אבל למה לכרוע למען ה'?

נישואין,

כלומר: בפשטות להציע שיתחתנו.. צריך אם רוצים להתחתן. אחרת, איך ידעו...

אבל לעשות מזה "טקס", לא צריך להפריז. אם נחמד ללכת לאיזה מקום סביר, שאין בעיה של יחוד, ולהציע שם - למה לא.

[בוודאי לא "טבעת" וכו']

"לכרוע ברך"?... זה דבר מטופש לחלוטין.

מה זה? מישהו מתחנן לשני?...  לקוח מן הסתם מסרטים דמיוניים, של אלו שכולם יודעים כמה "נישואיהם" מחזיקים..

מרוב ה"שואו" לא רואים את המאורע...

רומנטיקה היא משהו אינטימי,

לפיכך לא רואה בזה רומנטיקה.

הי כולם.

כן אני סבא, וכבר חיתנתי 6 ילדים.

רובם התחתנו ללא כריעת הברך המבישה, והנה הם הצליחו.

כנ"ל!  תחליטו בשמחה, ושהכל יהיה מהפנימיות ללוא גינונים חיצוניים.

                                 מאחלת לכם כך גם בחיים!!!

א-כריעה על הברך אסורה (חוץ ממתי שמחפשים את הנעליים מתחת למיטה) כי זה חלק מהתיפלה הנוצרית. ב-האם תרצו נישואין כמו גוים? אני לא. בהתחתלה זה נראה רומנטי אבל בהעדר ערכים יהודיים, כולל עבודה עצמית, נישואין יכולים להפוך לגיהינום. לפחות אצלנו לומדים איך להתייחס לבן/בת הזוג.

כריעה היא סמל אוניברסלי להכנעה.

(וחלק מהדתות משלבות את זה בתפילה).

וחוץ מזה, גם אם כריעת ברך היא מנהג מיותר, זה עדיין לא יהפוך את הנישואין ל"כמו הגויים".

איך זוג יחליט להתחתן בלי הצעה של הגבר? כמו שמחליטים הרבה דברים.

מפריע לכם שהגבר עושה מזה מופע? כן. והסברנו למה.

ומה הבעיה שהיא נחשבת מקודשת? השלכות מעשיות: חייבת גט. לא תוכל להתחתן עם כהן. ואם לא קיבלה גט, הבנים שלה יהיו ממזרים! קידושין זה לא משחק!

אבל אתה ציני באופן מחריד.

כל העניין מזכיר לי סרטים של לא יהודים, אז בבקשה, את ענייני הזוגיות תשאירו לנו היהודים..

שזוג מחליט להתחתן הוא פשוט מדבר על זה, חמוד ויפה. 

ושאלה יהיו הדילמות שלנו באמת 

בס"ד

אני אשמח לאחת.

מבואר בפוסקים דאע"ג דלכתחילה בעינן כריעת ברך דהא כתיב 'ברך לך יכרעון' ובפרט לדעת המקובלים דרומז לכרעי תרנגולת העליונה מ"מ בדיעבד היכא דלא כרע יצא ואינו צריך לחזור ולהציע. והיכא דאינו יכול לכרוע, כגון שהיו ברכיו קרועות, יש אומרים דיכול להציע בלא לכרוע, ויש אומרים דהני מילי דווקא היכא דאיכא למיחש שמא יקדמנו אחר,  אבל היכא דליכא למיחש להכי, ימתין עד שירפא, איברא דמנהג כמה מערי המערב הפנימי, וכן כמה מקהילות האשכנזים, שאין כורעין אלא בימים שאין אומרים בהם תחנון, ולמנהגם מלכתחילה יציע ביום שאין אומרים בו תחנון, אמנם היכא דאיכא למיחש שמא יקדמנו אחר או שיוצא לדרך, יציע בלא כריעה כמשנ"ת לעיל. ויש פוסקים שכתבו שיכרע על שתי ברכיו ולדעת המקובלים בעי נמי לנפנף בידיו דרומז בזה לכנפי תרנגולת העליונה בסוד תרנגולתא דדהבא וכל מקום כמנהגו ונהרא נהרא ופשטיה.  

יווו זה היה טובבב חחח

הנה יסוד האי דינה דכל דבר הראוי לבילה בילה מעבת בו היא מימרא דרבי זירא מנחות קג. דאע"ג דבילה אינה מעכבת במנחות מכל מקום בעינן ראוי לבילה, ואע"ג דאמרינן הכי גם לשאר מילי מכל מקום עיקר האי דינא הוא בקדשים, ומעתה נחזי אנן אי קידושי אישה הווי קודשים, דהא איקרו קדשים, וגם קיימא לן דכל המגרש אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות ומשמע דכל המקדש מזבח חדי ושוחק [ויש לחקור אי אשתו ראשונה דווקא או כל אשה], וממילא ודאי דאמרינן באי כל הראוי לבילה וכו', או דלמא אע"ג דאקרי קודשים מכל מקום הואיל ושרי מחוץ לעזרה דומיא דפרה אדומה ועגלה ערופה דאע"ג דעבידו  מחוץ לעזרה מ"מ אקרו קדשים הא לא אקרו קדשים לגמרי, ונפק"מ למציע נישואין על גבי מזבח דוודאי בעי כריעה ולעיכובא, אבל המציע במקום אחר [ולדעת רבי עקיבא יוסף שלזינגר דווקא מקום שאין רואין ממנו רצפת העזרה] אפשר דלא הווי  לעיכובא, ועדיין צריך להתיישב בזה ובעל נפש יחמיר על עצמו לכה"פ באשתו ראשונה.

זה כיף שמיעים נראלי...זה עושה מש אווירה כייפית....אני גם רגשנית בטירוף אז הוא יצטרך להביא הרבה טישו

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים