מה תמצית הדברים, שאם אשה אינה בענין שלא יתחשבו בה לפעמים, אז שיהיה ברור שהאלטרנטיבה היא אינטרנט/בגידה ר"ל; ו"אין למה להמשיך להיות נשואים"...  לא אשה שפורשת מבעלה וכו', אלא סתם שרוצה שינהג איתה כפי שכתוב בשו"ע.

ואת זה, לומר לא בתור חולשה פרטית שצריכה תיקון ומבקשת בינתיים התחשבות אישית אם אפשרי (וכנראה לא אפשרי. נורמלי), אלא בשם "הראש הגברי" בכללות - ובפניה אל "נשים" בכלליות. נו...

לא צריך להמליץ על "ייעוץ מורכב". זה די פשוט. תעשה חישוב מסלול מחדש. הטעות היא ב"ראש" שלך. אם ה"ראש" תובע מהזולת לקבל מצב של חוסר התחשבות בו - לא "התחשבות" שדורשת מאמץ עצום - אז זה צריך קצת עבודה עצמית. לא מסובך, אפשרי לגמרי.

חיי אישות תלויים באהבה

ולא אהבה תלויה בחיי אישות.

ולכן אם יש בעיה בחיי אישות- אז כדאי לבדוק את האהבה, ולא להפך.

יש הבדלים ביו גברים לנשים בכל מני תחומים. גם בתחום הזה.

בגדול - אישה צריכה להרגיש קרובה ומחוברת בשביל לרצות חיי אישות. איש לעומת זאת צריך חיי אישות כדי להרגיש קרוב ומחובר לאשתו.

לכאורה זה צורך מנוגד והפוך אבל עם רצון טוב ונכונות להשקיע ולבנות את הקשר אז מוצאים את הדרכים להתמודד עם הפערים - לדבר, להבין אחד את השני.

כשאישה מבינה את הצורך של בעלה ואיש מבין את הצורך של אשתו ויש להם נכונות לחשוב על השני, לבוא אחד לקראת השני - אפשר למצוא את דרך האמצע לטובת שניהם ולהעצמת הקשר ביניהם.

ולפותח - אתה מרגיש שאתה עושה הרבה בשביל אשתך, לא בטוח שהיא מודעת לזה. יש סוג של נתינה שהאמירה הסמויה שלי היא "נתינה לצורך קבלה" וזו נתינה שרק מרחיקה במקום לקרב.

מכיוון שהצורך שלך לגיטימי. הפתרון הכי חשוב זה - תקשורת!! ללמוד איך לדבר אחד עם השני. לפתוח נושאים לשיחה ולא למריבה. שיחות שיעזרו לכם להתקרב.

אם אשתך כל כך לא רוצה/לא זורמת - אולי אתה צריך לבדוק מה החלק שלך בזה.

אם לא ניתן-ישר בגידה..עושה לי חלחלה..

אם לא אכפת לך שאשתך גם תיהנה מהעניין אז לא פלא שהיא לא זורמת. למה לה? 

כמו שאתה רוצה ליהנות אז גם היא רוצה, בלי ססמאות.

לא מצאת בינינו אנשים שמסכימים איתך.

ואתה בטוח שהאמת באופן בלעדי אצלך.

המסקנה שלך היא שלא מצאת אנשי אמת בינינו.

לפחות אתה יכול להבין שיש עוד מסקנות שאפשר להסיק?

ואני בטוחה שכל מי שכתב לך לא מדבר בסיסמאות. כי אם מישהו טרח לכתוב- אז זה כדי לכתוב משהו אמיתי.

אלא אם כן נראה לך שאתה דובר האמת הישר והכנה היחיד, ואילו כל שאר האנשים מזייפים ומצטטים סיסמאות. 

ואם אכן נראה לך ככה- אז למה בכלל ציפית כשפתחת פה שרשור? שכולם יהנהנו למקרא דבריך ויחזקו את הרגשותיך? מה לעשות, זה לא קרה...

כאילו  מי  הסכימה  איתך  מודדת ?

שוב  פעם  משועממת מודדת ?

חפשי  פורום אחר..  חח

אתה בטוח שמה שאתה כותב - בדחף היצר, כמו שאתה מעיד - הוא "אמת" וכל מי שהתנגד לכך, אינו איש אמת... והכל "סיסמאות" (כלומר, שלא רק שלא כתבו אמת, אלא גם אינם נוהגים כפי שכתבו. כי אם היו נוהגים כך, אז זה כבר לא סיסמאות אלא הנהגה בחיים).

לא כך. זה סימוי של היצר, או הקושי, את עיניך.

הנושא שהעלית, ושנגדו יצאו כלפיך, לא היה איזו אשה שאינה מוכנה לקרבת בעלה ודורשת ממנו "אהבה שאינה תלויה בדבר"; אלא דרישה שאשה תוותר על ריצוי ע"י בעלה, כשהוא רוצה "לשחרר קיטור" כלשונך. ואמירה שאם לא כך, אז זה כבר יכול להביא לדברים נוראיים שפירטת.. 

וייחסת את זה לא אליך אישית, אלא ל"ראש גברי" בכלל; והאשמת אם האשה אינה רוצה, ואפילו אם אינה "זורמת" עם זה.

אם היית הולך לייעוץ - שאתה אומר שהוא יקר מידי עבורך - היו מן הסתם אומרים לך בפשטות, שאשה שזה לא מתאים לה, אינה יכולה כך. זה ה"מנגנון" שלה. גם בלי להתייחס להוגנות של ה"דרישה". 

על כן, במקום להוציא אנרגיה וזמן (שממילא יתבזבז ובצורה מתסכלת יותר ומקלקלת יותר) על "אופציות" אחרות; ובמקום להרגיש בגלל זה ריחוק ביחס הרגשי, ובמקום לקלקל ע"י כך גם אוירה לזמנם אחרים - 

מוטב שתקדיש עוד כמה דקות לאשתך היקרה - גם בזמנים שהיית מעדיף לדלג עליהן - לריצוי ופיוס. 

בתור מי שתמיד מחפש איך "להבין, לתמוך, לשמח" - בוודאי תוכל לעמוד בכך.

כמו שמובן לך שאתה צריך לפעמים להקדיש זמן להגיע הביתה וכו' - אז עוד קצת.

כמו שאומרים, לפעמים "איפוק הוא כח"..

בסוף, שניכם תשמחו על כך. גם אתה.

שיהיה לכם רק טוב.

[כעת ראיתי מה שכתב "קוראי שמו". אולי תפנה אליו באישי, אם יסכים. מסתבר שיוכל לעזור לך]

אבל מכאן ועד הניסוח שבחרת לכתוב והאווירה,

וממילא גם התפיסה שלך את הנושא

הדרך רחוקה.

אגב, כפי שהעירו,

הצורך הזה קיים גם אצל נשים, ולא תמיד באופן פחות או רגוע יותר

ולא כלי. פה טמון הכלב.

זה לא רק תלוי באשה, מערכת יחסים היא דו צדדית ומלאה בערכים קודם כל ובכבוד הדדי. תיתן תקבל, זה לא מגיע על אוטומט

אני מגיבה עם דמעות בעיניים. אנחנו בכלל לא מקיימים יחסים. בחיי יומיום מתקשרים נחמד, אבל לא מעבר.

מה עושים? אין לי אפשרות לממן יעוץ. מישהו יכול לייעץ?

הוא טוען שאני לא מספיק מראה לו שאני מעוניינת. 

לא מבינה, אני אמורה לרוץ אחריו ולנשק לו את הרגליים?

ממש מרוסקת לאחרונה. מחפשת עיצה בדחיפות.

לפחות מישהו מבין אותי...  אולי בעיות הורמונאליות? הוא ממש יפגע אם אני אגיד לו לבדוק זאת.

איך אפשר להגיד לו בלי לפגוע?

הוא מרוצה ממש בעסק שלו. די פעיל גופנית. אני, בלא להתגאות יתר על המידה.... מושכת הרבה עיניים.

לדעתי זאת השקעה יותר מדיי גדולה ויש פה התעלמות מדבר יסודי שיכול לא להשתנות- תשוקה זה לפעמים עניין של אופי. יש אנשים שהם יצריים ויש אנשים שהם ממש כמעט ולא. וזה לגמרי לא תלוי בכמה הבן אדם השני נראה טוב\לא נראה טוב. ממש לא תלוי. אז ככה שאפשר להתרוצץ בכל מיני מכוני כושר\מכוני יופי למיניהם ולא לראות תוצאות. עדיף לדעת מה הגורם הנסתר, העמוק, מאשר לבזבז אנרגיה על כל מיני ספקולציות למיניהן.

