את במרפסת עם סידור קטן
כמה דקות עברו ולאחר מכן
את ניגשת לעמידה, מתפללת בכוונה
ואני
אף פעם לא ראיתי אותך באמת
לא עד היום
היית כל כך קרובה, ומעולם לא ידעתי עלייך
בשקיעת שמש נעלמה החמה
אט אט נהייתה לה דממה,
ואני מביט ורואה
שהפרפרים מתעופפים
שאנו נפגשים,
והכוכבים מאירים
שאנו נסתרים,
וימים שעברו
עד שהופעת אל מול עיני
ניצבת לפני במלוא הדרך
עד שנשבתי בקסמך
כזו הרגשה לא הייתה לי מעולם
לא ניתן להסביר
את יופייך הקורן והמאיר,
לא ניתן להמחיש
את אשר לבי באמת מרגיש
את אהבתי הטהורה
ממשיך מתבונן בעינייך היפות
לא אכפת מדבר
לא אכפת אם חם או קר,
אם נהיה מאוחר
או אם שבת תצא עוד מעט
תחושותיי ללא מילים לא חשתי כך מעולם
האהבה הזו, ההתרגשות העצומה הזו,
בטוח אני שגם עוד אלף שנה
לא תהיה אישה כמוך יפיפיה במינה
עינייך הפכו כוכבים ופנייך לאור ירח
הנך יפה רעייתי הנך יפה עינייך יונים מבעד לצמתך
מגע כה נעים התערבב במבטך
הרוח הכתה בלבי כפעימות לבך
קשקושם של העצים, כמו מדברים
ומתבוננים
עלינו הם מדברים...

