תכאיב לה, אבל זו דרך שפחות תכאיב.
כמו שציינתי מדובר במישהי עם אישיות תלותית שלא משנה מה תעשי הם ימשיכו בדרכם עד אובדן הרציונל, הם מסכנים זה לא בשליטתם.

כמות האנונימיים המגיבים רק מראה כמה זה נושא בעעע...
תהיי חזקה!

פעם אחת הייתי בצד שלך ופעם אחרת יצא לי להיות קצת תלותית בעצמי.

זה לא בא משום מקום רע. וגם לא כי היא מעריצה אותך.

אני אישית תפסתי את עצמי והפסקתי לבד עם עבודה עצמית אבל רק שתדעי שזה פשוט קצת קטע של אופי ושל אנשים שהם מאוד נאמנים לחברים שלהם ומחפשים את אותה נאמנות בחזרה וזה אנשים שהם קצת "מקובעים" הם אוהבים את הישן והמוכר ופוחדים "לאבד" את החבר.

איך להפסיק? בוודאי שלא לנתק קשר בבת אחת ובכח. כן לפתוח שיחה על הנושא באופן כללי בלי לשייך אליה.

לא לסנן! כן לענות יבש ואחרי קצת זמן.

הכי חשוב אל תפגעי, את חשובה לה מאוד.

 

כשהייתי בצד שלך זה מה שעשיתי. זה חופר ומעצבן אבל זה עבד.

ארוך אבל ממש חשוב!!!!!!!!!

אני ממש מזדהה איתך עם עניין הנסיון חוויתי את זה משני צדדים ממש כמוך. זה ממש לא פשוט, ומאוד תלוי עד כמה עמוק מגיעים!!! כשהייתי במקום של הנפגעת פשוט שאלתי רב שאני ממש סומכת עליו בעניין הזה שהוא לא יקריץ לי תשובה!!!, כתבתי כאנונימית, פשוט- מה לעשות? הוא אמר לי לנתק קשר מיד ולהמשיך ליצור קשר עם מישהו מוסמך!!! אני יודעת שזה נשמע זוועתי וממש לא הגיוני. אבל כן. ב"ה הרבה אחרי אני יודעת עד כמה זה נכון!!! ואפילו היה קטע שהחלטתי לא לשאול את הרב ולא לנתק וממש ללכת בדיבורים, זה כל כך לא הלך שקלטתי כמה נורא זה ופשוט לא נכון, אל תעשו את הטעות הזאת! אל תקבעו את המצב בעצמכן!! תשאלו משהו מוסמך שמבין בדברים האלה כי הוא יוכל להיות ממש סוביקטיבי ולומר את מה שנכון ולאו דווקא את מה שאנחנו חושבות כנצרך!!!

נ.ב.- הרב הזה ממש עובד חזק עם נוער בנושא הזה.( משמע זה קורא הרבה....)

נ.נ.ב- ושוב אני מדגישה זה ממש נושא רגיש (כנראה פה מדובר רק על אחת שנדבקת...) אבל יש דברים הרבה יותר גרועים וכל עניין לגופו, אז באמת תעשו טובה לעצמכן ולאותה ה"חברה" ותשאלו!!!

יש הרבה דרכים אבל לבוא למישהי ולהגיד לה את זה בפרצוף דוגרי או פשוט לא לענות, במיוחד אם היא די נדבקת אלייך ותלותית בך זה שובר..

תשתדלי לראות גם את הטוב שבה ובמצב

ולנסות לשדל אותה להתחבר לשאר החברה ולעוד בנות שלא תדבק ממש

לתת לה את ההרגשה שגם אם את עם בנות אחרות בלעדיה עדיין יש דברים שיחודיים לה, שרק היא יכולה לתת לך והם לא יקחו לה אתזה.

 

שזה שאת עם מישי אחרת לא אומר שעזבת אותה

עד שהיא תפנים ותשנה גישה.
מבחינתה היא צריכה להתחבר רק מתוך מקום של רצון ולא מתוך מערכת יחסים כפייתית...שאני אישית חותכת בעדינות אבל באמת חותכת כי זו מערכת יחסים חונקת ולא נעימה בכלללל.
כפי שציינתי למעלה ...לא לשכוח שמדובר באנשים תלותיים.

צריך לדבר דוגרי אבל בעדינות ולהבהיר שזה לא יכול להימשך ככה..

היא תבין.

ונראה לי שאני מכירה אותך..

עד שהיא כבר לא צריכה את זה..
מספרים לה על הכוחות שלה
ואיזה כשרונות יש לה וכו'-

היא צריכה ליהיות טבעית ! לבבית! ואמפטית !
אבל לא מטפלת הרי מדובר בנערה שהיא בעצמה צריכה כוחות ואי אפשר לצפות ממנה ליהיות על תקן של מטפלת, ולהישאב למערכת יחסים שתיקח ממנה כוחות.

אם היא באה למישהו מסויים, סימן שצריך לעזור לה..
יש גם השגחה פרטית בעולם..
זה כמובן בהנחה שאפשר לעזור!
אם אין דרך לעזור, לא מחוייבים!

על חשבון השקט הנפשי והבריאות שלהם.
לכן אמרתי שתעשה כפי יכולתה..
אני אומרת את זה מנסיון אישי , כשמערכת יחסים כזו נגמרת ישנה הקלה משמעותית.
זה לא אומר שהיא צריכה להתנתק ולהתעלם ממנה אבל יחד עם זאת להתנהג אליה כמו לכל חברה אחרת.

ברגע שמשהו מגיע למצב שהוא על חשבונך
תמיד כדאי לבדוק מה עושים..
אבל כל עוד אפשר לעזור, זו מצווה!

הייתי בעבר טיפוס קצת תלותי.

השתדלתי לא להעיק על החברות שלי ולהעניק להם כמה שיותר מעצמי כדי שהחברות 'תשתלם' להן.

באמת שהן היו חשובות לי והתלותיות שלי התבטאה בזה שהייתי פריק קונטרול. נגיד בטיולים ובשבתות וגם באולפנה היה לי ממש חשוב לא להפסיד אף רגע. שלא יווצר מצב שבו כולם הולכים סחבק ואני לא שם שמה אני ישאר בחוץ להרבה זמן.

הייתי הולכת לישון עם הבנות האחרונות בכל מצב וקמה ראשונה.

לא מנעתי מהן להיות עם בנות אחרות אבל לי היה חשוב שאני אדע איפה הן. לא בקטע המוגזם ולא שהם ידווחו לי איפה ועם מי. זה לגמרי היה ביני לבין עצמי וממש הסתרתי את הצורך הזה שלי כי ידעתי שהבעיה בי ושזה מעיק.  אבל כשאיבדתי חברה כי היא הלכה לשחנ"ש עם אחת אחרת היתה מן הרגשה של קצת חוסר נוחות עד שהין חזרו. ואז התפרצה אצלי מחלה. הייתי מאושפזת הרבה זמן ונעדרתי מהלימודים מעל לחודשיים. בקיצור, החיים המשיכו בלעדי. הן חוו דברים בילו כל הזמן ביחד וכל זה כשאני רחוק וממש לא מודעת לכלום!

לא מי עם מי ולא מתי ולא איפה אני בהירכרכיה החברתית.

וגיליתי שהן עדיין חברות טובות שלי, ושאני חשובה להן וזה לא פגע בי זה שהן המשיכו כשאני לא הייתי.

חזרתי בן אדם אחר.

אני לא תלותית בכלל!

שיחררתי לגמרי. הבנתי שגם אם אני לא שם זה לא משנה כלום ושחברות עם אחרות לא פוגעת בחברות איתי.

וטוב לי. להן לא השתנה המון אבל לי כן ואני יותר רגועה יותר משוחררת יותר זורמת ופתוחה ליותר בנות.

וזה השתנה באופי שלי. אני לעולם לא אחזור להיות כזו עם אף אחד

נסי להתייחס אליה יפה ואולי לתת לה מושג שאת שלה ואוהבת אותה גם אם את עם בנות אחרות

בהצלחה

הפותחת מדברת על מקרה שהוא קיצוני.
המקרה שלך מעיד על גיל הנעורים שבו קיימת תחרות סמויה בין חברות, שנובע מחוסר ביטחון ואולי גם דימוי עצמי נמוך מה שמאפיין ומתאים לגיל הנעורים.
ולכן הצלחת להתמודד ביתר קלות.

