לגבי ספרי פילוסופיה יש פוסקים שיצאו נגד זה ויש שלא.

מנסיוני, גם אם זה מועיל ל"דע מה שתשיב", זה מזיק הרבה יותר בפן הרוחני.

למדתי הרבה דברים, גם כאלה שאסורים (לפני שידעתי), לא ראיתי עדיין דבר אחד שסותר את היהדות...

באופן מטורף

רוב האנשים כאן, אני יכול להעיד שזה לא הרחיב לי את האופקים בכלום חח

כך שמוזר להגיד מה שאמרת.

ובחלקם כמה וכמה איסורים.

דבר שני, אין בכל למידה הרחבת אופקים. רוצה להתפלפל על המושג אופק רחב?

אם אני לומד את אותו הדבר גם מזווית ראיה שונה וחוץ-יהודית זה לא אומר שהדבר לא חדש ולא מקורי ובטח שלא מביא אותי להתקדמות שכלית כלשהי.

משהו שלא הכרת לפני.

הדברים האלה היו מובנים לי מאליהם הרבה לפני

מפורשים ובחז"ל

מה שאמרת פשוט לא הגיוני

ופילוסופיה לא הרחיבה לי כלום, לא ראיתי שם שום דבר שלא נאמר בספרינו הקדושים.

אני יודע מה למדתי, תודה רבה לך

בוא לא נפתח פה דיון על יכולות למידה בבקשה.

התורה שבכתב והתושב"ע במעט (המון מהמדרש).

לגבי הברית החדשה זה בדיוק באותה המתכונת רק מעורב בע"ז, ולכן זאת בעיה.

פילוסופיה עלולה לגרום לנזק רוחני גדול בהרבה, וצ"ע בפוסקים מי אוסר ומי מתיר וכו'.

לגבי דברים של ע"ז גמור (לא אזכיר כאן שמות), ברור שבזה אין לגעת.

זה לא עושה טוב לאף אחד, כל הדברים האלה הם דברי התורה שבכתב ותוספת מועטת של ליקוטים מדברי חז"ל.

לגבי פילוסופיה, יש דרך ללמוד את זה מהתורה בהרבה יותר הרחבת הדעת.

מדובר על תוכן לא נכון!

אולי גם לא נשמור כשרות כי זה מאוד מגביל?

מי אמר שלהחשף לכמה שיותר תוכן ותפיסות של המציאות זה טוב?

עדיף להשאר בתפיסה האמיתית היחידה שהיא התורה.

והעומק שאפשר להגיע אליו בתורה הוא אין סופי, ככה שאין פה שום דבר שמגביל אותך לתוכן מצומצם.

בקצרה יש מחלוקת אם יש בכלל דין טומאה שם.

נפסק להלכה שכן.

יש מחלוקת אם בחלק מהמקרים יש בכלל כרת, ואם אפשר להמנע ממנו, לרוב הדעות כן.

יש מחלוקת ציבורית על מה יקרה אם יעלה מי שיודע* ויעלו אחריו מי שלא יודעים שזה מחטיא את הרבים בכריתות מהתורה שזה ודאי חמוד לעילא ולעילא.

והמון רבנים הציעו דרכים אחרות להתמודד עם זה.

בסופו של דבר אומרים שעדיף לאדם להמנע מכרת (ה' ירחם) ולא להסתכן לעלות...

עריכה: *יודע את הדינים בצורה מדוייקת ואת כל הפרטים ויכול להציל את עצמו.

אני חושב שכמעט כולם מודים שיודעים בדיוק לאיפה אפשר לעלות,

אבל לא רוצים להתיר לעלות כדי שלא יגיעו אנשים שלא ידעו בדיוק לאן מותר

ויכשלו באיסור כרת.

מצד אחד יש פה כרת מהתורה, מצד שני יש פה "כלום" שהוא היתר גורף.

סיפור ארוך ומסורבל

ההיסטורי.

