מלא פעמים "לא" ו"לא" ו"לא" ו"לא", לפעמים אתה מתחיל לחשוב שאתה ה"לא" בעצמך.

זה נגרם בגלל העובדה שאתה רוצה משהו כל כך ואתה לא מצליח להשיג אותו. זה לא תלוי בך

אתה לא יודע מתי זה יבוא בכלל. 

 אסביר - למשל אם אתה רוצה להוציא תואר אתה יודע שהולכים לאקדמיה, לומדים, משקיעים, קשה קצת אבל אחרי ארבע שנים אתה עם תואר ביד.

זה דבר שתלוי בך ואתה יודע מה צריך לעשות, כמה זמן ואיך. 

בחיפוש זוגיות זה לא ככה.

אתה לא יודע אם זה יהיה הראשון, השישי, או ה70 ל"ע

ואתה גם לא יודע איך זה יהיה ואם הציפיות יתממשו, ועל אילו ציפיות לוותר. 

וזה יוצר תסכול כי זה לא דבר שתלוי בך

מה שגורם לתסכול זה לאו דווקא הדייט הכושל ספציפית

אלא זה הדייט הכושל ועוד אחד ועוד אחד....

בנוגע למה שאמרת שמקסימום זה עוד יציאה לבילוי- 

אנשים לא רוצים לשחוק את עצמם ולפגוע בעצמם

וכשיש מטרה מאוד ברורה לאן אתה רוצה להגיע

מרגיש פספוס שהנה, השקעתי, יצאתי, התארגנתי ובסוף זה לא הוא. 

כתבתי מאוד מבולגן, מקווה שתבין מה רציתי להגיד. 

כי החברה לא מסכימה להודות שכואב כשאתה נדרש להיות גבר-גבר.

אבל כששמעתי כאב גלוי, זה קרע לי את הלב לגמרי...

מתמלאת מזמן

הקושי של רווק הוא בדיוק כמו קושי של רווקה

וחבל שיש את הציפייה שגבר ישמור על חוסן נפשי גם כשאין לו אותו כרגע.

היא גם לא יודעת להתמודד והרבה פעמים אתה גם נשאר לבד.

במיוחד כשאתה זה שכולם רגילים להשען עליו. אז אתה גם מרגיש אחריות להשאר חזק כדי שאחרים לא יתמוטטו...

יש לי כמה חברים שהם כמוני, ב"ה, אנשים מעולים. הרבה פעמים גם בלי להפתח עד הסוף הם מצליחים לעודד, כי הם יודעים איך זה לחיות עם הסתירה בין הרגש לכח.

אבל נשים מאוד אוהבות את זה חח

והחיים הם לא תמיד רק להשען על חבר או שחבר נשען עליך.. יש גם תקופות יפות...

ולגבי הנשים, כמו שכתבתי למטה, אני חושב שזה בעיקר נכון לגבי רווקות.

קשה לאישה לחיות עם גבר רגיש שהוא כל הזמן רגיש

רגשיות כמובן.

אבל נראה לי שגבר רגיש דורש אישה עם אינטליגנציה רגשית גבוהה מהממוצע.

מהממוצע הגברי בהרבה

בפרט כאשר עובדים על המידות ניהיים מודעים יותר...

וחסידות בכלל....

אני אישית בן אדם מאוד לא-פחדן בכל המובנים, והכנות שלי לפעמים גורמת לאנשים לאבד את עצמם לכמה רגעים מרוב פתיחות..

יכול להיות שזה לא תמיד הכי טוב, גם לצניעות רגשית יש מקום

שהיא תועיל הרבה ;)

על בנות שמחפשות דמות סמכותית וגברית.. זה לא רק מראה חיצוני, זה משהו פסיכולוגי...

עיני אישה נשואות לבעלה...

ויש בזה משהו. כי למצוא אדם שהוא גם חזק וגם רגיש זה משהו יחסית נדיר, ואנשים נוטים ללכת אחרי הדעות הקדומות

אישה פשוט צריכה את זה מתוך היותה אישה. רק שהיא צריכה להבין שלמרות שהוא דמות סמכותית הוא בן אדם עם כל המשתמע מכך: נשבר, נופל וקם, עשוי להפגע וכו'... 

משום מה אצלנו זה לא הכי בולט.

אולי בגלל הקטע של התרבות הצבאית הזאת... לא יודע.

ולמה בדיוק אתה מצפה?

זה סה"כ עניין של מודעות והכרה בנפש האדם...

לא חייב נסיון חיים עשיר כדי להבין את זה.. מספיק פשוט להסביר את זה לבחורה בצורה חכמה...

רק הבעיה שאין שיעורים מסודרים בהבנת נפש האדם בביה"ס אז אני לא מאשימה אף אחד...

זה לא כזה פשוט לשנות אדם מחיצוניות לפנימיות.

אני חושב שזה עניין שצריך לברר אותו בשידוכים.

גיליתי שגם בחורות מאוד רגשיות ומכילות לפעמים נתקעות בגבול מסויים של רגישות (בטוח שזה גם הפוך, אבל אני לא יוצא עם גברים...)

אז כנראה שאתה מצפה גם מהצד השני להיות לפחות באותה רמה אם לא יותר...

בוודאי לא פחות, כי זה יכול לפגוע בך...

