לגבי ספרי פילוסופיה יש פוסקים שיצאו נגד זה ויש שלא.

מנסיוני, גם אם זה מועיל ל"דע מה שתשיב", זה מזיק הרבה יותר בפן הרוחני.

למדתי הרבה דברים, גם כאלה שאסורים (לפני שידעתי), לא ראיתי עדיין דבר אחד שסותר את היהדות...

באופן מטורף

רוב האנשים כאן, אני יכול להעיד שזה לא הרחיב לי את האופקים בכלום חח

כך שמוזר להגיד מה שאמרת.

ובחלקם כמה וכמה איסורים.

דבר שני, אין בכל למידה הרחבת אופקים. רוצה להתפלפל על המושג אופק רחב?

אם אני לומד את אותו הדבר גם מזווית ראיה שונה וחוץ-יהודית זה לא אומר שהדבר לא חדש ולא מקורי ובטח שלא מביא אותי להתקדמות שכלית כלשהי.

משהו שלא הכרת לפני.

הדברים האלה היו מובנים לי מאליהם הרבה לפני

מפורשים ובחז"ל

מה שאמרת פשוט לא הגיוני

ופילוסופיה לא הרחיבה לי כלום, לא ראיתי שם שום דבר שלא נאמר בספרינו הקדושים.

אני יודע מה למדתי, תודה רבה לך

בוא לא נפתח פה דיון על יכולות למידה בבקשה.

התורה שבכתב והתושב"ע במעט (המון מהמדרש).

לגבי הברית החדשה זה בדיוק באותה המתכונת רק מעורב בע"ז, ולכן זאת בעיה.

פילוסופיה עלולה לגרום לנזק רוחני גדול בהרבה, וצ"ע בפוסקים מי אוסר ומי מתיר וכו'.

לגבי דברים של ע"ז גמור (לא אזכיר כאן שמות), ברור שבזה אין לגעת.

זה לא עושה טוב לאף אחד, כל הדברים האלה הם דברי התורה שבכתב ותוספת מועטת של ליקוטים מדברי חז"ל.

לגבי פילוסופיה, יש דרך ללמוד את זה מהתורה בהרבה יותר הרחבת הדעת.

מדובר על תוכן לא נכון!

אולי גם לא נשמור כשרות כי זה מאוד מגביל?

מי אמר שלהחשף לכמה שיותר תוכן ותפיסות של המציאות זה טוב?

עדיף להשאר בתפיסה האמיתית היחידה שהיא התורה.

והעומק שאפשר להגיע אליו בתורה הוא אין סופי, ככה שאין פה שום דבר שמגביל אותך לתוכן מצומצם.

בקצרה יש מחלוקת אם יש בכלל דין טומאה שם.

נפסק להלכה שכן.

יש מחלוקת אם בחלק מהמקרים יש בכלל כרת, ואם אפשר להמנע ממנו, לרוב הדעות כן.

יש מחלוקת ציבורית על מה יקרה אם יעלה מי שיודע* ויעלו אחריו מי שלא יודעים שזה מחטיא את הרבים בכריתות מהתורה שזה ודאי חמוד לעילא ולעילא.

והמון רבנים הציעו דרכים אחרות להתמודד עם זה.

בסופו של דבר אומרים שעדיף לאדם להמנע מכרת (ה' ירחם) ולא להסתכן לעלות...

עריכה: *יודע את הדינים בצורה מדוייקת ואת כל הפרטים ויכול להציל את עצמו.

אני חושב שכמעט כולם מודים שיודעים בדיוק לאיפה אפשר לעלות,

אבל לא רוצים להתיר לעלות כדי שלא יגיעו אנשים שלא ידעו בדיוק לאן מותר

ויכשלו באיסור כרת.

מצד אחד יש פה כרת מהתורה, מצד שני יש פה "כלום" שהוא היתר גורף.

סיפור ארוך ומסורבל

ההיסטורי.

