הוא לא יותר חזק. הוא משפיע ליותר זמן כי יש לו חומר פעיל אחר שהוא גם אנטי דלקתי (מה שיכול מאוד לעזור גם במניעה של התפתחות דלקת כתוצאה מבקיעת שיניים). זה שהוא משפיע ליותר זמן זה יתרון לא חסרון מבחינתי. העובדה הפשוטה היא שבמקרה שאני צריכה לתת משככי כאבים, ככל שזה משפיע ליותר זמן אני צריכה לתת פחות פעמים. תראי, אני לא רוקחת או רופאה- אבל אני כן אמא שמציקה לרופאים עד שמבינה מה אני נותנת לילדים שלי

משהו כמו  8 שעות ויש להם גם נרות וגם סירופ.

נובימול יותר מרוכז מאקמולי אבל בגדול שניהם מכילים את אותו חומר פעיל ומשפעים פחות או יותר לאותו זמן. נורופן מכיל חומר פעיל אחר ומשפיע ליותר זמן. 

על החומר הפעיל. מבחינתי יותר מפחיד לתת פרצטמול שעלול לגרום לנזקים רבים.

למרוח אוטידין על החניכיים (טיפות אוזניים)

מודה- לא ניסיתי בעצמי

היה נשמע לי מידי מוזר

כי לא ברור כמה מזה נבלע וכמה מזה נשאר כדי להשפיע. זה שאין על זה שליטה יכול לפגוע בהשפעה של זה

לא ניסיתי אבל...

הרופאה הסביר לי שכשהשיניים צומחות הפה מוציא הרבה ריר ונוזלים

שזה קרקע מעולה להתפתחות של דלקת או כל מיני דברים באף אוזן גרון 

שכולם קשורים לפה

ולכן בדרכ יש דלקת אוזניים או נזלת או ליחה יחד עם בקיעת השיניים

אז הגיוני מאוד שהייתה לה גם דלקת אוזניים

אוי איזה קשה השלב הזה אבל עברנו את פרעה...

אל תכנסי לייאוש יש הרבה דברים שעוזרים וטוב שאת שואלת ולא נאבקת לבד. קודם כל בשביל להרגיע באופן מיידי תנסי נשכנים מקוררים או חיתול טטרא (יכולה גם לתת שלוקי כדי לקרר בלי לפתוח רק שיגרה את החניכיים). בימים קשים ברגע שהתאפשר מגיל חצי שנה נעזרתי מאוד בנורופן (בעיקר בלילות שהם הכי קשים לקטנטנים)- 8 שעות של הקלה.

 קחי בחשבון שהשלב של הבקיעה, עד שהשיניים בוקעות לגמרי יכול לקחת גם הרבה זמן. 

הרבה בהצלחה, בסוף גם זה עובר

משמע להרטיב במים את חיתול טטרא ולקרר (לא להקפיא) ולתת לילד לנשוך/ללעוס את זה. הלעיסה של הבד מקל לו קצת על הכאבים. 

לגבי הבקיעה- כל השיניים יכול לקחת עד שנתיים וחצי פחות או יותר וזה כמובן משתנה מילד לילד.

בהצלחה

אבל שוב, זה משתנה מילד לילד

נעזוב את זה שמבחינה מדעית שרשרת ענברים לא עושה שום דבר מועיל - אני מקבל את זה שיש אנשים שמאמינים שזה כן עושה משהו - אבל תינוקות כבר נחנקו משרשראות כאלו שנכרכו סביב הצוואר שלהם או מענבר שנכנס להם לפה אחרי שהשרשרת נקרעה. 

אפילו למי שמאמין שזה מקבל על התינוק - אני בספק אם זה מצדיק את הסיכון. 

אז למה להוסיף סיכון ולכרוך לו דבר כזה על הצוואר? 

שוב, אני לא מתווכח על התועלת - מי שרוצה להאמין, שיאמין. כל אחד רשאי לבזבז את כספו בכל צורה שאותה הוא מוצא לנכון. 
אני מדבר רק על הסיכון. יש הרבה סכנות וחבל להוסיף עוד אחת כ"כ מוחשית. 

אתה אומר שהיא עוזרת? סבבה. 

יש אנשים שטוענים שאורן זריף עוזר.

יש אנשים שטוענים שהומאופתיה עוזרת (אגב, רק השבוע יצאה הוראה בארה"ב שאסור לכתוב על שום דבר הומאופתי שהוא יעיל כי זו הונאה) ויש אנשים שטוענים שריפוי באמצעות חייזרים בלתי נראים עוזר (כן, יש דבר כזה). 

אני רציתי לפרסם פעם שאני מטפל בתנודות קוונטיות (סתם הנפצה כלשהי שעלתה לי לראש) - רק לראות אם יהיו אנשים שאשכרה יתקשרו אליי לקבוע תור - ולתדהמתי גילית שיש מישהו שכבר מטפל בזה... סיפור אמיתי... 
 

מבחינה מדעית, כל המוזכרים לעיל הם שטות גמורה - אבל מי שרוצה לזרוק את הכסף שלו לפח - שיהיה לו לבריאות... (משחק מלים שכזה... הבנת? "שיהיה לו לבריאות" למרות שאין לזה קשר לבריאות? סטיגדיש...). 

אבל, גם לו לא היה מדובר בשטות גמורה, עדיין אני מתקשה להבין הורים שיסכנו את החיים של הילדים שלהם בשביל הקלה כלשהי בכאבים. 

שרשרת בכל אורך יכולה להתפרק ושרשרת בכל אורך יכולה לחנוק - וכבר היו מקרים מזעזעים מעולם. 

זה הכל. 

https://www.ftc.gov/system/files/documents/public_statements/996984/p114505_otc_homeopathic_drug_enforcement_policy_statement.pdf

ההוראה ניתנה אך ורק לגבי מוצרים הומאופתיים המשווקים בנוסחאות מוכנות לציבור הרחב - מה שנקרא OVER THE COUNTER - תרופות ללא מרשם.

בארץ יש כאלה של חברות כמו דר. קיי או הומגליל או של חברת BOIRON ׁ(ומן הסתם יש עוד, ועם היתר הסליחה).

זאת הדרך של חברות התרופות שמגלגלות 30 מיליארד דולרים לשנה, והלוביסטים שלהן להצר את הצעדים של כל מי שמתחרה בהן בהצלחה.

מי שרוצה יכול להתרשם מתגובות הציבור לכתבה שהתפרסמה על כך בוואלה חדשות בימים האחרונים.

ספק וחבריו  קיבלו שם תגובות רבות על שביעות הרצון הרבה של הציבור מהטיפול ההומאופתי, וגם הסבר מניח את הדעת לאיך הומאופתיה עובדת.

אגב, גם ממשלת אוסטרליה שערכה מחקר מאוד מקיף בנוגע להומאופתיה ממליצה לאזרחים שלה שלא לבזבז את הכסף שלהם על זה כיוון שזה חסר יעילות לחלוטין. 

תמיד זה מגיע לאותו מקום: 
אדם שיוכיח שקיים טיפול הומאופתי אחד שעובד בניסוי מבוקר יזכה במיליון דולר - תמוה מאוד בעיני שאף אדם עם המון בטחון שיש בזה משהו אמיתי לא מנסה לזכות בפרס, כולל את עצמך.

בכל מקרה, תעשיית ההומאופתיה מגלגלת מליארדים כל שנה בעצמה ומי שממליץ על תרופות אמיתיות הם הרופאים שעובדים עבור חברת הביטוח של האזרחים - והאינטרס היחיד שלהם הוא לשמור על המבוטחים שלהם בריאים כיוון שמבוטח בריא, הוא מבוטח שלא עולה כסף.
אז אין קשר לחברות התרופות כי לא הן אלה שממליצות על לקיחת התרופות אלא הרופאים המטפלים שהאינטרס שלהם הוא לגרום לקופה שלהם לרכוש כמה שפחות תרופות...

שוב, לכל "טיפול" שמישהו ממציא, יהיו חסידים אדוקים שיאמינו שהוא עובד. יש כאלה שנתפסים למילים פסאודו מדעיות (רפואת תדרים, למשל שכפיסיקאי ומהנדס חשמל שנכנס לאתר שלהם, פשוט התביישת ברמת הקשקשת ועוד יותר מזה, בכך שיש אנשים שזה עובד עליהם) או מילים שאמורות לבטא איזו רפואה מסורתית (כמו נרות הופי כיוון ששבט ההופי האינדיאני היה נוהג להשתשמש בהם - רק שהוא לא והם הצהירו על כך יותר מפעם אחת שאין להם שום קשר לזה ושזו המצאה מוחלטת של האדם הלבן).
יש אירדיולוגיה (אבחון בגלגל העין - אותה קשתית שמשמשת לזיהוי ודאי של אנשים בגלל שהיא לא משתנה...) ויש אפילו אבחן בתעלת האוזן (כן, יש גם דבר כזה).

וכמובן יש את המלך: אורן זריף שעשרות סרטונים ביוטיוב מראים מטופלים מרוצים והוא משקיע עשרות מליונים רק בפרסומות (כך שכנראה שהוא מרוויח יותר).

לכל "טיפול" כזה תהיה עדת מאמינים.
אם עדת מאמינים זוהי אינדיקציה ליעילות, אז הטיפולים של אורן זריף הם הרבה יותר טובים מהומאופתיה... 

אני יודע מצוין איך הומאופתיה עובדת (ספוילר: היא לא...), איך היא הומצאה ולמה היא תפסה וסמואל הנמן מתהפך בקברו כיוון שאם הוא, כאיש מדע, היה חי היום, הוא היה מתבייש בממשיכי דרכו לאחר שהוכח שאין בהומאופתיה דבר וחצי דבר והיום כבר קוראים בעולם המדע להפסיק לחקור את השטות הזאת כיוון שזה מבזבז כסף שהיה אפשר לנצל לטובת מחקרים שאשכרה יועילו למין האנושי.
אם יש מישהו שקיבל הסבר על איך הומאופתיה עובדת וההסבר הניח את דעתו, כל שנותר לי הוא לרחם על אותו אדם שככל הנראה "דעתו" היא לא הצד החזק שלו. 

זה ויכוח שלא נגמר - זה מדע מול אמונה שהיא דתית ממש, רק שאת האמונה הזאת, המדע מפריך לחלוטין. 

הדרך הטובה ביותר להבדיל בין מדע ודעת לאמונה היא לשאול את השאלה הבאה:
מה יגרום לך להודות שאת טועה? 
אם התשובה היא "שום דבר" אז זו אמונה דתית לחלוטין. 
סביר להניח שזו התשובה שאת תעני לשאלה הזאת. 

אני אתן לך את התשובה הבאה: אם הומאופתיה תעמוד לניסוי כפי שנדרש מכל תרופה אחרת ותשיג תוצאות שהן טובות יותר מפלצבו אני אכתוב מפורשות: "טעיתי. הומאופתיה עובדת וזה נס. שלוש קריאות הידד". 

לכן נסכם: את מאמינה באמונה דתית שאינה ניתנת לערעור שהומאופתיה עובדת ואני טוען שמחקרית היא הוכחה כלא יעילה לחלוטין - אבל אם יבוא מחקר מספיק איכותי ובקנה מידה מספיק גדול, כפי שנדרש מכל תרופה אחרת, ויסתור את ממצאי כל המחקרים שנעשו עד עכשיו, אני אודה בטעותי. 
מעבר לכך שאני בטוח שתרצי לראות אותי מושפל, מודה בטעותי, יש לך גם תמריץ של מליון דולר כדי לערוך מחקר כזה. 

אין לי ספק שתעני לאתגר ואני מאחל לך המון בהצלחה. (באמת, אם למים יש יכולות ריפוי קסומות, באמת שזה ישמח אותי עד מאוד. זה יהיה פשוט נפלא ואני אשמח להודות בטעותי המרה עבור נס שכזה). 

עזר לי עם שני תינוקות! יש על בסיס טבעי ויש יותר רפואי. זה יותר עדין מאקמולי ומרגיע את החניכיים.

גם בטיפת חלב המליצו על זה.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....