לגבי ספרי פילוסופיה יש פוסקים שיצאו נגד זה ויש שלא.

מנסיוני, גם אם זה מועיל ל"דע מה שתשיב", זה מזיק הרבה יותר בפן הרוחני.

למדתי הרבה דברים, גם כאלה שאסורים (לפני שידעתי), לא ראיתי עדיין דבר אחד שסותר את היהדות...

באופן מטורף

רוב האנשים כאן, אני יכול להעיד שזה לא הרחיב לי את האופקים בכלום חח

כך שמוזר להגיד מה שאמרת.

ובחלקם כמה וכמה איסורים.

דבר שני, אין בכל למידה הרחבת אופקים. רוצה להתפלפל על המושג אופק רחב?

אם אני לומד את אותו הדבר גם מזווית ראיה שונה וחוץ-יהודית זה לא אומר שהדבר לא חדש ולא מקורי ובטח שלא מביא אותי להתקדמות שכלית כלשהי.

משהו שלא הכרת לפני.

הדברים האלה היו מובנים לי מאליהם הרבה לפני

מפורשים ובחז"ל

מה שאמרת פשוט לא הגיוני

ופילוסופיה לא הרחיבה לי כלום, לא ראיתי שם שום דבר שלא נאמר בספרינו הקדושים.

אני יודע מה למדתי, תודה רבה לך

בוא לא נפתח פה דיון על יכולות למידה בבקשה.

התורה שבכתב והתושב"ע במעט (המון מהמדרש).

לגבי הברית החדשה זה בדיוק באותה המתכונת רק מעורב בע"ז, ולכן זאת בעיה.

פילוסופיה עלולה לגרום לנזק רוחני גדול בהרבה, וצ"ע בפוסקים מי אוסר ומי מתיר וכו'.

לגבי דברים של ע"ז גמור (לא אזכיר כאן שמות), ברור שבזה אין לגעת.

זה לא עושה טוב לאף אחד, כל הדברים האלה הם דברי התורה שבכתב ותוספת מועטת של ליקוטים מדברי חז"ל.

לגבי פילוסופיה, יש דרך ללמוד את זה מהתורה בהרבה יותר הרחבת הדעת.

מדובר על תוכן לא נכון!

אולי גם לא נשמור כשרות כי זה מאוד מגביל?

מי אמר שלהחשף לכמה שיותר תוכן ותפיסות של המציאות זה טוב?

עדיף להשאר בתפיסה האמיתית היחידה שהיא התורה.

והעומק שאפשר להגיע אליו בתורה הוא אין סופי, ככה שאין פה שום דבר שמגביל אותך לתוכן מצומצם.

בקצרה יש מחלוקת אם יש בכלל דין טומאה שם.

נפסק להלכה שכן.

יש מחלוקת אם בחלק מהמקרים יש בכלל כרת, ואם אפשר להמנע ממנו, לרוב הדעות כן.

יש מחלוקת ציבורית על מה יקרה אם יעלה מי שיודע* ויעלו אחריו מי שלא יודעים שזה מחטיא את הרבים בכריתות מהתורה שזה ודאי חמוד לעילא ולעילא.

והמון רבנים הציעו דרכים אחרות להתמודד עם זה.

בסופו של דבר אומרים שעדיף לאדם להמנע מכרת (ה' ירחם) ולא להסתכן לעלות...

עריכה: *יודע את הדינים בצורה מדוייקת ואת כל הפרטים ויכול להציל את עצמו.

אני חושב שכמעט כולם מודים שיודעים בדיוק לאיפה אפשר לעלות,

אבל לא רוצים להתיר לעלות כדי שלא יגיעו אנשים שלא ידעו בדיוק לאן מותר

ויכשלו באיסור כרת.

מצד אחד יש פה כרת מהתורה, מצד שני יש פה "כלום" שהוא היתר גורף.

סיפור ארוך ומסורבל

ההיסטורי.

אתה תבין בדיוק את הגישה שלי.

אתה מקיים את ההלכה רק מתי שזה מסתדר לך וזה לא גלותי חס וחלילה??

קוראים לנו עם הספר בזכות התנ"ך

ולגבי הרמב"ם, תראה מה הוא כותב:

"ג  [ב] ספרים רבים חיברו עובדי עבודה זרה בעבודתה, היאך עיקר עבודתה ומה משפטה ומעשיה.  ציוונו הקדוש ברוך הוא, שלא לקרות באותן הספרים כלל, ולא נהרהר בה, ולא בדבר מדבריה.  ואפילו להסתכל בדמות הצורה--אסור, שנאמר "אל תפנו, אל האלילים" (ויקרא יט,ד).  ובעניין זה נאמר "ופן תדרוש לאלוהיהם לאמור, איכה יעבדו" (דברים יב,ל)--שלא תשאל על דרך עבודתה היאך היא, ואף על פי שאין אתה עובד:  שדבר זה גורם לך להיפנות אחריה ולעשות כמו שהן עושין, שנאמר "ואעשה כן, גם אני" (שם).  [ג] וכל הלאוין הללו בעניין אחד הן, והוא שלא ייפנה אחר עבודה זרה; וכל הנפנה אחריה בדרך שהוא עושה בו מעשה, הרי זה לוקה "

רק על תביא אותו בתור הוכחה לדבריך...

ואז תמצא סימוכין מראשונים אחרים ובדרך ההלכה תמצא פתח להתיר.

עד אז לא חושב שיש למי מאיתנו זכות לחלוק על הרמב"ם...

בתגובה הזאת- אנחנו לא עם הספר כי אנחנו חיים בבועה - צעירים מעל עשרים

הבאת אותו בתור הוכחה.

מיציתי את הדיון פה..

(שאלת 3 שאלות שונות אבל מבחינתי התשובה לשלושתן היא כן)

ובכ"מ דיברו פה על ספרי דתות אחרות ופילוסופיה,

לא על מתמטיקה.

הפילוסופיה היא חקר המושגים עצמם בהשפטתם, ומתמטיקה היא כבר הלבשה של מספרים.

לצורך העניין, הרבה מחכמי ישראל לדורותיהם, בלי שום קשר לפילוסופיה, היו מתמטיקאים. חלקם גם עשו תגליות מתמטיות חשובות.

אתה מודע כאילו שאין קשר בין מתמטיקה לפילוסופיה?

חוץ מזה שפילוסופיה היא דבר מאוד חשוב בלי קשר לתחום של המתמטיקה, גם אתיקה, תיאולוגיה, מדעי המדינה וכלכלה זה דברים חשובים.

לא יודע אם אתה צודק (גם הפוך זה נכון? פילוסופיה היא חלק בלתי נפרד ממתמטיקה? כי על זה מדברים פה)

בכ"מ-

אולי בפילוסופיה כזאת אין בעייה, הפותח דיבר על: "האם הייתם לומדים פילוסופיה ומתעסקים בקיום של ה׳ והיקום"-  על דברים שסותרים את היהדות.

קוראים לזה בעברית "כפירה", זה נכון שיש פילוסופים כופרים אבל זה לא אומר שהפילוסופיה בכללותה היא כפירה.

יש גם פילוסופיה דתית נוצרית, פילוסופיה דתית מוסלמית, הינדית, מורמונית וכן להבדיל פילוסופיה דתית יהודית.

לצורך השאלה, כן, עסקתי גם בזה, גם בדברים שסותרים את היהדות, אם עלתה לי שאלה הייתי שולח מייל לרב שרקי.

ר' נחמן אומר לא ללמוד בכלל פילוסופיה וספרי מחקר (אפילו של רבנים).

פילוסופיה שסותרת את היהדות יש עוד הרבה שאוסרים,

אולי "רק" הרמבם מתיר.

העניין הוא שהכל מעורבב (כפירה ואמת) ולאנשים פשוטים קשה לזרוק את הקליפה ולאכול את הפרי.

הוא גם אמר שאם יש צדיק שהוא בבחינת משה רבינו הרי שהצדיק הזה דווקא הוא חייב לעסוק בפילוסופיה, אני לא נכנס להגדרה של "בבחינת משה רבינו" היות ואני לא מתיימר להבין משהו בכתבי רבי נחמן, אומר רק שלרב שרקי יש מערך שיעורים בליקוטי מוהר"ן עם הרבה מאוד עיסוק בפילוסופיה ויש לו הגדרה מעניינת להגדרה "בחינת משה רבינו" אם תרצה תכנס לאתר של מכון מאיר.

ממש לא רק הרמב"ם מתיר, ממש ממש לא, רחוק מזה, בערך רק חלק מהרבנים החסידים וחלק מהרבנים הספרדים אסרו, העניין הוא שלפני שאתה לומד פילוסופיה אתה צריך 3 דברים:

1) להבין מה היהדות אומרת (כלומר לללמוד תורה)

2) לפתח חשיבה ביקורתית כדי "לזרוק את הקליפות" כמו שאמרת

3) שיהיה לך רב שתוכל לשאול אותו שאלות בעניינים אלה.

זה שאתה טוען שלאנשים פשוטים קשה לזרוק את הקליפה זה תלוי מי אתה מגדיר אנשים פשוטים, זה דבר ראשון, דבר שני בדור שלנו זה לא משנה מפני שאתה תתיקל בכפירה ובעבודה זרה באינטרנט או ברשתות החברתיות או ברחוב אפילו, חברים מהעבודה, הלימודים, הצבא והרחוב, אתה תראה את זה אז כדאי שיהיו לך תשובות מוכנות לזה כי גם אם אתה תכלא את עצמך במחסן עם ארון ספרים, אחיך, חברך או הבן שלך יתקלו בכפירה ועבודה זרה, לכן מאוד חשוב ללמוד אמונה (ואי אפשר ללמוד אמונה לעומק בלי ללמוד כפירה, אפשר ללמוד את הרב קוק ולרחף אבל יש מעלה גבוהה יותר והיא להבין מה הוא כותב ואת זה מאוד קשה להבין בלי לקרוא את ניטשה, הגל, קאנט ואחרים). 

אני מעדיף להשאר בפשט של ר' נחמן.

ברור שצריך ללמוד אמונה ולקבוע אותה בלב, אבל אני חושב שרוב האנשים לא נפגשים כ"כ עם כפירה שצריך ללמוד בשבילה פילוסופיה.

בדור שלנו הרוב הגדול של מי שחוזר בשאלה זה בגלל תאוות וכו' לא בגלל שהוא נחשף לכפירה.

דווקא יש הרבה דיבור בציבור שלנו על היחס הנכון לפמניזם, גם בלי לקרוא ניטשה.

לא דוחקים שום נושא לפינה.

מי שבכל זאת בוחרים לחזור בשאלה זה כי הם בוחרים דווקא בפמניזם (או דברים אחרים) של העולם ולא מוכנים לשמוע לרבנים.

בו.

ומובא בגמרא, כמדומני לקראת סוף סוטה, מה ולמה ואיך אנשים כאלה מגיעים למצב הזה שהם "אומרים לרע טוב ולטוב רע".

בדרכו. הוא כתב דברים שלא נראה לי ששאר גדולי ישראל מאז הדור של הרמב"ם כתבו...

אם אני לא טועה זה בשיחות הר"ן (אולי בשבחי הר"ן, די בטוח שבשיחות).

אבל כמו שאריק כתב יש עניין שלצדיק עצמו מותר ללמוד בספרים האלה

לא ח"ו שאני בא לזלזל, אבל אנשים מערבבים את המושג צדיק עם "צדיק האמת" של החסידות

אני מעדיף להשאר בפשט הדברים (ולפי איך שכל רבני ברסלב מפרשים אותם)

לא הייתה להם גישה לקבלה או אחרי שלמדו קבלה וד"ל

תקרא מה גדולי ישראל שלמדו את שתיהן אומרים על אלה שלמדו רק פילוסופיה

פילוסופיה של אנשים מסוימים אולי, אבל לא מושג הפילוסופיה בכללותו וכלל הדברים שבו. למשל אתיקה או לוגיקה הם כלים חשובים להבנת העולם שסביבינו, ואין בהם סתירה של היהדות. כך גם בתחומי המוסר (שמובססים הרבה על היהדות אבל גם מראים לנו את המוסר במקומות אחרים).

אולי זה אאוטינג מטורף אבל סבא שלי ז"ל היה פילוסוף יהודי דתי, וחקר הרבה את חייו ודעותיו של הרמב"ם בנושא הזה (שהיה כמובן פילוסוף ופוסק ויהודי גם יחד).

אגב, למחלקה שסבא שלי עמד בראשה פעם, המחלקה לפילוסופיה יהודית, קוראים היום המחלקה למחשבת ישראל, גם זה סותר את תורת ישראל?

@חסדי הים אתה דיברת פה על ספר מומלץ ללימוד פילוסופיה? יש בו כל כך הרבה דברים מעניינים ומחכימים, שלא קשורים בכלל לדת.