אתה תבין בדיוק את הגישה שלי.

אתה מקיים את ההלכה רק מתי שזה מסתדר לך וזה לא גלותי חס וחלילה??

קוראים לנו עם הספר בזכות התנ"ך

ולגבי הרמב"ם, תראה מה הוא כותב:

"ג  [ב] ספרים רבים חיברו עובדי עבודה זרה בעבודתה, היאך עיקר עבודתה ומה משפטה ומעשיה.  ציוונו הקדוש ברוך הוא, שלא לקרות באותן הספרים כלל, ולא נהרהר בה, ולא בדבר מדבריה.  ואפילו להסתכל בדמות הצורה--אסור, שנאמר "אל תפנו, אל האלילים" (ויקרא יט,ד).  ובעניין זה נאמר "ופן תדרוש לאלוהיהם לאמור, איכה יעבדו" (דברים יב,ל)--שלא תשאל על דרך עבודתה היאך היא, ואף על פי שאין אתה עובד:  שדבר זה גורם לך להיפנות אחריה ולעשות כמו שהן עושין, שנאמר "ואעשה כן, גם אני" (שם).  [ג] וכל הלאוין הללו בעניין אחד הן, והוא שלא ייפנה אחר עבודה זרה; וכל הנפנה אחריה בדרך שהוא עושה בו מעשה, הרי זה לוקה "

רק על תביא אותו בתור הוכחה לדבריך...

ואז תמצא סימוכין מראשונים אחרים ובדרך ההלכה תמצא פתח להתיר.

עד אז לא חושב שיש למי מאיתנו זכות לחלוק על הרמב"ם...

בתגובה הזאת- אנחנו לא עם הספר כי אנחנו חיים בבועה - צעירים מעל עשרים

הבאת אותו בתור הוכחה.

מיציתי את הדיון פה..

(שאלת 3 שאלות שונות אבל מבחינתי התשובה לשלושתן היא כן)

ובכ"מ דיברו פה על ספרי דתות אחרות ופילוסופיה,

לא על מתמטיקה.

הפילוסופיה היא חקר המושגים עצמם בהשפטתם, ומתמטיקה היא כבר הלבשה של מספרים.

לצורך העניין, הרבה מחכמי ישראל לדורותיהם, בלי שום קשר לפילוסופיה, היו מתמטיקאים. חלקם גם עשו תגליות מתמטיות חשובות.

אתה מודע כאילו שאין קשר בין מתמטיקה לפילוסופיה?

חוץ מזה שפילוסופיה היא דבר מאוד חשוב בלי קשר לתחום של המתמטיקה, גם אתיקה, תיאולוגיה, מדעי המדינה וכלכלה זה דברים חשובים.

לא יודע אם אתה צודק (גם הפוך זה נכון? פילוסופיה היא חלק בלתי נפרד ממתמטיקה? כי על זה מדברים פה)

בכ"מ-

אולי בפילוסופיה כזאת אין בעייה, הפותח דיבר על: "האם הייתם לומדים פילוסופיה ומתעסקים בקיום של ה׳ והיקום"-  על דברים שסותרים את היהדות.

קוראים לזה בעברית "כפירה", זה נכון שיש פילוסופים כופרים אבל זה לא אומר שהפילוסופיה בכללותה היא כפירה.

יש גם פילוסופיה דתית נוצרית, פילוסופיה דתית מוסלמית, הינדית, מורמונית וכן להבדיל פילוסופיה דתית יהודית.

לצורך השאלה, כן, עסקתי גם בזה, גם בדברים שסותרים את היהדות, אם עלתה לי שאלה הייתי שולח מייל לרב שרקי.

ר' נחמן אומר לא ללמוד בכלל פילוסופיה וספרי מחקר (אפילו של רבנים).

פילוסופיה שסותרת את היהדות יש עוד הרבה שאוסרים,

אולי "רק" הרמבם מתיר.

העניין הוא שהכל מעורבב (כפירה ואמת) ולאנשים פשוטים קשה לזרוק את הקליפה ולאכול את הפרי.

הוא גם אמר שאם יש צדיק שהוא בבחינת משה רבינו הרי שהצדיק הזה דווקא הוא חייב לעסוק בפילוסופיה, אני לא נכנס להגדרה של "בבחינת משה רבינו" היות ואני לא מתיימר להבין משהו בכתבי רבי נחמן, אומר רק שלרב שרקי יש מערך שיעורים בליקוטי מוהר"ן עם הרבה מאוד עיסוק בפילוסופיה ויש לו הגדרה מעניינת להגדרה "בחינת משה רבינו" אם תרצה תכנס לאתר של מכון מאיר.

ממש לא רק הרמב"ם מתיר, ממש ממש לא, רחוק מזה, בערך רק חלק מהרבנים החסידים וחלק מהרבנים הספרדים אסרו, העניין הוא שלפני שאתה לומד פילוסופיה אתה צריך 3 דברים:

1) להבין מה היהדות אומרת (כלומר לללמוד תורה)

2) לפתח חשיבה ביקורתית כדי "לזרוק את הקליפות" כמו שאמרת

3) שיהיה לך רב שתוכל לשאול אותו שאלות בעניינים אלה.

זה שאתה טוען שלאנשים פשוטים קשה לזרוק את הקליפה זה תלוי מי אתה מגדיר אנשים פשוטים, זה דבר ראשון, דבר שני בדור שלנו זה לא משנה מפני שאתה תתיקל בכפירה ובעבודה זרה באינטרנט או ברשתות החברתיות או ברחוב אפילו, חברים מהעבודה, הלימודים, הצבא והרחוב, אתה תראה את זה אז כדאי שיהיו לך תשובות מוכנות לזה כי גם אם אתה תכלא את עצמך במחסן עם ארון ספרים, אחיך, חברך או הבן שלך יתקלו בכפירה ועבודה זרה, לכן מאוד חשוב ללמוד אמונה (ואי אפשר ללמוד אמונה לעומק בלי ללמוד כפירה, אפשר ללמוד את הרב קוק ולרחף אבל יש מעלה גבוהה יותר והיא להבין מה הוא כותב ואת זה מאוד קשה להבין בלי לקרוא את ניטשה, הגל, קאנט ואחרים). 

אני מעדיף להשאר בפשט של ר' נחמן.

ברור שצריך ללמוד אמונה ולקבוע אותה בלב, אבל אני חושב שרוב האנשים לא נפגשים כ"כ עם כפירה שצריך ללמוד בשבילה פילוסופיה.

בדור שלנו הרוב הגדול של מי שחוזר בשאלה זה בגלל תאוות וכו' לא בגלל שהוא נחשף לכפירה.

דווקא יש הרבה דיבור בציבור שלנו על היחס הנכון לפמניזם, גם בלי לקרוא ניטשה.

לא דוחקים שום נושא לפינה.

מי שבכל זאת בוחרים לחזור בשאלה זה כי הם בוחרים דווקא בפמניזם (או דברים אחרים) של העולם ולא מוכנים לשמוע לרבנים.

בו.

ומובא בגמרא, כמדומני לקראת סוף סוטה, מה ולמה ואיך אנשים כאלה מגיעים למצב הזה שהם "אומרים לרע טוב ולטוב רע".

בדרכו. הוא כתב דברים שלא נראה לי ששאר גדולי ישראל מאז הדור של הרמב"ם כתבו...

אם אני לא טועה זה בשיחות הר"ן (אולי בשבחי הר"ן, די בטוח שבשיחות).

