כשאנחנו לא שמים לב לדבר קטן שמפריע לנו אז זה תופח ותופח

יכול להיות שזה מה שקרה?

למה הוא עצבני?

קשה לו משהו?

הוא מוטרד ממשהו?(פרנסה.בריאות.חינוך ילדים.קושי עם ההורים.?)

באמת אולי כדאי שאת או ביביסיטר ישמרו על הילדים

לא כי הוא מאבד שליטה(נשמע רע)

אלא כי קשה לו.

ולהוריד ממנו עול לתת לו זמן עם עצמו לישון להירגע לדבר?

חוסר ויטמינים.

אם אין סיבה לעצבים, ולא קרה משהו היסטרי בזמן האחרון.

הרבה פעמים הסיבה היא חוסר תזונתי כלשהו.

זו סיבה רצינית ולא ממש נשלטת- לעצבים, חוסר מצב רוח, עייפות, ואיבוד שליטה.

אז קודם כל להירגע,

לא תמיד דברים קורים מסיבות היסטריות, לפעמים זו הידרדרות שקטה בתזונה

א.- מומלץ בדיקות דם, למרות שהן לא תמיד משקפות.

ב. אפשר כבר ללכת לבית מרקחת ולקנות קומפלקס B,

זה תוסף תזונה- אין צורך במרשם ורואים השפעה תוך יום -יומיים!

בדרך כלל החסרים בויטמינים מקבוצת B הם אלו שמשפיעים הכי הרבה על מצבי קיצון כאלו.

בריאות

אדם חמוד - יפה שהוא מודע למה שקורה לו. לא מבין בעצמו למה.

את לא אמורה להיבהל מידי. 

מה שכן, כדאי שתשבו ביניכם. תגידי לו שבהיות שברור לשניכם שסה"כ תינוקות בגיל שנה שנתיים, לא לא שייך שתקבלנה "צעקות"; וגם בשבילו, חבל שמרגיש "עצבני", אז אולי כדאי שיבדוק מה קורה.

אולי משהו פיזיולוגי? אולי איזה "חומרים" בגוף שגורמים לרמת לחץ מהירה יותר?

אני הייתי מציע, דבר ראשון (וגם הכי מתקבל על איש, לכאורה), שילך לרופא משפחה, יספר לו - יגיד שאינו מבין ממה זה, וישאל עצה, אולי בדיקות דם וכד', בתור צעד ראשון.

אם הכל בסדר, כבר תהיה לו מוטיווציה להתייעץ עם מישהו שיוכל לעזור לו. אולי בנקודת מבט שונה על הילדות ועל הגיל.

אולי אני משליכה מזה לאחרים כי אני סובלת מזה, אבל אני יודעת שיתר פעילות של הבלוטה עושה אנשים עצבנים. זה מאד פשוט וישיר וחזק. לכן זה ההסבר שהכי מסתדר לי.

הוא גם יורד במשקל בזמן האחרון? יש לו דופק מהיר?

בקיצור, שילך לרופא משפחה ויבקש בדיקת דם.

מכיוון שהוא מודע לבעיה ומבוהל ממנה בעצמו די ברור שזה משהו פיזי ולא נפשי.

רפואה שלמה!

"מכיוון שהוא מודע לבעיה ומבוהל ממנה בעצמו די ברור שזה משהו פיזי ולא נפשי."-

ממש לא אומר.

יש מצבים ל"ע שאדם נקלע למצוקה נפשית\או חווה התקפים כאלו ואחרים שבהחלט יושבים על משהו בנפש

ועדין נשאר מודע לעצמו...ואפילו מבוהל מכך ומרגיש מצוקה בעקבות כך.

חבל להכליל סתם. יכול להטעות את הפותחת.

ולפותחת- מה שאת מתראת אכן מעיד על מצוקה

בין אם פיזית או נפשית-את זה רופא טוב יוכל לקבוע.

וכמובן שיחות עם פסיכולוג יכולות להרגיע ולתת מענה למצוקה רגשית.

חשוב שתפנו לרופא משפחה..תתארו  לו את מה שהיה ומה שהוא מרגיש

תעשו בדיקות דם

או שתפנו לפסיכיאטר במידת הצורך.

העיקר לברר ולטפל ולא להזניח 

.

הרבה כוחות ובהצלחה!

יכול להיות שאתם או בעלך באמת מרשים יותר מדי ואז ילדים עוברים גבול ועצבים עולים.

הרבה אמהות כתבו פה בבכי שהרימו יד על פעוט בן שנתיים, זה קורה, במיוחד כשאין ניסיון.

בעשר וחצי ילדים אמורים להיות במיטות, לא כתבת בן כמה הגדול שלך אבל נשמע שעדיין קטן. גם לתינוקות לפעמים צריך להגיד "לא" ולהכניס למיטה. 

זה באמת נורמלי כשבת שנתיים זורקת אוכל מצלחת, אבל תלוי תדירות, אם זה קורה כל הזמן זה באמת משגע.

גברים גם לא כל כך קוראים ספרים על חינוך ואם כבר קוראים אז משהו מאוד כללי, הם לא מתכוננים שזה יהיה ככה.

ויכול להיות שבשביל בעלך זה יותר מדי והוא חייב להתאוורר.

יכול להיות שאתם בגישה שהורים חייבים להרגיע כל בכי ואחראים על זה. וזה לא נכון. הורה לא חייב להרגיע כל בכי, מותר לילד לבכות.

אבל יכול להיות כמו שכתבו לך שיש סיבה אחרת וחייבים לטפל.  

בהחלט מוזר.

אולי באמת כדאי שילך לעשות בדיקת דם פשוטה על מנת לבדוק אם הכל בסדר.

האם יתכן וקרה משהו בעבודה שמטריד אותו?

ישן פחות מהרגיל ואז עייף במהלך היום וגורר את זה לאורך כל היום?

נסי לדבר איתו ברוגע ובעדינות ולהסביר לו שהילדים קטנים, וחבל שהם יספגו את מה שעובר עליו ושאת באה ממקום של לעזור לו

אכן מפחיד להיפגש עם חוסר שליטה

ויותר מבהיל את בעלך חוסר האונים אליו הגיע.

את מתארת שזה קרה בתקופה האחרונה ולא דפוס התנהגות קבוע.

ראשית חשוב להחזיר לבעלך את הביטחון העצמי באחריות שלו על הילדים,

לא בשעות הערב ,

בגן השעשועים אחרי צהרים

לזמנים קצרים

אך מעבר לזה

לקבוע פגישה אמיצה בינכם ולפתוח מה בדיוק היה שם?

איך זה התחיל? מה הרגשת? אתה מכיר את זה מאירועים אחרים בחיים?

מה היתה נקודת השבירה ? לבודד את האירועים ולנסות לברר את מקומם,

ועל מה הם יושבים

זו פגישה זוגית חשובה עם עבודה של שניכם

אך מתגמלת ומועילה.

במידה והבעיה ממשיכה מומלץ לפנות לעזרה מקצועית

של הדרכת הורים בכדי שלא יתנפח למימדים לא רצויים.

בהצלחה

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות