יש איזה עניין מבורך בדור שלנו והוא מודעות עצמית גבוהה.
ויש עוד עניין מבורך בדור שלנו והוא קבלה עצמית.
יעני להגיד לעצמי 'זה בסדר גמור שאני כזה ואני טוב גם ככה למרות שחשבתי שלא'.
וזה טוב, ונכון, וחביב, ונחמד וכולי וכולי. באמת.
אבל יש עניין פחות מבורך והוא לקחת את זה עוד צעד קדימה ולחשוב שמרוב שאני טוב גם ככה - אז אני לא צריך להשתפר. להפוך את זה מדיעבד ללכתחילה.
לעניות דעתי זה דבר נפוץ וחוסם מאוד מאוד בשידוכים.
למשל: זה בסדר גמור שאני מחפש מישהי יפה - ולכן לא אצא עם מישהי שאינה יפה בעיני. זה נכון שזה בסדר גמור, אבל לא כדאי לעבוד על זה? לא חבל על האופציות?
(איך עובדים על זה? שאלה טובה, ואפשר להביא כמה דוגמאות. להרחיב את מושג היופי בעיני, למעט בראיית סרטים, להרגיל את עצמי להסתכל על הפנימיות בעין טובה ועוד. אבל זה נושא אחר).
זה קיים בכל נושא. גיל, גובה, מראה חיצוני, חוש הומור, דעות הלכתיות ואפילו אופי. זה בסדר שאני מרגיש שאני חייב כך וכך. באמת בסדר. אבל אולי יש דרך לגרום לעצמי להרגיש אחרת? פשוט כדי לפתוח לי עוד אופציות, הסיבה הכי אגואיסטית בעולם.
זכורים לי כמה שרשורים שהתחילו ב'תעזרו לי להסתכל עליו/עליה אחרת ולהמשיך' וזה כל כך מתוק ונכון בעיני.
לעומת זאת רבים מאוד השרשורים שאומרים בלחש 'נכון שאני בסדר אם לא אצא איתו/איתה? שאני נורמלי? שאני לא צריך לעבוד על עצמי?'
ובכן, להלן תשובתי הכוללת לכל השאלות האלה: אתה נורמלי אתה נורמלי אתה נורמלי. נורמלי מאוד שאנשים לא יהיו מושלמים. עכשיו לך תעבוד על זה. בהצלחה.
הלוואי שירבו השאלות מהסוג הראשון על חשבון הסוג השני
*לא חושב שיש הבדל משמעותי בין המינים בעניין. הגיוני בעיני שבנות יעבדו על עצמן באופן יותר רך, פחות מלחמתי (אם כי אני לא חושב שגם בנים צריכים להילחם בעצמם במובן הפשוט של המילה). לכן כל האמור וכולי וכולי.
ויש עוד עניין מבורך בדור שלנו והוא קבלה עצמית.
יעני להגיד לעצמי 'זה בסדר גמור שאני כזה ואני טוב גם ככה למרות שחשבתי שלא'.
וזה טוב, ונכון, וחביב, ונחמד וכולי וכולי. באמת.
אבל יש עניין פחות מבורך והוא לקחת את זה עוד צעד קדימה ולחשוב שמרוב שאני טוב גם ככה - אז אני לא צריך להשתפר. להפוך את זה מדיעבד ללכתחילה.
לעניות דעתי זה דבר נפוץ וחוסם מאוד מאוד בשידוכים.
למשל: זה בסדר גמור שאני מחפש מישהי יפה - ולכן לא אצא עם מישהי שאינה יפה בעיני. זה נכון שזה בסדר גמור, אבל לא כדאי לעבוד על זה? לא חבל על האופציות?
(איך עובדים על זה? שאלה טובה, ואפשר להביא כמה דוגמאות. להרחיב את מושג היופי בעיני, למעט בראיית סרטים, להרגיל את עצמי להסתכל על הפנימיות בעין טובה ועוד. אבל זה נושא אחר).
זה קיים בכל נושא. גיל, גובה, מראה חיצוני, חוש הומור, דעות הלכתיות ואפילו אופי. זה בסדר שאני מרגיש שאני חייב כך וכך. באמת בסדר. אבל אולי יש דרך לגרום לעצמי להרגיש אחרת? פשוט כדי לפתוח לי עוד אופציות, הסיבה הכי אגואיסטית בעולם.
זכורים לי כמה שרשורים שהתחילו ב'תעזרו לי להסתכל עליו/עליה אחרת ולהמשיך' וזה כל כך מתוק ונכון בעיני.
לעומת זאת רבים מאוד השרשורים שאומרים בלחש 'נכון שאני בסדר אם לא אצא איתו/איתה? שאני נורמלי? שאני לא צריך לעבוד על עצמי?'
ובכן, להלן תשובתי הכוללת לכל השאלות האלה: אתה נורמלי אתה נורמלי אתה נורמלי. נורמלי מאוד שאנשים לא יהיו מושלמים. עכשיו לך תעבוד על זה. בהצלחה.
הלוואי שירבו השאלות מהסוג הראשון על חשבון הסוג השני
*לא חושב שיש הבדל משמעותי בין המינים בעניין. הגיוני בעיני שבנות יעבדו על עצמן באופן יותר רך, פחות מלחמתי (אם כי אני לא חושב שגם בנים צריכים להילחם בעצמם במובן הפשוט של המילה). לכן כל האמור וכולי וכולי.
