אשמח אם תוכלו להתמקד בשאלה רציניתאופטימיות
באמת חשוב לי לשמוע.
לי באופן אישי חשוב שגבר יתפלל 3 תפילות במניין,
שמעתי מכמה בחורים דתיים שהם אינם מתפללים את כל התפילות במניין.
הם לא מקפידים. משתדלים,אבל אם לא יוצא-אז או שעוצרים בדרך,או בבית ועוד.

אני לא מדברת על חיילים שלפעמים אין להם זמן.
אני מדברת על בחורים שמבחינת ציר הזמן נמצאים כבר לאחר ישיבה ו/או צבא ופניהם מועדות לעבודה חדשה שבמהלך תואר או לאחריו .

הנקודה היא-שהם לא יום יום בישיבה,מידי פעם קובעים עיתים בהתאם ללו"ז השבועי, ויוצא לפספס תפילות במניין.

עבורי-זה מעיד המון על אדם.
אני משתדלת להסתכל על המכלול , אך עדיין זה יותר ממאוד מוריד לי. בקיצור, מה דעתכם?
מה זאת אומרת מה דעתנו?געוואלד

נשמע שאת סגורה על הנושא, מה תועיל דעתנו?

 

אישית, אני מבטל את דעתי לדעת חז"ל, שאמרו "אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו".

 

חשוב לדעת, שתפילה במניין זה דבר חשוב מאוד, אבל יש הרבה דברים חשובים ממנה. אין שום הכרח הלכתי לבטל נסיעה למשל בשביל תפילה במניין. זה דבר שאם מתאפשר - הוא חובה, אבל לא חובה לאפשר אותו מלכתחילה.

 

חוץ מזה, הרבה פעמים תפילה ביחיד מרגישה טובה יותר: לאנשים רבים קל יותר להתרכז, להתפלל בקצב שלהם... אפשר להבין.

אחדד-אופטימיות
למעשה אלו 2 דברים שיכולים להיות שלובים זה בזה.
-האם יש מקום להתחשבות לדעתכם?
-האם זה הגיוני שזה קורה לבחורים יר"ש?

אני נוטה לומר לא,אך לפעמים נותת טיפה מקום למחשבה שצריך להבין שקורה שמתפספס ..הרי כולנו בני אדם. ואז מנגד עולה בי השאלה: האם הוא בחור יר"ש? הרי בחור יר"ש צריך לדעת לפנות מקום לה' בחייו הגשמיים.

מאיפה הבאת את זה?
"חשוב לדעת, שתפילה במניין זה דבר חשוב מאוד, *אבל יש הרבה דברים חשובים ממנה*"

אני שואלת בכנות, מה יותר חשוב מלהתפלל לפני ה'?
אם השאלה שלך היא הלכתית -געוואלד

אז אני חוזר:

תפילה במניין היא חובה כאשר היא מתאפשרת. אבל אין חובה לארגן את כל סדר היום מראש כדי שהיא תתאפשר.

למשל, אין שום איסור לצאת לטיול, גם אם אפסיד בגללו 2000 תפילות במניין. אבל אם יש מניין באזור (יש כללים הלכתיים עד איזה מרחק, לא זוכר את הפרטים כרגע) - חובה ללכת.

 

"אני שואלת בכנות, מה יותר חשוב מלהתפלל לפני ה'?"

את מערבבת בין תפילה בכלל לבין מניין, כדאי לסדר את הראש בנושא...

 

 

אם השאלה אינה הלכתית אלא 'הרגש' - שאדם ירא שמים אמור להתפלל כל תפילותיו במניין - אז מצטער, לדעתי ההרגש הזה הוא יצר הרע כפשוטו. למה? כי אין חובה כזו כאמור, הוא גורם לך נזק, ואין לך זכות לדון את האדם עד שתגיעי למקומו.

 

 

*'מקום להתחשבות' - לדעתי זה בכלל לא במקום. זה עניין שלו מול בוראו, את לא אמורה להתחשב מכיון שאין לך זכות להיכנס לשם. אם זו היתה חובה הלכתי מילא. אבל זה לא כאמור.

תפילה במניין היא חובה כאשר היא מתאפשרתרוזימרין
ניפצת לי מיתוס,
הייתי בטוחה שזו חובה בכל מחיר.
תמיד שמח לעזור אם את מחפשת ניפוצים נוספים אני כאן געוואלד


בעיקרון זה מעניין אותי 🙊רוזימרין
המושג "מתאפשרת" לא כזה רחב כמו שזה משתמעהדוכס מירוסלב


3 דבריםאופטימיות
א. תודה שחידדת לי את הנושא בנוגע לחובה ההלכתית לעומת הרגש. אשמח לשמוע אם יש לך מה להוסיף בעניין שתפילה במניין היא לא חובה.
לא ידעתי את זה. ברצינות.

ב. אני לא דנה אף אחד.
אני בדיוק מגיעה מהמקום של להבין את הנושא הזה בכיף,לכן פניתי לאנשי הפורום החביבים.
היות ואצלינו בבית משתדלים להקפיד על כך כמו ש @לב אוהב כתבה, זה קצת כואב לי. אני פותחת את הראש,מנסה להבין ומתלבטת פה גם יחד ...
[ @צריך עיון אתה חושב בהקשר זה שמדובר בדרישה שאינה מעיקר הדין ולכן היא טפלה,נכון? מה הכוונה פה במעורבבת בדימיון? מנסה להבין.]

מצד אחד, אני רואה קצת הבדל בין *בחור רווק* לבין *אדם נשוי עם ילדים* שיש לו פחות פניות כבייכול מאשר בחור צעיר. ואני חושבת/תוהה(אל תסקלו אותי. תסבירו לי) שאם *לרוב לא יוצא לו להתפלל* במניין זה מעיד אולי על פחות השתדלות?

מצד שני, כמו ש
@רק שמחה# כתב בסופו של יום* ברור לי* שהשאיפה שלו לדבוק בה' זה מה שחשוב. אני יודעת שיש כאלו שמתפללים בלי כוונה,אז זה לא משתווה בעיני לאחד שמתפלל תפילה אחת באהבה ובלהט.
אני כן בודקת אם זה צובט לו בלב שהוא מפספס תפילה או שהוא מחליק את זה.
אם הוא מדבר על זה שזה מפריע לו או לא.
אם זה לא חלק מהשיגרה שלו לפספס מניין.
אבל כשזה מגיע למצב של בעיקר רצון ופחות עשיה? אם לא היום אימתי?

ג. כשכתבתי "מקום להתחשבות" אולי לא הבנת את כוונתי. הרעיון הוא שאני אזרום עם זה למרות שקשה לי לדמיין את בעלי כך(כי אני אולי יכולה לדבר/לעורר לו את החשיבות הנוגעת בדבר,אך לא לשנות אותו ולדרוש ממנו זאת). ברור לי שזה בינו לבין ה'.
אנסה להסבירצריך עיון

קודם כל, תפילה במנין זה חשוב מאד וגם אותי חינכו לשלוש תפילות במנין כדבר שצריך להיות מובן מאליו.

 

למעשה לא תמיד זה אפשרי ויש עוד דברים חשובי וצריך לדעת לשקול מה עדיף כרגע.

עם העבודה יוצא לי מדי פעם לסוע למקומות בלי מנין. שמעתי מכמה שאין עם זה בעיה, אם מישהו מכיר דעה אחרת אשמח לשמוע ולהבין למה.

(לאחרונה יצא לי לסוע ללמוד כמה ימים באיזו ישיבה ולכן הפסדתי מנחה וערבית במנין, זו דוגמה שברור שזה היה טוב..)

 

מה שאמרתי שזה טפל ודמיונות זה ביחס לדברים אחרים, צריך לקחת כל דבר בפרופורציה הנכונה ולא לנפח או להקטין בטעות.

 

 

 

(אשרייך. ממש.)

מה עדיף כרגע?אופטימיות
תקרא את הדברים בנחת שמא חוק פו (הדוב) יתקל בנו שוב.
בעיני שום דבר גשמי לא עדיף על פני תפילה במניין.
אומנם מעיקר הדין לא מדובר בהלכה.
אני מבינה שלא תמיד אפשרי ואני מודעת לקושי. באמת! אך אני כן חושבת שצריך לכוון לשם. מכוונים למקום הכי גבוהה רוחנית,*וכשלא אפשרי ממש*-אז נפעל לפי איך שמסתדר.
אם זה פה ושם-בסדר..אבל אם זה יותר מזה?
לפי איך שמסתדר מתפללים במניין?

שואלת באמת על מנת להבין את הראש!
@מאזין אל הקולות בהקשר לדוגמתך, כשאתה נוסע *מראש* למקום שאתה יודע שאין בו מניין- אתה לא נכנס למצב של בחירה/חוסר אכפתיות בנוגע לתפילה במניין?
(לא שזה משתווה לסרטים,אבל אם הקשת-הנה דוגמא קלאסית באותו רעיון.)

תודה לכם
אני אביא לך דוגמהרק שמחה#

נגיד אני יום אחד בשבוע לומד באיזה מקום מהבוקר עד הערב ויש הפסקות קצרות ואין מניין של מתפללים ככה שאין לי לאן ללכת. אז בקביעות אני מתפלל יחיד באותו יום. באופן עקרוני אני הכנסתי את עצמי למצב הזה. האם, לדעתך, צורך כזה הוא בלית ברירה או אשמתי?

אני לא חושבתאופטימיות
שהנקודה פה זה "אשמה".
אני חושבת שזה עניין של השתדלות .
אם אין לך אופציה לסדר אפילו באותו מקום עם כמה חבר'ה מניין-אז באמת אין מה לעשות. ואני מברכת אותך גם על תפילת היחיד שאתה עושה במקום עם ההפסקות הקצרות. אם יש אופציה להתפלל שחרית/ערבית במניין-אז כדאי לך להשתדל יותר. וחבל אם לא
נכון..יש בזה משהו.מאזין אל הקולות
אדם שיחליט שכל חייו הוא מקפיד על כך, באמת אולי ינהל כך את חייו. ולא יסע למקום שאין בו מניין. אבל זה לא דבר שהוא כזה פשוט...כמו שכבר אמרנו פה,זה לא כמו לא להתפלל בכלל, או ללכת לסרט-שזה סתם הנאה. בד"כ זה יכול לבוא על חשבון ערך אחר, למשל, אדם הולך להקים יישוב, אבל אין שם מנין. גם אז הוא יקפיד על זה? בסוף כשיש לך את המניין שמתנגש עם ערך אחר, בד"כ הערך האחר מנצח.וכך יוצא שגם כשאני אסע להנות עם חברים-ושם אולי אין ערך-גם אז אני לא אקפיד על המניין...

סרט זה שונה לגמרי. אין ערך שעומד ממול..זה הדבר בפני עצמו, האם הוא בסדר/טוב/לא טוב/על הפרצוף? ואז זה הרבה יותר דיון של אכפתיות..
קודם כל יישר כוח! עצם החשיבה הזו מעוררת בי התפעלותגעוואלד

הרצון עד כדי צורך קיומי להקפיד על קלה כבחמורה מרגש מאוד מאוד.

 

אלא מה? שאני חושב שזה פחות המקום. הן בגלל שזו עבודה פרטית שלו ולא שלך, הן בגלל שהחיוב הוא מזערי כפי שהסברתי, והן בגלל שיש מקומות אחרים חשובים ודחופים הרבה יותר שכדאי להקפיד בהם...

 

חשוב להבין הבדל גדול בין משפחה לבין רווקים ונשואים טריים (הבדל שזועק מתוך כל דברייך) -

 

כתבת שאצלך בבית מקפידים ורגילים בזה ולכן זה חשוב לך. אני מניח שלאבא שלך יש סדר יום קבוע, כמו לרוב העולם. הוא ישן (כמעט) כל לילה באותו בית, עובד באותה עבודה שמתחילה באותה שעה ומסתיימת באותה שעה ונמצאת באותו מקום וכו'.

חיים כאלה שונים לחלוטין מחיים של רווק, כמו שאת יודעת על עצמך (ואני מרשה לעצמי לשער שאצל בנים החיים נזילים יותר מבנות. לא יודע למה, הרגש שלי). כשהכל כל כך נזיל, כשלא מחויבים למסגרת נוקשה, כשמסתובבים בעולם - תורה, לימודים, חברים, דייטים, ועוד - סדר היום משובש לגמרי, וממילא המניין קצת נדחק.

בדיוק כמו שזוגות צעירים רבים מתקשים לרדת ברמת החיים - משום שבבית הוריהם הם הורגלו לרמת חיים מסוימת וקשה להפנים שמדובר בתהליך שאורך שנים רבות. כך גם כאן.

 

לכן, פעמים רבות דווקא ל'אדם נשוי עם ילדים' קל יותר להתפלל במניין מלרווק.

 

אם לרוב לא יוצא להתפלל במניין - אז באמת צריך לבדוק. אם לא מדובר בנסיבות חריגות אין סיבה שאדם יגיע למצב כזה. אך גם אז - חשוב לזכור שפעמים רבות לא מדובר בעבירה על ההלכה אלא בקרירות מסוימת כלפי מניין. 

 

 

לגבי ג - הבנתי... ניסיתי להעביר את המסר שהקושי לדמיין את בעלך כך הוא לא בעיה של בעלך. כלומר, צריך לצאת מנקודת הנחה שזה דמיון לא רציונלי (כמו למשל מראה חיצוני) שיש לו משקל, אחרי הכל אנחנו לא רק רציונליים, אבל לא עומד מאחוריו אף עיקרון אלא רק התחשבות *בעצמך*.

לגבי השאלה על הרצון -געוואלד

אני לא יודע האם המעשה בפועל מעיד על הרצון. זו שאלה טובה מדי ואני לא חושב שיש לה הכרעה. 

 

כדאי לבדוק את זה על עצמנו - האם יש משהו שאנחנו מאוד רוצים אך לא מצליחים לבצע בפועל.

 

בסופו של דבר, אני נוטה לומר שלמעשה בפועל יש קשר לרצון אבל הוא נסיבתי בלבד. כלומר, אם אדם בד"כ לא מתפלל במניין - זה מעלה את הסבירות שפחות אכפת לו מזה, ולכן צריך לבדוק (בפשטות, לשאול אותו. בלי כל השטויות של מבחנים ובירורים - זה לא יעבוד). אבל יכולות להיות סיבות נוספות.

 

ושוב, גם אם פחות אכפת לו, צריך לזכור שמדובר בעניין בעל חשיבות פחותה מהרבה דברים אחרים שאת לא בודקת, והוא נבנה בעיקר כתוצאה מסדר יום קבוע. 

תודה, זה באמת חשוב לי .אופטימיות
אני מבינה שזו עבודה פרטית של בחור,אבל מותר לי לשאוף לקבל בחור כזה. לכן אני לא מבינה את דבריך: "אלא מה? שאני חושב שזה פחות המקום. הן בגלל שזו עבודה פרטית שלו ולא שלך".

הרי אני רוצה ויודעת גם שצריך לקחת מישהו שמבחינה דתית/שאיפתית זהה לי.
כאן אנחנו מדברים על מקרה גבול-שיש רצון ולא תמיד יוצא במניין באופן שזה לא חד"פ.

אם אתה אומר שיש מקומות חשובים/דחופים יותר מלהקפיד על מניין- אני כנראה לא מכירה מספיק את העולם הגברי מהבחינה הזו(אולי זה קשור,אין לי אחים גדולים).
אשמח מאוד לשמוע מה יותר דחוף מתפילה!!(חוץ מלימוד תורה).
ועל סמך מה אתה אומר זאת מעבר לעובדה שתפילת מניין היא לא מעיקר הדין?

אני דווקא התייחסתי להבדל שבין בחור לבין אדם נשוי ,כדי להדגיש את עניין הפניות,הזמן שיש לבחור יותר מאשר נשוי.
אני מסכימה איתך שהמסגרת משפיעה,אך זה בדיוק מסביר למה קשה. זה לא אומר שאין זמן!

אומנם הזמן של רווק לא מאורגן משל נשוי.
אך אי אפשר להתעלם מן העובדה שהזמן של אדם נשוי עם ילדים שצריך לדאוג לקחת אותם לבית הספר,להתפלל שחרית,לסוע לעבודה,קניות/סידורים לשבת-וואטאבר- בעיני לא דומה לזמן של רווק עסוק ככל שיהיה.
יש מחוייבות לבית שאין לרווק שיכול לדאוג לעצמו ולהחליט מה הוא עושה עם עצמו ברגע נתון. אומנם לא תמיד הדבר תלוי בו ולפעמים יש אילוצים- אך חוסר המסגרת בעיני זה לא תירוץ. זה מסביר כמה קשה! ומובן לי שזה לא קל בכלל.

אבל יותר נכון ובריא *להשתדל* (אם לא יוצא פה ושם-לא יפולו השמיים. ציינתי כבר.) למלא את הזמן בקודש ולכוון גבוהה לתפילה במניין.

אני לא באה בתלונות חלילה.
כל אחד וההתמודדות שלו.
אני מנסה להבין ולכן פתחתי השרשור.
אני רק רוצה לדעת איך להכיל מורכבות שכזו כשמנגד זה דבר מאוד חשוב לי שבעלי יעשה.

לגבי ג'- אז הקושי לדמיין את בעלי כך הוא בעיה בי? חח קצת מצחיק..כי שוב-אני לא באה בהאשמות. אני מנסה לחשוב עד כמה אני יכולה להכיל זאת ביחס לשאיפה או לרצון שלי בהקשר הזה. שיקפיד.

איך אתה מגדיר התחשבות בעצמך בהקשר הזה?אולי כאן שורש אי ההבנה.

ובכן,געוואלד

לגבי הנקודה הראשונה - מותר לך הכל. השאלה היא כמה זה יהיה חכם, כמאמר 'אל תהיה צודק - היה חכם'. את בודקת גם איזו כשרות הוא אוכל ואיזו לא? האם הוא מטיל תכלת בציצית, האם הוא מקפיד על טבילת עזרא, שניים מקרא, מעמיד דמעמיד בסוכה, תיומת לא חלוקה בלולב, אתרוג עם או בלי פיטם, שרויה או לא, 6 שעות או 5 או 5.5 או 3 בין בשר לחלב, תפילה כוותיקין (הידעת שתפילה כוותיקין חשובה יותר מתפילה במניין? עדיף להתפלל ותיקין ביחיד מלהתפלל אח"כ במניין) ועוד אינסוף פרטים הלכתיים? למה זה חשוב לך?

תבדקי איפה עובר הגבול בין מה שבאמת חשוב לבין מה שאת רוצה כי לכך התרגלת. יכול להיות שזה יהיה בפנים ויכול להיות שלא, רק מעלה את הנקודה.

 

לגבי הנקודה השניה - שוב אותו בלבול. נשמע שתפילה שאינה במניין אינה נחשבת עבורך כתפילה, ובהלכה זה ממש הפוך! תפילה היא ביחיד. נקודה. ויש מעלה גדולה לתפילה במניין.

תנסי להפנים את זה וההשקפה שלך תשתנה.

 

לגבי הנקודה השלישית - באתי להדגיש שהמסגרת רלוונטית יותר מכמות הזמן לעניין תפילה במניין. ולכן שוב, ההסתכלות שלך לא נכונה.

 

 

מכל זה עולה התשובה לנקודה האחרונה - למה לך להתעסק בזה? עצם ההתעסקות לא נכונה בעיני. את לא מבינה את הסיטואציה, לא מכירה את ההלכה בנושא, לא ניסית את זה מעולם ואין לך מושג מה זה בדיוק אומר. מכאן, שהדמיון הזה הוא בעייתי. שוב, אין כאן מה להכיל, כי אין לך יכולת להבין. זה כמו שלמישהי יהיה דמיון שבעלה אוהב ללמוד ר' חיים ולא אוהב ללמוד חזו"א. מה זה שייך אליה? מה היא מבינה בזה? 

 

תתעסקי בדברים שמשפיעים על הקשר, על הבית. לא בלנסות ללמוד על אנשים מתוך המעשים שהם עושים, שאין לך יכולת שיפוט בהם. כן, יש דמיונות שאנחנו צריכים להתגבר עליהם.

אני מדגיש: ודאי שתפילה במניין משפיעה על הבית, וצריך לקחת את זה בחשבון. אבל: א. אין קשר הדוק בין הרגלי התפילה של רווק לבין הרגלי התפילה של נשוי. ב. זה דבר טכני שקל לשנות, בדיוק כמו כשרות. ג. הנושא הרבה הרבה פחות מרכזי ממה שאת עושה אותו.

 

 

עריכה: ציטוט שלך מתגובה אחרת: "נשמע לך הגיוני שבחור *שלרוב* לא מתפלל במניין,ושזה *לא בשאיפה* שלו- הוא מקפיד ומדקדק על הלכות? קשה לי לדמיין. בדר"כ זה הולך ביחד".

נו, זה בדיוק מה שאני אומר... על סמך מה את אומרת את זה? דמיונות. אין לזה שום קשר למציאות. אל תנסי ללמוד מדברים שלא שייכים אלייך על האדם. 

אגיב רק על החלק הראשוןאופטימיות
ואלך לישון , בעז"ה מקווה שמחר תבין אותי כי זה פשוט מתסכל שכך אתה רואה את הדברים שאני חושבת. זה ממש לא פייר לתת את כל הדוגמאות האלו-כאילו שלא הסברתי את עצמי שאני מסתכלת על שאיפה ורצון גם.
אני צריכה אומנם להפנים שזה לא הלכה.

אבל תבין באמת שאני לא מחפשת בכוח(כמו שמשתמע מהדוגמאות שנתת).
-מה רוצה?
אני בסה"כ רוצה בעל שישאף גבוהה להקפיד.
מרגיש לי שזה מעיד על דבקות חזקה לעשות את רצון הבורא בהידור מתוך אהבה לה'.
זהו. [מסתבר שזה ממש לא זהו]

-אם התרגלתי לזה?-יכול להיות.
-למה רוצה בזה? כי אני חושבת שבחור שלא שואף להתפלל 3 תפילות במניין ופחות משתדל-הוא מציב לעצמו רף נמוך. (מה גם שזה יכול להיות אכן חיפוף שיתבטא בדברים נוספים בהמשך) והרי אין זה מקומי לשנות בני אדם.

ואני חולקת על דבריך אלו:
"זה דבר טכני שקל לשנות,בדיוק כמו כשרות".
להשתנות בקלות ממצב שלא מתפלל 3 תפילות במניין באופן כללי למצב שכן?
תראה איך בחורים הסבירו כאן שזה קשה.
אין לי מושג למה החלטת שלא הבנתי אותך.געוואלד
דיברנו על שני מישורים: רצון ומעשה. הבהרתי היטב את דעתי בנוגע לשניהם.
העניין הוא שאת מקשרת ביניהם - אם הוא לא עושה כנראה הוא לא רוצה - ואני חולק על זה. זה הכל.
אני לא טוענת שאם בחור לא מתפללאופטימיות
במניין בפועל-הוא לא רוצה.
כאן חוסר ההבנה! וזו בדיוק נקודה קיימת-שיש הרבה שאומרים שרוצים ובסופו של דבר זה מסתכם בדיבור.
לא מזלזלת ומעריכה כל אדם שמתפלל 3 תפילות ביחיד.
מה שאני כן חושבת זה שאם אדם משתדל זה כן מראה לי על שאיפה גבוהה. זה הכל.
נו, אז מה השאלה?געוואלד


חשבתי שכבר הבנתאופטימיות
אם הוא מדבר ואומר שיש רצון אבל בפועל *לא מתפלל 3 תפילות במניין* ולא עושה עם עצמו *כלום*-מה אני אמורה לעשות אם חשובה לי גם ההשתדלות המעשית?(כן כן..אני יודעת על מה אתה חושב. מה לעשות? כלום. זה שלו. אבל לא לכך הכוונה שלי-אלא יותר האם לא לפסול על זה?)

***הבהרות***
-זה לא אומר שמי שלא מתפלל במניין-לא רוצה.

-זה רק מעיד שמי שמשתדל בכך-כנראה רוצה מאוד ושואף לדקדק.
יש רוצה ויש רוצה.

-אם אנחנו מדברים על בחור שרוצה,שמשתדל להספיק אך מפספס פה ושם בגלל מקום לימודים/אילוצים-שאני באמת מבינה שלא תלוי בו-ניחא. אבל אני מדברת על אדם שלא משתדל.(ואם אומר שהוא 'רוצה'-אז אפשר להריח מדבריו שהוא אומר זאת, אך לא מתוך שאיפה כזו. אלא באדישות)
ממליץ להיסגר על העניין, כי את אומרת לא מעט דברים סותרים,געוואלד

במחילה

 

אם חשובה לך שמירה על ההלכה, תשאלי אותו עליה.

 

אם חשוב לך הרצון, תשאלי אותו עליו.

 

אם חשובה לך ההשתדלות, תשאלי אותו עליה.

 

 

לשאלתך, אם חשובה לך ההשתדלות, והוא לא משתדל - נו, אז מה השאלה?

 

אני חושב שהבהירו מספיק את הגדרים ההלכתיים, ועד כמה המציאות בפועל לא משקפת. לא חושב שיש לי עוד מה להוסיף, ולכן אשתדל לא להגיב יותר אא"כ יעלה משהו חדש. תבררי מה חשוב לך כמו שכתבתי למעלה, כי כרגע נראה שהדברים קצת מעורבבים

אחלה,תודה בכל אופן!אופטימיות
מוסיף על דברי קודמיאניוהוא
לשון השו'ע סימן צ' סעיף ט
ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הצבור ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לבית הכנסת יכוין להתפלל בשעה שהצבור מתפללים (והוא הדין בני אדם הדרים בישובים ואין להם מנין מכל מקום יתפללו שחרית וערבית בזמן שהצבור מתפללים. סמ''ג). וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הצבור והוא מתפלל ביחיד אף על פי כן יתפלל בבית הכנסת:

כתוב - ישתדל!
לא כתוב חייב!

כמה זה השתדלות?
המשנ'ב כותב שכמו ההשתדלות לנטילת ידיים - אם הוא בדרך אז 4 מילים לפני (כלומר בהתקדמות שלו) ומיל אחד לאחריו (דבר שמעקב)
מיל ברגל זה 18 דק.
אם אדם בביתו או צריך לנסוע והתפילה בציבור תעכב אותו 18 דק' - אין חיוב להשתדל.


ואעפ'כ חשוב לציין שזו זכות גדולה שגורמת לקבלת התפילה.
(אולי דווקא יתכן שהבחור שלא. מתפלל במניין צדיק יותר כי הוא יודע שהתםילה שלו תתקבל גם בלי מניין )
מחילה אבל וודאי שזה מדדמבקש אמונה

נכון אולי זה לא חובה בכל מצב...

אבל אל תשכח שיש בזה המון דברים חשובים

 

"מי שיש בית כנסת בעירו ולא נכנס להתפלל שם נקרא שכן רע"  

"אין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת"

"רבי נתן אומר: מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, שנאמר: הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב: פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עימדי"

 

ועוד תראה את התגובה הזאת מפניני הלכה:

 

אחרי כל זה... אם אדם מפספס ככה בקלות

כל שכן אם הוא הולך לטיול בידיעה שהוא יפספס תפילה במנין..ודאי יש פה חוסר ביראת שמים.

 

 

 

 

אם תקרא את כל תגובותיי על פי סדרגעוואלד
תראה שכתבתי שוודאי יכולה להיות בעיה, והיא - כשזה נגד ההלכה. כשזה בסדר הלכתית - איך אתה יכול לטעון שיש כאן חוסר ביראת שמים? מה זו יראת שמים בשבילך?
כתוב בגמראמבקש אמונה

אמר רבי יוחנן: למדנו יראת חטא מבתולה, שרבי יוחנן שמע, אותה בתולה שנפלה על פניה ואמרה: רבונו־של־עולם, בראת גן עדן, בראת גיהנום, בראת רשעים, בראת צדיקים, יהי רצון מלפניך שלא יכשלו בי בני אדם״ (סוטה כ״ב.)״  

 

אף על פי שהתלבשה בצניעות עדיין היא התפללה שלא יכשלו... מכאן אתה מבין שאדם שאומר "מה שמותר מותר וזהו לא אכפת לי יותר" זה חוסר יראת שמים.

 

אדם אמור להיות תמיד בשאיפה להתקרב לה' ולקיים מצוות כמה שיותר טוב...  

אבל אם הוא נותן עדיפות לטיולים וכו' כנראה שסדר העדיפויות שלו משובש.

אתה לא יכול להגיד 'סדר עדיפויות משובש',געוואלד
אם אין בזה בעיה הלכתית.
אתה כן יכול להגיד 'לא אידיאלי', או 'לא מושלם'.

המשפט שכתבת אכן מעיד על חוסר ביראת שמים, אבל אין לך שום יכולת להגיד אותו על אדם אלא אם כן הוא העיד כך על עצמו.

מכאן שאתה לא יכול להעיד על חוסר ביראת שמים. אתה כן יכול לשער שיש חוסר אם הוא אינו מקפיד על שמירת הלכה.
ודאי שאני יכולמבקש אמונה

אין דבר העומד בפני הרצון! 

אם אדם כל הזמן מפספס משהו כנראה שזה לא כל כך מעניין אותו.

 

בוא אני אספר לך משהו, יש לי חבר, שכל הזמן שאני מתקשר אליו כדי לסוע לאיזה מקום..

המילים הראשונות שיצאו לו מהפה זה

"רגע, התפללת כבר?  איפה מתפללים? "    הבנאדם לא זז בלי תפילה במניין..

 

הוא רווק, שנמצא הרבה בדרכים, ועם כל זה הוא ככה... 

 

אז יכול להיות שאותו אחד שמפספס הוא בחור טוב, מן הסתם... 

אבל יש בו חיסרון, חיסרון גדול אפילו, כן.

 

 

 

 

על זה בדיוק אני חולק.געוואלד
על הנסיבתיות שאתה יוצר בין הרצון למעשה, ועל הפרופורציות שאתה מייחס לנושא.
שמעתי שיחה של רבנית שאמרה שלכל אחת מגיעמבשרת ואומרת
בית של תורה, אז גם אם הבעל לא אברך חשוב שיקפיד על שלוש תפילות+ קביעת עיתים
(לא מצטטת מילה במילה אז לא לוקחת שום אחריות)
מה זה מעיד לך על האדם?בת 30

אני מניחה שמועטים האנשים שמעולם לא פספסו תפילה במנין.

השאלה אם הבחור משתדל ובדר"כ מצליח או שלא כ"כ אכפת לו.

יש הרבה מצבים בחיים שבהם המנין מתפספס. 

אין לי כ"כ למה להשוות לך את זה במצוות שגם את עושה, אבל תחשבי שאם היית מחויבת לעשות משהו 3 פעמים ביום- לא היה קורה לך מדי פעם שלא היית מצליחה? ומה זה היה מעיד עלייך? כלום, נראה לי...

אני משתדל להתפלל במנין, לא תמיד מסתדר לי עם העבודה/נסיעותצריך עיון
יש לי קרוב משפחה שנהיה נטורי-קרתא והרבנים שם לא הרשו לו לעזוב עבודה במשמרות שבגללה הוא מפספס או שחרית או מנחה וערבית

צריך להבין שזה לא עיקר הדין ויש מקום לעוד שיקולים
באיזה שלב זה עולה? בהצעה?מור ולבונה
עבר עריכה על ידי מור ולבונה בתאריך י' בסיון תשע"ז 20:57
באופן אישי, אני חושבת שיש משהו בתפילה במניין שהוא דווקא זה שמאפשר את התפילה.
אני כבחורה, שאין לי מניין, יותר קשה לי לעצור את שיגרת היום יום ולהתפלל. כבחור, עצם זה שיש לך 9 חבר'ה זה עוזר ולכאורה מדרבן להתפלל.
בחור שבאופן עצמאי עוצר ומתפלל - זה כבר יפה בעיניי (כי אצלי זה הקושי).

לא הייתי ממליצה לפסול על זה,
יהיו שיתפללו במניין מן השפה אל החוץ ויהיו שיתפללו תפילת יחיד שתגיע עד כיסא הכבוד.
לא בטוח שזה מעיד על היראת שמים של הבחור.


שימי לב להבדלים בתגובות של בנות- האידיאל.
לתגובות של בנים- המעשה. שלא בהכרח נופל מהאידיאל.
זה שאת 'דורשת' את זה זה לגיטימי..מאזין אל הקולות
כל אחת ואחד עם החלומות/שאיפות שלו.

אבל תרשי לי רגע...את יודעת בכמה דברים בחיים אנחנו צריכים חיזוק? הרבה פעמים זה דברים שהם הרבה יותר בסיסיים מתפילה במניין. זה מתחיל בקריאת שמע בזמנה..וכלה בשמירת העיניים והגוף וכו. ובדברים האלו כולנו נופלים/טועים מדי פעם. ההבדל הוא הרצון.

מה שאני בא להגיד, זה שלא הכל מוחלט.. יכול להיות שאדם לא רואה מספיק את החשיבות-שזה בעיה מבחינתך-ואת זה אני מבין. אבל לא תמיד זה מהמקומות האלה...גם כאן יש עצלות. והתמודדות. ולקום ב7 בבוקר כשזה המניין היחיד. ועוד מאה אלף סיבות.. ובטח ובוודאי שעל זה אפשר לעבוד! בדיוק כמו שלא תפסלי גבר על דברים שכולם נופלים בהם. אפשר לנסות להתמודד עם הדברים האלו ביחד..

וצריך לחלק בין זה לבין אדם שדרכו הכללית היא אחרת..למשל אחד שרואה סרטים.(בהנחה ואת דורשת אחד שלא רואה) כי זה כבר לא נפילות/התמודדויות...זה יותר בחירה/חוסר אכפתיות/השקפה אחרת.

מקווה שלא יצא מסובך מדי..
אני ממש מבינה אותךלב אוהב

זה תלוי על אילו ערכים גדלת, אצלינו לדוג' במשפחה זאת בכלל לא שאלה אם להתפלל במניין או לא, זה אלף אלף נקודה. לא משנה טיול או לא יודעת מה..

ואני גם מכירה בחורים כאלה, שמוסרים נפש על זה (אגב לא תמיד אדם נמצא בסיטואציה שהוא צריך למסור נפש על מניין, לפעמים זה מסתדר עם הסדר יום..)

 

זה מעיד מה מתאים לך רחפת..
סדר העדיפויות עליהן גדלת או גידלת את עצמך, יוצר אצלך ציפיות מסויימות מאישך לעתיד.

לי זה נראה לגיטימי לגמרי לחפש אדם עם סדר עדיפויות כמו שלך, ששם תפילה במניין בראש.
לא מסכים איתךצריך עיון
אדם צריך להשתדל לברר אם הדרישות שלו מוצדקות או מעורבבות עם דמיונות.
ברור לי שלכולם יש גם דרישות לא מושלמות, הכיוון הכללי צריך להיות נסיון לזקק אותם ולהפריד בין עיקר לטפל.
(לא אומר שצריך להדחיק דברים שמפריעים, אבל צריך לפחות לדעת לתת לזה את המקום הנפשי הנכון)
אוקי, אז מה דעתך על דרישה למניין?לב אוהב


שישתדלצריך עיון
תלוי גם בו אישית ובשעות של המניינים בסביבה שלו
אז לדעתי הציפייה שלה בנוגע לתפילות במנייןרחפת..
לגיטימית ובכלל לא מדומיינת.

יש הרבה אפור בין השחור והלבן של מותר/ אסור / מה ההלכה. ובאפור הזה נראה שממש חשוב לה תפילה במניין. לא חושבת שהיא צריכה לשכנע את עצמה שזה טפל.
מצד שני, צריך באמת להבין שלכל בנאדם יש את הקושי שלו (האישי או הסביבתי) וזה לא מובן מאליו. ולכן, כשהיא בוחרת באיש שלה, לתת בו אמון שהוא מקיים את ההלכה כמיטב יכולתו.
את קצת סותרת את עצמךבעזרת השם

כי אם את מבינה שלכל אחד יש את הקושי שלו- את לא יכולה להתביית על הלכה ספציפית, ולהגיד שאם את זה הוא לא מקיים- אז הוא לא יירא שמיים.

אז בטח שזה מדומיין.

תפילה זה אכן חשוב, יחד עם זאת, סה"כ בנאדם זה דבר מורכב, כמוני כמוך. וחשוב מאד להסתכל על האדם כמכלול ולא לבחון דבר מסוים ועל פי זה להחליט על קנקנו.

מעבר לזה, לפי מה שהבנתי, תפילה במניין מהווה קושי להרבה בנים שלא נמצאים במסגרת ישיבתית. (ואולי אני טועה, אל תתפסו אותי במילה)

אני גם חושבת שזה קשהאופטימיות
השאלה היא מה זה אומר אם *לרוב* יוצא לבחור לא להתפלל במניין, והוא אומר שזה כואב לו-אבל ממשיך לחיות כך ולא עושה דבר לשינוי? (אני מחפשת שזה יפריע לו לחיות כך ושיעשה עם עצמו משהו קטן אפילו.)

אותי חינכו להסתכל על הפנימיות של האדם ועל כוונתו שזה מה שחשוב ולנסות להבין מאיפה הדברים מגיעים, אך יחד עם זאת כן להביע השתדלות מעשית ולא רק לדבר ולומר 'אני רוצה'.
אז זה מעמיד אותי בקו הגבול-כי הוא יכול רק לומר.
כמה תתייחסו לזה? באמת שזה קשה. אני לא אוהבת לפסול אנשים על דברים חיצוניים אבל מצד שני זה חשוב לי מבחינה פנימית/מהותית;(
אנחנו לא מכירים את המקרה הספציפי אז קשה להגיבצריך עיון

אבל זה מאד תלוי מה מפריע לו בדיוק ואם זה מצב זמני או קבוע.

בסוף זו החלטה שלך, תנסי להרגיש איתו מה הסיבה האמיתית ואם יש דרך להתגבר

כרגע ספציפיתאופטימיות
אני לא יוצאת עם בחור .
שבוע שעבר בדייט(שמסיבות אחרות בעיקר החלטתי לא להמשיך) הבחור תאר מצב כזה.
זה היה עם בחור נוסף שיצאתי איתו.
מכאן כל השאלות.

תודה
שה' יתן בכולנו הכוח להקפיד על קלה כבחמורה.
לפעמים לעבוד על עצמך זה משהו פנימי,בעזרת השם

זה השיעור הקבוע שאתה הולך אליו כמה פעמים בשבוע, זה הלימוד היומי...

 

את אומרת שחשוב לך "מבחינה פנימית מהותית" אבל את שמה את הפרוז'קטור על הדבר הלא נכון, לדעתי.

לא סתם תפילה, אלא תפילה במניין! כאילו, גם תפילה בפני עצמה זה מאבק! והוא עושה את זה! אז לפסול על תפילה במניין?

 

זה חשוב לברר מבחינה הלכתית, אני לא אומרת שלא, ובאמת, בחור שלא מקיים אוסף של דברים בסיסיים, צריך באמת להעלות לך נורה אדומה-

אולי הוא בתחילת דרכו? אולי הוא "חפיפניק"? אולי עולם התורה הוא לא בראש מעייניו..?

 

אבל עם הבירורים האלה, (אם אין באמת אוסף של עניינים הלכתיים אלא רק דברים ספציפיים)- צריך לשאול על הדרך הכללית שלו. ובעיקר על כמה הוא מחובר לתורה, לרבנים וללימוד שלה, כי ז-ה חשוב! זה מעיד על רצון להתקדמות וז-ה המפתח לעליה מתמדת.

ואפשר לברר את זה טלפונית עם חברים. 

 

ואם סה"כ הבחור תורני, אז תשאלי את עצמך, אם את יכולה לראות את עצמך חיה עם בנאדם שללכת ל3 תפילות ביום זה לא הדבר שהכי חשוב לו בחיים, אבל יש לו הלכות שהוא יותר מדקדק בהן, כי הוא כן בחור תורני, שמחובר מאד לתורה, לומד ומיישם אותה.

כבר כואב לי הראש🙈אופטימיות
אבל חשוב לי להגיב אז אנסה.

אני לא אמרתי שאני פוסלת חלילה על בחור שלא מתפלל במניין.
אני כן הדגשתי כמה זה חשוב לי,למול השאיפה שלו להתפלל במניין שמסתכמת בסופו של דבר בדיבור.
פה ושם מתפלל במניין. לא כשאיפה.
זה לא הלכה,נכון.
אבל זו שאיפה שאני מתחברת אליה,להשתדל כמה שאפשר.
אם זה אוסף-זה תלוי גם כן בעינינו שרואות את הדברים ומתייחסות לדברים הללו באופן שונה.

מסכימה איתך שזה עוד דבר שמצטבר.
וזה מה שאמרתי בגוף השרשור,אני משתדלת להסתכל על המכלול. וכמה הוא רוצה.

לגבי דבריך אלו-
"ואם סה"כ הבחור תורני, אז תשאלי את עצמך, אם את יכולה לראות את עצמך חיה עם בנאדם שללכת ל3 תפילות ביום זה לא הדבר שהכי חשוב לו בחיים,אבל יש לו הלכות שהוא יותר מדקדק בהן, כי הוא כן בחור תורני, שמחובר מאד לתורה, לומד ומיישם אותה."

נשמע לך הגיוני שבחור *שלרוב* לא מתפלל במניין,ושזה *לא בשאיפה* שלו- הוא מקפיד ומדקדק על הלכות? קשה לי לדמיין.
בדר"כ זה הולך ביחד [לא מתייחסת על כמה מאמין בה'/אוהב וכו'].

מלכתחילה-לזרום עם בחור כזה(שלא שואף למניין) בקשר,לא יודעת.
בדיעבד אם יהיה קשה לבעלי-אדחוף אותו בנועם וברכות ככל שאוכל.
לא הבנתי היכן סתרתי רחפת..
אני לא חושבת שאפשר למדוד יראת שמים על סמך הלכות ספציפיות (שאנחנו גם בקושי מבינות בהן). סה''כ, זו שאיפה מסויימת לקיום מצוות, ברמה שהתרגלת אליה. זה מה שאני מחפשת לפחות.
הוספתי לגביי הקושי כי באמת, זה לא פשוט, יש תנאי סביבה וכל מיני שיקולים. לאחר שהחלטת שהמקום הדתי שלכם נמצא ושואף לאותו מקום, לא 'לתפוס אותו' רק על זה.

ואופטימיות! כל הכבוד לך שאת שואלת!
(ובסוגריים, יש מצבים שאדם לא יכול ויש שהוא מפספס, ויש שהוא מחפף.. וכשמכירים את האדם נראה לי שצריך ללמוד אותו. להרגיש אם זה חשוב לו כמו שזה חשוב לך. וזה באמת מורכב, בהצלחה לכולנו!)
סבא שלי, היו לו תפילות עמוקות מלאות כוונה, אבל הואחסדי הים
רק התפלל במניין בשבתות.
לא תמיד זה מעיד על משהו.
הרבה צדיקים היו מתפללים דווקא ביחידות.

אישית, אם אני מתפלל תפילה מסודרת, אז אני הולך לבית הכנסת, כי אני אוהב את אווירת הקדושה שם.
אם אני מתפלל תפילות אישיות, אני מתפלל איפה שאני, או בכותל הקטן.
קצת מקומם אותי לקרוא את זהלב אוהב

לקחת את התורה כמו "איך שמרגיש לי"...

אם חז"ל קבעו שאין מעלה כמו תפילה במניין, וששם התפילות מתקבלות יותר, אז מה שייך לומר מה אני מעדיף...

אם אין ברירה, ניחא.. אבל לכתחילה... מוזר. 

אני חושב כמו הפוסקים שתפילה בציבור איננו חובה.חסדי הים
עם כל המעלות שיש בתפילה בציבור, אני חושב שיש בחינה וחוויה עמוקה בתפילה ביחיד, שאין בתפילה בציבור. עייני 'עין אי"ה' פרק רביעי בברכות על תפילת יעקב אבינו.
הנה דברי הרב קוק זצ"ל ב'עין אי"ה':חסדי הים
אמנם עוד יש רב יתרון לתפילה, והיא מוצאת תכליתה ברמי המעלה והערך, קדושי עליון הנגשים אל ד' שע"י התפילה ירומו אף ינשאו למעלת הנבואה או קרוב לה. כדברי (הרמב"ם) בה' תפילה ובשו"ע [] או"ח סי' צדי"ק. הם פוגעים מעמדים גדולים יותר מהליכות הטבע, כי יתרוממו הרבה על הטבע וידבקו באלהים חיים בלב ונפש טהורה. ולזה המעמד הרם מוכשרת הלילה במנוחתה והתבודדותה, כמו שביאר החסיד בחוה"לביתרון תפילת הלילה. גם היא מכשרת את בני המעלה הזאת להיות נפקדים בחזיונות קדושים בשכבם בשנתם, לחזות מחזות נושאים תבואות שכליות נוראות אשר לא יושגו בחברת החומר וחושיו, זאת תקרא "פגיעה". כי הדברים המושגים למעלה מתהלוכות השכליות המוטבעות, המה שלא כסדר הטבעיות שהם מתהלכות בהדרגה מהקל אל הכבד וע"פ דרכי עיונים בודדים המתלקטים למערכה, כ"א בפתע תגלה עליהם אור גדול מנעם ד', אשרי כל זוכה לו, תקרא התפילה מצד היותר כוללת זה התכלית בשם "פגיעה", כדרך הפוגע בהולך לא לפי ערך מהלכו של ההולך לבדו, כ"א השתתף בזה ג"כ סבת קרבת הנפגע. וכאשר אירע באמת ביעקב אבינו ע"ה, שודאי השלימתו ג"כ התפילה לאותו החזיון הנבואי הנשגב של מראה הסולם וכל פרטיו. שעל כן נתיחסה לתפילתו שם פגיעה, "ויפגע במקום", והיא נאותה לערבית."

הוא אומר שם בפירוש 'בהתבודדותה'.
אני חושב שאתה טועה.מאזין אל הקולות
המקום שהרב זצ"ל מדבר עליו, הוא מקום של נביאים, ששם באמת תפילתם ביחיד מביאה לידי התגלות וכו'. קשה לומר זאת עלינו, בדור הזה, שאנו "קדושי עליון הניגשים אל ה' " או כי יתרוממו הרבה על הטבע וידבקו באלהים חיים בלב ונפש טהורה."

אפשר לומר שיש ערך לתפילה ביחיד, אך להפוך את זה לאידיאל כזה, כמו שאתה מתאר, וש"אני חושב כמו הפוסקים שלא מחייבים" אז נכון שהם לא מחייבים, אבל בסוף חזל הגדירו שזו הדרך להתפלל, ומי אתה , סליחה, שתחליט שעדיף אחרת?!

יותר מזה, יש בתפילה במניין ערך לא מצד הכוונה שלה דווקא, שהלוואי והיינו זוכים להתכוון כמו שצריך...גם ביחיד. אין השכינה שורה בפחות מעשרה, דבר זה קטן הוא בעיניך? אז נכון שאנחנו בני האדם הפשוטים לא מרגישים את זה, אבל קצת אמונה... ואמונת חכמים. (ולא, אינני מדבר על אמונת חכמים בני זמננו..שעליה יש הרבה חולקים. על משהו הרבה יותר קדום וקדוש, ונבואי ועליון.)
השולחן ערוך שהרב קוק זצ"ל מביא, מדבר על כולנו שאנחנוחסדי הים
צריכים לשאוף למדריגה זו.

לא התכוונתי להפוך את התפילה ביחיד לאידיאל. יש המון מעלות בתפילה בציבור, אמנם צריך לדעת שיש גם בחינה מסויימת בתפילה ביחיד, שהרבה צדיקים נהגו בה.
וכמובן שאסור להתעלם מההקשר..מאזין אל הקולות
שהרב זצל מדבר על תפילת יעקב אבינו!! איך אפשר בכלל לחשוב על כך שאנחנו מתפללים ביחיד כמו יעקב אבינו? .. אי אפשר ךנתק את דברי הרב מההקשר.
זה ממש לא קשור לנושא.ד.

הרב קוק מדבר על הלילה, באופן כללי, כזמן שהוא יותר של רשות היחיד, מול הזמן החברתי של היום.

 

לא סותר את התפילה הקבועה של שמונה עשרה בתוך הציבור. והלימוד של העיקרון הוא מיעקב אבינו ע"ה, בעת שהיה הולך בדרכו לבדו מבית אביו לחרן "ויפגע במקום".

 

זה ממש להעביר מדברי אגדה רוחניים שבאים להסיבר רעיון עמוק, אל ההלכה למעשה, אבל "בהיפוך". אין ספק, שאם הרב היה רואה "מסקנה" מעשית כזו מדבריו אלה, היה מתרעם על כך..

הרבה צדיקים נהגו הלכה למעשה להתפללחסדי הים
ביחידות, ומהם אני לומד הלכה למעשה. הרב זצ"ל רק נותן הבנה עומקה להנהגתם.
השאלה כאן לא היתה עלד.

צדיקים יחידים ו"רבעס" עילאיים, עם הנהגות מיוחדות (רוב תלמידי החכמים והצדיקים, כמובן התפללו במנין..),

 

אז זו אינה ראיה. וכידוע, אצל כאלו עם טעמיהם הספציפיים, זה לא היה דווקא בערבית.

חז"ל לא קבעו שאין מעלה כמו תפילה במניין. חלק מגדולי הדורותהדוכס מירוסלב

התבודדו שנים על גבי שנים, ומסתמא שמניינים באמצע היערות/מדבריות זה לא דבר מצוי

ומי אמר שאת/ה יכולים לשפוט את אותו אדם? ואולי הוא גדול הדורהדוכס מירוסלב

הבא?

מציע ללמוד את ספר חובת התלמידים קצת, ללמוד לפרגן.

רובם המוחלט לחלוטין של גדולי ישראל לא היו כאלה כשהיו קטנים.

וגם חלק מאלה שניכרה בהם גדולה פנימית, בוודאי לא היו גדולי ישראל כשהיו רווקים.

 

לכל אחד יש נסיונות משלו, וכל עוד זה ללכת על עיקר הדין ולא לעבור שום עבירה - אין בזה שום בעיה!

זה לא שהאדם אומר "לא נוח לי, לא אתפלל בכלל".

גם על תפילה ביחיד יש מלחמה עם יצר הרע.

ככלל, אין לי בעיה לפרגןע מ
אני רק נזהר מלהתחתן על סמך זה.

לא דיברתי על מצב שבו זה עיקר הדין. רק אמרתי שחז"ל העדיפו תפילה בציבור, נקודה. גם לגדולי דור. יש יוצאי דופן, לא לשכוח שהם *יוצאי דופן*.
אתה הופך את הקערה על פיה... אמרתי שלא צריך *לפסול* על זההדוכס מירוסלב

אוטומטית.

בוודאי שלא אמרתי שצריך לסמוך על זה וובדאי שלא לכתחילה.

 

אבל לסמן כל אחד שקשה לו במשהו שמעיקר הדין מותר כבעייתי - זה גם יזיק לו/ה בהמשך השידוכים לאור המצווה שמהדרים בה הרבה והיא "לשון הרע".

אתה מנסה להבין אותי בכח בצורה לא נכונהע מ
עובר מנושא לנושא, ופוסל את דעתי. אמרת א', חלקתי עליך, השלכת את דבריי על ב', וקראת לי מדבר לשון הרע, בעוד שבנוגע לב' אני מסכים איתך, על א' אני חולק. אין לי כרגע את הסבלנות להבהיר את עצמי שוב ושוב.
אם אתה, או מישהו אחר שקורא את השרשור הזה רוצה להבין מה אני אומר, תקראו את כל התגובות שלי בשרשור הזה ומובטח לכם שתבינו. באמת, כתבתי בעברית.
להזכירך אתה זה שהגיב לי. ככה שאם מישהו הבין לא נכון, זה אתההדוכס מירוסלב

ותרשה לי לנטוש את הדיון הזה איתך, כי אתה מתעקש להתווכח במקום להבין.

 

לא קראתי לך בשום מקום מדבר לשון הרע, אתה צריך להרגע דחוף.

היגיון בריאע מ
תודה על הנטישה
ההפך הגמור, אם הצלחת להבין שאני קורא לך מדבר לשון הרעהדוכס מירוסלב

כדאי שתקרא פעמיים ושלושה לפני שאתה מנסה להטיל על אנשים אחרים עבירות.

סייעתא דשמיא.

חז"ל גם קבעו שרחמנא ליבא בעי..עובד
יש מקום רב לתחושה בעבודת ה',
ודאי בתפילה-שמושפעת בעיקר
מכוונת הלב והחיבור!
מניין זה דבר חשוב מאוד,
אבל מניין של בעלי מחלוקת למשל
לא עדיף על תפילה ביחיד..
מפניני הלכה:לב אוהב

מצווה מדברי חכמים להתפלל במניין, וחייבו אדם לטרוח וללכת למניין אפילו אם הוא רחוק מביתו כשיעור מהלך מיל (960 מטר), שהוא כשמונה עשרה דקות (מ"ב צ, נב). ואם הוא נמצא בדרכו, אם תוך מהלך של שבעים ושתיים דקות (כשיעור מהלך ארבעה מיל) הוא עתיד להגיע למקום שיש בו מניין, אף  שתכנן לעצור למנוחה, עליו להמשיך בדרכו כדי להתפלל במניין.

 

וכתוב בהמשך לגבי היתר: 

"הנצרך לנסוע לשם סידורים דחופים או לטיפול רפואי, ואם יתפלל במניין לא יוכל להספיק להגיע למחוז חפצו בזמן, כיוון שיש לו מזה הפסד, רשאי להתפלל ביחידות."

 

אני מאמינה שאדם ירא שמיים אמיתי ייתייעץ עם רבו לפי המצב הנתון שלו ויראה אם יש לו התר להתפלל יחיד.

 

 

יש עוד היתר נוסף, דחוק, להתפלל ביחיד למי שלא יכול להתרכזהדוכס מירוסלב

בתפילה בלי להפריע לאחרים (צריך להתפלל בקול) או שקשה לו להתרכז כי אחרים עושים רעש.

 

מצאתן על מה להתעקש, בנות ישראל הכשרות. חסר סיבות יותר משמעותיות לפסול?

מישהו שעושה את זה מתוך זלזול, סביר להניח שיש פה בעיה כלשהי. אבל יש הרבה סיבות להתיר.

אם היית במקום שלך..רק שמחה#

היה חשוב לי שהרצון הכללי של הבחור הוא להתפלל במניין. וגם להתאמץ להתפלל במניין כמה שיותר. אבל, אם הבחור נמצא בסיטואציות שונות, בהם הוא לא יכול להתפלל במניין , אין בזה שום בעיה. לא הלכתית ולא תורנית. 

^^ לגבי השאיפה והשתדלות בעניין, אכן חשוב!רחפת..
החיים לRrr
שחור לבן...

נתפסת לדוגמא אבל תפילה במניין לא אומרת כלום על יראת שמיים...

כמה פעמים נהרסים, פשוטו כמשמעו, אירועים משפחתיים כי הבן המחמיר לא יטול עכשיו ידיים כי עוד מעט שקיעה ןאז הוא ילך להתפלל במניין ואם כבר אז ישאר לערבית וכו...

אז כן, משתדלים כמו כל דבר ומוצאים מה המקסימום שאני יכול לעשות לא בכח...
זו לא חומרא. אסור לאכול חצי שעה לפני זמן קריאת שמע.י.

יש שמקלים אם יש שומר שלא אוכל , ויזכיר לו להתפלל.

זה לא קלים...


הייתי בודקת את הרצון לתפילה וכמה זה יושב אצלו בלב ובסדר חייםכמעין הנובע
מבינה לגמרי את החשיבות שאת שמה למניין.
אבל חשוב שנבין שזה נסיון שבעיניי לא פשוט (לא יודעת אם הייתי עומדת בו כשכבר האדם לא בישיבה או במסגרת דתית), וכאן צריך לבדוק כמה הוא *משתגל ומתאמץ* בשביל זה וכמה זה חשוב לו. לא לשים דגש ולבדוק כמה פעמים הוא לא הולך.
תראי גם שדוקאRrr
מניין מונע לפעמים תפילה אמיתית בכוונה...

אתה רוצה לפעמים להאריך ואתה מוצא את עצמך בתור האחרון שמחכים לו ומסתכלים מתי הוא יסיים...או שהחזן ממהר או...

קיצר גם זה ניסיון...
שמעתי שמותר להתחיל לפני כולם במקרה כזהמבקש אמונה


גם לי, בתור גבר, חשוב.Talp01
אבל אני עובד. מהבוקר עד הערב - ואין לי מניין. אין בית כנסת בסביבה... אז מה אעשה? מנחה לבד. ערבית במניין. שחרית לעתים קרובות. זה עושה אותי פחות יהודי מאמין?
כן!!!בעזרת השם

צוחקת איתך

חוץ מזה.תגידיRrr
שניים מקרא ואחד תרגום קזה הלכה פשוטה שאף אחד לא חולק עליה...היא מאוד קשה לביצוע.. מה תגידי על זה לא יותר חשוב? @אופטימיות

לא בקטע של תחרות אבל מניין זה לא עיקר הדין ולא מראה על יראת שמיים.. ושניים מקרא ואחד תרגום זה קשה!!!
זה מחלוקת אחרוניםאניוהוא
ואם אני זוכר נכון זה לא חיוב גמור
אלא מנהג חכמים

לענ'ד פשוט שתפילה בציבור חשובה יותר
אבל בוודאי תסכים עם הצדיק הנ"ל שיש קטע בשידוכים להתעקש עלהדוכס מירוסלב

דברים זניחים, כשהלכות חמורות מאוד לא מקיימים (גם אלה שפוסלים, רח"ל).

קשה לי לקבל מצב שלא מתאפשר להתפלל במניין.ע מ
כמעט בכל מקום יש שטיבלאך, שיש בו תפילות ערבית עד שעות מאוחרות (אם לא 1-2 בלילה, אז 23), וכמעט בכל מקום אפשר למצוא תפילת מנחה בכל מיני שעות, כאשר לפחות אחד מהמניינים מתאים לאדם, ולא שכיח שצריך לצאת מהבית לפני סוף המניין של הנץ, ואם כן, אפשר תמיד לצאת לפני הנץ ולמצוא זמן להתפלל במקום העבודה לפני תחילת העבודה.
(גם לי היו תקופות שהייתי צריך להתאמץ בצורה יוצאת דופן כדי להגיע למניינים, ועשיתי זאת. וניתן להוסיף - זה היה באותן תקופות קשות שלי מבחינה רוחנית, ולא הייתה לי עידוד מהסביבה להתפלל במניין, להיפך, מהסביבה היו רק הפרעות אז. אם צריך פירוט אז בפרטי. חשש אאוטינג.)

אם הבחור באמת מתאמץ לחפש כל אופציה להתפלל במניין, ולא מצליח לפעמים, זה לא חיסרון. בד"כ מצוי בטיולים.

דבר נוסף, אני מוחה על כל התגובות ששיבחו תפילה ביחיד על פני תפילה במניין. אמנם יש מעלה מסויימת בתפילת יחיד שאין במניין, אבל אם חז"ל ציוו להתפלל במניין, זה לא סתם. גם הם ידעו מה המעלה של תפילה ביחיד מול תפילה במניין, והעדיפו תפילה במניין.
כנראה לא גרת במקומות נידחים.אניוהוא
בעבר גרתי במקום שהמניין ערבית האחרון היה ב20:15.
אם אחרת זה נסיעה של כ20 דק לעיר.
אדם לא מחוייב לעשות זאת.
מסכיםע מ
על מה אתה חולק?
'כמעט בכל מקום'צריך עיון
בדיוק...אניוהוא
לא אמרתי בכל מקום..ע מ
אתה ואוו !!אופטימיות
סוף סוף גבר שמדבר קרוב לליבי פה;(

מנחם אותי לראות שיש בחורים כאלו.
הלוואי וירבו כמותך.
אשריך על הרצון העז ועל ההתמודדות!

מסכימה עם כל דבריך.
לגבי השטיבלאך- גם אצלינו זה כך שיש שטיבלאך עד מאוחר. האמת שזו נקודה שלא חשבתי עליה,שמהווה קושי לבחורים שמתווסף לכל .

זה הכול שאלה של אמוןרק שמחה#

אם בחור אומר שהוא לא יכול להתפלל במניין, לצערו, אז, אם אתה מאמינה בבחור את צריכה לקבל את זה. 

גם אני, עד שסיימתי את הישיבה הכול היה כל כך קל. נכון, יש הרבה שטיבלך, ב"ה. אבל שנכנסים לעולם של עבודה/לימודים ומשפחה פתאום לא תמיד אפשר. גם אם הכי מתאמצים.

בסופו של דבר, אם מעריכים את הבחור ומאמינים למה שהוא אומר, בעיניי נגמר הדיון. כי אין לזה סוף. למה אתה לומד רק שעה וחצי ביום? תלמד 3 שעות! תתאמץ! הרב הזה והזה ישנו רק שעה וחצי בלילה! ועוד ועוד 

תודה לך! אני מבינה את מה שאתה אומראופטימיות
ואני חושבת שדבריך נכונים וצריך להכיר בשביל זה את הבחור.
בפגישות ראשונות אני לא ככ מכירה את האדם וזה קצת חורה לי לשמוע שלא משתדל להקפיד.
אני כמובן בוחנת את הרצון שזה הדבר החשוב ומנסה להסתכל על התמונה הכללית. איך אני מתרשמת. בחור שחשוב לו ומפספס או אחד שרק אומר שחשוב לו מתוך אדישות ובפועל לא שואף או מגלה השתדלות מעשית.

אני חייבת לציין שאם היית מכיר אותי לא היית מעלה על דעתך אפילו לכתוב את הדוגמאות הללו-

"למה אתה לומד רק שעה וחצי ביום? תלמד 3 שעות! תתאמץ! הרב הזה והזה ישנו רק שעה וחצי בלילה!"

ב"ה אני רואה מעבר לזה.
אני רואה איכות ולא כמות. וכך גם חונכתי.
אני גם אדם במקרה שעובד על עצמו ויודע שלכוונה יש משקל חשוב לא פחות מהמעשה.
זו הגישה שלי באופן כללי לחיים-קיום מצוות ללא כוונה- לא שווה בעיני הרבה. ההרגל מטשטש את הרצון עם הזמן כך שהמעלה בעיני לחוש ברצון ושתהיה שאיפה לדקדק- היא גדולה.
אז מה שאני מחפשת זה כוונה גדולה עם הבעת השתדלות בפן המעשי. לא ימות העולם אם הוא יפספס בגלל אילוצי המציאות, כי הבנתי שזו לא הלכה. אבל המגמה הכללית-שתהיה בכיוון כפי שציינתי.

אני לא בוחנת אף אדם על שעה שלמד יותר או פחות וזה גם מגעיל אותי לחשוב על זה.


אשרייך לגמרי!רק שמחה#

אני ממש מצטער אם נפגעת ממני. כתבת יפה ונכון. הכמות זה לא הכול. רחמנא ליבא בעי. 

מאחל לך למצוא בחור איכותי עם רצון פנימי עמוק! בהצלחה!חושף שיניים

אמן. תודהאופטימיות
הכל טוב, היה סה"כ חשוב לי ליישר את ההדורים.
👍ע מ
תכלס, דעתי לא שונה משאר הדעות שהובאו פה, גם אני אומר, כפי ההלכה, שכשאי אפשר - מתפללים ביחיד. אני רק מדגיש את הצד של ההשתדלות והרצון להתפלל במניין. ברור שאדם לא יכול להגיד "אף אחד לא טרח להגיד לי מתי מתפללים בעיר הזאת אז אני לא יכול להתפלל במניין", ברור שהוא צריך לברר ולחפש ולהתאמץ ללכת. כל כמה רחובות יש בית כנסת ב"ה. ואם לא מצא, ומתפלל ביחיד, עדיין ראוי שיכאב לו על שפספס תפילה במניין.
חי בסרט, או במרכז איפשהו...Rrr
שניים מקרא ואחד תרגום אתה עושה? הולך עם ציצת צמר כל השנה? ועוד...

היצמדות למניין פה היא פשוט פתטית...אני לומד באוניברסיטה שהמרחק הממוצע מבית הכנסת שם הוא רבע שעה..., ממוצע!...
אז...לא משנה מה אני עושה אבל אתה רוצה לדרוש את זה מכולם כשזה בכלל לא מחוייב?

נכון מתפללים במניין משתדלים..אבל יש חיים... אז 85% מהתפילות שלי בחיים יהיו במניין אז?!...

משתדל...כמו מה שהביאו פה על השולחן ערוך...ישתדל...
חי בסרט-לא. חי במרכז אולי כן.אופטימיות
נסה להבין רגע בפתיחות את מה שאני כותבת .

אני מתחברת לדבריו ואני חושבת שהסיבה לכך היא כי לא ראיתי מציאות אחרת. [אולי גם הוא].
מבין? אני לא חשופה להתמודדות הזו שקיימת אצליכם.
אין לי אחים גדולים בכדי לראות את זה,ב"ה אבא שלי בשגרה קבועה בעבודה,אני כל השבוע כמעט בלימודים,לא יוצא לי לראות ביום יום בנים שמתמודדים כך, אלא מהשיח על הנושא בדייטים התחלתי להבין שכך חלקם מתנהלים.

אני לא דורשת.
באתי לשאול ולהבין על זה, ולהציג את מה שחשוב לי לנוכח איך שאני רואה את בעלי וכך לנסות להגיע למסקנות עם עצמי.

אם הוא במהותו רוחני ומשתדל כמו שאתה אומר- הלוואי ש 85% מהתפילות של בעלי יהיו במניין.


[עונה לך למרות שהתגובה לא הופנתה אלי, כי הדברים מתייחסים גם אלי באופן עקיף.]
על כל פנים, עיבדתי את הדברים טיפה בראש,
הבנתי שזה לא הלכה וקיבלתי כיוון יותר ברור בנושא.

תודה!
אשכנזים לא חייבים ציצית צמר!עובד
יש מעלה ללכת כך ולצאת ידי כל השיטות דאורייתא
אבל זו לא חובה כלל!
במרכזע מ
עושה שניים מקרא ואחד תרגום, הולך עם ציצית צמר כל השנה.
רבע שעה - למה לא מחוייב? עד 18 דקות מחוייב, יותר מזה לא. אם אתה בדרך - 72 דקות לכיוון הליכתך/נסיעתך, 18 דקות לכיוון אחר.
רבע שעה זה עדיין בתחום החיוב.
בטוח שחייבים גם נסיעה?צריך עיון
נסיעה גם עולה כסף
ככה זכור ליע מ
גם אני שאלתי את עצמי, אין לי תשובה.
ככה גם @matan כתב פה.
כששאלתי לגבי עצמי מה החיובmatan
ענו לי שאם יש 18 דק נסיעה.

אבל זו מחלוקת אחרונים אם מיל זה שיעור דרך או זמן(כדי הליכת מיל) ויש פוסקים לכאן ולכאן
דיון על מרחק מול זמן זה משהו אחדצריך עיון
השאלה היא אם צריך גם להוציא כסף בשביל זה
הרהורי דברים בנושאאניוהוא
א. ללכת מיל לאחריו - זה אומר גם אם הוא צריך ללכת לעסקים לחזור מחלק זה בהכרח הפסד - אז למה לא להוציא ממון?.

ב. האם מצווה דרבנן להתפלל במניין שונה משאר הידורי מצווה - שמוציאים עליהם עד שליש מנכסיו?
כמו כל מצווה דרבנן לא?matan
השאלה היא הוצאת ממון שהיא שאלה כללית בדיני דרבנן. השאלה על רכב היא האם חז"ל חייבו מצד מרחק או מצד זמן. אם זה זמן לרכב יש משמעות, אם זה מרחק, לא
צודקים, קבלתיצריך עיון
תודה
שכוייח לך, באמתmatan

אבל זו מידת חסידות.
על מניין צריך לחזר עד 18 דק' הליכה. אם יש לך רכב אז 18 דק' נסיעה. ויותר מזה אין חובה.

אם זה בתוך הדרך אז עד 72 דק'.

 

ברור שתפילת מנין עדיפה בסופו של דבר. אין עניין לעשות מתפילת היחיד אידאל.
אבל חשוב לדעת גם להתייחס לתפילה במניין במקומה הראוי. והוא כפי שחז"ל ציוו בו.

אני מדגיש שובע מ
אם אדם עשה את חובתו ובירר וגילה שאין מניינים באזור שלו בשעות הרצויות, בסדר, אין בעיה.
(בד"כ לא יצא לי להיקלע למצבים בהם לא יכולתי להתפלל במניין במרחק של 18 דקות. בד"כ זו לא הייתה מידת חסידות. לפעמים כן.)
ברשותך אנצל קצתרק שמחה#

כדי שרבים יוכלו להתפלל במניין, עלינו לעזור לכך. לרבים באמת ובתמים אין הרבה זמן. אז חשוב לא למרוח את התפילה בצורה מוגזמת. אפשר לומר קורבנות גם ביחיד. כשיש צורך ניתן לעשות תפילה קצרה.

מצרף את דברי הרב מלמד משבוע שעבר:

מנחה קצרה בעבודה – אפשרית | רביבים

אני חושב שהמדד הנכון יותר הואהיום הוא היום
עד כמה חשוב לו לעשות את רצון השם. לפעמים מפספסים תפילות במניין בגלל דברים חשובים וגדולים וזה בסדר ורצון השם (כשאי אפשר לעשות גם וגם). אם זה נעשה מתוך זלזול זה בעייתי אבל אם זה מישהו במקום שאין הרבה מניינים ויש לו עבודה או לימודים ואין רכב לדעתי זה מאד סביר להפסיד מניינים אפילו בקביעות לצורך כך וכך פסק לי הרב שלי.

מה שכן, חשוב להשתדל להתאמץ להשיג מניין לפחות לפי הגדר ההלכתי. אני הייתי רוצה להשקיע בזה יוצר באופן אישי

נראה לי עפ''ימתן תורה
רוח הדברים כאן, כשתקבלי הצעה תנסי לראות עד כמה מה שמספרים באמת מעיד, או שיש מה לבדוק מעבר...
אפילו אם לא מתפלל במניין כל הזמן, זה תלוי מאוד אלי זה נראה בתכל'ס....
תחשבי טוב מה עדיף לך. בחור שבכל השאר הוא מעולה ורק מנייניםהדוכס מירוסלב

הוא לא מצליח.

לעומת בחור שמתפלל במניינים אבל לא קובע עיתים לתורה, לא בן תורה וגם אין לו שאיפות להיות ת"ח.

 

השיקול הזה יחסית מזערי, בהנחה שיש סיבות הלכתיות להתיר תפילה ביחיד (נדירות אמנם, אבל יש).

 

יש דרכים הרבה יותר משמעותיות לראות אם הבחור/ה רציניים לגבי יראת שמים.

עוד לא נתקלתי במצב שהתפילה העידה על כך.

ב"ה עם ישראל צדיקים, וכולם כמעט לכל הפחות מקיימים תפילה דאורייתא.

למה נדירות? הבנתי מהבנים פה שתפילת יחידאופטימיות
זה בסדר.
עדיף תפילה במניין,אך אם לא מתאפשר-מעיקר הדין תפילת יחיד זה בסדר.

הדוגמאות שנתת הן לא אופציה להשוואה בכלל אצלי.
*ברור לי* שעדיף אחד שהרצון יהיה קיים בו ולא אחד שמתפלל כמו רובוט ולא מקפיד על לימוד תורה וכו'.

אבל הרעיון של חוסר שאיפה להתפלל במניין מציק לי.
אני צריכה בעל שהוא מעבר לזה. שהוא שואף ומשתדל.
אם אנחנו מדברים על בחור שרוצה,שמשתדל להספיק אך מפספס פה ושם בגלל מקום לימודים/אילוצים-שאני באמת מבינה שלא תלוי בו-ניחא. אבל אני מדברת על אדם שלא שואף בכלל.
שבקושי מתפלל במניין..קשה לי לדמיין כמו שציינתי כבר שבחור כזה ידקדק/יהדר בהלכות.
אם כבר להדר-תהדר פה. בקשר שלך עם ה' .
זו דעתי.
יש הלכה ברורה לגבי היתר בתפילה ביחיד. הנדיר זה המקרים שלאהדוכס מירוסלב

כמו שכתבו למעלה, כלומר סיבות שהן לא חוסר יכולת להגיע למניין, זה התדיר.

מדובר על מקרים של קשיים בריכוז או בתפילה בכוונה וכדומה, זה לא מצוי כי הרוב מתפללים במניין יותר טוב.

 

לגבי השאיפות, יש דברים חשובים יותר שמעידים יותר על יראת שמים.

מנסיוני, תפילה במניין לא מעידה דבר על יראת שמים - אלא על יכולת לסדר בחיים.

סדר בחיים זה דבר שחשוב לבדוק בשידוך, נכון. אבל אין שום קשר ליראת שמים, בטח לא במקום שמותר.

 

במקרים שיש עניין להתפלל ביחיד, זה לא נקרא הידור, ההפך.

 

עד שאנחנו בודקים דברים זניחים, כדאי שנבדוק דברים יותר משמעותיים.

כמו שמירה על הלכות צניעות וריחוק מדברים שלא צריכים להתקרב אליהם.

על שאיפות לשמור קלה כבחמורה, ולא רק מה שכולם עושים (או שאיפה נסתרת רק להדרדר).

קביעת עיתים לתורה. שאיפות תורניות בכלל.

 

בהנחה שהיראת שמיים של שניהם שווה, מה את מעדיפה? ת"ח שמתפלל ביחיד, או עם הארץ שמתפלל במניין?

אני מקווה שהשאלה הזאת מבהירה את מה שחשוב יותר.

הרוב מתפללים יותר טוב במנין? על סמך מה אתה אומר את זה?צריך עיון
אצלי התפילות ביחיד נראו הרבה יותר טוב
ע"פ ההלכה, שהרי זה דיעבדהדוכס מירוסלב

מה גם שעם תפילת יחיד מדקדקים, עם תפילת רבים לא

דיברת על כוונה וקשיים בריכוז, על זה שאלתיצריך עיון
אכן שאלת, ועניתי...הדוכס מירוסלב


אנחנו צריכים לבדוק את מה אנחנו עובדיםmatan

זה מצוין וטוב ויפה שחשוב לך תפילה במניין. זה מקסים.
אבל השאלה המרכזית היא האם זה בוחן את עבודת ה' של האדם?

זה מאוד תלוי סיטואציה. קשה לשפוט אנשים כשהכול קרוב, ונוח, וגם בכלל 
לא מכירים את החיוב.
תפילה במניין היא מצווה חשובה ובעלת ערך גדול. היא מקרבת את האדם לבורא,

מקרבת אותו לאנשים יראי שמים. אבל היא מצווה בעלת גבולות.
כמו שאמרו פה, מבחינה הלכתית יש גבולות עד כמה צריך להתחשב בשיקול של המניין 

בכל מיני שאלות.

מי שמחשיב דברים מעבר לגבולות שלהם, יוצא מזיק לעצמו ולאחרים.
זה טוב ויפה לארגן טיול ולדאוג שיהיה מניין לכל אורכו. אפילו ראוי בעיניי.
אבל אם זה מתנגש עם מצווה אחרת- כיבוד הורים למשל, עדיף להתפלל יחיד.

 

אני יכול להעיד על עצמי שכשגרתי בתוך הישיבה, כמעט ומעולם לא נזקקתי לתפילת יחיד.
בטח ובטח כשהיו עוד כמה וכמה מניינים מסביב. אבל בד"כ התפללתי עם הישיבה.

אחרי החתונה אני גר במרחק נסיעה של בערך שעתיים ביום לכל כיוון. המניין היחיד שיש לי שחרית נמצא חצי שעה ממני, וזה אומר לקום ב5 בבוקר כל בוקר בשביל להגיע אליו ומיד אחרי להמשיך, אני חוזר בשעות הערב

המאוחרות ככה שאני לא יכול לישון מוקדם מספיק בשביל להיות מתפקד במהלך היום, המניין ערבית שיש אצלנו

הוא משתנה ולא קבוע, ככה שגם אם כבר הגעתי אליו הרבה פעמים התפילה תהיה ביחיד. 
המניין היחיד שיש לי קבוע הוא מנחה במהלך היום בישיבה. אז ניסיתי כמה וכמה פעמים, כל מני אפשרויות,
בסוף התקבעתי על יחיד בבוקר ובערב. ככה אני יכול לשלב גם לימודי כולל גם עבודות מזדמנות גם זוגיות וגם

לעשות את הכל לא חצי קלאץ'...
אז מתוך מגוון האפשרויות בחיים בתקופה הזו אני פחות מתפלל במניין, זה לא כיף או קל, אבל זו לא פחות עבודת ה', אלא החלטה שהגיעה מתוך עבודת ה' מתוך חישוב צורת החיים ודרך החיים.
 

ולמה שכתבתי בכותרת- את מי אנחנו עובדים? את מנהגי המשפחה או את רבש"ע? אם עובדים את ה' יתברך, אז כל מצווה צריכה לעמוד על פי חשיבותה האמתית ולא יותר מזה, ולפי זה לשקול את המעשים ובמקרה הזה את השידוך. אם הוא מזלזל במצוות תפילה במניין, זה דבר אחד. אבל אם יש קושי אמתי והתמודדות? 

מסכימה.אופטימיות
אשריך.

תודה על התגובה המפורטת
וואלה יופיצ'רמנדר
ואני רוצה שכל הבנות ילכו עם חצאית 10 ס"מ מתחת לברך
חח האמת שזאת דוגמא טובה, כי החצאית זה הרבה יותר חמור מתפילההדוכס מירוסלב

במניין שאותה כולם מתירים בתנאי מסויים, ופה זה לא מוסכם לכולי עלמא.

 

@אופטימיות

מבינה אותך מאוד, אבלחופשיה לנפשי
קחי דוגמא-אח שלי מאוד מקפיד על תפילה במניין ועכשיו הוא עובד (במפעל), אז נכון שיש להם זמן לתפילת מנחה אבל לא תמיד יש מניין ולא תמיד הוא עובד במשמרת בוקר, אז יוצא שהוא מתפלל ביחיד ולפעמים גם בטיולים יוצא שהוא מתפלל ביחיד.
טוב חברים!אופטימיות
-קראתי את כל התגובות-

אני מתחילה להבין מה קורה אצלי...
זה קצת מורכב
זה לא שאני לא מקבלת בחור שלא משתדל.
זה פשוט צובט אותי מבפנים!

כמו שכתבתי בהתחלה, אם הוא יהיה אכפתי כלפי הנושא(בינו לבין ה' כמובן), ז"א ישתדל כמה שיוכל לצד הרצון להקפיד על מניין- ב"ה. [אז אנסה להבין שלא תמיד המציאות מאפשרת, ועלי להעריך את תפילת היחיד שהוא מקיים אם מפספס מניין].

אם לא ישתדל על פניו מבחינה מעשית- לא יודעת..מאמינה שאריח לפי המגמה הכללית שלו מי הוא ,אם זה נובע מתוך זילזול או אחד שרוצה באמת ונלחם על זה אך קשה לו. עד כמה הסביבה משפיעה וכו'.



מה שאני חושבת פתאום,שזה אולי באמת יצר הרע שמגיע בלבוש של מצווה. אם זה באמת בלתי אפשרי-אז באמת אין מה להכנס לסרטים והמהות של הגבר,המידות,השאיפות-זה מה שחשוב.

תודה לכולם!
יופי. אל תאמיני לכל הבכיינים האלו שאומרים "משתדל"מיוטו
אם זה לעיתים רחוקות אין בעיה
ישר כוח! בהצלחהמבקש אמונה


יישר כח! בהצלוחה!ע מ
הייתי ממליץ לך לחדד את הרצון שלךעובד
מה חשוב לך יותר, המניין או התפילה עצמה?
למשל, אם את יוצאת עם בחור חסידי שמתפלל
בעומק וברגש וחיבור לה' ולכן חלק מהתפילות
לא יכול להתפלל במניין, זה היה מדבר אלייך?
חשוב יותר לך הסדר והחוק(10 יהודים, קדיש, קדושה, ברכו) או החיבור הנפשי אל ה'?
לא תמיד זה בא ביחד..
יצא לי בעבר להתפלל במניין שהריץ את התפילה
וכשגמרו להתפלל הרגשתי החמצה גדולה..
הרגשתי שגנבו לי את הזכות להתפלל באמת..
צודקתבינייש פתוח
לא צריך לחתוך רק בגלל זה אבל זה מאוד עקרוני. אם זה הדבר היחדי עדיף מאוחר יותר להבהיר כמה זה עקרוני. אין שום סיבה להמנע מתפילה במנין באופן קבוע. אני בצבא היתי מתפלל קבוע במנין ואני לא איזה צדיק
אשריך. תצליחי.me.אחרונה
אל תעזבי את העקרונות שלך ..

יש מספיק בחורים שחשוב להם תפילות במניין.

אתם רוצים לפרגן?advfb

תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.

 

דוגמא - 

תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך

אתה אחד הניקים האהובים עליי בפורומיםקעלעברימבאר
הניק האהוב עליי...חתול זמני
אני מעריך שגם אתה תהיה הניק האהוב עליי בבוא הזמן,קעלעברימבאר

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

אני מזמין אותך לַפּרוֹם.חתול זמני
התרקוד איתי?חתול זמני
וודאי. בוא לשטו"ל. אני לא רוצה לשגע כאן את הניקיםקעלעברימבאר

עם שטויות

למה שטויות?חתול זמני
לא שטויות. שטויות שאני ממלמל. ניקיםקעלעברימבאראחרונה

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

מה הכוונה בו במי, על מי מדובר?הפי
באדם שאת רוצה לפרגן לוadvfb

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

למה בעצם?ריבוזום
מה עומד מאחורי ההצעה?

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

למה עדיף להמנע?advfb

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

כחתול זמני,חתול זמני

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

אסבירריבוזום
לגבי ילדים, יש מחקרים בנושא. לדוגמא: נתנו לכמה ילדים לצייר ציור, לחלק החמיאו שהציור מקסים ושהם "ממש ציירים", ולחלק החמיאו על דברים ספציפיים בציור: "אני רואה שהשתמשת בהרבה צבעים. עבדת ממש קשה על הציור הזה!". משהו בסגנון. אחר כך הציעו לילדים לנסות משימת ציור מסובכת יותר. הילדים שהחמיאו להם המחמאה מהסוג הראשון נטו יותר להימנע, לעומת הילדים מסגנון המחמאה השניה שיותר קידמו בברכה אתגר חדש. 
המשךריבוזום

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.


 

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

אני רוצה לפרגן למישהו עם צרכים מיוחדיםהפי
למה? לא יודעת מלא אור אהבה חמלה רק להיות לידו זה עוזר לי להיות טובה יותר ולראות מה חשוב באמת בחיים

הוא כמובן לא קשור לכאן

יש הרבה, זה בעיהאני:)))))
קורס קצינים בשנה הראשונהמסיבת ישרים

היי לכולם,

בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)

כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין

הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת

ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.

אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?

מה שאר החיילים הנשואים עושים?

 

אם קבעתם תאריך - לוקחים בחשבון שיהיה קשה בחודשיםפ.א.

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  


מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

לא כל כך מסכימה. אבל לא כדאי להיכנס לויכוח.נחלת

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

הוא ציין שהתכנון לצאת לקורס 3 חודשים אחרי החתונהפ.א.אחרונה
כל שאת החוויות הראשונות של החודשים הראשונים של תחילת הנישואים, הם יעברו בנעימים.  
מחפשת המלצה לבתי מלון עם אוכל טוב/ צימר עם א. בוקרעינב66

באזור כייפי, ויפה עם מגוון אפשרויות לטייל ולכייף באזור..

חשבנו על אזור גוש עציון/עמק האלה/סובב ירושלים..


מתכננים חופשה חלומית לרגל יום נישואין ואחרי תקופה אינטנסיבית...


פנקו אותי בהמלצות מנסיון

תודה רבה!

להעביר לפורום המתאיםברוקוליאחרונה
נראלי זמן טוב לספרמבולבלת מאדדדד
ב"ה התארסתי לא מזמן

ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר


בקרוב אצל כולם בע"ה!

מזל טוב!! שיהיה לכם הרבה טוב ביחד!!יעל מהדרום
דיי באמת(;?הפי
חח אין עליך 
מזל טוב!אנונימי 14
וואו מזל טובבברקאני

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מבולבלתתתת!!!! מזזזלללל טווובבב!!!🤩🥰❤הרמוניה
מרגש ממשארץ השוקולד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

תודה רבה לכולם!🤗מבולבלת מאדדדד
מזל טוב!חדשכאן

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

איזה יופי, בשעה טובה!! הרבה נחת ושמחה!נפש חיה.
כיף לשמוע, מזל טוב!advfb
מזל טוב! איזה יופי ב"הוהוא ישמיענו
ברוך השם!נחלת

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

וואו יקרה! מזל טוב ענקי 🥳❤️נגמרו לי השמותאחרונה

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

אתם מרגישיםהרמוניה

את ההשגחה של הקב"ה בכל התהליך של הפגישות?

תשתפו

כןאדם פרו+אחרונה
זה מדהיםהפי

איך מעניין בו,  טעות אחת שלו

והוא לא רלוונטי


 

אם מישהו מאכזב אותי באמת פעם אחת

אני כבר לא רוצה אותו

גם אצלכן זה ככה? 

 

( שאלתי את הנשים בקהל ולא את הגברים ..

כי לא מעניינת אותי כאן הדעה שלכם)

אמןהפי
תמונות/מראה חיצוניאנונימי 14

רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.

חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)

מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.

אשמח להסבר קצר.

תודה.

נראה ליהרמוניה

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

 

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

 

פשוט תציעadvfb

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

האמת עברתי משהו דומהשבור לרסיסיםאחרונה

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים

שאלהאני:)))))

מישהו פה שאל על איך מתנהלים נכון בשידוכים ובפגישות ועניתם יפה, אני לא חדשה בשידוכים אבל אשמח לשמוע מהצד הגברי איך הייתם רוצים שהמדוייטת תתנהל, מה עושים ומה לא.

סתם רוצה לשפר את איכות הפגישות.

תודה רבה! אשריכם!

אם אינני טועה עיקר האיפור בעבר היה דווקא בהירחתול זמני

כמו הגיישות ביפן וכיו"ב

כי האיכרות היו שזופות ובנות המעמד העליון יכלו לשבת בבית ולכן היו בהירות יותר

אולי יעניין אותך