לגבי השאלה הראשונה: לא יודעת אם הייתי בוחרת ללמוד את זה, אבל צריך להבדיל בין ספרי עבודה זרה של ממש, כמו נצרות והברית החדשה, לבין מה שלא ע"ז כמו איסלאם והקוראן.

הלוואי ספרים שלנו ללמוד כמו שצריך.

עם מיסיונרים או אנשי כתות אסור לדבר כי זה מסוכן, יש להם כל מיני טכניקות מסוכנות.

בכללי חיים של מוסלמי או נוצרי מצוי לא קשורים לספרי קודש שלהם. צריך להאמין במה שאמרו לך ולהיות איש טוב לפי הנורמות המקובלות באותו מקום. אגב בכל מקום דת עולמית בפועל מתערבבת עם עבודה זרה מקומית וכשהיא מתקדמת לעוד מקום אז גם שם היא מתערבבת. ומשתנה לפי צרכים של אומה מסוימת. בקשר לעבודה זרה ברור מאיפה זה בא, פחד מכוחות הטבע, סיפורים מוגזמים על כל מיני אנשים שכנראה היו משפיעים בזמנם ואז נשארו בזיכרון לאומי כ"אלים". 

אולי כדאי לדעת בכללי מאיפה כל דבר נוצר ולמה הוא הביא בפועל. 

בעיניי פילוסופיה בכללי זה בזבוז זמן

לא. מה יש להבין וללמוד משם? למה רק ליצור ספיקות בלב ולערער את האמונה? אומנם יש את האמרה שמה שלא הורג מחשל אבל...חישול הוא גם אותיות חילוש. אדם שאמונתו בבורא ית' מעורערת ילך ויקרא ספרים חיצוניים(חס מלהזכיר כוזרי על אף שדעתי היא שלא ללמוד)...גם זה לא כל כך טוב.

רב חכם אחד אמר לי: השאלות באמונה תמיד יהיו 100% והתשובות פחות(בסביבות ה80% למתעניינים).

קיומו של הקב"ה? אפשרי בכלל לדון בזה לפני שהגענו לתכלית שלנו? ואם כן,קודם נשלים את עצמנו ואז נתעסק במי שלמעלה ממנו(אם שני הדברים אפשריים בכלל..). קיום היקום...-אולי.(ספר "דרך ה'" להרמח"ל למעוניינים)

בקיצור,תרתי דסתרי-לא מסתדרי(לא מצוטט אבל זה הרעיון),מי שרוצה ללמוד ולהבין ומתוך כך להתחזק-חסרים ספרים ביהדות???

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כל מה שכתבת גם מכשיר ב-1000₪ יכול לתת, חוץ מסים וירטואלי שזה שמור למכשרים יקרים.

כמו שכתבת בעצמך, המכשירים הפשוטים היום הם הכי טובים שהיו לפני 5 שנים.

ההבדלים בעיקר הם "הפרמיום", ועל זה משלמים הרבה מאוד.

לדוגמא, אם המכשיר מפלסתיק או מאלומיניום מוסיף עלויות ייצור של בערך 30$, האם זה משנה? כנראה שלא, עוד לא הכרתי מישהו שלא משתמש בקייס (חוץ ממני). 

כנ"ל לגבי מסך אם הוא LCD או OLED מדובר על הפרשים של 100$ לפחות עבור היצרן, אני אישית לא רואה הבדל בצבעים או בבהירות גם באור שמש.

כנ"ל לגבי המצלמה, אם אתה מצלם צילומים קלים (ללא תנועה, אור טוב) ולא אכפת לך ש-AI ישפר את הצילומים, לא תוכל להבדיל בין תמונה שצולמה למכשיר יקר או זול.

כנ"ל לגבי איטום למים, כל המכשירים שראיתי מבפנים היו חסינים למים, זה בסה"כ אטמי גומי פשוטים יחסית, אבל לזה שאין תקן אומר שהיצרן לא לוקח אחריות ולא משלם תמלוגים עבור ההסמכה.

יש עוד הרבה הבדלים כאלו, היצרנים יודעים את זה ולכן המכשירים הזולים פשוט חותכים את על הפינות האלה.

כל האמור לעיל לא מנע ממני לקנות את מכשיר יקר מאוד מאוד.

אגב, סים וירטואלי לא יותר זול מסים רגיל מחברה מקומית או סים רגיל גלובלי שתזמין מאליאקספרס, הוא רק יותר נוח,  זה יותר זול רק עבור סים עם חבילת גלישה בלי מספר. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.