אתה תבין בדיוק את הגישה שלי.

אתה מקיים את ההלכה רק מתי שזה מסתדר לך וזה לא גלותי חס וחלילה??

קוראים לנו עם הספר בזכות התנ"ך

ולגבי הרמב"ם, תראה מה הוא כותב:

"ג  [ב] ספרים רבים חיברו עובדי עבודה זרה בעבודתה, היאך עיקר עבודתה ומה משפטה ומעשיה.  ציוונו הקדוש ברוך הוא, שלא לקרות באותן הספרים כלל, ולא נהרהר בה, ולא בדבר מדבריה.  ואפילו להסתכל בדמות הצורה--אסור, שנאמר "אל תפנו, אל האלילים" (ויקרא יט,ד).  ובעניין זה נאמר "ופן תדרוש לאלוהיהם לאמור, איכה יעבדו" (דברים יב,ל)--שלא תשאל על דרך עבודתה היאך היא, ואף על פי שאין אתה עובד:  שדבר זה גורם לך להיפנות אחריה ולעשות כמו שהן עושין, שנאמר "ואעשה כן, גם אני" (שם).  [ג] וכל הלאוין הללו בעניין אחד הן, והוא שלא ייפנה אחר עבודה זרה; וכל הנפנה אחריה בדרך שהוא עושה בו מעשה, הרי זה לוקה "

רק על תביא אותו בתור הוכחה לדבריך...

ואז תמצא סימוכין מראשונים אחרים ובדרך ההלכה תמצא פתח להתיר.

עד אז לא חושב שיש למי מאיתנו זכות לחלוק על הרמב"ם...

בתגובה הזאת- אנחנו לא עם הספר כי אנחנו חיים בבועה - צעירים מעל עשרים

הבאת אותו בתור הוכחה.

מיציתי את הדיון פה..

(שאלת 3 שאלות שונות אבל מבחינתי התשובה לשלושתן היא כן)

ובכ"מ דיברו פה על ספרי דתות אחרות ופילוסופיה,

לא על מתמטיקה.

הפילוסופיה היא חקר המושגים עצמם בהשפטתם, ומתמטיקה היא כבר הלבשה של מספרים.

לצורך העניין, הרבה מחכמי ישראל לדורותיהם, בלי שום קשר לפילוסופיה, היו מתמטיקאים. חלקם גם עשו תגליות מתמטיות חשובות.

אתה מודע כאילו שאין קשר בין מתמטיקה לפילוסופיה?

חוץ מזה שפילוסופיה היא דבר מאוד חשוב בלי קשר לתחום של המתמטיקה, גם אתיקה, תיאולוגיה, מדעי המדינה וכלכלה זה דברים חשובים.

לא יודע אם אתה צודק (גם הפוך זה נכון? פילוסופיה היא חלק בלתי נפרד ממתמטיקה? כי על זה מדברים פה)

בכ"מ-

אולי בפילוסופיה כזאת אין בעייה, הפותח דיבר על: "האם הייתם לומדים פילוסופיה ומתעסקים בקיום של ה׳ והיקום"-  על דברים שסותרים את היהדות.

קוראים לזה בעברית "כפירה", זה נכון שיש פילוסופים כופרים אבל זה לא אומר שהפילוסופיה בכללותה היא כפירה.

יש גם פילוסופיה דתית נוצרית, פילוסופיה דתית מוסלמית, הינדית, מורמונית וכן להבדיל פילוסופיה דתית יהודית.

לצורך השאלה, כן, עסקתי גם בזה, גם בדברים שסותרים את היהדות, אם עלתה לי שאלה הייתי שולח מייל לרב שרקי.

ר' נחמן אומר לא ללמוד בכלל פילוסופיה וספרי מחקר (אפילו של רבנים).

פילוסופיה שסותרת את היהדות יש עוד הרבה שאוסרים,

אולי "רק" הרמבם מתיר.

העניין הוא שהכל מעורבב (כפירה ואמת) ולאנשים פשוטים קשה לזרוק את הקליפה ולאכול את הפרי.

הוא גם אמר שאם יש צדיק שהוא בבחינת משה רבינו הרי שהצדיק הזה דווקא הוא חייב לעסוק בפילוסופיה, אני לא נכנס להגדרה של "בבחינת משה רבינו" היות ואני לא מתיימר להבין משהו בכתבי רבי נחמן, אומר רק שלרב שרקי יש מערך שיעורים בליקוטי מוהר"ן עם הרבה מאוד עיסוק בפילוסופיה ויש לו הגדרה מעניינת להגדרה "בחינת משה רבינו" אם תרצה תכנס לאתר של מכון מאיר.

ממש לא רק הרמב"ם מתיר, ממש ממש לא, רחוק מזה, בערך רק חלק מהרבנים החסידים וחלק מהרבנים הספרדים אסרו, העניין הוא שלפני שאתה לומד פילוסופיה אתה צריך 3 דברים:

1) להבין מה היהדות אומרת (כלומר לללמוד תורה)

2) לפתח חשיבה ביקורתית כדי "לזרוק את הקליפות" כמו שאמרת

3) שיהיה לך רב שתוכל לשאול אותו שאלות בעניינים אלה.

זה שאתה טוען שלאנשים פשוטים קשה לזרוק את הקליפה זה תלוי מי אתה מגדיר אנשים פשוטים, זה דבר ראשון, דבר שני בדור שלנו זה לא משנה מפני שאתה תתיקל בכפירה ובעבודה זרה באינטרנט או ברשתות החברתיות או ברחוב אפילו, חברים מהעבודה, הלימודים, הצבא והרחוב, אתה תראה את זה אז כדאי שיהיו לך תשובות מוכנות לזה כי גם אם אתה תכלא את עצמך במחסן עם ארון ספרים, אחיך, חברך או הבן שלך יתקלו בכפירה ועבודה זרה, לכן מאוד חשוב ללמוד אמונה (ואי אפשר ללמוד אמונה לעומק בלי ללמוד כפירה, אפשר ללמוד את הרב קוק ולרחף אבל יש מעלה גבוהה יותר והיא להבין מה הוא כותב ואת זה מאוד קשה להבין בלי לקרוא את ניטשה, הגל, קאנט ואחרים). 

אני מעדיף להשאר בפשט של ר' נחמן.

ברור שצריך ללמוד אמונה ולקבוע אותה בלב, אבל אני חושב שרוב האנשים לא נפגשים כ"כ עם כפירה שצריך ללמוד בשבילה פילוסופיה.

בדור שלנו הרוב הגדול של מי שחוזר בשאלה זה בגלל תאוות וכו' לא בגלל שהוא נחשף לכפירה.

דווקא יש הרבה דיבור בציבור שלנו על היחס הנכון לפמניזם, גם בלי לקרוא ניטשה.

לא דוחקים שום נושא לפינה.

מי שבכל זאת בוחרים לחזור בשאלה זה כי הם בוחרים דווקא בפמניזם (או דברים אחרים) של העולם ולא מוכנים לשמוע לרבנים.

בו.

ומובא בגמרא, כמדומני לקראת סוף סוטה, מה ולמה ואיך אנשים כאלה מגיעים למצב הזה שהם "אומרים לרע טוב ולטוב רע".

בדרכו. הוא כתב דברים שלא נראה לי ששאר גדולי ישראל מאז הדור של הרמב"ם כתבו...

אם אני לא טועה זה בשיחות הר"ן (אולי בשבחי הר"ן, די בטוח שבשיחות).