אבל כמו שאריק כתב יש עניין שלצדיק עצמו מותר ללמוד בספרים האלה

לא ח"ו שאני בא לזלזל, אבל אנשים מערבבים את המושג צדיק עם "צדיק האמת" של החסידות

אני מעדיף להשאר בפשט הדברים (ולפי איך שכל רבני ברסלב מפרשים אותם)

לא הייתה להם גישה לקבלה או אחרי שלמדו קבלה וד"ל

תקרא מה גדולי ישראל שלמדו את שתיהן אומרים על אלה שלמדו רק פילוסופיה

פילוסופיה של אנשים מסוימים אולי, אבל לא מושג הפילוסופיה בכללותו וכלל הדברים שבו. למשל אתיקה או לוגיקה הם כלים חשובים להבנת העולם שסביבינו, ואין בהם סתירה של היהדות. כך גם בתחומי המוסר (שמובססים הרבה על היהדות אבל גם מראים לנו את המוסר במקומות אחרים).

אולי זה אאוטינג מטורף אבל סבא שלי ז"ל היה פילוסוף יהודי דתי, וחקר הרבה את חייו ודעותיו של הרמב"ם בנושא הזה (שהיה כמובן פילוסוף ופוסק ויהודי גם יחד).

אגב, למחלקה שסבא שלי עמד בראשה פעם, המחלקה לפילוסופיה יהודית, קוראים היום המחלקה למחשבת ישראל, גם זה סותר את תורת ישראל?

@חסדי הים אתה דיברת פה על ספר מומלץ ללימוד פילוסופיה? יש בו כל כך הרבה דברים מעניינים ומחכימים, שלא קשורים בכלל לדת.

לגבי השאלה הראשונה: לא יודעת אם הייתי בוחרת ללמוד את זה, אבל צריך להבדיל בין ספרי עבודה זרה של ממש, כמו נצרות והברית החדשה, לבין מה שלא ע"ז כמו איסלאם והקוראן.

הלוואי ספרים שלנו ללמוד כמו שצריך.

עם מיסיונרים או אנשי כתות אסור לדבר כי זה מסוכן, יש להם כל מיני טכניקות מסוכנות.

בכללי חיים של מוסלמי או נוצרי מצוי לא קשורים לספרי קודש שלהם. צריך להאמין במה שאמרו לך ולהיות איש טוב לפי הנורמות המקובלות באותו מקום. אגב בכל מקום דת עולמית בפועל מתערבבת עם עבודה זרה מקומית וכשהיא מתקדמת לעוד מקום אז גם שם היא מתערבבת. ומשתנה לפי צרכים של אומה מסוימת. בקשר לעבודה זרה ברור מאיפה זה בא, פחד מכוחות הטבע, סיפורים מוגזמים על כל מיני אנשים שכנראה היו משפיעים בזמנם ואז נשארו בזיכרון לאומי כ"אלים". 

אולי כדאי לדעת בכללי מאיפה כל דבר נוצר ולמה הוא הביא בפועל. 

בעיניי פילוסופיה בכללי זה בזבוז זמן

לא. מה יש להבין וללמוד משם? למה רק ליצור ספיקות בלב ולערער את האמונה? אומנם יש את האמרה שמה שלא הורג מחשל אבל...חישול הוא גם אותיות חילוש. אדם שאמונתו בבורא ית' מעורערת ילך ויקרא ספרים חיצוניים(חס מלהזכיר כוזרי על אף שדעתי היא שלא ללמוד)...גם זה לא כל כך טוב.

רב חכם אחד אמר לי: השאלות באמונה תמיד יהיו 100% והתשובות פחות(בסביבות ה80% למתעניינים).

קיומו של הקב"ה? אפשרי בכלל לדון בזה לפני שהגענו לתכלית שלנו? ואם כן,קודם נשלים את עצמנו ואז נתעסק במי שלמעלה ממנו(אם שני הדברים אפשריים בכלל..). קיום היקום...-אולי.(ספר "דרך ה'" להרמח"ל למעוניינים)

בקיצור,תרתי דסתרי-לא מסתדרי(לא מצוטט אבל זה הרעיון),מי שרוצה ללמוד ולהבין ומתוך כך להתחזק-חסרים ספרים ביהדות???

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל