מתי תלכי מכאן
מי צריך אותך בכלל?
תפסיקי לשרוף אותי


(זה בסדר להגיד שכן צריך אותה, קצת, קצת?)
(שקט יעל)
(אתה צודק. עכשיו זה לא בסדר ועכשיו אני שותקת וזהו)

(מה להכניע, מלכתחילה חשבתי ככה.
ובכלל אני תמיד יכולה להגיד לך שאתה טועה אבל אני לא רוצה
ובכלל זהו)
כשאול היא קשה,
אך רשפי אשהּ,
שלהבת-יה קדושה,
אם את טהרהּ תשכיל להפרישה.
ובמילים פשוטות יותר: לכל קנאה, שהיא קשה ושלילית באופן כללי, יש נקודה פנימית של אמת - רצון טוב ונכון שרק מתבטא בקנאה פסולה ומזין אותה. הפתרון הוא להבחין בין הרצון הטוב לבין הקנאה הפסולה ולנתק ביניהם, עצם ההבחנה הזו היא כבר עיקר הפתרון.
(@נפתלי הדג כבר כמה ימים יש לי בגללך חשק לכתוב משהו קטן אז הנה מצאתי תירוץ
)
תודה על התיוגנפתלי הדג
)להתארח ולארח
לחייך
אפשר לסבול את זה רק עם ליטרים של אלכוהול שממסכים את המוח הסובל
כמה אנרגיות
השופר מנענע את המחשבות
מתי תגיע התשובה
אולי אעבור לחליפה שחורה אהיה חרדי אתבטל לרב ואלמד כל היום
אכפר על כל החטאים
איזה חיים של סיגוף קדוש הם חיים
יש במה לקנא
כנראה על משקל GAZA
לא מבין מה רוצים מהם
זה יוצא לטובה שסוף סוף מבינים שלא משנה מה נעשה נצא מואשמים בשואה חחח
איזה ילדי כאפות
חייב לראות את הסרט הזה איכשהו.
הלבוש הזה כאילו פשוט עם חוש אסתטי של כלום
למה כל שמאלני מרקסיסטי קומוניסט חייב להיראות ככה?
מדכא איפה האדום הצהוב
יש לה פוטנציאל חבל מאוד
אני מבקש סליחה על זה שיהודי רצח את רבין
דמות מופת גלילית: רחל רבין, אחותו של יצחק רבין, הלכה לעולמה בגיל 101 - וואלה חדשות
באמצע סתם יום מקרי
דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.
בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.
העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה
שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.
מה הדבר האחרון
הפרט הכי קטן ואקראי
משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך
משהו שעליו הכל נשען
משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת
שלא משנה מה עוברים הוא נשאר
וישאר
תמיד
שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא
דבר שממנו תצמח מחדש
כולך תיוולד מחדש ממנו
חי בשביל להילחם ביום אחר
כנראה
שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב
כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה
מפסיד בקרב
וחי
וחוזר להילחם ביום אחר
כנראה שאין ברירה.
די פחדני האמת
כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו
הוא יישאר באותה דעה בדיוק.
כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.
הלב דופק
אני כאן אבל לא באמת כאן
לכל יום ההתמודדויות שלו
למה היצר הרע כל כך רע
למה הוא גורם לי להיות עצבני, במקום להיות שמח על ההתגברות על הניסיונות הבוקר
זה דרכו של המנוול הזה, להכניס אותנו לעצבות ולהתסכל על הדברים הלא טובים, במקום לשמוח על הדברים הטובים
ככ עמוס, רוצה שקט רוצה נחת רוצה רוגע
רוצה להסתכל על השמים מבלי להתעניין מה השעה וכו
הם לא רוצים שתדעו- שאת תאיר בני נוער רצחו.