אבל כמו שאריק כתב יש עניין שלצדיק עצמו מותר ללמוד בספרים האלה

לא ח"ו שאני בא לזלזל, אבל אנשים מערבבים את המושג צדיק עם "צדיק האמת" של החסידות

אני מעדיף להשאר בפשט הדברים (ולפי איך שכל רבני ברסלב מפרשים אותם)

לא הייתה להם גישה לקבלה או אחרי שלמדו קבלה וד"ל

תקרא מה גדולי ישראל שלמדו את שתיהן אומרים על אלה שלמדו רק פילוסופיה

פילוסופיה של אנשים מסוימים אולי, אבל לא מושג הפילוסופיה בכללותו וכלל הדברים שבו. למשל אתיקה או לוגיקה הם כלים חשובים להבנת העולם שסביבינו, ואין בהם סתירה של היהדות. כך גם בתחומי המוסר (שמובססים הרבה על היהדות אבל גם מראים לנו את המוסר במקומות אחרים).

אולי זה אאוטינג מטורף אבל סבא שלי ז"ל היה פילוסוף יהודי דתי, וחקר הרבה את חייו ודעותיו של הרמב"ם בנושא הזה (שהיה כמובן פילוסוף ופוסק ויהודי גם יחד).

אגב, למחלקה שסבא שלי עמד בראשה פעם, המחלקה לפילוסופיה יהודית, קוראים היום המחלקה למחשבת ישראל, גם זה סותר את תורת ישראל?

@חסדי הים אתה דיברת פה על ספר מומלץ ללימוד פילוסופיה? יש בו כל כך הרבה דברים מעניינים ומחכימים, שלא קשורים בכלל לדת.

לגבי השאלה הראשונה: לא יודעת אם הייתי בוחרת ללמוד את זה, אבל צריך להבדיל בין ספרי עבודה זרה של ממש, כמו נצרות והברית החדשה, לבין מה שלא ע"ז כמו איסלאם והקוראן.

הלוואי ספרים שלנו ללמוד כמו שצריך.

עם מיסיונרים או אנשי כתות אסור לדבר כי זה מסוכן, יש להם כל מיני טכניקות מסוכנות.

בכללי חיים של מוסלמי או נוצרי מצוי לא קשורים לספרי קודש שלהם. צריך להאמין במה שאמרו לך ולהיות איש טוב לפי הנורמות המקובלות באותו מקום. אגב בכל מקום דת עולמית בפועל מתערבבת עם עבודה זרה מקומית וכשהיא מתקדמת לעוד מקום אז גם שם היא מתערבבת. ומשתנה לפי צרכים של אומה מסוימת. בקשר לעבודה זרה ברור מאיפה זה בא, פחד מכוחות הטבע, סיפורים מוגזמים על כל מיני אנשים שכנראה היו משפיעים בזמנם ואז נשארו בזיכרון לאומי כ"אלים". 

אולי כדאי לדעת בכללי מאיפה כל דבר נוצר ולמה הוא הביא בפועל. 

בעיניי פילוסופיה בכללי זה בזבוז זמן

לא. מה יש להבין וללמוד משם? למה רק ליצור ספיקות בלב ולערער את האמונה? אומנם יש את האמרה שמה שלא הורג מחשל אבל...חישול הוא גם אותיות חילוש. אדם שאמונתו בבורא ית' מעורערת ילך ויקרא ספרים חיצוניים(חס מלהזכיר כוזרי על אף שדעתי היא שלא ללמוד)...גם זה לא כל כך טוב.

רב חכם אחד אמר לי: השאלות באמונה תמיד יהיו 100% והתשובות פחות(בסביבות ה80% למתעניינים).

קיומו של הקב"ה? אפשרי בכלל לדון בזה לפני שהגענו לתכלית שלנו? ואם כן,קודם נשלים את עצמנו ואז נתעסק במי שלמעלה ממנו(אם שני הדברים אפשריים בכלל..). קיום היקום...-אולי.(ספר "דרך ה'" להרמח"ל למעוניינים)

בקיצור,תרתי דסתרי-לא מסתדרי(לא מצוטט אבל זה הרעיון),מי שרוצה ללמוד ולהבין ומתוך כך להתחזק-חסרים ספרים ביהדות???

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.