כמובן שהדברים הללו משפיעים אחד על השני,

אבל אין תלות מחייבת זה בזה.

נראה לי שיש ביניכם פערים, וכל אחד מכם יצטרך ללכת לקראת השני.

ומי שתגיד לך שלא היא שקרנית או עייפה מהילדים גם אצלם יש המון הורמונים

אתה צריך פעם ביום? 3 ביום? 2 בשבוע? 15 בשבוע? פעם בשבועיים?

בעניין מה שכתוב אהבה בין גבר לאישה היא לא תלויה ביחסי אישות. יחסי אישות היא חלק מהאהבה.

והאמת? שום דבר לא מצדיק לעבור עבירה

אני לא מבינה מתוך דברי "תוהה" שהוא בעל רע ח"ו.

איך שלי זה נשמע - יש כאן גבר עם צורך מיני מוגבר וגם קשר זוגי שמשום מה לא עונה על הצורך הזה. מכאן ועד להסקת מסקנות על טיב הבעל ולהטחת האשמות הדרך לדעתי רחוקה כי הוא לא פירט את איכות הקשר הזוגי ואיננו יודעים דבר על אשתו.

מה שאני כן מסכימה זה שאיכות יחסי האישות והתדירות שלהם תלויים בטיב הקשר הזוגי. לדעתי דרושה כאן התערבות של איש מקצוע - ייעוץ בקדושה או טיפול זוגי.

מציעה לפנות למכון פוע"ה

מה הקשר בין "המגמה הפמיניסטית" (שגם אני לא אוהב אותה),

לבין הנושא הנידון.

הרי מה שקומם בהודעה שכתב האדם הזה, לא היה איזו "הבעת תיסכול" בעלמא, אלא:

1. דיבור בשם "הגברים" וכל מי שאומר אחרת משקר...

2. לא דיבר על "אשה פרושה" והסביר שזה מפריע לו לאהוב אותה. אם היתה מישהי כזו שלא מתחשבת במאוויו, גם כשמתנהל איתה בדרך ארץ, אז באמת אפשר להבין. אלא העלה "דרישה" שאשה, כש"בא לו", תוותר על כך שינהג איתה קודם ביחס נפשי מקרב כדי שגם היא תהיי מרוצה בכך. וכי זה "פמיניזם"? הרי זו הלכה מפורשת. יכולה לנהוג אחרת לפעמים, להתחשב בקושי הרגעי. אבל להציג כדרישה אולטימטיבית? ואם פשוט אינה מסוגלת?

3. האמירה שכאשר אין דבר כזה (לא כאשר אשה פשוט מתרחקת ממנו, אלא אין ההתנהלות הנקודתית הנ"ל), אז זה "מביא" (כאילו "כלל" כזה), להתנהגויות חמורות שפירט. 

אם היה מדבר על אשה שמתרחקת ממנו פיזית  בכללי - ואומר שזה משפיע על אהבתו אליה, זה היה נושא אחר. אמנם אין האהבה מתחילה מזה, אבל בוודאי יכול להשפיע. גם עוד נושאים שלא מתנהלים אחד אל השני כראוי.

למיטב הבנתי, לא זה היה הנושא.

ובוודאי שאם אדם מרגיש תסכול, יש מקום להשתתף בצערו. אבל אם התסכול מתבטא בנסיון לקבוע "כללים" בציבור, שאינם נכונים, וגם מבחינתו האישית לקבוע כאילו הצד השני ממש לא בסדר.. אז "הזדהות" בעלמא, תזיק הן לו והן למי שמסביב. מוטב יקבל מראה לאיך שהדברים נשמעים, יתמקד מה הנקודה שקשה לו, ואיך אפשר לפתור אותה עם התנהלות טיפה יותר סבירה. 

"חשוב שתדעו".

"מי שיגיד אחרת שקרן".

"צריכות לדעת שלפעמים לגבר..".

"ובמצבים כאלה קורים..".

כל זה - "כללים". לא הצגת קושי אישי של מישהו בלבד.

ובנוסף - כמו שציינתי - גם התוכן של ההאשמה כלפיה, אם אינה "זורמת" במצב שתיאר.

בוודאי שצריך להבחין, גם בתוך דבריו, בין "שפיכת מר ליבו" - ולתחושתו הסובייקטיבית יש מקום להיות אמפתיים - לבין הנ"ל. אדם כותב במקום ציבורי, מביאים בחשבון גם השלכה על האחרים, וגם את האמת ביחס לדבריו עצמם לגביו. כמו שאמרתי, יזיק לעצמו בלי "מראה" כזו.

יתכן שאחרי שיביא בחשבון תגובות אחרות, באמת יתברר שיש בעיה בהתנהלותה מעבר לדבר המקומי שתיאר. אבל מה שתיאר, אינו קשור בדווקא לנושא של היחס שבין אהבת הלב להתנהלות של קרבה מעבר לכך.

לגבי התגובות - אמנם לא קראתי את חלקן הגדול, אבל עקרונית, אני לא מתרשם ממראה מפורומים אחרים.

יש פורומים, שדווקא בגלל שהרמה הערכית, המוסרית, הדתית, וכו' ששם היא פחותה - אז הכל כביכול "בהכלה". לא תמיד זה כבוד גדול. גם מיכל הזבל בחצר מכיל הכל.. 

יש פורומים, ל"ע, שגם אם מישהו יכתוב שבגד באשתו, "יכילו" את זה. וגם בחיים לא מתרגשים מכך יותר מידי. זה לא כבוד גדול. 

אדרבה, אדם נורמלי, שלא איבד את חושותיו הבריאות, מגיב אם מישהו מנסה להכליל ש"גבר", אם אשתו לא תוכל שיתנהל איתה ללא התחשבות, אז הוא עלול לבגוד בה, ויקרא לכך "הראש הגברי"...

זה רק מכבד את האנשים והנשים פה.

שוב, לא מדבר על סגנונות ספציפיים. לא קראתי. בוודאי גם כשבאים להוכיח מישהו צריך להשתדל לא להעליב. אני יודע מה אני הגבתי.

וזה לא רק לימוד התורה, אלא גם מה שמקרין ממנו על ה"הכוונה" של האיש את הבית.

זה מוליד יחס מכבד ואוהב, וכמובן גם פידבק דומה מצידו. וגם מעדן ונותן ערך ופרופורציה לכל מיני דברים אחרים בבית.

זה שהלך לאחותך, והיא יצאה מהסמינר ומייד השתדכה- לא אומר שזה מצליח לכולם.

הרבה חרדים וחרדיות רצים מדייט לדייט...

(אני חרדית, בת 22, שעושה את זה בעצמי)

אז אולי כדאי לצאת מהמיתוס שחרדים מתחתנים בקלי קלות.

כל אחד והמסלול שלו, שאלוקים קבע לו, בלי קשר למגזר אליו הוא משתייך.

ודווקא אני רואה פה בלנ"ו הרבה צעירות, שממש מפתיע אותי שהן כבר בשידוכים, ואם היו חרדיות- יתכן מאד שלא היו.

(גם הגברים, בתחומיהם)

ב. לא חייב שהתוצאה תהיה מה שכתבת. אם מסתכלים על השורש האחד של הדברים, האידיאל האחד, בניית המשפחה, החסד, בית ערכי שמח וטוב - אז הפרטים יכולים להעמיס פחות ולתת יותר כח.

ונכון, שלא חייבים תמיד לעשות את כל הדברים באותו זמן..

הייתי בשני קשרים ארוכים, ובשניהם לא שמרנו נגיעה (אני מתחזק).

ואני אספר לכם איך אני ראיתי את זה, הרגש הכי טוב, האהבה הכי גדולה שבאה לידי ביטוי, זה שאני רק חשבתי שאני רוצה משהו, זה היה בראש שלי, והיא הכירה אותי, ואמרה בוא, אני הולכת איתך, למשל סרט, אני רק חשבתי בואי לסרט, והיא ישר אמרה בוא נלך, ובכלל לא עשינו עניין מהרצון שלה לראות סרט, למה? כי אני רוצה! מאוד רוצה, אז היא בכלל לא מקשיבה לרצון שלה כרגע, היא באה בשבילי, היא אוהבת אותי. היא שמה!

כנ"ל לגביה, היא רצתה משהו, המטרה שלי היית לגלות מה היא רוצה, אפילו לשאול אותה, ולהתנתק מעצמי, ופשוט לבוא, פשוט לצאת מעצמי לקרתה. כשזה קרה, אהבה באה לידי ביטוי בצורה הכי חזקה.

לפעמים זה ככה נגיד עם אחותי הקטנה, דווקא כשנמאס לי לשחק איתה, לה הכי בה, למה? לדעתי זה כי עכשיו אני צריך לצאת מעצמי, להיות שם, וזה מה שהיא זקוקה לו, ושם אני מרגיש שאני נמדד. במקום בו אני צריך לצאת מעצמי.

הרגעים האלה, בהם אחד מבני הזוג יוצא לקרת השני, ואפילו לא חושב על עצמו, היו הרגעים באמת הכי יפים בחיים. גם אם אני הייתי זה שיוצא, גם אם היא, עצם הדבר, היה גורם לאושר מטורף (למעמקים, בספר האדם מחפש משמעות, בחלק השני, ויקטור פרנקל אומר שאדם הכי מאושר כשהוא רק חושב על האחר.)

עכשיו, לגבר יש צורך עצום, צורך בסיסי, ואם האישה לא מוכנה לצאת לקרתו, ולא לחשוב על עצמה, זה ממש בעיה, יש מינון, אין ספק, אפשר לדבר על הדברים, אתם יודעים יותר טוב ממני, אבל אם המצב הוא שהגבר פותח שרשור באיזה פורום כי אישתו מתנהג ככה, המצב חרא.

ואם הגבר לא יוצא מעצמו כשהאישה מאוד צריכה, המצב גם חרא. כשאתה רואה שמישהו זקוק לך, בכלל יש שיקול?! כחברים שלי למחלקה צריכים מאוד משהו, אני אצא מעצמי ואתן, גם אם זה לסגור שבת, זה רעות. בחייאת, הבן אדם זקוק לכן, הבן זוג שלכן זקוק לכם, אתם בכלל חושבות על עצמכן??

ושימו לב שהוא כותב שהוא מכיל, משמח, מפרגן, אם הבן אדם שמה בשבילה, והיא לא בשבילו, זה לא שהוא שם בשביל תמורה (אחרי שהוא לא מקבל תמורה, בוודאי שעולה הצורך בתמורה), הוא שם כי אכפת לו ממנה, כי הוא אוהב אותה, והיא לא שם בשבילו. זה ההרגשה הכי נוראית שאני מכיר, שאכפת לך ממישהו והוא לא שם, לא רוצה לצאת גם בשבילך. 

אני מניח שאני צעיר, והדברים פה אולי יראו מגוחכים, ואשמח מאוד אם תגידו לי איפה אני טועה. כי כרגע בפגישות, ועוד בבירורים, העניין של האדם שיוצא מעצמו, הכי מעניין אותי! 

התלבטתי איך אישה תקרא את מה שרשמתי. שימחת אותי.

תודה לכל התגובות פה =)

יציאה לסרט זה בקטנה, ויחסים זה הרבה יותר חמור שהמצב ככה.

למה משהו שגוי? אלוהים שגה כשהוא ברא לגבר צרכים? האמירה הזו באה להגיד לך "יש מציאות אחי"

ואלוהים ברא את המציאות, ואלוהים אמר איך להתנהל בה.

לא נשמע (לפחות לי) שהבחור הזה רוצה מגע בזמנים אסורים, רוצה יותר מדי, או כל דבר אחר.

ומצווה על האדם להיות בשמחה תמיד, ואדם חנוק, דחוק, שנותן אהבה ולא מקבל, הוא אדם עצוב, כועס, וכ"ו (שלא נדבר על דברים שהוא רשם), אז אם נסתכל מבחינת מצווה, ומבחינת עבודת ה', אחרי הנישואים בזמנים מותרים, מה הבעיה? ההפך, מצווה

יש שאלה כמה מותר או ראוי לגבר להתעקש? לדעתי יש שאלה לזוג, איך הגעתם לכזה מצב?

הוא אמר, שאישתו משגעת אותו. אם יצר אפשר להתמודד? אם כזו גישה שככה תפני לבעלך, ולא תתני לו שנה, כי ראוי להתמודד ואפשר להתמודד, וצריך להתמודד, בוא נראה אותו מתמודד. זה לא נכון להגיד את זה. בוודאי שזה נכון שלפעמים צריך להתגבר. לא כל הזמן.

הוא לא נתן יחס מזלזל לאישתו. נקודה. לא יודע מה קורה באמת, אבל ממה שרשם, נשמע שאישתו מחרפנת אותו, והוא אוהב אותה, ושם בשבילה, והיא לא. והוא אומר שאם היא לא שם בדברים הבסיסים ביותר, אין טעם לנישואים, והוא צודק.

איפה ראית שהוא נהג שלא כדרך ארץ. מה הוא עשה לא נכון?

הוא אוהב את אישתו, הוא שם בשבילה.

הוא לא כופה עליה, הוא נותן לה את האופציה לא לתת לו.

לא נשמע שהוא פשוט רוצה כל הזמן אחי, בסופו של דבר הבחור החזיק את עצמו (אולי נפילות קטנות פה ושם) עד החתונה!!! אריה שדורס?!?! בדיוק ההפך, הוא נותן לה זמן, נותן לה מקום, אוהב אותה.

והיא לא מחזירה לו אהבה, לא בוחרת לתת לו. וכן יש דרישה מבן הזוג לאהוב אותך. יש דרישה מבן הזוג לתת לך כשאתה צריך. ובוודאי שהדרישה הזו באה לידי ביטוי בצורך בסיסי של האדם!

ואתה משווה צורך מיני, באדם שיצר לעצמו צורך לתת מכות ולא טיפל בזה? באמת? משל מובן? מה מובן במשל הזה? (שלא כדרך ארץ, המשל מובן, שכדרך ארץ, המשל ממש לא מובן. ההיפך, כדרך ארץ האישה צריכה להסכים לזה, והאהבה אכן תלויה בין היתר בזה.)

אני קורא אותו בתור גבר אוהב, שנותן לאישתו מאהבה, ולא מקבל בחזרה מה שמגיע לו.

אתה רואה בו גבר שמתייחס לאישה ככלי.

בחירה סלקטיבית איך לקרוא את הבחור. מעניין אם הבחירה הזו אומרת משהו עלינו

נראה לי דווקא שיש כאן ניק חדש, גבר, שמנסה ליצור אווירה אנטי נשית בכוח. ועוד מתחזה לאישה.

לתשומת לבך

מערכת היחסים שאני מכירה טובה מאד ומאושרת. תודה לה'

אנחנו קוראים את הבחור בצורה מאוד שונה. אני דן אותו לכף זכות, הוא אדם טוב, הוא אוהב אותה, הוא שם בשבילה, מכיל, מפנק וכ"ו והיא בוחרת לא להיות שם גם ברגעים שראוי שתהיה.

אתם קוראים אותו בעין רעה, הוא חצי אנס, מסתכל על אישתו כאובייקט מיני, נישואים על הפנים וכ"ו.

לא בטוח שיש בנינו בכלל וויכוח.

הרבה פעמים, ולוקח זמן לפעמים כמה שנים עד שהן משתחררות, אז זה נושא יותר מורכב אצל הציבור הדתי, אבל לרוב בנות רוצות יותר מבנים. אז אם רק בנושא הזה כמה שהוא חשוב וכו יש בעיות בהתחלה זה בעצם תקין במגזר הדתי חחחח. שאר הדברים כמו אוזן קשבת וכו זה חמור או אם רוצים נניח לצאת לטיול או סרט 

זו לא "חוכמת ההמונים", מה שקראת פה. 

מי שכותב בפורום באופן קבוע, בד"כ יש לו סיבה...

ב. ממתי הגמרא מתירה לצער אדם על סמך נתונים משוערים. 

אתה אומר שהאהבה שלכם תלויה ביחסי אישות,

ואני אומרת שיחסי אישות מצד הנשים תלויה באהבה.

מה נראה לך- שאישה יכולה לעשות את הדבר הכי קרוב עם בנ"א כשהיא לא מרגישה אהובה?

זה ממש השפלה לאישה לגשת לזה כשהיא לא מרגישה אהובה, כאילו היא איזה חפץ בשביל הבעל...

ולהרגיש אהובה זה ע"י שבעלה יתן לה יחס חם ויתייחס לרגשות שלה בכבוד ואהבה -

כמובן שאם הבעל מספק את זה לאשתו כל הזמן - הוא יוכל "לשחרר קיטור" בלי בעיות...

רק אמרתי מה מרגישה אישה בכללי...

לא כולם נכנסו בו

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.