אם תרצי אוכל לפרט בפרטי מה עשיתי שגרם להיפסקות הקשר (לחלוטין ממש!) ואיך הילדה שבה הייתי תלויה הגיבה.
אני יכולה לומר לך שזה סיפור לא פשוט כל העניין הזה, וזה מעולה שאת מודעת. מה שכן, תלותיות היא דבר מאוד מסוים. יכול להיות שהילדה הזו לא תלויה בך, אלא "רק" אוהבת אותך מאוד. זה שונה מקשר תלותי, כי בקשר בריא ורגיל יש 2 אנשים עצמאיים, גם אם אחד אוהב את השני מאוד. בקשר תלותי יש אדם אחד עצמאי, ואדם שני שמנסה לחקות את האדם הראשון. זאת אומרת בעצם אדם אחד ו"וצל" שלו. שזה דבר מאוד לא בריא ולא טוב, לשני הצדדים.
מוזמנת בפרטי.

מעט יותר צעירה, ואשמח אם תשתפי מנסיונך האישי.
אולי אצליח לשנות אצלה דפוסי התנהגות בכל מה שקשור לקשרי חברות ובכלל. תודה רבה!

פה, על גבי הפורום, רק אוכל לכתוב שלקח לי המון זמן להבין שאני נמצאת בקשר תלותי שלא בריא בכלל.
דיברתי עם החברה בצורה הכי הכי פשוטה וגלויה ואמרתי לה הכל. שהקשר שלנו לא בריא ושאני מקנאה בה בדברים מסוימים. ושאנחנו צריכות להתרחק מאוד.
לצערי לא הצלחנו להתרחק מנטלית בגלל קרבה פיזית, אבל אז היא עברה כיתה והצלחנו לנתק את הקשר.
במבט לאחור אני מתחרטת שככה פתחתי איתה את הכל בצורה ככ גלויה, זה דבר די מרתיע ומפחיד.

חוויתי עוד פעמיים קשר כזה. בשתי הפעמים הנוספות הצלחתי לאט לאט לאט למתן את הקשר עד שהצלחתי להפוך אותו לקשר בריא, בעקבות הניסיון המר עם הקשר הראשון. זה לוקח זמן ואנרגיות אבל אפשרי לחלוטין, תלוי בעוצמת הקשר. אצלי בפעם הראשונה היה מאוד עוצמתי ולכן לא היה מצב להפוך את הקשר לבריא אלא הייתי חייבת לנתק אותו לחלוטין על אף כל הקושי.

המון הצלחה!


המון

תבררי בעדינות מה הוא. נסי להעניק לה אותו.
זה יכול להיות צורך בהרגשה של ילדה מוערכת ואהובה.
צורך בחברות. במשפחה...

ותובנות יש בך! אני בטוחה שיש לך סיכוי ליהיות יועצת ,פסיכולוגית טובה ובכל נושא של נפש האדם.
בקשר לביתי אכן אנחנו מטפלות ועם היד על הדופק ובה' ישנו שיפור.
ישנה בעיה נפשית לבעל וגנטית היא יצאה כמוהו.
ובנוסף טראומה שחוותה בגיל צעיר שהוסיף לבעיה.
יש בה יכולות ונתונים מעל הממוצע ומצד המשפחה והחברות היא מוערכת מאוד ומקבלת הרבה חום ואהבה. והחוסר זה משהו מולד.

גם אני ב"ה בעלת יכולות חברתיות ולימודיות מעל הממוצע, ובכל זאת מצאתי את עצמי תלויה שוב ושוב בחברות.
אני לא חושבת שיש קשר בין הדברים. קשר תלותי, במיוחד כזה שהוא סדרתי, נובע מנפש האדם.
מאיזושהי בעיה שצריך לעקור מהשורש. כי התלות היא רק תסמין לבעיה וחלילה יכולים בעתיד להופיע עוד תסמינים בקשרים עם אנשים אחרים...
אני חוויתי גם קשר זוגי קצת בעייתי עקב התלות הזאת.
מקווה שתצליחו למצוא דרך למלא את החוסר על אף שהוא מולד.
המון הצלחה ואשמח לשוחח איתך בפרטי.