ופעם שמעתי רב אחד שעשה הפרדה בין אדם רגיש לפגיע... 

וזאת התנהגות שמאוד קשה לנהל איתה קשר.

החילוק של הרב הזה חשוב מאוד! (לא שאני מחלק ציונים )

בנסיון להחלים, והרבה פעמים הם לא שמים לב שהם מזיקים לסביבה.

זה כמו נרקיסיזם-לייט חחח

קרדיט כי לפעמים זה משהו חולף.

אם זה סדרתי, ולא נגמר, ונופל על כולם ואין שום נסיום לעבודת המידות - כנראה שיש באמת איזה בעיה אישיותית..

להיות הבן אדם הכי משמעותי בחיים שלך.

אשתך צריכה לדעת עליך לא פחות מהחברים... ככה שיטתי לפחות

ככה זה היה נראה לפחות

תירוץ לפרוק.

אישה תתקשר לחברה טובה באמצע הלילה ותודיע לה שזאת המטרה... גבר צריך למצוא תחבולות עד שפורקים

עכשיו הבנתי אותך...

כי זה מתפרש כסתירה... באותו רגע שאת נשענת עליו הוא כביכול "דמות כל יכול", אבל צריך להבין שאחרי שהרגע הזה עובר, הוא חוזר להיות בן אדם חח 

אז בקיצור אחרי שהבנו את זה נשאר רק למצוא חתן ולחיות באושר... חח

והתרבות שלנו מרחיקה אותה.

אבל היא כן מציאותית, אבל במושג הכללי של סמכות, ודאי שאין הרבה מקום לחולשה.

היה אחד, מקיאוולי שמו, שכתב "אם אתה לא יכול שיאהבו אותך ויפחדו ממך, עדיף שיפחדו ממך".

הסמכות...

אבל לכל אדם, חזק ומנהיגותי ככל שיהיה, צריך להיות עם מי לפרוק

בגלל שאנשים מבינים את הסמכותיות על-נכון, הם מערבבים את זה עם חיי הזוגיות.

אני מסכים איתך! פשוט מלמד זכות על הבנות שקשה להן עם זה

בפורום זה יכול להתפרש בכל מיני דרכים 

ב"ה חח 

מוצא"ש ושינה אף פעם לא הולכים ביחד, זה ידוע 

של אישה...

אולי אצל הערסים עם כל ה"כפרה אח שלי אוהב אותך" זה קצת שונה...

ולכן אני אומרת שחבל שיש את הציפייה הזאת..

האישה היא רגישה מטבעה אז יראו את זה יותר וגם החברה יותר מקבלת את זה,

אבל זה לא אומר שבגלל שגבר פחות רגיש, אז אסור לו להראות רגשות.

שבור ויצא בדילוגים (תרתי משמע) מאצלי

זכות גדולה שה' נתן לי!!

לכח פנימי כדי שתוכל לשמח את הבנים שלו.

רואות את הבעל שלהן חלש (אפילו אם זה ממחלה) קשה להן להרגיש קרובות אליו.

אני חושב שיותר קל בתור רווקה לקבל חולשה של גבר, ובתור אישה, שבעלה הוא כל עולמה והמשענת שלה, זה דבר קשה מאוד...

לדעתי רווק שיודע לפתוח רגשות זה גבר שיהיה בעתיד רגיש לאישה וגם לילדים.

שזוגתי תדע להכיל את המורכבויות של גבר רגיש וחזק ביחד.

לא יודע איך למצוא את השרשור, זה היה לפני שנים... ונראה לי שהגעתי אליו מגוגל

אבל בדיעבד אמרו שזה היה שווה את זה

לא קל להיות "מיוחד" (עם כל הקונוטציות השליליות של זה חחח)

האמת לא חוויתי את ההרגשה הזאת ב"ה, אז אני לא יודעת להגיד...

אבל אני יודעת אצלי שברגע ששידוך לא הלך אחרי פעם ראשונה אני לוקחת בקלילות, כי הבהירות משמחת אותי (לאחר שחוויתי מזה ספק בשידוך, הכל עדיף על זה)

כנראה שאם נפגשים מלא פעמים בתדירות גבוהה ושומעים הרבה לא, זה עושה משהו לנפש. טוב וזה עוד הרבה מעבר....

אבל אם אתה לא בלחץ ובסה"כ אתה חושב על פגישה בקטע של להכיר בן אדם, ויש לך ביטחון עצמי סביר+, והעולם שלך הוא לא רק שידוכים, אז יש מצב שלא תראה את זה כמועקה... אה ולא חווית רק "לא"... כי ברגע שחווית גם את הכן, זה יוצר חוויה חיובית לגבי פגישות...

כל עוד יש לך הרגשה על עצמך שאתה אדם חיובי ונעים, שכיף להיות בחברתו, ואתה מעריך את עצמך, ואוהב את עצמך, אז פגישות לא מוצלחות פחות יישחקו אותך... ואני אומרת את זה מתוך נסיון של כמה שנים בשידוכים...

[לפעמים, כשיש יותר מידי, אז אנשים קצת מתעייפים מזה]

עוד פעם ההרגשה אולי סוף סוף... עוד פעם לספר על עצמך.. עוד פעם לנסות למצוא חן... 

זה מתחיל להתיש

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.